תקציב 2026: בין ריווח מדרגות המס לערפול התקציבי – כמה ייכנס לכיס הצרכן?
כל הסיכונים וההזדמנויות בתקציב המדינה: האם ההקלה במס תכסה את העליות במחירי האנרגיה, ומדוע המגזר הפרטי עדיין מרגיש מקופח מול הציבורי
תקציב המלחמה: האיזון העדין בין ביטחון לכלכלה אזרחית
אישור תקציב המדינה לשנת 2026 היה אמור להיות שגרתי, אך בצל מלחמת חרבות ברזל והחזית מול איראן, הוא הפך לאחד האתגרים הכלכליים הגדולים בתולדות המדינה. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נדרש לתמרן בין הצורך הדחוף במימון הוצאות המלחמה האדירות – הכוללות גיוס מילואים ממושך, פיצויים לעסקים ויירוט טילים יקרים – לבין הרצון לספק רווחה כלכלית לאזרח הישראלי המותש. התוצאה היא תקציב שחציו מופנה לביטחון וחציו לניסיון לייצב את שוק העבודה והצריכה, תוך העלאת הגירעון הממשלתי לשיאים חסרי תקדים. הלילה הארוך בכנסת הסתיים באישור חבילה שלטונית שמנסה לרצות את כולם, אך משאירה שאלות קשות לגבי הדורות הבאים ויכולת ההתאוששות של המשק.
הסערה סביב ריווח מדרגות המס: כמה זה באמת שווה?
אחד המהלכים המרכזיים שזכו לכותרות הוא ריווח מדרגות המס, שאמור להכניס עד 1,500 שקל נוספים בחודש לכיסם של שכירים בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה. המהלך, שזכה לכינוי 'מתנה לחג', נועד להתמודד עם 'הסחת המס' – תופעה שבה עקב אינפלציה השכר עולה בשקלים אך כוח הקנייה נשאר, והעובד מוצא עצמו משלם אחוז מס גבוה יותר מבעבר. אולם, פרשנים כלכליים מציינים כי מדובר בעיקר בעדכון טכני שהיה מתבצע בכל מקרה, והצגתו כהישג ממשלתי היא מהלך תעמולתי בעיצומה של תקופת בחירות פוטנציאלית או משבר אמון ציבורי. עם זאת, עבור משפחות רבות המתמודדות עם עליית מחירים חדה בעקבות מחיר הנפט שזינק ל-115 דולר לחבית, כל שקל נוסף בתלוש הוא חמצן.
lightbulb טיפ מהמומחה
כדאי לנצל את ההקלה במדרגות המס לחיסכון פנסיוני או הגדלת הפנייה להשתלמות, במיוחד בתקופה של אי ודאות כלכלית. הכנסה נוספת שאינה מנוצלת לצריכה שוטפת יכולה לשמש כרית ביטחון מצוינת לעתיד הבלתי צפוי של השוק הישראלי.
מי מרוויח ומי מפסיד מהמהלך?
הרווחים המרכזיים מריווח מדרגות המס מופנים בעיקר לשכבת הביניים וההכנסה הגבוהה. שכירים המרוויחים שכר מינימום או שכר נמוך יחושו בשינוי באופן מינימלי בלבד, שכן הם ממילא נמצאים במדרגות המס הנמוכות. לעומת זאת, עובדים במגזר ההייטק או ההנדסה, ששכרם עלה בהתאם למדד, יהנו מהחזר מס משמעותי. מבקרי המדינה טוענים כי הממשלה העדיפה מהלך פופוליסטי של 'כסף בחשבון' על פני השקעה ארוכת טווח בתשתיות חינוך ובריאות שהיו מסייעות יותר לשכבות החלשות. יתרה מכך, עלות המהלך לקופת המדינה מוערכת במיליארדי שקלים, סכום שיתווסף לגירעון השוטף ויחייב קיצוצים עתידיים בשירותים חברתיים או העלאת מיסים עקיפים כמו מע"מ, הפוגע בכולם שווה בשווה.
משבר החינוך והאוצר: חופשה או לימודים ביולי?
בין הסעיפים השנויים ביותר במחלוקת בתקציב ובהחלטות הממשלה, בולט העימות החריף בין משרד האוצר למשרד החינוך בנוגע לתקופת הלמידה בזמן מלחמה. שר האוצר דרש להשבית את מערכת החינוך לשלושה שבועות נוספים, תוך ביטול הלמידה מרחוק והוצאת התלמידים לחופשה, במטרה לחסוך בתשלומי שכר למורים ובעלויות אבטחה. לעומתו, שר החינוך וראש הממשלה הכריעו ברגע האחרון על חזרה הדרגתית בקפסולות. המחלוקת הזו חושפת פער עמוק בתפיסה הכלכלית: האוצר רואה בחינוך הוצאה שניתן לכווץ בשעת חירום, בעוד כלכלנים רבים מזהירים כי השבתת ההורים בבית עם הילדים גובה מהמשק עשרות מיליוני שקלים ביום באובדן ימי עבודה. פשרת הלימודים ביולי, שהוצעה כפתרון, מעלה התנגדות עזה מצד הסתדרות המורים, שדורשת תשלום על חודשי הקיץ.
trending_up שינוי מגמה תקציבי
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
הפער המתרחב: חל"ת במגזר הפרטי מול פיצויים בציבורי
אחד הנושאים הרגישים ביותר על שולחן הדיונים הוא פער הפיצויים בין המגזר הציבורי לפרטי. בעוד שעובדי מדינה קיבלו שכר מלא גם בימים שבהם נאלצו להישאר בבית עקב היעדר מערכת חינוך פעילה, מאות אלפי עובדים במגזר הפרטי נאלצו לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת). החלטת האוצר לפצות רק מי שנעדר לפחות עשרה ימים הותירה אלפים רבים מחוץ למעגל הסיוע, במיוחד את אלו שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה. יושבת ראש ההסתדרות, מירב מיכאלי, הציעה פתרון יצירתי שעתיים לפני ההצבעה: הזרמת 150 מיליון שקל מהקופה הייעודית של ההסתדרות כדי לפצות את העובדים שנפקדו משכרם. מדובר בצעד חריג המעיד על תסכול עמוק מתפקוד הממשלה ועל חשש ממתיחות חברתית חסרת תקדים בין שני המגזרים.
יוזמת ההסתדרות: האם היא מספיקה?
הצעת ההסתדרות לשלם מכיסה שלה מסמלת כשל ממשלתי בטיפול במשבר ההון-האנושי. למרות ש-150 מיליון שקל הם טיפה בים ברמה מאקרו-כלכלית, המשמעות הסמלית עצומה. עובדים רבים מרגישים כי המדינה נטשה אותם לטובת המגזר הציבורי, שממילא נהנה מיותר יציבות תעסוקתית. גורמים במגזר העסקי מציינים כי אי אפשר להמשיך במצב של 'איפה ואיפה', שבו מעסיקים קטנים סוחבים את כל הנטל על גבם, בעוד המגזר הציבורי ממשיך לתפקד כרגיל. חוסר ההתאמה בין הפיצויים לעצמאים (שנדרשים להוכיח נזק ישיר) לבין הפיצויים לשכירים יוצר עיוות משווקים שיקשה על ההתאוששות המהירה של המשק לאחר סיום הלחימה.
ערפול, הסתרה והזרמה: התקציבים הקואליציוניים מאחורי הקלעים
בניגוד למהלכים הגלויים של הקלה במס, המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם דו"ח חמור המאשים את משרד האוצר בהנהגת 'הפיכה משטרית' בתקציב. לטענת הדו"ח, שורה של נהלים חדשים שהומצאו לקראת תקציב 2026 נועדו למנוע פיקוח וביקורת על התקציבים הקואליציוניים. במקום להעביר את הכספים דרך משרדי הממשלה הרלוונטיים, הונהג 'מסלול ירוק' המאפשר העברה ישירה של כספים לגופים חיצוניים ועמותות, תוך מניעת חוות דעת משפטיות של היועץ המשפטי לממשלה. צעד זה מהווה למעשה 'הלבנה' של כספי ציבור, המועברים ללא שקיפות ובפיקוח מצומצם. מבקר המדינה כבר הזהיר כי העדר שקיפות פוגע באמון הציבורי ומוביל לבזבוז משאבים. הפער בין הדרישה לצניעות וקיצוצים בשירותים לאזרח, לבין הזרמת כספים ללא פיקוח לגופים פוליטיים, מצית מחדש את המחאה החברתית נגד הממשלה.
עלויות הביטחון: מטילי חץ והסכמי ייצוא
הפיל בחדר של תקציב 2026 הוא, ללא ספק, עלות הביטחון. עם סגירת מצר הורמוז וההסלמה מול איראן, ישראל נאלצת להפעיל את מערכות ההגנה האווירית שלה באופן רציף. ועדת השרים לענייני הצטיידות אישרה תוכנית להאצת ייצור מיירטי חץ, שעלות כל אחד מהם מוערכת בכ-2 מיליון דולר. במקביל, הטלת חרמות על עסקאות ייצוא ביטחוניות עלולה לפגוע בהכנסות המדינה. עסקת הענק של אלביט מערכות ליוון, המוערכת ב-2.3 מיליארד שקל, מספקת נקודת אור, אך גם היא מעלה שאלות לגבי העדפת ייצוא על פני צרכים מקומיים. הממשלה נאלצת להתמודד עם דילמה קשה: האם להשקיע את כל המשאבים בייצור מיירטים לשימוש עצמי, או להמשיך ולייצא נשק כדי לשמור על הון החוץ של המדינה. ההחלטה על מינויו של בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, לתפקיד יו"ר החברה מעידה על ניסיון לייצב את הנהגת תעשיות הביטחון בתקופה קריטית.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
מדובר בעדכון של אחוזי המס בהתאם למדד המחירים לצרכן (אינפלציה), מה שמונע 'הסחת מס' (Bracket Creep) ומאפשר לשכירים לשלם פחות מס על אותה רמת שכר ריאלית, בדרך כלל מדובר בהפחתה של עשרות עד מאות שקלים בחודש.
-
בשל הוראות שעת חירום, עובדי ציבור קיבלו לעיתים פיצוי מלא או תשלום עבור ימי היעדרות, בעוד שעובדים במגזר הפרטי שהושבתו או נאלצו להיעדר זכו לפיצוי חלקי בלבד או נאלצו לצאת לחל"ת (חופשה ללא תשלום).
-
זהו מונח המתאר נוהל שאפשר העברת כספים לגופים ממשלתיים או חרדיים ללא צורך בחוות דעת משפטית מפורטת או ביקורת מנגנון הפיקוח, מה שהוביל לביקורת על חוסר שקיפות בהקצאת כספי הציבור.
-
ההוצאות זינקו באופן דרמטי עקב הצורך ביירוט טילים (כגון מיירטי חץ שעלותם מיליוני דולרים ליחידה), גיוס מילואים, ותשלומי פיצויים על נזקי מלחמה, מה שמכביד על הגירעון הממשלתי.
