המעבר החשמלי בכבישי ישראל – התקדמות, אתגרים והזדמנויות
בשנים האחרונות חלה בישראל זינוק משמעותי ברכבים חשמליים (EV), אך לצד ההתקדמות טמונים אתגרים תשתיתיים וכלכליים. בכתבה זו נבחן את קצב ההתרחבות, המשמעויות הפיננסיות לנהגים ולממשלה, ואפשרויות תמיכה וחדשנות שצפויות להאיץ את המגמה.
קצב הגידול ברכבים חשמליים
בחמש השנים האחרונות המספר הכולל של רכבים חשמליים בישראל גדל מ-3,500 ב-2020 לכ-38,000 בסוף 2024 – פי עשרה בתוך חמש שנים. קצב הגידול של 70% בשנה נובע משילוב תמריצים ממשלתיים (הקלות במס ורכישה), עליית המודעות לאקולוגיה ומהצפת דגמים חדשים בשוק המקומי.
עם זאת, שיעור הרכבים החשמליים מכלל המכוניות הפרטיות בישראל עומד רק על 5%-6%, בהשוואה ל-15%-20% במדינות אירופיות דוגמת הולנד ונורווגיה שבהן הוקמה תשתית טעינה נרחבת.
lightbulb טיפ מהמומחה
אם אתם שוקלים רכישת רכב חשמלי בישראל, חפשו עמדות טעינה מהירה בקרבת ביתכם ומשרדכם, וודאו תקופת אחריות על סוללה של לפחות 8 שנים, וחשבו על עלויות טעינה הביתית (התקנת תקע תלת-פאזי) אשר יכולה לחסוך 60% מעלויות טעינה.
תשתית הטעינה – צו השעה
הפתרון המרכזי להמשך התרחבות השוק הוא הקמת תשתית טעינה אמינה ונגישה. נכון להיום פועלות כ-1,100 עמדות טעינה ציבוריות, מתוכן רק 200 מהירות (DC), מה שיוצר עומסים בשעות השיא. עלות הקמת עמדת טעינה מהירה עומדת על כ-80-100 אלף ש"ח. להערכת משרד האנרגיה, כדי להגיע לכיסוי מיטבי של 200,000 רכבים חשמליים בשנה הבאה, נדרשות כ-4,000 עמדות טעינה מהירות בשנה הבאה.
השפעות כלכליות על נהגים ותעשייה
- עלות רכש: מחיר הרכב החשמלי גבוה בכ-30%-40% ממקבילו הפוסילי, אך השתתפות הממשלה ועד ההטבות השונות מקזזות חלק מהפער.
- שווי שימוש ותועלות חיסכון: עלות "מילוי" סוללה ממוצעת עומדת על כ-25-30 ש"ח, מול תדלוק רגיל שעולה כ-250 ש"ח למיכל מלא בממוצע. לכך יש להוסיף עלויות אחזקה נמוכות יותר (אין תחליפים שמנים, פחות חלקים נעים).
- תמריצים וחבילות סבסוד: תוכנית התמיכה לרכישת רכב חשמלי צומחת באופן הדרגתי, אך נדרשת הרחבה של תמריצי עסקים, דיור ותמריצים (מימון וליסינג) כדי להניע קנייה המונית.
סטארט-אפים וחדשנות
ישראל, הנודעת כ"אומת הסטארט-אפ", צועדת בחזית פיתוח מערכות ניהול צי, פתרונות טעינה חכמה ואפליקציות לניהול הסוללה וחישוב עלויות. חברות כמו "אנרג'י ווייז" ו"כביש העתיד" מובילות פתרונות של טעינה בהתאמה לשעות שיא, תזמון אופטימלי של הטענה וצמצום עומסים ברשת. כך נוצר פוטנציאל לחיסכון בחשמל העומד על מיליוני שקלים בשנה.
quiz האם ידעת ש…
רכב חשמלי אחד, השוקל כ-1,500 קילוגרם, חוסך כ-40 טון CO2 בהשוואה לרכב בנזין שווה ערך, וזאת כתוך תחזוקת התעשיה העולמית. הרכב החשמלי משתלם סביבתית כבר לאחר שנתיים וחצי של שימוש.
האתגרים הבירוקרטיים
התשתית הציבורית מפוצלת בין ארבעה גופים שונים: משרד האנרגיה, רשות החשמל, רשות התחרות ורשויות מקומיות. צווי תכנון חסרי סנכרון מעכבים פרויקטים בזמן הממוצע של כשנתיים לאישור. המלצות ועדת בורנשטיין מציעות ריכוז הסמכויות, קביעת יעדים שנתיים ברורים ופישוט נהלים.
המבט קדימה
המעבר לנושא התחבורה תלוי בהמשך הרחבת התשתית, שיפור חבילות המימון והגדלת המודעות הציבורית. בשנה הקרובה צפויה הרחבת תוכניות פיילוט של רכבים ציבוריים (מוניות ואוטובוסים) שיפרצו דרך ויתרמו להפחתת זיהום ערים מרכזיות. העתיד החשמלי של ישראל בדרך, אך נדרש תיאום והתמדה כדי להגיע ליעדים האקלימיים והכלכליים.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
זה תלוי במודל הרכב וגודל הסוללה. רכבים בעלי סוללות גדולות (60-100 kWh) יכולים להגיע ל-400-600 קילומטרים בטעינה אחת, בעוד רכבים קטנים יותר מגיעים ל-200-300 קילומטרים. בתנאי שימוש רגילים בישראל, רוב הנהגים יטעינו כל יומיים-שלושה.
-
לא במלואה. כרגע פועלות 1,100 עמדות טעינה, מתוכן רק 200 מהירות. בהערכות משרד האנרגיה, נדרשות 4,000 עמדות מהירות בשנה הבאה בלבד כדי לתמוך בצמיחה רציפה ובלי "צוקי חרום" בטעינה.
-
הממשלה התחייבה להרחיב תוכניות תמיכה עד 2027 לפחות, בהתאמה לתקציב האקלימי. עם זאת, סך התמיכה צפוי להיפחת בהדרגה כשהשוק יתבשל ועלויות הייצור יירדו.
-
סטארט-אפים כמו "אנרג'י ווייז" ו"כביש העתיד" מפתחים אלגוריתמים לתזמון טעינה חכם שמוודא שהטעינה תתרחש בשעות בעלות זרם נמוכות, חוסך 20%-30% מהוצאות הטעינה ומעין משחק תעודוד הרכבים לתמוך בצפיפות רשת חשמלית.
