שפל של 30 שנה: הדולר צולל מתחת ל-3 שקלים והמשק הישראלי מתמודד עם עולם חדש

שער הדולר צלל אתמול לשפל היסטורי שלא נראה מזה שלושה עשורים, כשחצה את רף שלושת השקלים ונסחר בקידומת 2.98 לראשונה מאז 1995. המהלך, שהתרחש במקביל לעליות בבורסות וול סטריט וטוקיו, שלח גלי הלם בכל ענפי המשק הישראלי וחייב מחדש את החישובים הכלכליים של יצואנים, יבואנים, צרכנים ומשקיעים כאחד. בבורסת תל אביב נרשמה מגמה חיובית, כאשר מדד תל אביב 35 טיפס ב-0.24 אחוז לשיא חדש של 4,439 נקודות, ומדד תל אביב 125 הוסיף 0.12 אחוז. ברקע, הספקולציות סביב הפסקת האש עם איראן והשיחות בין ישראל ללבנון תרמו לאווירה אופטימית בקרב המשקיעים, והמסחר בנאסדק זינק ב-1.59 אחוז.

הצלילה החדה: מה עומד מאחורי השפל ההיסטורי

הירידה בשער הדולר אינה תופעה חד-יומית אלא המשך ישיר של מגמה שהתגברה בחודשים האחרונים, כאשר בשנה האחרונה לבדה נרשמה עלייה של 18 אחוז בערך השקל מול הדולר. גורמים מקצועיים בשוק ההון מצביעים על שילוב של כמה השפעות מצטברות: זרם כניסות מטבע זר גבוה לישראל, רמת ריבית גבוהה יחסית של בנק ישראל שעומדת על 4 אחוזים, ואופטימיות גוברת בשווקים הבינלאומיים בעקבות ההתפתחויות הדיפלומטיות. הכרזותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על שיחות ישירות בין ישראל ללבנון, לצד המגעים עם איראן והמצור הימי על מצר הורמוז, יצרו תחושה של דה-אסקלציה שמובילה לזרימת הון לישראל. על פי הנתונים שפורסמו, הדולר נסחר ב-2.9935 שקלים בירידה של 0.68 אחוז, היורו צנח ל-3.5262 שקלים בירידה של 0.67 אחוז, וגם הפאונד והין רשמו ירידות חדות.

מנצחים ומפסידים: ההשפעה הכפולה על המשק

מצד אחד, התחזקות השקל מביאה להוזלה משמעותית במוצרי יבוא, דלק וכרטיסי טיסה, ותומכת בצרכן הישראלי דרך הורדת האינפלציה שעומדת כעת על 1.9 אחוז, נמוך מטווח היעד הממשלתי. מנגד, נשיא התאחדות התעשיינים הזהיר בשעות האחרונות כי הירידה מוחקת רווחי יצואנים, מאיימת על אלפי מקומות עבודה ועלולה לפגוע בעתיד התעשייה וההייטק הישראלי. חברות שהכנסותיהן מצויות בדולרים אך הוצאותיהן בשקלים, כמו חברות הייטק והתעשייה הצבאית, מוצאות עצמן בפער הולך וגדל בין ההכנסות לעלויות. גם הפרשי המטבע הכו קשות בקרנות הפנסיה וההשקעות שחשפו את החשיפה למטח חוץ, כפי שעולה מהדוחות על קרן לאזרחי ישראל שרשמה תשואה גבוהה אך הפסידה חלק ניכר מהרווחים בגלל התחזקות השקל. במקביל, יבואנים שלא העבירו את ההפחתה בעלויות המטבע לצרכנים מואשמים בניצול המצב להגדלת שולי הרווח שלהם.

מגה אור מזנקת: מיליארד שקל על קרקע אליאנס

אחת התנועות הבולטות ביותר ביום המסחר הייתה הזינוק של מניית מגה אור, שטיפסה ביותר מ-10 אחוזים לאחר שהודיעה על רכישת קרקע מפעל אליאנס המיתולוגי בחדרה תמורת מיליארד שקל במזומן. המהלך מהווה המשך ישיר לסדרת עסקאות הענק שחתמה חברת הנדלן המניב בשנה האחרונה עם ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, גוגל ונביוס להקמת חוות שרתים בישראל. צחי נחמיאס, השולט בחברה, ממשיך לבנות את האימפריה שלו בתחום תשתיות הענן, והשוק מגיב בברכה להתרחבות המהירה. העסקה עם אליאנס נחשבת לאטרקטיבית במיוחד בשל מיקומה האסטרטגי של הקרקע בחדרה והקרבה לתשתיות הקיימות. מניית מגה אור אף צפויה להיכנס למדדים המובילים של בורסת תל אביב בסבב העדכון הקרוב, דבר שיכריח את קרנות הפנסיה והכספים לרכוש את המניה ויגדיל את הביקוש.

מלאכי באוצר: מינוי שמעורר סערה

במקביל לתנודות בשווקים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע על מינויו של ישראל מלאכי, מקורבו ומשנה למנכל האוצר, לתפקיד המנכל בפועל של משרד האוצר במקום אילן רום שהתפטר. המינוי מעורר תגובות חריפות בקרב גורמים מקצועיים ובשוק ההון, שכן מלאכי חסר ניסיון בתחום המקרו-כלכלי ושימש עד כה כאחראי על הכספים הסקטוריאליים לחרדים ולהתנחלויות. המבקרים רואים במינוי מהלך נוסף במסע של סמוטריץ' להציב אנשים נאמנים בעמדות מפתח במנגנון הכלכלי, תוך פגיעה במקצועיות של התפקיד הרגיש ביותר במשק הישראלי. המינוי טעון אישור של ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה, אך גם אם יאושר, הוא עלול להוביל לירידה באמון המשקיעים הבינלאומיים בניהול הכלכלי הישראלי בתקופה רגישה במיוחד. גורמים בוול סטריט כבר הביעו דאגה מהמגמה, וסוכנויות הדירוג עשויות להתייחס למינוי בהערכות הבאות של דירוג האשראי של ישראל, שכרגע עומד על רמת A אצל פיץ'.

מדד המחירים והנדלן: יציבות יחסית בצל הסערה

במקביל לסערה סביב שער הדולר, פורסמו הנתונים של מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, שעלה ב-0.4 אחוז אך השאיר את האינפלציה השנתית על 1.9 אחוז, נמוך מטווח היעד של הממשלה. מחירי הדירות המשיכו במגמת הירידה ונסוגו ב-1.7 אחוז בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, נתון שמשקף את ההאטה בשוק הנדלן למרות המחסור בקרקעות ובפועלי בנייה. השכר דירה, לעומת זאת, עלה ב-2.2 אחוז בקרב שוכרים שחידשו חוזה, דבר שמראה את הפער הגדל בין שוק ההון לשוק השכירות. בבורסת תל אביב, מדד הביטוח נחלש בקרוב ל-3 אחוזים, ומניית דמרי נפלה בעקבות הצפוי שחברות הנדלן למגורים יישארו ללא ייצוג במדד תל אביב 35 לאחר עדכון המדדים הקרוב. עליית הבינה המלאכותית והתחזקות חברות הביטוח שינו את פני המדדים, והנדלן המסורתי מאבד ממשקלו בהתמדה. הגירעון המצטבר של הממשלה התכווץ ל-4.2 אחוזים, בין היתר בזכות הכנסות ממסים גבוהות והכנסות מעסקת וויז, אך הוצאות הביטחון במבצע שאגת הארי ממשיכות להציב אתגר תקציבי משמעותי.

התמונה הכלכלית המתגלגלת משקפת משק ישראלי שנמצא בנקודת מפנה: מצד אחד, השקל החזק והאינפלציה הנמוכה מעידים על חוסן מסוים, ומצד שני, המינויים הפוליטיים באוצר, המלחמה המתמשכת והפערים הגדלים בין המגזרים השונים במשק מצביעים על פגיעות מבנית. חברות כמו מגה אור מנצלות את הזרמת ההון לישראל כדי להרחיב פעילות בקצב חסר תקדים, בעוד עסקים קטנים בצפון ובדרום נאבקים על הישרדותם. מדדי הבורסה ממשיכים לטפס, אך העליות מרוכזות במספר מצומצם של מניות גדולות, בעוד שמרבית המניות הביטחוניות רשמו ירידות של כ-20 אחוז מהשיא. שוק העבודה סופג מכה נוספת מהבינה המלאכותית, כאשר מחקר של מרכז טאוב מראה כי הטכנולוגיה אחראית לעד 15 אחוז מהעלייה באבטלה בקרב מתכנתים ועד 18 אחוז בקרב נציגי מכירות טלפוניים, כאשר הג'וניורים נדחקים החוצה בקצב מואץ.