זעזועי הנפט והסלמה מדינית: האירועים שמטלטלים את הכלכלה הגלובלית והישראלית

הלם האנרגיה והשלכותיו על הכלכלה הגלובלית

הסלמה המדינית והביטחונית במזרח התיכון ממשיכה לנפץ את קירות השווקים הפיננסיים ומייצרת תרחיש של חוסר ודאות קיצוני. התקפות הטילים וריבוע הכינות המדיניות סביב מצר הורמוז מעלים חששות כבדים מפני משבר אנרגיה חמור. מחירי הנפט מזנקים בחדות ומתקרבים לרמות שלא נראו מאז המשברים ההיסטוריים של העשורים הקודמים, כשהם מותירים את חותמם על כל פינה במשק. ענקיות האנרגיה הגלובליות ובתי הזיקוק בישראל, ובהם מתחם בזן במפרץ חיפה שנפגע משברי יירוט, נאלצים להתמודד עם אתגרים לוגיסטיים וביטחוניים קשים. תזכורת לכך ניתנה בהודעות הבהלה של הגורמים המקצועיים הקוראים להיערכות מהירה לשמירה על רציפות האספקה. המחיר שמשלמים הצרכנים הוא תוצאה ישירה של סכנת הסגר על נתיבי הסחר הקריטיים, שמסכנים את כלכלת העולם כולו.

הזעזועים בשווקים אינם פוסחים על שום מדינה, וההשפעה על הכלכלות המתעוררות והמתועשות כאחד היא חד משמעית. בימים אלו, כל הודעה של גורם מדיני או צבאי מובילה לתזוזות חדות בשווקי הסחורות ובבורסות. מחיר הנפט הגולמי זינק לרמות של 113 דולר לחבית ואף מעלה, מגמה המזינה את האינפלציה ומכרסמת בכוח הקנייה של הצרכנים ברחבי הגלובוס. משרדי האוצר במדינות השונות מנסים לבצע התאמות דחופות בתחזיות הצמיחה ובתקציבים הלאומיים, אך מוצאים עצמם חסרי אונים מול עוצמתם של הכוחות הגלובליים. חברות התעופה, הספנות והתחבורה סופגות מכה קשה, ומעבירות את העלויות הלאה לשרשרת האספקה. הדבר בא לידי ביטוי במחירים במדפי הסופרמרקט ובעלויות הייצור, המוסיפים ללחץ הכלכלי הקיים. הסיטואציה מחייבת היערכות של כל המשק לתקופה ארוכה של אי יציבות ותנודתיות גבוהה.

התגובה של הבנקים המרכזיים והשפעתם על השווקים

הפדרל ריזרב מול הסערה

במרכז הבמה הכלכלית ניצב יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, שמנסה לאזן בין הלחצים הפוליטיים לבין המציאות הכלכלית הקשה. הפד הותיר את הריבית ללא שינוי, אך דבריו על כך שזעזועי האנרגיה נתפסים כזמניים וכי המערכת הפיננסית יציבה נתפסו בשווקים כאופטימיות מוגזמת. פאוול הדגיש כי המערכת אינה ממהרת להגיב לעליית הנפט ומעדיפה לנקוט בגישה של "נחכה ונראה". התבטאויות אלו יצרו תגובת שרשרת בבורסות, כאשר משקיעים רבים פירשו את הדברים כחוסר נכונות להתמודד עם המשבר. מנגד, הלחץ הפוליטי מצד הבית הלבן מוסיף למתח ומקשה על קבלת ההחלטות. הסיכוי להורדת ריבית בשנה הקרובה נראה כעת נמוך מאי פעם, מה שמוביל להתחזקות הדולר ולירידות חדות בשווקים המתעוררים.

בנק ישראל: ריבית ללא שינוי ותחזיות מאתגרות

גם בנק ישראל, בראשות הנגיד, נאלץ להתמודד עם דילמות לא פשוטות. ההחלטה להשאיר את הריבית על 4% משקפת את הניסיון לבלום את האינפלציה מבלי להכביד על המשק בעיצומה של מלחמה. עם זאת, הבנק נאלץ להוריד באופן חד את תחזיות הצמיחה. התוצר צפוי להתכווץ ב-9.5% ברבעון הראשון של השנה הנוכחית, נתון המעיד על עומק המשבר. בנק ישראל צופה כי התוצר יצמח ב-3.8% בלבד, לעומת התחזית הקודמת של 5.2%. הגירעון הממשלתי צפוי להתרחב באופן משמעותי, מעבר ליעדים שאושרו בתקציב המדינה. הדבר מעלה חששות מפני פגיעה בדירוג האשראי של ישראל ומקשה על גיוסי ההון. נתונים אלו משפיעים ישירות על שוק המט"ח, כאשר הדולר מזנק לרמה של 3.17 שקלים, ומייקר את עלויות הייבוא והמשק.

השלכות ישירות על הצרכן הישראלי

תג המחיר של המלחמה והמתיחות הגלובלית מגיע ישירות לכיסו של הצרכן הישראלי. מחיר הדלק זינק לשיאים חדשים של 8.05 שקלים לליטר בנזין, נתון המכביד מאוד על תקציבי משקי הבית ועלויות התחבורה. ההשפעה אינה מוגבלת לתחנות הדלק בלבד, אלא חודרת לכל רבדי המשק. עליית מחירי האנרגיה מייקרת את עלויות הייצור במפעלים, את חשבונות החשמל והגז, ואת עלויות השילוח של מוצרי צריכה. גם מגזר הנדל"ן חש בעלייה בעלויות הבנייה ובריביות המשכנתה, מה שמקרר את השוק ומקשה על רוכשי דירות. האוצר מנסה לגבש תוכניות סיוע, אך מול הזינוק בהוצאות הביטחוניות ובגירעון, יכולת התמרון מוגבלת.

הצרכן הישראלי חווה פגיעה כפולה: מחד, הוצאות ישירות על מוצרי יסוד ואנרגיה, ומאידך, פגיעה בחיסכונות ובקרנות הפנסיה בעקבות הירידות בבורסה. מדדי המניות בתל אביב איבדו למעלה מ-2% ביום מסחר אחד, כאשר מגזרי הבנקים והביטוח נפגעים בצורה הקשה ביותר. משקיעים פרטיים וגופים מוסדיים נאלצים לבצע התאמות דרסטיות בתיקי ההשקעות, תוך נטישת נכסים מסוכנים לטובת נכסים בטוחים יחסית כמו זהב ומט"ח. תחושת אי הוודאות משתקת את שוק הצריכה הפרטי ומאטה את הפעילות העסקית. ביטוי לכך ניתן למצוא בירידה במכירות בחנויות ובצמצום הוצאות של עסקים קטנים ובינוניים, החוששים מהמשך ההסלמה. כל אלו מצטרפים לתמונה כלכלית קודרת, הדורשת התייחסות והיערכות מיוחדת.