חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

קק"ל חוזרת לרכוש קרקעות במרכז: עמוד התווך של שוק הקרקעות משנה כיוון

הנהלת הקרן הקיימת לישראל אישרה שינוי מדיניות שיאפשר לזרוע המקרקעין שלה לרכוש קרקעות חקלאיות בבעלות פרטית במרכז הארץ, גם באזורי הביקוש - מהלך שמעורר דיון סוער בענף הנדל"ן

אתר כלכלה · 19 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
קק"ל חוזרת לרכוש קרקעות במרכז: עמוד התווך של שוק הקרקעות משנה כיוון
קרקעות חקלאיות בשולי העיר: קק"ל מחזירה לסדר היום את רכישת הקרקעות במרכז הארץ (אילוסטרציה)

הנהלת הקרן הקיימת לישראל אישרה השבוע שינוי מדיניות משמעותי שיאפשר לזרוע המקרקעין של הקרן, היימנותא, לרכוש קרקעות חקלאיות בבעלות פרטית במרכז הארץ – ולראשונה מזה שני עשורים, גם באזורי הביקוש. המהלך, כפי שדווח בכלכליסט, נועד לפי ההנהלה לבלום שימושים בלתי חוקיים בקרקע ולשמר שטחים פתוחים, אך בפועל מדובר בצעד שעשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק הקרקעות הישראלי, בתקופה שבה שוק הדיור שקוע בקיפאון ומחירי הדירות ממשיכים לרדת.

היוזמה, שמובילה חברת הדירקטוריון רותם ידלין, זכתה עד כה לתמיכתם של 17 ראשי רשויות מקומיות, אשר רואים בכניסת קק"ל לשוק הקרקעות במרכז כלי לשמירה על שטחים פתוחים ולריסון תופעות של שימוש לא חוקי בקרקעות חקלאיות. תנועת המושבים מברכת אף היא על הכיוון, אך מזהירה באופן דו-משמעי: לדבריה, יש לבחון היטב האם ניתן יהיה לשכנע את בעלי הקרקעות למכור במחירי השוק הנוכחיים של קרקע חקלאית – מחירים שנמוכים בהרבה מהערך הפוטנציאלי של הקרקע לאחר שינוי ייעוד למגורים.

חזרה לשורות השוק אחרי שני עשורים של ניכור

קק"ל נמנעה מרכישת קרקעות באזורי הביקוש מאז תחילת שנות האלפיים, מתוך מדיניות שריכזה את פעילותה האשראית והקרקעית בפריפריה. ההחלטה החדשה מחזירה לסדר היום את תפקידה ההיסטורי של הקרן כגוף שרוכש קרקע לטובת הציבור, אך הפעם בשוק הפרטי לחלוטין – בקרקעות שאינן בבעלות המדינה. מדובר בשינוי תפיסתי עבור גוף שמחזיק בבעלות על כ-13% מקרקעות המדינה, ושכעת מציב עצמו כמתחרה פוטנציאלי מול יזמים פרטיים בעסקאות קרקע במרכז הארץ.

הצעד מגיע בדיוק ברגע שבו שוק הקרקעות למגורים נמצא בנקודת מפנה. נתוני משרד הבינוי והשיכון מצביעים על ירידה בעסקאות הקרקע, ואילו מלאי הדירות שבידי הקבלנים ממשיך להצטבר. על רקע זה, הצטרפותו של שחקן מוסדי עתיר הון כמו קק"ל עשויה לייצר ביקוש מלאכותי בשוק קרקעות שבו היזמים הפרטיים דווקא מתקשים לממן רכישות חדשות, לנוכח האטה במכירות דירות ומחסור באשראי בנקאי לפרויקטים חדשים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

בעוד המהלך מתומכת כמהלך שמירת קרקע והוזלת דיור, יש הטוענים כי כניסת גוף ציבורי עתיר משאבים לשוק הקרקעות הפרטיות עלולה לדחוק יזמים מסחריים, לייקר עסקאות בתחרות מול שחקן שאינו מחויב לתשואה, ולהפוך את קק"ל לשחקן דומיננטי מדי בשוק שכבר כעת סובל מהיצע מוגבל.

רקע: שוק דיור בצומת דרכים

מחירי הדירות יורדים, הציבור לא מרגיש

לפי סקירת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי הדיור ירדו ב-1.8% בשנה האחרונה, וחמישה מתוך שמונת המדדים האחרונים הצביעו על ירידה נוספת. מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.6% בספטמבר, אחרי חודשיים של עליות, והירידות החדות ביותר נרשמו בצפון – בשיעור של כ-1.5% בין יולי לאוגוסט. עם זאת, הציבור מתקשה לחוש בירידות, שכן מדובר בשיעורים מתונים יחסית לעליות שקדמו להן, והשוק עדיין מאופיין בפער חד בין היצע לביקוש באזורי המרכז.

ההקשר הזה חיוני להבנת המשמעות של הצעד של קק"ל. מצד אחד, ירידות המחירים משקפות שוק שנמצא בתהליך של כיול מחדש, שבו עודפי היצע של דירות במרכז ובפריפריה לוחצים כלפי מטה. מצד שני, רוכשי הדירות נעדרים מהשוק בהיקפים חריגים: בחמשת האזורים שנבדקו, שיעור העסקאות עם מימון בנקאי צנח מכ-20% במאי ל-30% באוגוסט, ובאזור חדרה הגיע ל-73% – נתון שמעיד על היעדר כמעט מוחלט של קונים פרטיים בשוק. המצב הזה מחזק את הטענה שבעתיד, ההצטרפות של קק"ל לשוק הקרקעות במרכז עשויה להוות מנוע ליצירת קרקע זמינה וזולה יותר, בתנאי שהיא תפעל באמצעות מנגנונים מוסדרים ולא באמצעות תחרות מסחרית חופשית בלבד.

מלאי עצום של דירות בערים קטנות: התמונה ההפוכה

במקביל, דווח בגלובס על תופעה הפוכה לחלוטין בערים מסוימות בארץ: היצע הדירות עלה פי עשרה על הביקוש, בעקבות אישורים מואצים של תוכניות והפשרות קרקע גדולות בערים קטנות יחסית. התוצאה היא בנייה מאסיבית באזורים שבהם הביקוש חלש, ובשולי השוק – קיפאון מכירות. התמונה הזו מלמדת כי הבעיה המרכזית בשוק הדיור הישראלי אינה היעדר קרקע גולמית, אלא חוסר התאמה בין מיקום הבנייה לבין הביקוש האמיתי. ומכאן, שההחלטה של קק"ל להתמקד דווקא באזורי הביקוש במרכז עשויה להיות מתוזמנת בצורה נכונה ואסטרטגית.

המשמעויות לרשויות המקומיות וליזמים

ראשי הרשויות שתמכו במהלך רואים בו כלי תכנוני שיסייע להם לשמור על שטחים פתוחים בתחומי העיר ולמנוע תפיסה של קרקע חקלאית בידי שחקנים לא מוסדרים. עבור הרשויות, כניסת קק"ל לשוק מספקת בן בית מוסדי שיעמוד בקשר ישיר מול רשות מקרקעי ישראל ומול מינהל התכנון, ויעגן את השימוש בקרקע במסגרת חוקית ומפוקחת. זו גם הסיבה שהיוזמה קיבלה כה תמיכה רחבה בקרב ראשי ערים במרכז, שמתמודדים בשנים האחרונות עם תופעות של הפשרות פרטיות בקרקעות חקלאיות, מיגרות בלתי חוקיות ולחצי בינוי על שטחים פתוחים.

quiz האם ידעת ש…

קק"ל היא בעלים של כ-13% מהקרקעות בישראל, והיא הבעלים השני בגודלו של קרקע במדינה לאחר רשות מקרקעי ישראל. עד ההחלטה החדשה, מרבית פעילות האשראי שלה התמקדה בפריפריה, ואילו באזורי הביקוש במרכז היא נמנעה מרכישות בשני העשורים האחרונים בשל מדיניות פנימית.

מנגד, עבור היזמים הפרטיים הצצה כזו של שחקן ציבורי לשוק עלולה לייצר תחרות לא הוגנת. יזמים בענף מתמודדים כבר כעת עם חוסר ודאות תכנונית, זמני אישור ארוכים ומחסור באשראי, ולכן כל שחקן חדש שמסוגל לשלם יותר עבור קרקע עשוי לדחוק אותם מהשוק. בענף סבורים כי יש להגדיר מראש כללים ברורים לפעילותה של קק"ל בשוק הפרטי, כדי שהיא לא תתפקד כמתחרה מסחרית לכל דבר אלא כגוף שמבצע מדיניות תכנונית וציבורית. ניתן להשוות זאת למיזוג הענק בין ישראל קנדה לאקרו, שהתכווץ משמעותית בשוק הדירות המסחריות – מה שמלמד על עוצמת ההשפעה שיש לשחקנים גדולים על מחירי השוק.

בשוק המשכנתאות: ציפייה להמשך ירידת הריבית

המהלך של קק"ל מתרחש במקביל למגמה נוספת שמשפיעה ישירות על שוק הדיור: נוטלי המשכנתאות מהמרים על המשך ירידת הריבית, והמסלול הצומח בשוק הוא זה שצמוד לריבית הפריים. היקף המשכנתאות בספטמבר הסתכם בכ-8.7 מיליארד שקל בלבד – צניחה של כ-20% לעומת אוגוסט, בשל מיעוט ימי העבודה בתקופת החגים. עם זאת, בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה נרשמה עלייה של כ-12% בהיקף המשכנתאות לדיור לעומת התקופה המקבילה, והיקפן הכולל הגיע לכ-88.3 מיליארד שקל. הציבור ממתין לתנועה חדה יותר בשוק, שעשויה להתרחש בשילוב של ירידת ריבית נוספת, הוזלת מיסוי על משקיעים, ורפורמות תכנוניות – וכן, בעתיד, גם הגדלת היצע הקרקע במרכז.

במובן הזה, הצעד של קק"ל הוא חלק ממארג רחב יותר של שינויים בשוק הקרקעות: משרד השיכון פנה בימים האחרונים לחברות בנייה זרות במטרה להגדיל את היקף הבנייה בארץ, ובמינהל התכנון נבחנת קיצור תקופת אישורן של תוכניות מתאר משמונה שנים לשלוש שנים. שוק הקרקעות הישראלי נמצא בתהליך של התארגנות מחדש, וקק"ל – כגוף שמחזיק כ-13% מהקרקע במדינה – היא שחקנית שכניסתה המחודשת לשוק הפרטי לא תיתפס כרקע אלא כסוכן משנה של ממש.

בין ציבורי למסחרי: השאלה שעדיין ללא תשובה

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם קק"ל תפעל בשוק הפרטי באופן שישרת את הציבור או באופן שיתחרה בו. תשובתה של הקרן היא כי המטרה היא שמירת קרקע והוזלת דיור בטווח הארוך, אך בענף מביעים ספקנות: אם קק"ל תרכוש קרקעות במחירים מלאים, ובעתיד תוכל לשווק אותן ברווח, הרי שמדובר בתפקוד של יזם מסחרי לכל דבר. אם לעומת זאת, היא תשווק את הקרקעות במחיר מופחת לטובת דיור ציבורי או בפרויקטים בהזלה, הרי שהדבר יהווה תקדים של מנוע הוזלה אמיתי בשוק הקרקעות. התשובה לשאלה הזו תקבע אם מדובר במהפכה או ברעש של שעה אחת.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

אזור ביקוש:
אזור שבו הביקוש לדיור גבוה מההיצע, דבר שמוביל למחירי דירות גבוהים יחסית, בדרך כלל במרכז הארץ ובערים הגדולות.
קרקע חקלאית:
קרקע שייעודה המקורי בתוכנית המתאר הוא חקלאי, והיא אינה מיועדת לבנייה למגורים ללא שינוי ייעוד מאושר.
שינוי ייעוד קרקע:
תהליך תכנוני שבו משנים את ייעוד הקרקע בתוכנית, למשל מחקלאי למגורים, באמצעות אישור תוכנית בוועדה לתכנון ובנייה, והוא מעלה בדרך כלל משמעותית את שווי הקרקע.
היטל השבחה:
תשלום שנדרש מבעלי נכס הנהנים מעליית שווי בעקבות אישור תוכנית או שינוי ייעוד, בשיעור של 50% מערך ההשבחה.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • ההחלטה עשויה בטווח הארוך להגדיל את היצע הקרקע לבנייה באזורי הביקוש, ובכך לתמוך בהוזלת עלות הקרקע לדירה. עם זאת, מדובר בתהליך ארוך שכולל רכישות, שינויי ייעוד ותכנון, כך שההשפעה על מחירי הדירות צפויה להתגלם רק לאחר שנים ולא בטווח המיידי.

  • המדיניות החדשה מאפשרת לזרוע המקרקעין של קק"ל לרכוש קרקעות חקלאיות בבעלות פרטית במרכז הארץ, ובכלל זה גם באזורי הביקוש, במטרה למנוע שימושים בלתי חוקיים ולשמר שטחים פתוחים. עד כה ריכזה הקרן את פעילותה האשראית בעיקר בפריפריה.

  • 17 ראשי רשויות מקומיות תמכו ביוזמה, שכן רכישת קרקעות על ידי גוף ציבורי כמו קק"ל מסייעת להם לשמר שטחים פתוחים בתחומי העיר, לרסן פעילות בלתי חוקית בקרקעות חקלאיות, ובעתיד - להנגיש קרקע חדשה לבנייה למגורים במחירים נוחים יותר.

  • ההשפעה תלויה בהיקף הרכישות. גורמים בענף מזהירים כי כניסת שחקן מוסדי גדול לשוק הקרקעות הפרטיות עלולה לדחוק מתחרים פרטיים ולהעלות מחירים בעסקאות ספציפיות, שכן קק"ל אינה נדרשת להיות רווחית באותה מידה כמו יזם מסחרי.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!