חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2513 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5719 +0.29% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,663.2800 -1.81% (-1,173.35)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2987 +0.61% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.49% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.48% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1911 +0.46% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2755 +0.48% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.47% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4140 +0.37% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8138 +0.61% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3170 +0.38% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

היום שאחרי הואנג: אנבידיה בצל סקנדל ההתפטרות, נפילת המניה ושאלת ה-100 מיליארד שקל של ההייטק הישראלי

מחליפה זמנית, קרנות שדורשות לעצור מינוי קבוע ומשקיעים שמנסים להעריך את השווי האמיתי: הנזק הישיר של משבר אנבידיה עד רמת המשלם המיסים הישראלי

אתר כלכלה · לפני 7 שעות · schedule 5 דקות קריאה
היום שאחרי הואנג: אנבידיה בצל סקנדל ההתפטרות, נפילת המניה ושאלת ה-100 מיליארד שקל של ההייטק הישראלי
המניית אנבידיה ממשיכה להיסחרר בעקבות עזיבתו הפתאומית של מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג (אילוסטרציה)

הדירקטוריון של אנבידיה בין הואנג החוזר למינוי זמני: השוק לא מפסיק לרעוד

פחות משבוע לאחר שהודיע על התפטרותו מתפקיד המנכ"ל של אנבידיה, ג'נסן הואנג עדיין מצוי בלב הסערה שמטלטלת את ענקית השבבים, את שוקי הטכנולוגיה בעולם ואת ההייטק הישראלי כאחד. לפי דיווח של ה"פייננשל טיימס", הואנג נמצא בשיחות עם מקורביו על אפשרות לשוב לתפקידו, במקביל ללחץ שבכירים בעמק הסיליקון מפעילים על הדירקטוריון להשיבו. במרכז המהלך עומדת קולט קרס, שמונתה למנכ"לית זמנית במהלך שהוביל לנפילה של 5% במניה עם ההכרזה עליה, ומאז המגמה השלילית רק התעצמה. המניה כבר איבדה יותר מ-30% מהשיא שלה, וירידותיה מושכות אחריהן מדדי טכנולוגיה שלמים בוול סטריט, באירופה ובאסיה.

הדירקטוריון עצמו, לפי דיווח של ה"ניו יורק טיימס", אינו מגלה חפץ להשיב את הואנג לתפקיד, ובשולי הפרשה מתנהל מרוץ איתור מחליף קבוע. המועמד המוביל הוא רנה האס, מנכ"ל ARM, שעבד שבע שנים באנבידיה וכבר קיבל פנייה רשמית מהדירקטוריון. אלא שהמהלך נתקל בהתנגדות פנימית: שתי קרנות שהחזיקו בסוף יוני מניות אנבידיה בשווי מצטבר של 2.13 מיליארד דולר פנו בגלוי לדירקטוריון ודרשו להימנע ממינוי מנכ"ל קבוע לפני שיתבררו מלוא העובדות סביב הנסיבות שהובילו לעזיבתו הפתאומית של הואנג. פנייה כזו של בעלי אחזקות משמעותיים היא מהלך נדיר בחברות הענק של ארה"ב, והיא מעידה על עומק המשבר האמון שבו שקועה החברה.

תחקירים חדשים חושפים את הפנים האחרות של הברון המיתולוגי

מהתקפי חרדה בהנהלה ועד בקבוק מים מושלך

במקביל לזעזועים בשוק, מתפרסמים תחקירים שמציירים תמונה מורכבת של התרבות הארגונית שהואנג הנהיג. לפי תחקיר של ה"ניו יורק פוסט", הואנג נהג להשפיל מנהלים ועובדים בישיבות, ולכאורה אף השליך בקבוק מים לעבר בכיר בחברה במהלך ויכוח. תחקיר נפרד של ה"ניו יורק טיימס" חשף כי יותר מתריסר מנהלים בכירים עזבו את החברה לאחר שהתקשו לעבוד עם בתו מדיסון הואנג, שכיהנה בתפקיד בכיר, וכי אחד מהם אף חטף התקף חרדה – עד שמחלקת משאבי אנוש אילצה אותה לעבור הדרכה שבועית בניהול נכון, במשך חודשים ארוכים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש המזהירים כי התלות של כלכלת ישראל בפעילות חברה אחת היא בעיה מבנית ולא יתרון. עצם העובדה ש-15 מיליארד שקל בגביית מיסים תלויים בשבבים ובביקוש עולמי אחד מחשפת פגיעות תקציבית שהמדינה לא הגדירה עבורה תוכנית מגירה.

הפרסומים הללו משנים את השיח הציבורי סביב הואנג, שנודע בשנים האחרונות כאישיות צנועה ונדיבה בעלת תדמית של מנהיג טכנולוגי חלוצי. ביוגרפיה שפורסמה לאחרונה מלמדת, לדברי כותביה, שהתדמית הזו לא תמיד עמדה במבחן המציאות. עבור המשקיעים, הסוגיה אינה רכילות אלא מהותית: שאלת המשך ההשקעות הענקיות של אנבידיה בלקוחותיה – השקעות שהוערכו במיליארדים – קשורה ישירות לאישיותו של המנכ"ל ולמערכות היחסים האישיות שטווה בתעשייה. אם הואנג ייעלם מהתמונה, תישאל בהכרח השאלה האם ההסדרים הפיננסיים הללו, שהזינו את בום הבינה המלאכותית, ימשיכו להתקיים בצורתם הנוכחית.

הצד הישראלי: 100 מיליארד שקל של קניין רוחני, 15 מיליארד שקל של מס

השאלה שמעסיקה את האוצר ואת משרד הכלכלה

ההשפעה של משבר אנבידיה על ישראל אינה מרחבית או תאורטית – היא מוחשית ונמדדת במיליארדים. כתבת האינטרסנטים ב"דה מרקר" מציגה את השאלה המרכזית: האם אנבידיה תוציא את הקניין הרוחני שלה מישראל, בהיקף שהוערך ב-100 מיליארד שקל. מרכזי הפיתוח של החברה בארץ נחשבים למתקדמים בתעשייה העולמית, והם מעסיקים ומזינים אקוסיסטם שלם של ספקים, קבלנים וסטארט-אפים הנסחרים עם החברה. החשש הוא שבמצב של ערעור היציבות בהנהלה ולחץ על הרווחיות, תועדף העברת פעילויות למוקדים אחרים בעולם.

מהצד השני, כלכלנים מעריכים כי גביית המסים מפעילות אנבידיה בישראל השנה תהיה גדולה פי שלושה בהשוואה לשנה שעברה, ותגיע להיקף של עד 15 מיליארד שקל – סכום שעולה על התחזיות המקוריות. המשמעות היא שאוצר המדינה נסמך באופן חריג על פעילותה של חברה אחת, וכל טלטלה בהנהלתה או בשווי השוק שלה מתגלגלת ישירות לתקציב. עבור עובדי החברה בישראל ובעולם המשמעות מוחשית עוד יותר: לפי דיווח של גלובס, ההלם מעזיבת הואנג התחלף במהרה בדאגה לכיס הפרטי, שכן עובדים שגויסו בשנה האחרונה מגלים כי המניות והאופציות שהובטחו להם איבדו חלק ניכר משווין עם צלילת המניה.

quiz האם ידעת ש…

אנבידיה השקיעה מיליארדים בלקוחות שלה עצמה, כך חשפו ניתוחים כלכליים עדכניים, דבר שהזין את ביקוש הפיקטיבי לכאורה לשבבים. עוד מתברר כי השבבים שלה מיוצרים בפועל בטייוואן, כך שהחברה היא בבסיסה מעצבת ולא יצרנית.

הקרקע רועדת גם מתחת לענקיות ה-AI: תור של סיכונים

הזעזוע באנבידיה מתרחש ברקע של סימני אזהרה מצטברים בתעשיית הבינה המלאכותית כולה. ה"אקונומיסט" דיווח כי סופטבנק סופגת הפסדים כבדים על השקעות ה-AI שלה, ובתחום שוק האג"ח נשמעות אזהרות חריגות לפיהן "המצב קשה יותר מבקורונה וממשבר 2008". ב"דה מרקר" פורסם ניתוח של הכתב שגיא כהן בשם "זה מתפוצץ להן בפנים", המתאר את המלכוד שדוחף חברות הייטק להתנתק מענקיות ה-AI – תלות מפלגת במודלים ובשירותים שמייקרת, מפוצלת ומסכנת את הפעילות העסקית של הלקוחות עצמם. מדובר בתהליך שמשנה את היחסים בין הספקים הענקיים לבין אלפי החברות הבונות על טכנולוגיית ה-AI.

נקודת השבר הזו משליכה גם על ההייטק הישראלי במישור אחר לגמרי: התכנסות שוק העבודה. לפי נתונים שפורסמו בגלובס וב"דה מרקר", בתוך כשישה שבועות הודיעו עשרות חברות ישראליות על קיצוצים, וכבר פוטרו קרוב ל-2,000 עובדים בחברות הייטק ובחברות בורסאיות – וזה כנראה לא הסוף. סלברייט מתכננת לפטר עשרות עובדים בישראל ובעולם בסבב שני בתוך פחות משנה, איטורו נערכת לפיטורים רחבים בארץ, ואינקרדיבילד הודיעה על פיטורי 18% מכוח האדם בנימוק של "התאמה למציאות החדשה של תעשיית התוכנה". במקביל, מספר המשרות הפנויות בהייטק מצטמצם והיחס בין דורשי עבודה למשרות פנויות הולך ומחמיר – מגמה שמתוארת ב"דה מרקר" כ"התכווצות שמאיצה".

מהקריסה אל ההזדמנות: כסף עודנו זורם לסייבר ולמודלים ישראליים

יוניקורן חדש בתוך שוק זועק לפוליטיקה

לנוכח התמונה העגומה במחצית השנייה של שוק העבודה, השבוע מציג גם צדדים זוהרים. חברת הסייבר הישראלית קורמה, שהוקמה על ידי אלון פלודה ויוצאי יחידה 8200 ובכירים לשעבר בחברות בינה מלאכותית מובילות, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר עבור מודל שפה לסייבר הגנתי – ובכך הפכה ליוניקורן החדש ביותר בתעשייה המקומית. בגיוסים ענקיים אחרים, מייסדי פאראגון לשעבר אהוד שניאורסון ועידן נוריק גייסו התחייבויות השקעה בשווי של 1.5 מיליארד דולר לחברה חדשה – עוד בטרם היא הוקמה בפועל, מבנה השקעות נדיר שמעיד על רעב של קרנות הענק מעמק הסיליקון לאקטיבים ישראליים בתחומים אסטרטגיים.

עם זאת, ברקע מתגלשת הפוליטיקה אל התעשייה. בגלובס פורסמה תזכיר של איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים המציג את המבחנים של הממשלה הבאה: העלאת המס על אופציות לעובדים, הסדרת חוות השרתים, השקעות בבינה מלאכותית ובקוונטום והתמודדות עם חרמות. במקביל, מומחה מיסוי בריטי הזהיר בטור דעה ב"וול סטריט ג'ורנל" כי סנקציות פיננסיות שבריטניה מגבשת נגד ההתנחלויות עלולות לפגוע בזרימת ההון להייטק הישראלי דרך איי קיימן – מסלול שמתואר כמאיים על התעשייה כולה. בתוך זה, ענקיות הבינה המלאכותית מסתערות על השוק הישראלי בעצמן, עם גיוס של בכירים מקומיים וחדירה לבנקים, לקופות החולים ולמשרדי הממשלה – וההערכה המקצועית בשוק היא כי תור הזהב של הסייבר הישראלי, שכבר רשם השנה עסקות מכירה בהיקף של יותר מ-71 מיליארד דולר, עוד רחוק ממיצוי.

מספרי ההנפקות מתווסף אות נוסף של התאוששות זהירה: ההנפקה המדוברת ביותר של התקופה בתחום הטכנולוגיה עתידה להתרחש ביום רביעי הבא, ומסלולה ייבחן לנוכח התנודתיות בוול סטריט. השאלה המרכזית שנשארת פתוחה היא האם השווקים יספיקו להירגע לפני פרסום דוחות הכספים הבאים של אנבידיה – המשמעות הישירה שלהם לאקוסיסטם הישראלי, לכספים שהמדינה גובה ממנה ולאלפי העובדים והמשקיעים שתיקי ההשקעות שלהם קשורים בשבבים שלה – היא הרבה יותר גדולה מסיפור אישי על ברון טכנולוגיה שעוזב את כסאו.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

מכפיל רווח עתידי:
מדד השוואתי בין מחיר המניה לרווח הצפוי למניה בעתיד, המשמש להערכת יקרות יחסית של מניה.
אופציות לעובדים:
הקצאת זכות לעובדים לרכוש מניות החברה במחיר קבוע מראש, המהווה מרכיב פיצוי מרכזי בהייטק.
יוניקורן:
חברת סטארט-אפ פרטית ששוויה עולה על מיליארד דולר.
חוות שרתים (דאטה סנטר):
מתקן תשתית המאחסן שרתים לעיבוד נתונים בקנה מידה עצום, בפרט לאימון מודלים של בינה מלאכותית.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • בעקבות התפטרותו של ג'נסן הואנג מונתה קולט קרס לתפקיד המנכ"לית הזמנית. הדירקטוריון פנה גם לרנה האס, מנכ"ל ARM שעבד בעבר שבע שנים באנבידיה, אולם שתי קרנות משמעותיות בחברה דורשות שלא למנות מנכ"ל קבוע לפני שיתבררו מלוא העובדות בפרשה.

  • כלכלנים מעריכים כי גביית המסים מפעילות אנבידיה בישראל תהיה השנה גדולה פי שלושה בהשוואה לשנה שעברה, בהיקף שעשוי להגיע עד 15 מיליארד שקל - סכום שעולה על התחזיות המקוריות ונוגע ישירות לתקציב המדינה.

  • הנפילה של המניה בבורסה של יותר מ-30% מהשיא פגעה בשווי אופציות ומענקי המניות שהובטחו לעובדים שגויסו בשנה האחרונה. בדיווחים מצוין כי ההלם הראשוני מעזיבת הואנג התחלף במהרה בדאגה לכיס הפרטי של העובדים.

  • בניתוח שפורסם בגלובס נטען כי מדובר ב"הזדמנות מדהימה", לאחר שהמניה צנחה יותר מ-30% והגיעה למכפיל רווח עתידי נמוך משמעותית. עם זאת, ההערכה תלויה בהתפתחויות בדירקטוריון ובשאלה מי יוביל את החברה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!