30 מיליארד שקל על הכוונת: הקרב העולה על עודפי הפנסיה של החוסכים
התשואות בשוק ההון יצרו עודפים עצומים במנגנון הבטחת התשואה לפנסיה - והמוסדיים חוששים שהממשלה הבאה תגיע לידם
הכסף הגדול של הפנסיה: 30 מיליארד שקל שמסתכסכים בין האוצר למוסדיים
רצף התשואות החיוביות בשוק ההון הישראלי והעולמי הניב תוצר לוואי בלתי צפוי שעומד כעת במרכז מאבק תקציבי וציבורי: עודפים בהיקף של כ-30 מיליארד שקל שהצטברו במנגנון הבטחת התשואה לפנסיה. כפי שפורסם הבוקר בכלכליסט מאת הכתב אלמוג עזר, המוסדיים חוששים כי הממשלה הבאה, שנמצאת בעיצומי הרכבת הקואליציה אחרי סבב ההמלצות בבית הנשיא, תשים יד על הכספים האלה ותשתמש בהם למימון הוצאותיה השוטפות – זאת למרות שהם מיועדים, לפי ההגדרה, להגנה על החוסכים בתקופות של ירידות בשווקים. מאוקטובר 2027 צפויה, לפי המתווה הקיים, העברה הדרגתית של העודפים לקופת המדינה, אך החשש בשוק הוא שהלחץ התקציבי יביא להקדמה או להרחבה של ההעברה.
המנגנון עצמו, שהוקם במקור כדי להבטיח כי חוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות יזכו לתשואה מינימלית מוגדרת, פועל בשני כיוונים: כאשר התשואות נמוכות מהרצפה, המדינה משלימה את הפער; כאשר התשואות גבוהות באופן מתמשך – והשנים האחרונות היו דוגמה חיה לכך – נוצרים עודפים משמעותיים בקופה. ההיסטוריה מלמדת כי אלה עודפים תנודתיים מטבעם: נכסים שנצברו בעידן של עליות עלולים להיעלם במהירות במפולת, וזו בדיוק הטענה המרכזית של הגופים המוסדיים נגד כל מהלך שייגע בהם בשלב זה.
רקע: השוק שהפתיע את כולם ויצר את העודף
תשואות שיא מול תקציב נטוש
הצטברות העודפים אינה תוצר של שנה אחת אלא של רצף מרשים של תשואות בשוק ההון, שבו המדדים המובילים בתל אביב ובוול סטריט רשמו עליות חדות בהובלת מניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. אלא שבימים אלה מתרחשת גם התפכחות מסוימת: הנאסד"ק נסחר במרחק של כ-5% בלבד משוק דובי, כפי שציין אסא ששון בטורו בהמרקר, ומניית אנבידיה צונחת על רקע פרשת החקירה סביב מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג. ירידה חדה בשווקים העולמיים עשויה לשחוק במהירות את העודפים הצבורים במנגנון, ולהפוך את קופת הבטחת התשואה מגורם שמייצר הכנסות למדינה להתחייבות שדורשת תשלום – תרחיש שאוצראים ותאורטיקנים של הפנסיה מכירים היטב מהעבר.
lightbulb טיפ מהמומחה
חוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות מומלץ לבדוק את חלוקת ההשקעות של הקרן ואת רמת החשיפה שלה למנגנון הבטחת התשואה. מומלץ לעקוב אחרי הדיונים בוועדת הכספים ובאוצר, שכן שינוי במתווה ההעברה של העודפים עשוי להשפיע על יציבות התשואות של החיסכון לטווח הארוך ועל רמת הביטחון בגיל הפרישה.
במקביל, המשק נמצא במצב תקציבי עדין. נציבות קבילות בנושא מיסוי מתגלגלות בימים אלה בכלי התקשורת: רשות המסים מכינה לממשלה הבאה שורת צעדים שצפויים להכניס כ-10 מיליארד שקל בשנה, לרבות מס חדש על טיסות יוצאות שעשוי להוסיף עד 274 שקלים לכרטיס ליעדים רחוקים, ומנהל הרשות העריך בכנס כי מההון השחור ניתן להביא כ-8 מיליארד שקל בשנה. בתוך תמונה כזו, של חיפוש בלחץ אחר מקורות מימון, קשה להתפלא שעיני פקידי האוצר נוחתות גם על העודפים של מנגנון הפנסיה – ובדיוק על כך מזהירים המוסדיים.
מה באמת על השולחן: שלושה תרחישים פתוחים
מתווה אוקטובר 2027 מול גרירת הכסף קדימה
התרחיש הראשון, המתווה הקיים, קובע כי החל מאוקטובר 2027 תועברנה העודפים למדינה בהדרגה, בקצב שנקבע מראש ותוך שמירה על רזרבה סבירה במנגנון. התרחיש השני, שממנו חוששים הגופים המוסדיים, הוא הקדמת ההעברה או הגדלתה במסגרת המשא ומתן הקואליציוני על התקציב – מהלך שיאפשר לממשלה החדשה להציג תמונת גירעון משופרת מבלי לגעת במסים או בהוצאות שנויות במחלוקת. התרחיש השלישי, פחות מדובר אך בכלל לא דמיוני, הוא ההיפך: מפולת בשווקים שתמחק את העודפים עוד לפני שהממשלה תספיק לגעת בהם, תוך הפיכת המנגנון מנכס להתחייבות בת פירעון.
החששות של המוסדיים אינם תיאורטיים. קופת הבטחת התשואה היא למעשה ביטוח הדדי שהחוסכים שולמו לתוכו דרך ניכויים והתחייבויות רגולטוריות, והגופים טוענים כי גרירת הכסף קדימה פוגעת בעקרון שלפיו הכסף מוקדש קודם כול להגנה על הפוטנציאל של התשואה העתידית. נוסף על כך, מנגנון דומה בקרנות הוותיקות כבר הוכיח בעבר שתשואות טובות אינן מנוף לנצח – ובשוק המצוין כעת בירידות במניות השבבים ובמדד הבנקים בתל אביב, שהשיל כ-1% במסחר הבוקר, התזכורת הזאת נשמעת רלוונטית מתמיד.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מנגד, יש הטוענים כי עודפים בהיקף של 30 מיליארד שקל בזמן שהמשק מתמודד עם גירעון תקציבי עמוק ועם צורך במקורות מימון של עשרות מיליארדים, הם מותרות שקשה להצדיק. לדברי כלכלנים התומכים בהעברה, המדינה ערבה בסופו של דבר להתחייבות, ולכן זכאית ליהנות מהכספים שנצברו בזכות הערבות שסיפקה.
הקשר הפוליטי: ממשלה בהקמה ורגישות תקציבית
הטיימינג של הפרסום אינו מקרי. הנשיא הרצוג הודיע כי יטיל את המנדט להרכבת ממשלה על גדי איזנקוט, שגרף 67 המלצות מול 46 של נתניהו, והמשא ומתן הקואליציוני על התקציב עומד להיפתח בתנאים שבהם כל מיליארד נחשב. במקביל, טראמפ מעלה איומים לשינוי מערך הסיוע האמריקאי לישראל ואף להפוך אותו לשותפות בתשלום, מהלך שבאוצר מעריכים כי יחייב מציאת מקורות חלופיים למילוי חור בתקציב הביטחון – והעלאות מסים או קיצוצים נוספים על הפרק. בתוך מערך האילוצים הזה, העודפים במנגנון הבטחת התשואה נראים לפוליטיקאים כמשאב נזיל יחסית, אך לחוסכים ולגופים המנהלים את כספיהם – כרית ביטחון שאסור לשבור.
גם מנכ"ל הבורסה לני"ע יצא בימים אלה בהצהרה חריגה וקרא להקמת ממשלה רחבה שתענה על "האתגרים הכלכליים של ישראל", בהדגישו כי "העתיד הכלכלי אינו יכול להיות בן ערובה למחלוקות פוליטיות". ההצהרה משקפת את האווירה בשוק: חברת הדירוג מודיס' ציינה כי הבחירות לא צפויות להשפיע על דירוג האשראי, אך המגזר הפיננסי מבין היטב שהחלטות תקציביות דרסטיות – ובהן גם גרירת עודפי פנסיה – עשויות לשנות את התמונה במהירות.
מה זה אומר לחוסך הישראלי
עבור החוסך הפרטי, הדיון נשמע כטכנוקרטי אך ההשפעה שלו ישירה. קרן הפנסיה של מרבית השכירים בישראל מחוברת למנגנון הבטחה שמגדיר את רצפת התשואה שלה, ובריאות הקופה הזאת קובעת האם בתרחיש של משבר – כמו זה שעדיין מרחף מעל שוקי ה-AI בעולם – התשואה של החוסך תישאר סבירה או תצנח. אם המדינה תרוקן את העודפים מוקדם מהמתוכנן, תישאר לה התחייבות על הנייר בלבד, ומימוש שלה יתבטא בגירעון גדול יותר, בהעלאות מסים או בשתיקה – מה שיגלגל בסופו של דבר לחוסך עצמו דרך המערכת הציבורית.
בשורה התחתונה של הדיון הציבורי היום, הקרב על 30 המיליארד שקל הוא עוד פרק במאבק המתמשך בין הצורך התקציבי של המדינה לבין שלמות החיסכון הפנסיוני של האזרחים. ההכרעה תתקבל, ככל הנראה, במסגרת המשא ומתן הקואליציוני שיתנהל בשבועות הקרובים סביב הרכבת הממשלה והתקציב – והגופים המוסדיים, שמנהלים את כספי הפנסיה של מיליוני ישראלים, כבר הפכו את הנושא לסדר יום ציבורי במטרה להשמיע את קולם לפני שההחלטות יתקבלו מאחורי דלתיים סגורות.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- מנגנון הבטחת תשואה:
- מנגנון שבו המדינה מתחייבת להשלים תשואה מינימלית לחוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות כאשר תשואת הקרן נמוכה מהרצפה הקבועה בחוק. המנגנון פועל בשני הכיוונים ויוצר עודפים בתקופות של תשואות גבוהות.
- גופים מוסדיים:
- חברות הביטוח, בתי ההשקעות וקופות הגמל המנהלות את חסכונות הפנסיה, הגמל וההשתכנות של הציבור. בישראל הם מנהלים נכסים בהיקף של מעל טריליון שקל.
- גירעון תקציבי:
- הפער השלילי בין הוצאות המדינה להכנסותיה בשנה נתונה. גירעון גבוה מחייב את האוצר למצוא מקורות מימון נוספים דרך מסים, קיצוצים או הלוואות.
- מפולת בשוק ההון:
- ירידה חדה ומתמשכת במחירי הנכסים הפיננסיים. בהקשר הפנסיוני, מפולת עלולה למחוק את העודפים במנגנון הבטחת התשואה ולהפוך אותו להתחייבות שדורשת תשלום מהמדינה.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
מדובר במנגנון שבו המדינה מתחייבת להשלים תשואה מינימלית לחוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות, במקרה שתשואת הקרן נמוכה מהרצפה המוגדרת בחוק. כאשר התשואות בשוק ההון גבוהות, נוצרים בקופת המנגנון עודפים, שחלקם צפוי להיות מועבר למדינה בהדרגה החל מאוקטובר 2027.
-
לפי פרסומים בכלי התקשורת הכלכליים, העודפים הצטברו להיקף של כ-30 מיליארד שקל בעקבות רצף התשואות החיוביות בשוק ההון. לפי המתווה הקיים, העברת העודפים למדינה צפויה להתחיל באוקטובר 2027 ולהתבצע בהדרגה.
-
המוסדיים טוענים כי העודפים אינם כסף פנוי אלא רזרבה שנועדה להגן על החוסכים בתקופות של ירידות בשוק ההון. מכיוון שהמדינה מחויבת להשלים תשואה מינימלית, שימוש מוקדם בעודפים למימון הוצאות שוטפות עלול להותיר את המנגנון לא מוגן ולחשוף את קופת המדינה להתחייבויות עתידיות.
-
עבור החוסך, המשמעות הישירה של שימוש בעודפים לצרכים תקציביים היא שחיתות כרית הביטחון של קרן הפנסיה. במקרה של משבר בשווקים, ההסתמכות על המדינה להשלים את הפערים עלולה להגדיל את חוב החוץ שלה ולהעמיק את הגירעון - מה שעלול בטווח להתבטא בהעלאות מסים או קיצוצים אחרים.