חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2492 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5625 -0.08% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,078.0500 -0.56% (-360.07)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.15% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.20% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8724 +0.27% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1866 -0.02% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2737 +0.12% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7857 +0.21% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4144 +0.20% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8119 +0.03% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3163 +0.06% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

סוף עידן הסיוע האמריקאי: טראמפ ונתניהו חתמו על הפסקת חבילת ה-4 מיליארד דולר — ובאוצר נערכים לבור התקציבי

הצהרת טראמפ באמצע יום הבחירות בארה"ב על הסכם עם נתניהו לעצירת הסיוע הביטחוני לישראל עד סוף השנה, תפסה את מערכת הביטחון והאוצר בהפתעה — ומעמידה את תקציב המשכי במבחן

אתר כלכלה · 3 בנובמבר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
סוף עידן הסיוע האמריקאי: טראמפ ונתניהו חתמו על הפסקת חבילת ה-4 מיליארד דולר — ובאוצר נערכים לבור התקציבי
משרד האוצר בירושלים: הבור התקציבי עלול להעמיק ללא הכספים האמריקאיים. (אילוסטרציה)

הצהרה שנפלה באמצע יום בחירות: "נתניהו ואני הגענו להסכם"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע היום כי הגיע להסכם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שלפיו יופסק הסיוע האמריקאי לישראל עד סוף השנה, בהיקף של כ-4 מיליארד דולר בשנה. "נתניהו ואני הגענו להסכם שעד סוף השנה נעצור את הסיוע לישראל", אמר טראמפ בהצהרה ששודרה בשעות אחר הצהריים, והוסיף כי "נתניהו הציע את זה". דבריו של הנשיא עולים עם ההערכה כי נתניהו הסכים לבטל את הסכם הסיוע האמריקאי החתום לשנתיים הקרובות, שהיה אמור להקיף כ-7.5 מיליארד דולר. ההודעה נפלה באמצע יום הבחירות לבית הנבחרים בארה"ב, והיא עוררה בארץ גל של תגובות מפוליטיקאים ועד כלכלנים בכירים.

העיתוי של ההצהרה, כפי שכתבה פרשנית כלכליסט מירב ארלוזורוב, חידד אצל חלק מהאנליסטים את ההערכה שהסיכום בין השניים היה מעין אתנן פוליטי שנתניהו שילם לטראמפ — השאלה שנשארה פתוחה היא האם ראש הממשלה באמת "קנה" את תמיכת הנשיא בצ'ק על סך 7.5 מיליארד דולר. יו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לא המתין לפרשנות ותקף: "העובדה שמערכת הביטחון מגלה כך על הפסקת הסיוע מצביעה עד כמה התנהלות נתניהו מסוכנת". במקביל, גורמים במערכת הביטחון ציינו כי ההצהרה תפסה אותם בהפתעה גמורה, וזאת בעיתוי קשה במיוחד בשל המתח הביטחוני סביב איראן ולבנון.

באוצר נבנה על הסיוע עד 2028 — והבור עלול להעמיק

ההשלכה התקציבית היא ההשלכה המיידית והכבדה ביותר. במשרד האוצר נבנו תחשיבי התקציב המשכי ל-2027 על בסיס ההנחה כי כספי הסיוע האמריקאי ימשיכו לזרום לפחות עד סוף 2028, בהתאם להסכם החתום עם הממשל האמריקאי. כעת, לאחר הצהרת טראמפ, עומדת ישראל בפני מחסור שנתי של כ-3.8 עד 4 מיליארד דולר — סכום שבשקלים מסתכם בעשרות מיליארדים, ומהווה חור משמעותי בתקציב שכבר כיום מתמודד עם גירעון גבוה והוצאות ביטחוניות חריגות. בדיון בכנסת בנושא תקציב המשכי ל-2027 נאמר כי המשך ההתנהלות על בסיס תקציב המשכי יגרום למחסור של כ-80 מיליארד שקל בקופת המדינה בהשוואה לתקציב המקורי, והפסקת הסיוע מוסיפה שכבת לחץ חדשה על תמונה כבר עכשיו מסובכת.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

לא כל הגורמים באוצר רואים בהפסקת הסיוע אסון. בכיר לשעבר במשרד האוצר אמר כי זה הדבר הכי טוב שקרה לישראל, משום שהסיוע כבל את המדינה לרכש מחייב בארה"ב, וכעת תוכל להתנהל באופן עצמאי וגמיש יותר.

כפי שכתב הכלכלן סמי פרץ בכלכליסט, השאלה המרכזית היא כיצד ישראל תתמודד עם מינוס של 3.8 מיליארד דולר בשנה. התשובות האפשריות כוללות גזירות תקציביות נוספות, העלאות מס או הגדלת חוב המדינה — וכל אחת מהן נושאת מחיר משלה. ראש רשות המסים הזהיר כבר בכנס לשכת יועצי המס כי הוצאות הביטחון עלולות לחייב "תקציב אכזרי" וגזירות נוספות בשנים הקרובות, ובכירים באוצר מציינים כי חבילות המיסוי שגובשו עד כה יצטרכו להיבחן מחדש לאור המקור החסר. עבור משרדי הממשלה האזרחיים, הסיכון הוא קיצוץ כפול: גם בתרחיש שבו ההגנה על תקציבי הביטחון מתקיימת, הכספים יישאבו מהמערכות האזרחיות — חינוך, בריאות והשכלה גבוהה.

הפגיעה מחוץ לביטחון: חינוך והשכלה גבוהה בקו האש

בניגוד לתפיסה הרווחת שהסיוע האמריקאי הוא אך ורק סיוע צבאי, פרשנות שפורסמה היום בדה-מרקר מצביעה כי הנפגעים העיקריים מהחלטת טראמפ עשויים להיות דווקא מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל, שנהנו בשנים האחרונות מקרנות משותפות וממענקי מחקר אמריקאיים. האיום אינו תיאורטי: בימים האחרונים נשמע איום ממשי להוצאתה של ישראל מקרן המחקר הגדולה בעולם, במה שמתואר כשיא חדש במגמת החרם האקדמי. שילוב של קיצוץ תקציבי פנימי והתדרדרות ביחסים האקדמיים עם ארה"ב מציב את המוסדות להשכלה גבוהה במצב של פגיעות כפולה, על רקע קריאות שכבר נשמעו במערכת על מחסור במשאבים למחקר הבסיסי.

השווקים לא נבהלו — אבל השקל מספר סיפור אחר

באופן מפתיע, השווקים לא הגיבו בבהלה להצהרה הנשיאותית. כפי שניתח תומר פדובה בגלובס, תוכניות הרכש הביטחוניות של ישראל ממומנות בחלקן הגדול כבר מתקציב הביטחון הישראלי, והכספים האמריקאיים מתווספים על גביהן באופן הדרגתי — כך שהפסקת הסיוע אינה מתורגמת מיידית לפגיעה ביכולת הפעולה של צה"ל, אלא לעומס תקציבי מצטבר. מדד ת"א 35 נסגר בעליות קלות של כ-0.3%, ווול סטריט נסגרה במגמה מעורבת. חברת דירוג האשראי מודי'ס, שעדכנה בימים האחרונים את תחזיותיה לישראל והעלתה את הצפי לצמיחה של 5% השנה ו-6% בשנה הבאה, הדגישה במקביל כי חלק ניכר מהשיפור נובע משינוי סטטיסטי — וכי הסיכונים לממשלה הבאה נותרו משמעותיים.

quiz האם ידעת ש…

פרק הסיוע האמריקאי לישראל נפתח בהלוואה של 100 מיליון דולר בלבד לפני יותר מ-75 שנה, הגיע לשיא אחרי מלחמת יום הכיפורים, והגיע ל-38 מיליארד דולר במזכר ההבנות שחתם אובמה — סך של 175 מיליארד דולר לאורך השנים.

המשתנה שכן מגלם חוסר ודאות הוא שוק המטבע. הדולר זינק היום ל-3.17 שקלים — רמתו הגבוהה ביותר מתחילת השנה — והשקל נחלש בכ-4.4% מול הדולר מאז הבחירות בארה"ב. החשש בשוק הוא שהיחלשות השקל תאיץ את האינפלציה הישראלית באמצעות ייקור היבוא, וזאת בשעה שמחירי המזון כבר במגמת עלייה עקבית. מומחים מזהירים כי חיזוק הדולר גם מגדיל את עלות השירות של החוב המדינתי שנגול במטבע האמריקאי, ומכפיל את הנזק התקציבי של הכספים החסרים. בנק ישראל, שהשאיר בשבועות האחרונים את הריבית על 3.25% לאחר שלוש הורדות רצופות, עשוי למצוא את עצמו שוב בין פטיש האינפלציה לסדן הצמיחה.

לא רק ישראל: מי עוד משלם את המחיר

פרשנות שפרסם הערב חנן שטיינהרט בגלובס מתארת את ההחלטה כסטירת לחי שאינה פוגעת רק בישראל. כספי הסיוע לישראל, הוא כותב, חוזרים לחברות הנשק האמריקאיות בצורת הזמנות רכש, ולכן הקיצוץ שעליו הכריז טראמפ יפגע גם בתעשייה הביטחונית של ארה"ב ובמקומות העבודה הקשורים אליה. יתרה מזו: רק לאחרונה דחה בית הנבחרים האמריקאי ברוב מוחץ הצעה להפסקת הסיוע הצבאי לישראל, מה שמדגיש כי ההצהרה הנשיאותית מתנגשת עם הקונצנזוס בקונגרס ועשויה להיתקל בהתנגדות משפטית ופרלמנטרית. המשמעות היא שההסכם שעליו הכריז טראמפ עשוי להישאר בשלב זה הצהרה — אך הצהרה שכבר גרמה נזק תדמיתי ותקציבי שעל האוצר להתחשב בו.

במקביל, בכלכליסט פורסמה פרשנות נגדית בכותרת "סוף הסיוע האמריקאי הוא קטסטרופה? ממש לא בטוח". הכותבת, אדריאן פילוט, מדווחת כי במשרד האוצר יש מי שמברכים על המהלך, בטענה כי "רכשו דברים כי היה אפשר, ולא כי היה צריך". בכיר לשעבר במשרד אמר כי "זה הדבר הכי טוב שקרה לנו", משום שהסיוע היה כבול שמחייב רכש אמריקאי בלבד — וכעת ישראל תוכל להיות עצמאית יותר בהחלטות הרכש שלה ולפנות לתעשיות הביטחוניות המקומיות, שנמצאות בשיא פריחתן. יובל אזולאי הוסיף בפרשנות נוספת כי נתניהו רצה להשתחרר מהסיוע האמריקאי זה שנים — "עכשיו מגיע החשבון", כלשונו.

עידן חדש: מה-100 מיליון הדולר הראשונים ועד הקיצוץ של היום

כפי שסיכמה ידיעת ynet כלכלה, המהלך שעליו הכריז טראמפ עשוי לסמן את סופו של פרק בן יותר מ-75 שנה שהחל בהלוואה של 100 מיליון דולר לישראל הצעירה. הסיוע זינק אחרי מלחמת יום הכיפורים והסכם השלום עם מצרים, עבר בהדרגה מסיוע כלכלי לצבאי, והגיע ל-38 מיליארד דולר במזכר ההבנות שחתם הנשיא ברק אובמה לעשור שקם לו. סך הכל זרמו לישראל לאורך השנים כ-175 מיליארד דולר. ההצהרה של היום, אם תמומש, תסמן את קץ המסגרת הזו — ותחייב את המערכת הכלכלית-ביטחונית של ישראל להתמודד לראשונה בתולדותיה עם תקציב ביטחון שאינו מסובסד על ידי המעצמה האמריקאית. השאלה הפתוחה, בימים של חוסר ודאות פוליטית בישראל ובארה"ב כאחד, היא מי בכלל יגבש ויאשר את התקציב שיידרש כדי לספוג את המהלך.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי ההצהרות של טראמפ, מדובר בהפסקת סיוע בהיקף של כ-4 מיליארד דולר בשנה, שמסתכם בסביבות 7.5 מיליארד דולר עבור השנתיים שכוסו בהסכם החתום עם ארה"ב. באוצר תכננו להסתמך על הכספים לפחות עד סוף 2028, ולכן תוספת המימון הנדרשת מהתקציב הישראלי עשויה להגיע לעשרות מיליארדי שקלים.

  • בניגוד למה שניתן היה לצפות, השווקים לא נבהלו: המדדים בתל אביב נסגרו בעליות קלות ווול סטריט רשמה מגמה מעורבת. עם זאת, השקל נחלש — הדולר זינק ל-3.17 שקלים, רמתו הגבוהה מתחילת השנה, והשקל איבד כ-4.4% מול הדולר מאז הבחירות, בין היתר מתוך חשש מהאצת האינפלציה.

  • במערכות הביטחון לא נודע על ההסכם מראש, ובאוצר נבנו התחשיבים על בסיס המשך הסיוע לפחות עד סוף 2028 בהתאם להסכם החתום. ההודעה הגיעה גם באמצע יום הבחירות בארה"ב, מה שהגביר את ההערכה בקרב פרשנים כי מדובר במהלך פוליטי שהתנהל מעל ראשן של המערכות המקצועיות בישראל.

  • לא. כפי שצוין בפרשנות בגלובס, כספי הסיוע לישראל חוזרים לחברות הנשק האמריקאיות בצורת הזמנות רכש, ולכן גם התעשייה הביטחונית בארה"ב תיפגע. יתרה מזו, רק לאחרונה דחה בית הנבחרים ברוב מוחץ הצעה להפסקת הסיוע הצבאי לישראל, מה שמחדד את היוצא-דופן של ההצהרה הנשיאותית.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!