חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

קק"ל חוזרת לרכוש קרקעות במרכז הארץ: המהלך שמעורר ויכוח בענף הנדל"ן

אחרי שני עשורים בהם התרכזה בצפון ובדרום, ההנהלה של קק"ל אישרה רכישת קרקעות חקלאיות במרכז ובבקעה - בתמיכת 17 ראשי רשויות, תוך התנגדות תנועת המושבים

אתר כלכלה · 18 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
קק"ל חוזרת לרכוש קרקעות במרכז הארץ: המהלך שמעורר ויכוח בענף הנדל"ן
שדות חקלאיים במרכז הארץ, בגבול שטחי בנייה מתרחבים (אילוסטרציה)

הנהלת קק"ל אישרה השבוע שינוי מדיניות משמעותי, שיאפשר לזרוע המקרקעין שלה, ההימנותא, לחזור ולרכוש קרקעות חקלאיות בבעלות פרטית במרכז הארץ וגם באזור הבקעה. המהלך, שמסמן מפנה לאחר כשני עשורים בהם התרכזו רכישות הקרן בפריפריה, מוצג על ידי הקרן כצעד שנועד לבלום שימושים בלתי חוקיים בקרקע ולשמר שטחים פתוחים בלב האזור הצפוף והמבוקש ביותר בישראל. את היוזמה הובילה מנהלת ההימנותא רותם ידלין, שזכתה לתמיכה של 17 ראשי רשויות מקומיות במרכז הארץ.

ההחלטה מגיעה בשעה רגישה במיוחד לשוק המקרקעין. נתוני הלמ"ס ומשרד השיכון מצביעים על מגמת ירידה מתמשכת במחירי הדירות, שכבר חמישה מתוך שמונת המדדים האחרונים רשמו ירידות, והמלאי הבלתי מכור שבידי הקבלנים ממשיך לצמוח. בתנאים האלה, כל מהלך שמשפיע על זמינות הקרקע לבנייה במרכז נבחן היטב על ידי יזמים, בנקים ומשקיעים – שכן הוא עשוי לקבוע את קצב החזרה של השוק לפעילות מלאה בעתיד הקרוב.

ההיגיון הציבורי מאחורי החזרה למרכז

קק"ל מסבירה כי בשנים האחרונות היא העדיפה לרכז את פעילותה בצפון ובדרום, שם עלויות הקרקע נמוכות והיכולת להשפיע על שטחים נרחבים גדולה יותר. עם זאת, התופעה של שימושים בלתי חוקיים בקרקע חקלאית במרכז – מחממות לא מורשות ועד מבנים ספונטניים – הפכה לפי הקרן לבעיה קריטית שמחייבת נוכחות קרקעית של הגוף הציבורי בשטח. רכישת קרקעות פרטיות נועדה לאפשר לקק"ל לפקח על השימוש בהן ולמנוע ניצול של הרפיון באכיפה.

17 ראשי רשויות חתמו על תמיכה פומבית ביוזמה, מתוך הערכה כי הצבת קרקע ציבורית בגבולות המרחב העירוני משרתת את האינטרס של התושבים ושומרת על רצפי שטח פתוח. עבור רשויות שמתמודדות עם לחצי פיתוח מתמידים, קיומו של בעלים ציבורי בקרקעות החקלאיות הפרטיות נתפס כרפידת ביטוח מול פיצול בלתי מבוקר של השטח הכפרי-עירוני. זהו שיתוף פעולה נדיר בין גוף לאומי לרשויות מקומיות, שגם מעניק למהלך לגיטימציה פוליטית רחבה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי הרטוריקה של שמירת שטחים פתוחים מסתתרת שאלה כלכלית חדה: האם גוף ציבורי צריך לנעול הון עצום בקרקעות שלא ייבנו עליהן, במקום להזרים קרקע לבנייה במחיר נוח. בשוק שסובל ממלאי שצומח ומיזמים במצוקה, הגבלת היצע העתידי במרכז עשויה לשלם ביוקר בכיס של הקונה הצעיר.

התנגדות החקלאים: המחיר שלא ישולם

פער בין מחיר השוק לפוטנציאל

תנועת המושבים מברכת על הכוונה לשמר שטחים פתוחים, אך מזהירה כי ייתכן שהמהלך לא יצליח בפועל. לדברי התנועה, ספק אם ניתן יהיה לשכנע חקלאים למכור את אדמותיהם במחירי השוק הנוכחיים של קרקע חקלאית – מחירים שנמוכים פלונית מהפוטנציאל העירוני הגלום בהן. חקלאי שיודע שקרקעו עשויה להיות שווה פי כמה בתרחיש של שינוי ייעוד, יתקשה להסתפק בתמורה חקלאית בלבד, וכך נוצר פער בלתי ניתן לגישור בין הכוונה הציבורית לשיקול הדעת הכלכלי של המוכרים.

ההתנגדות מעלה שאלה רחבה יותר על עתיד הקרקע החקלאית במרכז הארץ. מאות אלפי דונמים נמצאים בבעלות פרטית של מושבים וחקלאים, והשוק האפור סביב העברות זכויות בקרקע חקלאית פורח למרות האיסורים. קק"ל מנסה בעצם להציב אלטרנטיבה ציבורית לשוק האפור הזה, אך הצלחתה תימדד בכמות הדונמים שבאמת יגיעו לידיה – ולא בכמות ההצהרות שנחתמו.

השוק ברקע: ירידות מחירים ומלאי צומח

ההחלטה נתפסת בענף גם דרך הפריזמה של נתוני השוק העדכניים. לפי נתוני הלמ"ס, מחירי הדירות ירדו בכ-1.8% בשנה האחרונה, וביולי-אוגוסט האחרונים ירידות המחירים הקיפו את כל חלקי הארץ למעט חיפה, כאשר הצפון רשם את הירידה החדה ביותר בשיעור של 1.5%. במקביל, הקבלנים מכרו באוגוסט 3,316 דירות – עלייה של 11% לעומת יולי – אך המלאי הבלתי מכור שבידיהם המשיך לעלות ב-3%, ומכירות היד השנייה נפלו ב-10% לעומת אוגוסט אשתקד.

בסביבה כזו, שבה הביקוש הפרטי מתקרר וההיצע הקיים לא נספג, ההשפעה של הגבלת קרקע עתידית במרכז איננה מיידית – אך היא נתפסת בענף כמשתנה מבני שיכול לקבוע את מחירי היום שאחרי ההתאוששות. גורמים בענף הבנייה מציינים כי כבר כיום כמעט מחצית מהדירות החדשות נמכרות במסגרות מסובסדות, ושהשוק החופשי יורד מהר יותר מהשוק המסובסד. הוספת מגבלה ציבורית על היצע הקרקע העתידי עלולה, לטענתם, לחזק את התחזיות לעליות מחירים חדות בעתיד – בדיוק הסוג של ציפייה שמייצבת את המחירים כבר עכשיו ומונעת ירידות עמוקות יותר.

quiz האם ידעת ש…

המהלך של קק"ל מגיע בדיוק ברגע שבו חמישה מתוך שמונת המדדים האחרונים הצביעו על ירידה במחירי הדירות, ובמקביל כמעט מחצית מהדירות החדשות בארץ נמכרות במסגרות מסובסדות. שוק הדיור נמצא בנקודת איזון עדינה, וכל שינוי בזמינות הקרקע במרכז נבחן בזכוכית מגדלת.

מה מחפשת קק"ל בבקעה

הרחבת זירת הפעולה מעבר למרכז

הכללת אזור הבקעה בהחלטה מעידה על שאיפה לרכז שם נוכחות קרקעית רחבה, באזור שבו הקרקע זולה יחסית אך הפוטנציאל התיירותי והחקלאי מתפתח. עבור ההימנותא, הרחבת הפעילות לבקעה מאפשרת להציג איזון בין ההתחייבות לשמר שטחים פתוחים במרכז לבין המשך הפיתוח הציוני באזורים בעלי עדיפות לאומית. זהו גם מהלך שמחזק את מעמד ההימנותא כגוף קרקעי מרכזי, בתקופה שבה רשות מקרקעי ישראל מתמודדת עם אי-ודאות בהנהלה ועם הארכת כהונת ממלא המקום יהודה אליהו בשלושה חודשים בלבד.

המהלך מתרחש גם על רקע שינויים מבניים נוספים בתחום הקרקע: מינהל התכנון בוחן קיצור פרק הזמן לאישור תוכנית מתאר משמונה שנים לשלוש שנים, ונת"ע הפעילה כבר כ-30 אתרי עבודה בגוש דן לקראת פרויקט המטרו. שינויים אלה משנים את מפת הערך של הקרקעות במרכז, והימצאות של בעלים ציבורי בקרקעות במסדרונות ההתחדשות העתידיים עשויה להשפיע על קצב הפיתוח סביב תחנות המטרו המתוכננות.

מה צופים בענף

בענף הנדל"ן מעריכים כי ההשפעה המעשית של ההחלטה תלויה בתקציב שיוקצה לרכישות ובמהירות הביצוע. אם קק"ל תצליח לגייס משאבים משמעותיים ולרכוש חלקות בגבולות המרחבים העירוניים המבוקשים, היא עשויה לשנות בפועל את כלכלת הקרקע באזורים אלה. אם הרכישות יתנהלו בקצב איטי, המהלך יישאר הצהרתי ברובו – והשוק האפור ימשיך לפעול סביבו. בינתיים, ההודעה כבר חדרה לשיח הציבורי על עתיד המרכז, ומצטרפת למאבקים נוספים על אופי ההתפתחות של המרחב העירוני, משכונות ההתחדשות העירונית ועד ההתנגדויות להרחבת מלונאות ביישובים קטנים בצפון.

במקביל, ממשיך להתנהל דיון ציבורי על תפקידה של המדינה בשוק הדיור, על רקע הפער בין ירידות המחירים בשוק החופשי לעלייה של כמעט 4% בדמי השכירות בשנה האחרונה. שוכרי הדירות אינם מרגישים את הקלת המחירים שמדווחים הרוכשים, והקשר בין מדיניות קרקע ציבורית לבין מחירי השכירות נמצא במרכז המחלוקת בין הגורמים השונים. ההחלטה של קק"ל תיבחן, בסופו של דבר, לאור השאלה הפשוטה: כמה דונמים באמת יעברו לידיים ציבוריות – ומה זה יעלה לציבור בשוק הדיור.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • ההנהלה אישרה שינוי מדיניות שיאפשר לזרוע המקרקעין של קק"ל, ההימנותא, לרכוש קרקעות חקלאיות בבעלות פרטית במרכז הארץ ובאזור הבקעה, במטרה לבלום שימושים בלתי חוקיים ולשמר שטחים פתוחים. זאת לאחר כשני עשורים בהם התמקדה הקרן ברכישות בצפון ובדרום.

  • התנועה בירכה על הכוונה לשמר שטחים פתוחים, אך הזהירה כי ספק אם ניתן יהיה לשכנע חקלאים למכור במחירי השוק הנוכחיים של קרקע חקלאית, הנמוכים משמעותית מהפוטנציאל העירוני של הקרקע - מה שעלול לייצר מתח מול החקלאים עצמם.

  • המהלך מגיע בתקופה שבה מחירי הדירות נמצאים במגמת ירידה מתמשכת, והמלאי הבלתי מכור של הקבלנים צומח. יש הרואים בשימור קרקעות במרכז מהלך שעלול בטווח הארוך להגביל את היצע הקרקע לבנייה, בעוד אחרים סבורים שהשפעתו על ההיצע קטנה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!