מתווה הפיצויים, הגירעון המתקרב ובום הביטחונים: הכלכלה הישראלית בצל המתיחות

המשק הישראלי מצוי בשבועות האחרונים בתהליך של היערכות מחדש לעומת המציאות הביטחונית המשתנה, כאשר מוקד הדיון הציבורי והכלכלי עובר מהתמודדות חריפה עם שדה הקרב לניהול משאבים מורכב בעורף. בנק ישראל פרסם בימים האחרונים נתונים מדאיגים לפיהם עלות המלחמה לכל אזרח ואזרחית עומדת על כ-35 אלף שקלים, נתון שמשקף את העומס הרציני על הקופה הציבורית ומצביע על הצורך הבלתי נמנע בהעלאת מיסים בתקופה הקרובה. תחזית זו מגיעה במקביל לדיונים הסוערים בכנסת על חוק התקציב וחוק ההסדרים, שם מתנהל מאבק כוחות בין הקואליציה לאופוזיציה לגבי הדרך לחלוקת הנטל הכלכלי. הגירעון התקציבי הצפוי, שיעמוד לפי ההערכות על כ-5.1 אחוז מהתוצר, מחייב את הממשלה למצוא מקורות מימון חדשים, והבנקים כבר מבשרים כי לא יוכלו לשאת בנטל לבדם לאורך זמן.

התקציב והגירעון: המאבק על האיזון הכלכלי בצל הוצאות הביטחון המאסיביות

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נמצא תחת לחץ כבד לגבש חבילה כלכלית שתאפשר את העברת תקציב המדינה בזמן, אך ההסכמות עם משרד הביטחון לגבי התוספת התקציבית הדרושה טרם הושגו במלואן. המערכת הביטחונית דורשת תוספת תקציב משמעותית להמשך המבצעים ולשיקום המערכים, ואילו משרד האוצר מנסה לשמור על יציבות מקרו-כלכלית ולמנוע זינוק באינפלציה. ברקע זה, ועדת הכספים אישרה לאחרונה העלאה בתקרת הגירעון לשנת הקרובה, מהלך שזכה לביקורת חריפה מצד ראשי המשק המזהירים מפני ההשלכות ארוכות הטווח על הדירוג האשראי של ישראל. הקואליציה ניסתה לקדם את האישור בקריאה ראשונה, אך התנגדויות פוליטיות ודרישות לתוספות תקציביות עבור רשויות מקומיות ומגזרים שונים עיכבו את התהליך, מה שמותיר את המשק במצב של אי-ודאות תקציבית זמנית. המשקיעים בשווקים הפיננסיים מביעים חשש הולך וגובר מהיכולת של הממשלה לשלוט בהוצאות הממשלתיות ולהבטיח גביית מיסים יעילה בסופו של דבר.

שוק העבודה ומתווה הסיוע: חריקה בין מעסיקים למילואימניקים ומחירה של אי-ודאות

אחד הנושאים הבוערים ביותר בשיח הציבורי הוא מתווה הסיוע לעובדים ולעצמאים שנפגעו מהמלחמה, שזכה לאישור בקריאה ראשונה בכנסת אך ממשיך לעורר מחלוקות רבות. המתווה החדש, שקובע את תקופת הזכאות לדמי חל"ת על עשרה ימים בלבד במקום ארבעה עשר, נועד להקל על המעסיקים ולהפחית את העומס על קרנות הפנסיה, אך הוא משאיר מאחוריו אוכלוסייה גדולה של עובדים ובעלי עסקים ללא פתרון בר ברור. במיוחד בעייתית השאלה של המילואימניקים, חיילי המילואים שגויסו לשירות ממושך ושבים למקומות עבודתם רק כדי לגלות שהמעסיקים איבדו את הסבלנות והציפויות כלפיהם השתנו. מעסיקים רבים מדווחים על קשיים בהשבת השגרה העסקית ומבקשים מהעובדים למצוא פתרונות עצמאיים לניהול השבתות, בעוד העובדים עצמם מרגישים נטושים וסובלים משחיקה מתמשכת. המדינה, מצדה, מתקשה לגייס עובדים לשירות הציבורי ומציעה מענקים בשווי של עד 40 אלף שקל למועמדים מצטיינים, אך מדדי האמון של הציבור במנגנוני הסיוע יורדים באופן משמעותי. גם השבוע הראשון למלחמה נותר ללא פיצוי עבור רבים, דבר שיוצר תסכול רב בקרב אוכלוסיות שנאלצו להיעדר מהעבודה ללא תמיכה כלכלית מספקת.

שוק הנדל״ן בתהפוכות: זינוק בביקוש לממ״ד והגרלות ייעודיות למשרתי מילואים

המלחמה השפיעה באופן ישיר ומיידי על שוק הנדל"ן הישראלי, ויוצרה מגמות חדשות ובלתי צפויות שמשנות את פני הענף. הביקוש לדירות הכוללות מרחב מוגן (ממ"ד) זינק בלמעלה מ-130 אחוז מאז תחילת המבצעים הצבאיים, ומחירי הדירות הממוגנות נסקו באופן דרמטי, יוצרים פער הולך וגדל של עד 28 אחוז בין דירות עם ממ"ד ללא. משפחות רבות מוותרות כיום על קריטריונים אחרים כמו מיקום או גודל, ומקדישות את תקציבן לרכישת דירה שתספק להם ביטחון בסיסי, תופעה שמכניסה מושגים כמו "משולש מיגון" לשיח היומיומי של משפחות צעירות. בתגובה למגמה זו ולצרכים המיוחדים של משרתי המילואים, שר השיכון חיים כץ הודיע על שינוי משמעותי בהגרלת "דירה בהנחה" הקרובה, שתפתח לאחר חג הפסח. על פי ההחלטה, עד 50 אחוז מהדירות שיוגרלו במסגרת ההגרלה זו יוקצו למילואימניקים פעילים, צעד שנועד להעניק מענה סמלי ומעשי לאלו שנושאים בנטל הביטחוני. עם זאת, נתונים אחרונים מראים על עלייה חדה בביטולי עסקאות נדל"ן, שהוכפלו פי שניים בחודשות האחרונים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, מה שמעיד על ההיסוס והזהירות השוררים בשוק.

תמונת מצב בשטח: עלייה בביטולי עסקאות ומדדי האמון המושפעים מהמצב הביטחוני

לצד הזינוק בביקוש לדירות מוגנות, דוחות הבנקים ומשרד האוצר מצביעים על ירידה במכירות דירות חדשות וקיימות, וזאת כחלק מהשפעת המלחמה על כוח הקנייה ותחושת הביטחון האישי. בנק ישראל ציין בדוחותיו כי ההגירה השלילית מישראל היא אחד הגורמים המרכזיים לחולשה במכירות, כאשר צעירים רבים בוחרים לדחות רכישת דירה או אף עוזבים את הארץ כליל בשל האי-ודאות. גם מדדי האמון של הציבור במוסדות הכלכליים וביכולת הממשלה להוביל את המשק לשגרה סובלים מירידה מתמשכת, מה שמקשה על תחייתו של שוק הנדל"ן שהיה דינאמי לפני פרוץ הלחימה. רשויות המסים ורשויות התכנון המקומיות מדווחות על ירידה בבקשות להיתרי בנייה ועיכובים בהתחלת פרויקטים חדשים, וזאת בניגוד לצורך הדחוף בפתרונות דיור לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה. המתח בין הצורך לעודד בנייה לבין העלויות הגואות של קרקעות ובנייה יוצר מלכודת כלכלית שתהיה קשה מאוד לפתירה בטווח הקצר.

בום התעשייה הביטחונית: רפאל וארית מנצלות את הביקוש להיערכות להנפקות וצמיחה

בניגוד לקשיים בשווקים אזרחיים רבים, התעשייה הביטחונית הישראלית חווה תקופה של שגשוג וצמיחה חסרת תקדים, המנוצלת על ידי החברות הגדולות לחיזוק מעמדן הפיננסי ולהתרחבות עתידית. חברת רפאל הודיעה על תוצאות שיא לשנת 2025, עם מכירות שהגיעו לכ-21.7 מיליארד שקל ורווח נקי מרשים, והיא מתכוננת כעת לצעד משמעותי של מעבר מבעלות ממשלתית מלאה למסחר בבורסה. בנייר עמדה שנשלח לרשות החברות הממשלתיות, רפאל מפרטת את עמדתה לפיה תוצע עד 30 אחוז ממניותיה למשקיעים מוסדיים, ורוב הכספים שיגויסו יישארו בחברה לצורך המשך פיתוח טכנולוגיות ורכישת ציוד. מהלך זה נועד לאפשר לרפאל לגייס הון לצמיחה עתידית מבלי להעמיס על הקופה הציבורית, ובמקביל לשמור על השליטה הביטחונית בחברה קריטית לביטחון המדינה. גם חברות אחרות דיווחו על עלייה חדה בהכנסות, כאשר ארית תעשיות, למשל, הכפילה את מכירותיה פי ארבעה בשנה שעברה, וחברות קטנות יותר כמו סמארט שוטר ואוטונומוס גארד דיווחו על זינוק בהזמנות וברווחיות בהתאמה. הביקוש העולמי לכלי טיס בלתי מאוישים, למערכות הגנה אוויריות ולטכנולוגיות יירוט מתקדמות מניע את המנוע הכלכלי הזה, והופך את התעשייה הביטחונית לאחד מעמודי התווך החשובים של הכלכלה הישראלית בשנים הקרובות.

המגזר הפיננסי והצרכנות: דיבידנדים, עסקאות איחוד והתייקרות במחירי המזון

במגזר הבנקאות והפיננסים, מגמת הדיבידנדים המשולמים לבעלי המניות ממשיכה להיות סיפור מרכזי, כאשר בנק דיסקונט הודיע על חלוקת דיבידנד דרמטי של כמעט חמישה שקלים למניה, צעד שמשקף את החוזק הפיננסי של המוסדות הגדולים גם בזמן משבר. המאבק בין הבנקים לבין משרד האוצר סביב ההצעה להטיל מיס מיוחד על רווחי היתר הסתיים לאחרונה בפשרה, כאשר הבנקים הסכימו להעביר כשלושה מיליארד שקל לקופת המדינה במקום לשלם את המס המיוחד שתוכנן במסגרת "הרפורמה הבנקאית". במקביל, חברת ישראכרט חותרת להגדיל את פעילותה ומבצעת צעדים להפיכתה לשחקן מרכזי יותר בשוק התשלומים, כאשר היא חתמה על מזכר הבנות לרכישת הבנק הדיגיטלי "אש" של ניר צוק בתמורה לכ-400 מיליון שקל. עסקה זו, הכוללת גם השקעה בחברת הטכנולוגיה של צוק, מסמנת את המשך מגמת האיחודים והרכישות בענף הפינטק הישראלי. מנגד, הצרכן הישראלי מרגיש עלייה במחירי המוצרים הבסיסיים, כאשר מחירי העגבניות והירקות זינקו בעקבות הפסקת היצוא מירדן לישראל, וקיימות הערכות לעלייה במחירי החשמל בשל העלויות המוגברות של הפקת האנרגיה בזמן המלחמה. הנשיא נשיא הקריה הדרומית אף קרא לציבור לחסוך בחשמל בשל המצב, מה שמעיד על הלחץ על רשת החשמל ועל האפשרות למחסורים בתקופת הקיץ הקרוב.