חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

סערת הקריפטו של נתניהו: כיצד הצהרת אחת רגע לפני הבחירות רעדה את המשק הישראלי

הצהרת ראש הממשלה על היערכות לסנקציות באמצעות בלוקצ'יין עוררה מהלכה חסרת תקדים של גינויים מבנק ישראל, כלכלנים בכירים וזוכי פרס נובל

אתר כלכלה · 25 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
סערת הקריפטו של נתניהו: כיצד הצהרת אחת רגע לפני הבחירות רעדה את המשק הישראלי
רגע לפני הבחירות: הצהרת ראש הממשלה על כלכלת קריפטו הפכה לנושא המרכזי בדיון הכלכלי. (אילוסטרציה)

יומיים לפני פתיחת הקלפיות, ראיון אחד בערוץ הכלכלה הפך לאירוע המרכזי של הדיון הכלכלי בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתראיין בערוץ 10, התייחס לאפשרות של הטלת סנקציות כלכליות על ישראל וחשף כי ביקש להכין תוכנית שתאפשר למשק להתמודד עם תרחיש של סנקציות בנקאיות, בין היתר באמצעות בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים. האמירה, שנשמעה בפעם הראשונה בראיון טלוויזיוני בפריים המרכזי, יצרה בשעות הספורות שלאחר מכן שרשרת תגובות חסרת תקדים מצד המערכת הכלכלית, בנק ישראל, קהילת הכלכלנים והתקשורת הבינלאומית, והפכה את סוגיית הסנקציות האפשריות מנושא תיאורטי לדיון לאומי שוטף.

הצהרה שפתחה פנדורה כלכלית

במרכז הסערה עומדת ההתייחסות של נתניהו לתרחיש שבו ישראל תמצא את עצמה מנותקת ממערכות הסליקה הפיננסיות הגלובליות. ראש הממשלה תיאר מצב שבו ישראלים לא יוכלו להשתמש בכרטיסי אשראי בינלאומיים, ובו זמנית הצביע על מטבעות דיגיטליים כאלטרנטיבה אפשרית להמשך פעילות כלכלית. ההצהרה התפרשה בשווקים ובמערכת הפיננסית כהודאה של ראש הממשלה בכך שסנקציות הן תרחיש ריאלי שיש להיערך לו, וככזו שעלולה להיות מתומחרת בשוקי ההון ובשוק המטבע עוד לפני שהתרחש דבר. העיתוי, יומיים לפני הבחירות, הוסיף שכבה נוספת של מורכבות, שכן אנליסטים ציינו כי השווקים בוחנים את המועמדים ואת היציבות הכלכלית שישראל מציעה בדיוק בתקופה זו.

בנק ישראל יוצא מגדרו: תגובה חריגה של הבנק המרכזי

התגובה המשמעותית ביותר הגיעה דווקא ממי שנחשב בדרך כלל לשמרן ולמאופק מכולם. בנק ישראל פרסם הודעה חריגה שבה נאמר במפורש כי מטבעות קריפטו אינם יכולים לשמש מסלול עוקף סנקציות. בנק מרכזי שיוצא בהכחשה פומבית ומיידית של דברים שאמר ראש הממשלה בענייני כלכלה הוא תופעה נדירה ביותר במשק הישראלי, והעובדה שההודעה פורסמה יומיים לפני הבחירות מלמדת על מידת הדאגה במערכת. בבנק מודעים היטב לכך שכל סימן של חוסר יציבות מוסדית או של הערכה לתרחיש של בידוד פיננסי עלול להתגלגל להתייקרות עבור הציבור, בין אם באמצעות שיעורי ריבית גבוהים יותר, בין אם באמצעות ירידה בשער השקל ובין אם באמצעות פרמיית סיכון גבוהה יותר על איגרות החוב הממשלתיות.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

בעוד רוב הכלכלנים גינו את ההצהרה, יש הטוענים כי התייחסות לתרחיש קיצון אינה בגדר פזיזות אלא ניהול סיכונים אחראי. מדינות כמו רוסיה ואיראן אכן פיתחו מנגנוני עקיפה בשנים האחרונות, וההכנה לתרחישים קיצוניים היא חלק מתפקידו של כל מנהיג. עם זאת, גם המגנים מקשים בנקודת הזמן שנבחרה לפרסום התוכנית.

המשמעות עבור הציבור: מה קורה לחסכונות שלנו

מעבר לדיון המקצועי בקרב אנשי שוק ההון, ההשפעה האמיתית של הסערה נוגעת לכיס הישראלי. מחשבון שפירסם ד"ר פלג סמואלס מאוניברסיטת תל אביב החיל על המשק הישראלי את נתוני הסנקציות שהוטלו על איראן ורוסיה, ובחן מה עלול לקרות לשכר, למסים, למחירים ולחסכונות של הציבור. התוצאות מציירות תמונה קשה: צניחה בשכר הריאלי, התייקרות חדה של מוצרים מיובאים, פגיעה ישירה בחיסכון הפנסיוני ועלייה באבטלה. גילוי דעת של עשרות כלכלנים בכירים, בהם זוכי פרס נובל ונגידי בנק ישראל לשעבר, הזהיר מפני קריסה כלכלית, חסימת אתרי סחר ופגיעה אנושה ביכולת ההגנה על המדינה. בגילוי הדעת נכתב כי הנזק עלול להיות בלתי הפיך וכי מעמדה של ישראל בשווקים הבינלאומיים עלול להתרסק.

התקשורת הבינלאומית קולטת: "חוסר אחריות"

הסערה לא נשארה בגבולות ישראל. התקשורת הבינלאומית ניתחה בהרחבה את הצהרת ראש הממשלה על הנכונות לעקוף סנקציות בנקאיות באמצעות מטבעות דיגיטליים, וסיקורים בכלי תקשורת מובילים תיארו את ההצהרה כחסרת אחריות. עבור משק המסתמך באופן קבוע על זרימת הון זר, על השקעות מוסדיות ועל תדמית של מדינה מתקדמת טכנולוגית ויציבה כלכלית, סיקור שכזה אינו עניין שולי. היסטורית, כל פגיעה בתדמית הכלכלית של ישראל תורגמה בפועל לפרמיית סיכון גבוהה יותר על ההשקעות בה. כלכלנים הדגישו כי אובדן אמון הוא הדבר היחיד שאי אפשר לעקוף, וכי ברגע שמשקיע זר מפנים שמדינה מתכננת בעצמה תרחיש של בידוד פיננסי, עלות ההשקעה בה משתנה גם אם התרחיש לעולם לא מתממש.

נתניהו מתגונן: "עניתי על שאלה היפותטית"

במערכת ראש הממשלה נאלצו לצאת במהלך הרגעה. נתניהו עצמו נשמע אומר כי ענה על שאלה היפותטית ולא אמר שזה מה שיקרה, וכי קיימים כעשרים צעדים שניתן לעשות אך הוא אינו מתחייב שהצעד הספציפי של מעבר לקריפטו יבוצע. הוא הוסיף כי הוא נערך לכל האפשרויות אך הדבר אינו אומר שהתרחישים תגענה. עם זאת, ההתנערות מההצהרה לא עצרה את כדור השלג. פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, אמר בראיון ל-i24NEWS כי מה שנתניהו אמר הוא אחד מההבלים הגדולים ביותר ששמע מימיו, וכי כפי שנתניהו הפקיר את המחירים בסופר, כך הוא הולך להפקיר את הציבור בהכנה לסנקציות. אף שזליכה עצמו מקושר למפלגתו של גדי אלפרט כמועמד לכנסת, דבריו שיקפו קונצנזוס רחב בקרב הקהילה הכלכלית המקצועית.

quiz האם ידעת ש…

מחקר שפורסם החודש בגלובס מגלה כי במקרה של הטלת סנקציות על מדינה, הנזק אינו נחלט רק לבנקים הגדולים אלא מגיע לכלל הסקטור הפיננסי. המשמעות היא שגם חסכונות הפנסיה, קרנות ההשתלמות וחשבונות הבנק הפרטיים של אזרחים רגילים עלולים להיפגע ישירות, גם אם הם אינם מחזיקים בנכסים בחו"ל.

בעלי עניין ובוחנים את הפוליטיקה שמאחורי ההצהרה

מעבר לתוכן המקצועי של ההצהרה, נשאלת השאלה הפוליטית: מדוע בחר ראש הממשלה דווקא בשבוע שלפני הבחירות כדי להעלות תרחיש של סנקציות בינלאומיות. מבקרים טוענים כי המהלך משרת נרטיב בחירות של אויב חיצוני ושל אחדות סביב המנהיג, בעוד שהסיכוי להטלת סנקציות מקיפות על ישראל נתפס בקרב רוב הכלכלנים כקרוב לאפס. בוואלה כסף נכתב כי נתניהו מציג תרחיש חתרני רק כדי לקושש קולות, וכי בדרך הוא מכין את הציבור לאפשרות שיצטרך ללמוד לחיות עם בידוד כלכלי. מנגד, התומכים מצביעים על התדרדרות מתמשכת ביחסיה של ישראל עם חלק מהמדינות המערביות ועל הצורך בהיערכות אחראית גם לתרחישים קיצוניים, בדיוק כפי שהצבא מתכנן לתרחישי מלחמה שאין סימן שהם עומדים להתרחש.

השווקים במבחן: מה קורה לשקל ולבורסה

ברמת השווקים, התהודה של ההצהרה עדיין נמדדת. שער הדולר-שקל נסחר סביב 3.10, במגמת חוזקה יחסית של השקל, אך אנליסטים מזהירים כי המדדים השוטפים אינם מספקים תמונה מלאה של תחושת המשקיעים המוסדיים, המתנה כעת לתוצאות הבחירות ולהרכב הקואליציה הצפוי. המשק מגיע לבחירות עם נתוני מקרו מרשימים יחסית: שכר ריאלי עולה, אבטלה בשפל, ונכסים פיננסיים של הציבור ממשיכים לצמוח, אך תחת מטריית סיכון גיאופוליטית ופוליטית שגובהה הולך וגדל. בשוק האג"ח הציבורי ובשוק האג"ח הממשלתי בפרט, כל סימן של חוסר יציבות מוסדית מתורגם במהירות לפרמיית סיכון. הקהילה הפיננסית הבינלאומית, שהשקיעה מיליארדים בישראל בעשור האחרון, עוקבת כעת בדריכות אחר ההכרעה בקלפי ואחר האותות שיגיעו מהמערכת הפוליטית לגבי כיוון המדיניות הכלכלית בשנים הקרובות.

בין אם מדובר בתרגיל בחירות ובין אם בהיערכות אסטרטגית אמיתית, הצהרת נתניהו שינתה באחת את מפת הדיון הכלכלי בישראל. בנק ישראל נאלץ להגן על המערכת הפיננסית מפני תרחיש שלא היה על הפרק, קהילת הכלכלנים גויסה למלחמת גינוי חסרת תקדים, והציבור הרחב החל לשאול שאלות על עתיד חסכונותיו בזמן שהוא עומד בתור לקלפי. הימים שלאחר הבחירות יקבעו האם מדובר היה ברגע חולף או בנקודת מפנה בדרך שבה השווקים והמוסדות הבינלאומיים רואים את המשק הישראלי.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

סנקציות כלכליות:
צעדים כלכליים כגון חסימת חשבונות בנק, ניתוק ממערכות סליקה בינלאומיות והגבלות סחר, שמטילות מדינות או ארגונים בינלאומיים על מדינה מסוימת כדי להפעיל עליה לחץ פוליטי.
בלוקצ'יין:
טכנולוגיית רישום מבוזרת שבה עסקאות נרשמות בספר חשבונות דיגיטלי משותף, ללא צורך במתווך בנקאי מרכזי. מהווה בסיס למטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין.
פרמיית סיכון מדינה:
התוספת לתשואה שדורשים משקיעים על השקעה במדינה מסוימת, המשקפת את הסיכון הכלכלי והפוליטי הנתפס בה. עלייה בפרמיית הסיכון מייקרת את גיוס ההון של המדינה.
מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC):
גרסה דיגיטלית של מטבע ריבוני שמנפיק בנק מרכזי ישירות, בניגוד למטבעות קריפטו פרטיים. נמצא בבחינה במדינות רבות כאמצעי תשלום עתידי.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • נתניהו אמר בראיון לערוץ 10 כי ישראל צריכה להיערך לאפשרות של סנקציות בנקאיות בינלאומיות, וכי פיתח תוכנית להתמודדות עם התרחיש הזה, בין היתר באמצעות שימוש בבלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים שיאפשרו למשק להמשיך לתפקד גם במקרה של ניתוק ממערכות הסליקה הגלובליות.

  • בנק ישראל הגיב באופן חריג ואמר במפורש כי מטבעות קריפטו אינם יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות. ההודעה התקבלה כמהלך יוצא דופן של הבנק המרכזי, המעידה על עוצמת הסערה שהצהרת ראש הממשלה יצרה בקרב המערכת הכלכלית.

  • כלכלנים בכירים, בהם זוכי פרס נובל ונגידי בנק ישראל לשעבר, פרסמו גילוי דעת חריף המזהיר מפני קריסה כלכלית, פגיעה אנושה ביכולת ההגנה על המדינה וחסימת אתרי סחר. לטענתם, ההצהרה עצמה מסבירה כבר כעת נזק תדמיתי ועלולה להוביל לנזק בלתי הפיך למעמדה של ישראל בשווקים הבינלאומיים.

  • נתניהו ניסה להרגיע את הסערה ואמר כי ענה על שאלה היפותטית ולא התכוון לומר שזה מה שיקרה. הוא הוסיף כי קיימים כעשרים צעדים אפשריים להיערכות וכי הוא אינו מתחייב שהצעד הספציפי של מעבר לקריפטו יבוצע, אך ישראל נערכת לכל האפשרויות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!