השיתוק הפוליטי בעקבות הבחירות עלול לעלות למשק עד 12 מיליארד שקל
אי־ההכרעה בקלפיות מקפיאה את פעילות הממשלה, מרתיעה את בנק ישראל מהורדות ריבית ומטלטלת את הבורסה: תמונת המצב הכלכלית יומיים אחרי תוצאות האמת
שניים בלבד חלפו מאז פרסום תוצאות האמת בבחירות לכנסת, והמשק הישראלי כבר מתחיל לשלם את המחיר. לפי דיווח של כלכליסט, אי־ההכרעה הפוליטית צפויה לעלות למשק עד 12 מיליארד שקל, לאחר שהתברר כי גוש נתניהו עומד על 53 מנדטים, גוש איזנקוט על 48, והמפלגות הערביות עם 19 מנדטים – מפה פוליטית שאינה מאפשרת הכרעה מהירה ומעגנת את המשק בתקופת משא ומתן ממושך. באוצר כבר נערכים לתרחיש שלפיו תחילת 2027 תגיע ללא תקציב מאושר, עם הקפאת התקשרויות ופגיעה אפשרית בצמיחה.
הקפאה טוטאלית: הממשלה עוצרת את המנוע התקציבי
על פי ההערכות במערכת הכלכלית, תקופת הקמת הממשלה צפויה להימשך חודשיים לפחות, שבמהלכם תקפא פעילות הממשלה היוצאת בכל הנוגע להחלטות כלכליות מהותיות. חקיקה כלכלית, רפורמות בשוק ההון ובשוק המוצרים והסכמים ממשלתיים חדשים נעצרו בפועל, וההכנסות ממסים עלולות להיפגע בעקבות העדר מהלכי עידוד ורגולציה. גורמים באוצר מציינים כי מדובר בתקופה שבה המכשול המרכזי אינו שדה הקרב אלא המסדרונות של בניין הקואליציה, שבהם נמדד כל נדבך של היציבות הכלכלית.
המשמעות בפועל היא שהמנועים הממשלתיים שהניעו את הצמיחה בשנה האחרונה – רכש ביטחוני נרחב, תוכניות תשתית והסכמי מימון – עומדים בפני עצירה זמנית. האתגר המצטבר, כפי שנחשף בגלובס, נוגע לפער של 25 מיליארד שקל בין דרישות מערכת הביטחון לתוספות שסופקו, פער שעל הממשלה הבאה יהיה לגשר, והאתגר האמיתי יתחיל דווקא במימון תוכניות ההתעצמות של צה"ל בהיקף של 400 מיליארד שקל ומעלה.
הבורסה נבהלה: המניות נצבעות באדום
השווקים לא חיכו לחודשי ההכרעה. ביום שלמחרת ליל הבחירות נרשמו ירידות חדות בבורסה בתל אביב, בהובלת מניות הבנקים והנדל"ן, כפי שתואר בפודקאסט "מנועי הכסף" של כלכליסט. מניות הנדל"ן צנחו ביותר מ־13% תוך יום אחד, השקל נחלש משמעותית, ודולר־שקל התייצב בסביבות 3.11 שקלים. במקביל, המדדים הבולטים בוול סטריט צנחו גם הם, כשאלפאבית נופלת ביותר מ־12% אחרי דוחותיה, נאסד"ק יורד ב־1.4% ומובילאיי מאבדת כ־7% משוויה.
trending_up שינוי מגמה: הריבית תלויה עכשיו בפוליטיקה
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
הנדל"ן והבנקים מובילים את הצניחה
הסקטורים שנפגעו קשה במיוחד הם אלה שהיו חשופים ישירות לתחזיות הריבית וליציבות השלטונית. מניות הבנקים רשמו ירידות משמעותיות על רקע החשש שהורדות הריבית יתעכבו, ועל רקע הצטברות של פקדונות בלתי מופנים לאשראי. מניות הנדל"ן, שכבר נסחרו סביב רצפה היסטורית במכפיליהן, ספגו מכה נוספת. חגי עמית ציין בדה מרקר כי המניות הביטחוניות דווקא לא לקחו קשה את תוצאות הבחירות – ולא במקרה, שכן תרחיש המשך מלחמה או מתיחות ביטחונית משרת את ענקיות התעשייה הביטחונית.
הבחירות הכריעו את הריבית
לא רק הבורסה מרגישה את המשבר. בנק ישראל, שבהחלטה אחרונה הותיר את הריבית על 3.25% לאחר שלוש הורדות רצופות של 0.25% כל אחת, נתקל כעת בדילמה חדשה: להוריד או לא להוריד בתקופה שבה אי־הוודאות הפוליטית נמצאת בשיאה. לפי כלכליסט, המגמה השלטת בבנק היא לדחות הורדות נוספות עד שתהיה בהירות פוליטית, מאחר שהחוסר בתקציב מאושר מקשה על עריכת החיזויים המאקרו־כלכליים המשמשים בסיס לקביעת המדיניות המוניטרית.
עיכוב הורדת הריבית משמעותו התייקרות נוספת של האשראי למשקי הבית והעסקים, ובפרט האטה נוספת בשוק המשכנתאות שכבר מצוי בתקופה קשה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע כי מדד מחירי הדירות צנח ב־0.6%, ומשרד האוצר דיווח כי מכירות הדירות ביד שנייה ירדו ב־7% לעומת החודש המקביל אשתקד – נתונים שמעידים על שוק כבר קפוא, שתוספת של אי־ודאות פוליטית עשויה להחריף עוד יותר.
הסכנה האמיתית בשוק האג"ח
אילן גילדין כתב בכלכליסט כי הבורסה נבהלה מהבחירות, אך הסכנה האמיתית נמצאת בשוק האג"ח. תשואות איגרות החוב הממשלתיות עלולות להתפתח לכיוון של פרימיום סיכון על רקע תרחישים של קואליציה לא יציבה, הוצאות ביטחון תופחות ותקציב פופוליסטי. בוועידת TECH1 בתל אביב נשמעו אזהרות על בריחת מוחות ובריחת הון, ומנהלי השקעות בכירים התייחסו לבורסה בתל אביב כלא אטרקטיבית לתקופת הביניים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
יש הטוענים כי הפחד מהשיתוק הכלכלי מוגזם: משק שצמח לאחרונה בקצב חיובי, עם יצוא הייטק חזק ויתרות חוץ גבוהות, אמור לעמוד בחודשיים של קפיאה פוליטית מבלי נזק מבני. לפי גישה זו, הסיכון האמיתי אינו ההקפאה עצמה אלא תקציב פופוליסטי שיוצע לאחר ההקמה, שירחיב את הגירעון ויזניק את החוב הציבורי לרמות מסוכנות.
הקלפי השאירה אחריה גל התייקרויות
בעוד השיח הפוליטי נסוב סביב תרגילים קואליציוניים, המדפים בסופר כבר נושאים את החשבון. לפי ד"ר חזי גור מזרחי במעריב, ענקיות המזון מתכננות גל התייקרויות חדש, בד בבד עם עלייה במחירי הקמח בשיעור של 14% החל מחודש נובמבר, וכן התייקרות נוספת של מחירי הביצים בכ־2.1%, תוספת של 27 עד 33 אגורות לאריזה של 12 ביצים. הסיבה, לפי הגורמים בענף, נעוצה בהחרפת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שמייקרת את החיטה בעשרות דולרים לטון.
במקביל, נהגי ישראל עומדים בפני תזוזות תכופות במחיר הדלק. לפי כלכליסט ווואלה כסף, מחיר הבנזין ירד במוצ"ש ב־42 אגורות ל־7.35 שקלים לליטר, אך הירידה עשויה להיות קצרת ימים: תוקפו של צו מס הבלו מופחת המחיר יפוג ב־4 עד 5 בנובמבר, ואם הצו לא יוארך, המחיר עלול לזנק ל־8.35 שקלים לליטר. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפוי להתערב ולהקטין את ההתייקרות, אך באוצר מודים כי גם כאן טשטוש הפוליטיקה מקשה על ההכרעה.
פגיעה ישירה במגזר העסקי: KFC בדרך לקריסה
ההשפעה הכלכלית אינה מופשטת. חברת סמארט סרוויס קי אנד קי, המפעילה 13 סניפים של רשת KFC בישראל, פנתה השבוע לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בבקשת סעדים זמניים ומינוי נאמן, לאחר שצברה חובות של כ־50 מיליון שקל, בהם הלוואת בעלים של כ־37 מיליון שקל. החברה מייחסת את המשבר לאירועי 7 באוקטובר ולהסלמה הביטחונית המתמשכת, שפגעו קשות בהכנסותיה. גם ענף התעופה סופג מכות: לאחר ניסיון הפיגוע בפליי דובאי, נדרשות כעת חברות התעופה לדווח על אנשי הצוות 48 שעות מראש, דרישה רגולטורית חדשה שמכבידה על פעילותן.
ברקע, התמונה הכוללת מתחדדת. הציבור הוציא יותר ממיליארד שקל ביום הבחירות – 1.752 מיליארד שקל בהוצאות אשראי, 30% יותר מבבחירות הקודמות – אך הוצאה זו אינה מספיקה לכסות את החסר הממשלתי. ראש רשות המיסים הזהיר בכנס לשכת יועצי המס כי הוצאות הביטחון עלולות לחייב גזירות נוספות, ותיאר תרחיש של "תקציב אכזרי" לקראת 2027. בסיטואציה שבה אף גוש לא זכה לרוב ברור בניכוי המפלגות הערביות והחרדיות, כפי שסיכם סמי פרץ בדה מרקר, נראה כי חודשי המשא ומתן הקרובים יהיו בדיקת אמת של עמידותו הכלכלית של המשק הישראלי – הפעם לא מול חזית צבאית אלא מול ריק פוליטי.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- ריבית בנק ישראל:
- שיעור הריבית שקובע בנק ישראל ומשפיע על עלות האשראי והמשכנתאות במשק; כרגע עומדת על 3.25% לאחר שלוש הורדות רצופות.
- הקפאת התקשרויות:
- מצב שבו ממשלת מעבר אינה רשאית לחתום על הסכמים כספיים חדשים עם ספקים וקבלנים עד להקמת ממשלה קבועה ואישור תקציב.
- מס בלו:
- מס קנייה המוטל על דלקים; הפחתתו בהוראת שעה מורידה את מחיר הבנזין, ותפוגתה עלולה להעלות את המחיר לליטר עד 8.35 שקלים.
- חדלות פירעון:
- הליך משפטי שבו חברה שאינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה מבקשת הקפאת הליכים והגנת בית המשפט, כפי שעשתה מפעילת KFC בישראל.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
לפי הערכות במערכת הכלכלית שפורסמו בכלכליסט, אי־ההכרעה צפויה להקפיא את פעילות הממשלה לחודשיים לפחות, לעכב רפורמות וחקיקה כלכלית ולפגוע בהכנסות המדינה ממסים - בעלות מצטברת המוערכת בעד 12 מיליארד שקל.
-
בנק ישראל מעדיף להמתין לבהירות פוליטית לפני המשך הורדת הריבית, מאחר שהחוסר ביציבות ממשלתית יוצר אי־ודאות תקציבית ומאקרו־כלכלית, ומקשה על קביעת מדיניות מוניטרית מדויקת.
-
הבורסה בתל אביב רשמה ירידות חדות בהובלת מניות הבנקים והנדל"ן, מניות הנדל"ן צנחו ביותר מ־13% והשקל נחלש משמעותית, בעוד שמניות הביטחוניות דווקא החזיקו מעמה.
-
במשרד האוצר נערכים לאפשרות שתחילת 2027 תתנהל ללא תקציב מאושר, עם הקפאת התקשרויות ממשלתיות ופגיעה אפשרית בצמיחה, כחלק מהשלכות חוסר ההכרעה הפוליטית.