חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2522 +0.12% (0.00)
יורו-שקל: 3.5691 +0.21% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,654.5800 -2.09% (-1,356.58)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3032 +0.72% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.59% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8784 +0.56% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1916 +0.48% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2780 +0.59% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.47% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4146 +0.52% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8139 +0.63% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3171 +0.41% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5606 +0.68% (0.00)

עסקת הקוונטום שמטלטלת את שוק ההייטק: אינטל רוכשת את קלאסיק הישראלית ב-2.3 מיליארד דולר

הרכישה הגדולה ביותר אי פעם בתחום המחשוב הקוונטי מציתה מחדש את הדיון על מעמדה של ישראל כמרכז קוונטי עולמי

אתר כלכלה · 27 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
עסקת הקוונטום שמטלטלת את שוק ההייטק: אינטל רוכשת את קלאסיק הישראלית ב-2.3 מיליארד דולר
חברת קלאסיק פיתחה מחשב קוונטי נגיש יותר - וכעת נרכשת על ידי אינטל בעסקת ענק (אילוסטרציה)

עולם ההייטק הישראלי נרעש ביממה האחרונה מאחת העסקות הגדולות בתולדותיו: אינטל, ענקית השבבים האמריקאית והמעסיק התעשייתי הגדול בישראל, משלימה רכישה של חברת קלאסיק (Classiq) הישראלית בסכום של כ-2.3 מיליארד דולר. מדובר בעסקת הרכישה הגדולה ביותר שבוצעה אי פעם בתחום המחשוב הקוונטי – ענף שעד כה ראה עסקות בהיקפים של מאות מיליוני דולרים לכל היותר. העסקה, שנחשפה לראשונה בדפי כלכליסט, דה מרקר וגלובס, מעמידה את ישראל במרכז מפת הקוונטום העולמית ומעלה שאלות חדות על עתיד התעשייה המקומית.

מה זו קלאסיק ולמה אינטל משלמת עליה 2.3 מיליארד דולר?

קלאסיק, שנוסדה בתל אביב, פיתחה תוכנה לתכנון וקומפילציה של מעגלים קוונטיים – שכבת התשתית שמאפשרת להריץ אלגוריתמים על מחשבים קוונטיים ביעילות. הגישה של החברה מבוססת בין היתר על פוטוניקה ואופטיקה משולבת-שבבית, מה שמבטיח מחשבים קוונטיים קטנים, זולים ונגישים יותר מהגישות המקובלות. כפי שניתח גיא טל בביזפורטל, העסקה ממחישה כיצד תאגידי הענק משלמים בפרמיה גבוהה על יכולות טכנולוגיות שעשויות להכריע את המירוץ למחשוב הקוונטי המסחרי. עבור אינטל, שהשקיעה בחברה עוד לפני הרכישה, מדובר בהצטיידות בנשק אסטרטגי מול מתחרות כמו איבם, גוגל ואמזון, המתמחות בגישות אחרות לבניית מחשב קוונטי.

החשיבות עבור ישראל אינה מצטמצמת לסכום העסקה. אינטל מפעילה בקרית גת את אחד ממפעלי השבבים המתקדמים בעולם, והשילוב בין הטכנולוגיה של קלאסיק לבין יכולות הייצור של אינטל עשוי לייצר סינרגיה שתחזק את מעמדה של ישראל כמרכז קוונטי עולמי. גם הבכיר לשעבר באנבידיה נקשר לאחרונה לשיתופי פעולה בתחום אבטחת ה-AI עם חברות ישראליות, בסימן כי התעשייה המקומית נתפסת כשותפה טבעית לטכנולוגיות המחשוב הבאות.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי חגיגת האקזיט מסתתרת שאלה לא נוחה: האם ישראל מוותרת מוקדם מדי על החברות שלה? קלאסיק נרכשה בשלב שבו ענף הקוונטום עוד בחיתוליו, והרווח העתידי מהפיכת הטכנולוגיה למוצר מסחרי יישאר בעיקר בידי אינטל ולא במשק הישראלי.

מי מרוויח מהאקזיט: המייסדים, הקרנות והפנסיה שלכם

מאחורי הכותרות עומדת מפת חלוקה מורכבת של הכסף. כפי שחשף גיא טל בביזפורטל, מנכ"ל אינטל עצמו השקיע בקלאסיק שנים לפני שהחברה שבראשה הוא עומד קנתה אותה – מהלך שהניב לו רווח אישי משמעותי. החוסכים בקרנות הפניקס עשויים לקבל תשואה של פי 6-7 על המניות הראשונות שנרכשו בחברה, וקרן שהקים יוצא השב"כ נכנסה להשקעה בתזמון אופטימלי. דיווח של גלובס קבע כי אב ובנו יקבלו כ-200 מיליון דולר מהעסקה, אך השאלה שעלתה בכותרת של אסף גלעד – "והעובדים?" – נותרה בגדר תעלומה חלקית, שכן היקף ההקצאות לעובדים הוותיקים טרם פורסם במלואו.

העסקה מצטרפת לגל אקזיטים מרשים שההייטק הישראלי חווה בשבועות האחרונים. במקביל לפרסום עסקת קלאסיק, נמכרה חברת השבבים ניוריאליטי ב-150-200 מיליון דולר אחרי שבע שנות פעילות, חברה בבעלות ג'ף בזוס רכשה סטארט-אפ ישראלי בכ-200 מיליון דולר, ומשפחת יפרח מכרה 50% מחברת ההסעדה לי-בר לקרן סקיי בכ-200 מיליון שקל – עסקה שבה התגלה כמתווך לא שגרתי הקומיקאי אלי יצפאן, כפי שחשף גולן חזני בכלכליסט. אבל העסקה החריגה ביותר מבחינה סמלית היא דווקא עצובה: סטארט-אפ שגייס 45 מיליון דולר מאמזון ולנובו פורק ונמכר תמורת 350 אלף דולר בלבד – תזכורת מרה לכך שגם בשוק חם, הכישלון אורב מאחורי הפינה.

הקשר למהפכת ה-AI ולמחסור בשבבים

העסקה אינה מתרחשת בחלל ריק. כפי שניתחו בביזפורטל, מאחורי צווארי הבקבוק של מהפכת ה-AI עומדים חובות עתק, מחסור בשבבים וצמיחה מואצת של הביקוש לכוח מחשוב. המחשוב הקוונטי נתפס על ידי רבים כשלב ההתפתחות הבא שיאפשר להתגבר על מגבלות החומרה הקלאסית, במיוחד בתחומים כמו סימולציית חומרים, קריפטוגרפיה ואופטימיזציה. אינטל, שמתמודדת עם אתגרים עסקיים בשנים האחרונות, ממהרת להבטיח את מקומה בשולחן – ובוחרת לעשות זאת דווקא באמצעות רכישה של חברה ישראלית.

quiz האם ידעת ש…

עד לעסקת אינטל-קלאסיק, עסקות הרכישה הגדולות בתחום הקוונטום הגיעו להיקפים של מאות מיליוני דולרים בלבד. עסקה של 2.3 מיליארד דולר בשביל חברה ללא מוצר מסחרי מוכר נחשבת חריגה בעולמית, ומעידה על עוצמת התחרות בין תאגידי הענק על העתיד הקוונטי.

המהלך משתלב בגל של התרגשות בשווקים הגלובליים סביב הקוונטום: אנתרופיק, מתחרת של OpenAI, הגישה את התשקיף להנפקה הגדולה בהיסטוריה וזינקה את מניות הטכנולוגיה בוול סטריט ובאסיה, ובמקביל נולדת שאלה גוברת בשוק – האם בום ה-AI מסתיר את המשבר הבא. כלפי עסקת קלאסיק עצמה, הציב גלובס את השאלה הפרשנית "למה משקיעי הקוונטום לא התרשמו?" – ברמז לכך שחברות קוונטום ציבוריות בוול סטריט לא זכו לאותה הערכה שהציגה אינטל, מה שמדגיש את הפער בין הערכת השוק הפרטי לציבורי בענף זה.

עידן חדש בהייטק הישראלי: מרכז קוונטי עולמי או שדה אקזיטים?

העסקה מציבה בפני התעשייה הישראלית דילמה מוכרת. מצד אחד, עסקה בסדר גודל כזה משמשת כרטיס ביקורת ליכולות החדשנות המקומיות ומעודדת יזמים ומשקיעים להיכנס לתחום. כפי שנשאל בביזפורטל – האם ישראל הופכת למרכז קוונטי עולמי? – התשובה נראית הולכת ומתגבשת לחיוב: מעבר לקלאסיק, פעילות בישראל מתרחבת גם בתחומי הבינה המלאכותית, האבטחה והשבבים. מצד שני, היסטוריית ההייטק הישראלית מלמדת כי רכישות על ידי תאגידים זרים מובילות לרוב להעברת מרכז הכובד העסקי והתעסוקתי החוצה, וישראל נשארת מרכז פיתוח בלבד ולא מרכז עסקי.

עבור המשקיע הפרטי הישראלי, העסקה מדגישה את החשיבות של החשיפה העקיפה לחברות פרטיות דרך קרנות הפנסיה והגמל. כפי שהראה הסיקור של ביזפורטל, החוסכים הפנסיוניים הם לעיתים המרוויחים הגדולים הסמויים מאקזיטים כאלה, גם אם מעולם לא שמעו את שם החברה. יחד עם זאת, התופעה של חברות ישראליות שמגיעות להערכות עתק ונמכרות לפני שהפכו לענקיות עצמאיות ממשיכה להזין את הדיון הציבורי על הכלכלה הישראלית: האם אנחנו בונים חברות ענק מקומיות, או משמשים בעיקר כחממה שמניבה יעדי רכישה לתאגידים אמריקאים?

השאלה מקבלת משנה תוקף דווקא על רקע הבחירות שמתנהלות השבוע בישראל. בעוד המפלגות מציגות מצעים כלכליים שמדברים בעד פירוק מונופולים ונגד מסים – אך נמנעות מהסבר מאיפה יגיע הכסף, כפי שתיארו בגלובס – העסקה הזו מזכירה כי המנוע הצמיחה המרכזי של המשק אינו תלוי בממשלה, אלא בגורמים גלובליים. אינטל עצמה, כזכור, הובילה לאחרונה גם גל פרישות מרצון עולמי במקביל להמשך השקעותיה בטכנולוגיות עתיד – שילוב המשקף את המתח בין התייעלות לחדשנות שעליו יידרשו מקבלי ההחלטות החדשים להתמודד.

מה שנותר ברור הוא כי עסקת אינטל-קלאסיק משנה את סדר הגודל של השיח. עד אתמול, הקוונטום נחשב בישראל לתחום נישתי של מעבדות מחקר וסטארט-אפים קטנים; מהיום, הוא ניצב בשורה אחת עם ענפי השבבים, הסייבר והבינה המלאכותית כמנועי ההון של המשק. החודשים הקרובים יגלו האם העסקה תהפוך לזרז לגל יזמות קוונטי נוסף, או שמא תיזכר כנקודת השיא של הפעם האחרונה שבה חברה ישראלית בתחום נשארה עצמאית.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

אקזיט:
מכירת חברת הזנק לחברה גדולה או הנפקתה בבורסה, כאשר המשקיעים והיזמים מממשים את אחזקותיהם ומרוויחים מהפער בין ההשקעה הראשונית לשווי העסקה.
מחשוב קוונטי:
טכנולוגיית מחשוב המבוססת על עקרונות מכניקת הקוונטים, המאפשרת עיבוד נתונים במהירויות שאינן ניתנות להשגה במחשבים קלאסיים, בעיקר בסימולציות, אופטימיזציה וקריפטוגרפיה.
הערכת שווי:
קביעת שוויה הכספי של חברה בעסקה, בדרך כלל על בסיס הכנסותיה הצפויות, הטכנולוגיה שפיתחה והערכת הפוטנציאל העסקי שלה.
קרן הון סיכון:
גוף השקעות המשקיע כספים בחברות הזנק בשלביהן המוקדמים תמורת אחזקות בהון, ומרוויח כאשר החברה נמכרת או מונפקת בשווי גבוה יותר.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • אינטל רוכשת את קלאסיק בסכום של כ-2.3 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה הגדולה ביותר שנעשתה אי פעם בתחום המחשוב הקוונטי, ואחת העסקות הגדולות בהיסטוריה של ההייטק הישראלי, המסמנת את כניסתם של תאגידי הענק לתחרות על טכנולוגיות הקוונטום.

  • מלבד המייסדים והעובדים המחזיקים במניות, מרוויחים מהעסקה גם החוסכים בקרנות הפנסיה והביטוח - דווח כי חוסכי הפניקס עשויים לקבל תשואה גבוהה על המניות הראשונות, וכן קרנות הון סיכון שהשקיעו בחברה בשלביה המוקדמים, בהן קרן שהקים יוצא השב"כ.

  • אינטל מבקשת להשיג יתרון תחרותי במחשוב קוונטי, תחום שבו חברות כמו איבם, גוגל ואמזון מתחרות על הבכורה. קלאסיק פיתחה גישה המבוססת על פוטוניקה ואופטיקה משולבת-שבבית, המבטיחה מחשבים קוונטיים קטנים וזולים יותר, מה שמשתלב עם יכולות הייצור של אינטל, כולל בקרית גת.

  • העסקה מחזקת את מעמדה של ישראל כמרכז קוונטי עולמי ומעודדת הקמת סטארט-אפים נוספים בתחום. עם זאת, היא גם ממחישה את התופעה של חברות ישראליות שנרכשות בשלב מוקדם יחסית, כך שהפעילות העסקית והתעסוקתית המורחבת עשויה לעבור למדינת האם של הרוכשת.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!