חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

הפיחות בשקל ממשיך להעמיק: הדולר מתחזק מעל 3.16 שקלים והתקציב המשכי מאיים על הקופה

השקל איבד 4.4% מאז יום הבחירות על רקע אי-הוודאות הפוליטית, בתי ההשקעות מזהירים מהימור בתוכנית הפנסיה של שמחון, ובאוצר מעריכים שתקציב המשכי לכל 2027 יגרום למחסור של 80 מיליארד שקל

אתר כלכלה · 3 בנובמבר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
הפיחות בשקל ממשיך להעמיק: הדולר מתחזק מעל 3.16 שקלים והתקציב המשכי מאיים על הקופה
השקל ממשיך להיחלש מול הדולר בעקבות אי-הוודאות הפוליטית לאחר הבחירות (אילוסטרציה)

השקל ממשיך להיחלש בעיצומו של חוסר הוודאות הפוליטית

השקל ממשיך לאבד מכוחו גם ימים אחרי הבחירות. לפי העדכונים השוטפים בכלכליסט ובגלובס, השקל איבד כ-4.4% מאז יום הבחירות, והדולר מתחזק ונסחר מעל 3.16 שקלים בהמשך מגמה שהתעצמה מאז נסגרו הקלפיות. מדובר בתנועה משמעוטית ביחס לרגישות הרגילה של דולר-שקל בשבועות האחרונים, והיא משקפת שילוב של אי-וודאות פוליטית לגבי הרכב הממשלה הבאה ולוח הזמנים לאישור תקציב חדש, לצד תנועות עולמיות במטבעות מול הדולר האמריקאי. המסחר בתל אביב מתנהל בירידות, והמסחר באירופה נסוג במקביל ללחץ על מניות השבבים, מה שמוסיף לתחושת הזהירות בשוק ההון המקומי.

סוחרים בשוק המטבע מדווחים כי שחקנים זרים הפחיתו את חשיפתם לשקל בהמתנה להתבהרות של מהלך הרכבת הממשלה. בהיעדר תקציב מאושר, המשקיעים אינם יכולים להעריך את מסלול הגירעון ואת מדיניות ההוצאות, ולכן מתמחרים סיכון פוליטי מוגבר בשוק המטבע. הפיחות משפיע ישירות על הצרכן: יבוא מוצרי חשמל, מזון מיובא, רכב ותיירות חוץ כולם מתייקרים במונחי שקלים, וזאת על רקע לחצי אינפלציה שכבר מורגשים במדף מזון בסיסי.

התקציב שלא הוצב: 80 מיליארד שקל של מחסור בתרחיש ההמשכיות

בזמן שהשוקות ממתינים לאות מהמערכת הפוליטית, במשרד האוצר כבר מתקיימים דיונים לגבי התרחיש הפחות נוח. לפי פרסום בלעדי בכלכליסט מטעם הכתב שלמה טייטלבאום, תקציב המשכי לכל שנת 2027 עלול לגרום למחסור של כ-80 מיליארד שקל בקופה. תקציב המדינה היה אמור להיות מונח השבוע על שולחן הכנסת, אלא שהבחירות דחו את המהלך עד להשבעת ממשלה חדשה. בתרחיש האופטימי, תקציב חדש יעבור במאי או ביוני, אך בתרחיש השלילי הוא עלול שלא לעבור כלל, ואז משרדי הממשלה ייאלצו להסתדר עם מחסור משמעותי בהשוואה לשנה הקודמת.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מעבר לפסימיות בשווקים, שקל חלש אינו בהכרח נזק טהור: יבואנים בתחומי המזון והאלקטרוניקה סובלים, אך מגזר הייצוא, ובפרט ענפי הטכנולוגיה והתעשיות הביטחוניות, מרוויחים מתחרותיות גבוהה יותר בעולם. גם מודיס שיפרה את תחזית הצמיחה לכ-5% השנה ול-6% ב-2027, ומציינת כי חלק ניכר מהשיפור נובע משינוי סטטיסטי בפעילות המשק, ולא מההתנהלות התקציבית.

תקציב המשכי אינו תרחיש תיאורטי בלבד: הוא מקפיא התאמות מחירים, פיתוח תשתיות אזרחיות, ותוכניות חברתיות ותעסוקתיות שקודמו עד עתה. לפי הערכה שפורסמה בגלובס, ההתייעצויות בבית הנשיא להרכבת הממשלה החלו השבוע, ובאוצר מציינים כי התחום הביטחוני צפוי להישמר מנזק, בעוד המשרדים האזרחיים עשויים לספוג קיצוצים ממוקדים. עבור הציבור, משמעות הדבר היא שמאחורי הנתונים המופשטים עומדות הטבות תעסוקה, תשתיות חינוך ובריאות, וסבסודים שעלולים להתעכב או להיחתך עד להקמת ממשלה חדשה.

הדרך לתקציב חדש עוברת דרך ההתאמות בין המפלגות

מעבר להיבט הטכני, העיכוב בהצבת התקציב מייצר סיכון פוליטי ממשי. בהיעדר ממשלה שתוכל להעביר חוקים, גם חבילות מיסוי שהובטחו בקמפיינים נותרות מוקפאות. בזמן שההסכמים הקואליציוניים בין המפלגות נבחנים, עולות שאלות של הקצאות לסקטורים שונים, הגדלת תקציב הביטחון ותמיכות בקבוצות מוחלשות. כל אחת מההקצאות הללו משפיעה על חוסן הגירעון ועל התנהלות שוק האגח המקומי, ובפרט על תשואות אגחי המדינה בתשואות גבוהות שרואות השוק בתקופה האחרונה.

מה המשמעות לצרכן הישראלי ולפנסיה של הציבור

הפיחות והעיכוב התקציבי אינם נוגעים רק לשחקנים בשוק ההון, אלא משפיעים ישירות על כיס הצרכן. חייבים בדולרים ובאירו חווים זינוק בתשלומים במונחי שקלים, חוסכים בקופות גמל ובפנסיה נחשפים לתנודתיות בתיקי הנכסים שהכספים בהם מושקעים במטבע חוץ, והמחירים במדף עולים עקב התייקרות היבוא. לפי מחקר חדש שעסק בצרכנות, מחצית מהישראלים מצהירים כי יוותרו על חלק מהרכישות במבצעי הקניות בנובמבר, מסמן על לחץ כלכלי מורגש ברחוב וגם על חוסר אמון בתועלת ההנחות שמציעות הרשתות.

quiz האם ידעת ש…

רכבת ישראל הודיעה השבוע על הפעלת קווים ישירים לנתבג ולירושלים במשך 24 שעות ביממה, במהלך שנועד לתמוך בכלכלת הלילה ולהוריד עומס מהכבישים. במקביל, מומחי תחבורה מזהירים כי עד השלמת פרויקטי התחבורה הציבורית, העומסים בכבישים צפויים להחריף, ולחצי המחירים והתזרים של המשק עדיין מושפעים ישירות מהיעדר תקציב קבוע.

תוכנית הפנסיה של שמחון בכוונת המיקוד של בתי ההשקעות

נושא נוסף שמתחולל בשוק ההון בימים אלו הוא התנגדות נרחבת בבתי ההשקעות לתוכנית הפנסיה שהציג אריאל שמחון. בכלכליסט מדווח כי התוכנית מתוארת בזהירות ובחששנות כהימור מסוכן, ובתי ההשקעות טוענים כי היא עלולה לפגוע ביציבות הפנסיה של הציבור. הרקע הוא ניסיון להפנות חלק מהכספים הפנסיוניים לתשתיות ולצרכים לאומיים, מהלך שסופג ביקורת ממקצועני שוק ההון על עירוב שיקולים פוליטיים בשיקולי ההשקעה של החוסכים. בזמן שהשקל מתייצב מול הדולר במגמת החלשות, ובוודאי לאחר פיחות של כ-4.4% בימים ספורים, כל חוסר ודאות נוספת מתחבר לתמונה של סיכון מוגבר לתיקי הפנסיה.

הצדדים העסקיים שמושפעים כבר עכשיו

לצד המדדים המפושטים של הכלכלה המקרו, חברות בשוק המקומי נתפסות כבר בלחץ הכלכלי. מיזוג בחברת הנדלן הגדול יצא לדרך עם התכווצות שווי בעשרות אחוזים, מפעילת KFC בישראל נכנסה להליכי שיקום בעקבות חובות של כ-50 מיליון שקל ופנייה להקפאת הליכים, וקבוצת המסעדות הפופולרית פנתה להליכים עם חובות של כ-14 מיליון שקל. האירועים הללו משקפים את הלחץ של שוק הצרכנות על עסקים קטנים ובינוניים בתחום המזון, על רקע עליות במחירי הקמח, הביצים והדלק. בהתאם, משרד האוצר ממשיך להאריך את סבסוד מס הבלו על הדלק ב-26 ימים כדי למנוע זינוק של המחיר מעל 7.85 שקלים לליטר, במהלך שמנסה לבלום את ההתייקרות על רקע עליות במחירי הנפט העולמיים.

בתי ההשקעות והבורסה נאחזים בנושא הוודאות

מנכל הבורסה לניירות ערך, איתי בן זאב, קרא בהצהרה חריגה להקמת ממשלה רחבה ולניהול כלכלי אחראי, באומרו כי המשקיעים דורשים ודאות ואופק ברור וכי אין להפוך את העתיד הכלכלי לבן ערובה למחלוקות פוליטיות. בהקשר זה, חברת הדירוג מודיס מציינת כי הבחירות עצמן לא צפויות להשפיע על דירוג האשראי של ישראל, אך היא מעלה את תחזית הצמיחה לכ-5% בשנה הנוכחית ול-6% בשנה הבאה, תוך הדגשה כי חלק ניכר מהשיפור נובע משינוי סטטיסטי בפעילות ולא מהצטיינות כלכלית אמיתית. המסר המשולב של הבורסה והגופים המקצועיים הוא ברור: המשק אינו בסיכון מיידי, אך כל עיכוב בהקמת ממשלה ובאישור תקציב מגלם סיכון שמתמחר בשוק המטבע ובשוק ההון יום אחר יום.

מה עלול לשנות את הכיוון

עבור המשק, ההתמקדות בימים הקרובים היא במהירות הרכבת הממשלה ובנכונות של המפלגות להגיע להבנות תקציביות מוקדמות. בתרחיש של הקמת ממשלה בשבועות הקרובים, ובתנאי שהתקציב החדש יעבור במאי או ביוני, השקל יכול להתאושש והשווקים עשויים להתייצב. בתרחיש של עיכוב ממושך או של תקציב המשכי, המחסור התקציבי של כ-80 מיליארד שקל ידרוש מבנה הוצאות חדש, והמשק עשוי להיכנס לתקופה של צמצום אזרחי רחב יותר. בזמן שזה קורה, הצרכן הישראלי נשאר הגורם שסופג את ההשלכות ביום יום, בין בשקלים שהוא משלם בסופר ובין בתיק הפנסיה שלו.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

תקציב המשכי:
הצהרה זמנית שמעתיקה את התקציב הקודם לשנה חדשה ללא התאמות למחירים ולצרכים המשתנים, עד אישור תקציב חדש.
פיחות השקל:
ירידה בערך השקל מול מטבעות חוץ, שגורמת להתייקרות היבוא ולעלייה במחירי מוצרים ושירותים לצרכן.
ריכוזיות פנסיונית:
ריכוז כספי הפנסיה בגופים מוסדיים, והניסיון להפנות חלק מהכספים לתשתיות ולצרכים לאומיים בהשפעת החלטות פוליטיות.
דירוג אשראי:
דירוג חברות כמו מודיס לחוסן הכלכלי של מדינה, המשפיע על עלות הלוואות והשקעות חוץ של המדינה.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • השקל איבד כ-4.4% מאז יום הבחירות על רקע תהליך הרכבת הממשלה, העיכוב בהצבת תקציב המדינה חדש והחשש מההשפעה של מהלכים פיסקאליים עתידיים. אי-הוודאות מניעה שחקנים זרים לצאת מפוזיציות בשקל, והדולר מתחזק בהתאם מעל 3.16 שקלים.

  • תקציב המשכי מעתיק את הסעיפים של התקציב הקודם ללא התאמות למחירים ולצרכים המשתנים. על פי הערכות באוצר, תקציב כזה לכל שנת 2027 יגרום למחסור של כ-80 מיליארד שקל בקופה ויחייב את המשרדים האזרחיים להתנהל בצמצום, בעוד התחום הביטחוני צפוי להישמר.

  • שקל חלש מייקר יבוא מוצרי חשמל, מזון מיובא, טיולים לחוץ לארב ורכישת רכבים, ובכך תורם ללחצי אינפלציה. נוסף על כך, חייבים במטבע חוץ ומשקיעים פרטיים עם חשיפה לדולר מרוויחים, בעוד מי שמחזיק תיק שקלי נפגע מכוח הקנייה שלו.

  • בתי ההשקעות מתארים את התוכנית כהימור מסוכן, מאחר שהיא מציעה להפנות כספי פנסיה למטרות תשתיתיות ופוליטיות במקום לשמור על שיקולי הרווחה של החוסכים. בזמן שהשוק מתמודד עם תנודתיות, שינוי כללי ההשקעה של חסכונות הפנסיה עשוי להגדיל את הסיכון לחוסכים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!