חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2517 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5723 +0.30% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,829.8000 -1.55% (-1,006.83)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3054 +0.77% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.64% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8813 +0.63% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1939 +0.59% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2792 +0.65% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7905 +0.63% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4146 +0.51% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8148 +0.74% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3175 +0.54% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5611 +0.77% (0.00)

תוכן עניינים

שיא יציאות מהארץ ותיירות נכנסת שנתקעה: הפער שמעמיק בענף התיירות הישראלי

כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ באוגוסט, יותר מאשר לפני המלחמה, בזמן שהתיירות הנכנסת ממשיכה להתנדנד - והענף סופג גם זעזוע טכנולוגי מסוכני הבינה המלאכותית

אתר כלכלה · 6 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
שיא יציאות מהארץ ותיירות נכנסת שנתקעה: הפער שמעמיק בענף התיירות הישראלי
נתב"ג בשיא: כ-1.4 מיליון יציאות מהארץ נרשמו באוגוסט, יותר מבתקופה שלפני המלחמה (אילוסטרציה)

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי שיא היציאות מהארץ מסתתר חשבון כלכלי לא מחמיא למשק הישראלי: כל שקל שהוצא על חופשה בחו"ל הוא יצירת מקומות עבודה ותעסוקה בחו"ל, ולא באילת, בגליל או בים המלח. בענף המלונאות המקומי מזהירים כי הסנטימנט השלילי בעסקים, מאזן לינות התיירים השלילי והתחזקות השקל מול המטבעות מייצרים מעגל קסמים שקשה לשבור בלי מדיניות תיירות מסודרת.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי שיא היציאות מהארץ מסתתר חשבון כלכלי לא מחמיא למשק הישראלי: כל שקל שהוצא על חופשה בחו"ל הוא יצירת מקומות עבודה ותעסוקה בחו"ל, ולא באילת, בגליל או בים המלח. בענף המלונאות המקומי מזהירים כי הסנטימנט השלילי בעסקים, מאזן לינות התיירים השלילי והתחזקות השקל מול המטבעות מייצרים מעגל קסמים שקשה לשבור בלי מדיניות תיירות מסודרת.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

שיא של 1.4 מיליון יציאות: הציבור הישראלי נוטש את נתב"ג בהמוניו

שוק התיירות הישראלי חווה בימים אלה התפלגות חדה שמשאירה את ענף המלונאות המקומי בצד המפסיד. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו מצביעים על כך שכ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש אוגוסט – נתון שמנתק את שיא היציאות מתחילת המלחמה, ואף עוקף את הרישום של אוגוסט 2023, החודש שקדם לפרוץ האירועים. מתחילת השנה נרשמו בסך הכול יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ, והענף הבינלאומי סופג את ההשפעה בשרשרת שלמה של עסקים: מחברות התעופה הזרות שחוזרות לנתב"ג ועד סוכנויות הנסיעות וחברות כרטיסי האשראי שמתעדות זינוק בצריכה בחו"ל.

ההוצאה הנלווית ליציאות היא לא פחות משמעותית ממספר הנוסעים עצמו. נתוני ארנק המט"ח של LAYA, שפורסמו בגלובס, מאפשרים להציץ לא רק ביעדים שאליהם נסעו ישראלים אלא גם בהיקפי ההוצאה בכל אחד מהם – והתמונה שעולה מהם היא של צרכן ישראלי שמוכן לשלם, אך בוחר לשלם בחו"ל. ההוצאה הממוצעת לנוסע עומדת על כ-4,069 שקלים, ויפן תופסת את המקום הראשון בפער משמעותי משאר היעדים. בענף התיירות הפנימית מזהירים כי מדובר בכסף שאינו מגיע למעגל העסקים המקומי: בתי המלון בפריפריה, המסעדות ואתרי הביקור מוותרים על עונת ביקוש שבשנים תקינות הייתה עוגן הכנסות מרכזי.

מחירי הטיסות מתהפכים: ההיצע מחזיר את הכוח לצד הנוסע

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

שיא של 1.4 מיליון יציאות: הציבור הישראלי נוטש את נתב"ג בהמוניו

שוק התיירות הישראלי חווה בימים אלה התפלגות חדה שמשאירה את ענף המלונאות המקומי בצד המפסיד. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו מצביעים על כך שכ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש אוגוסט – נתון שמנתק את שיא היציאות מתחילת המלחמה, ואף עוקף את הרישום של אוגוסט 2023, החודש שקדם לפרוץ האירועים. מתחילת השנה נרשמו בסך הכול יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ, והענף הבינלאומי סופג את ההשפעה בשרשרת שלמה של עסקים: מחברות התעופה הזרות שחוזרות לנתב"ג ועד סוכנויות הנסיעות וחברות כרטיסי האשראי שמתעדות זינוק בצריכה בחו"ל.

ההוצאה הנלווית ליציאות היא לא פחות משמעותית ממספר הנוסעים עצמו. נתוני ארנק המט"ח של LAYA, שפורסמו בגלובס, מאפשרים להציץ לא רק ביעדים שאליהם נסעו ישראלים אלא גם בהיקפי ההוצאה בכל אחד מהם – והתמונה שעולה מהם היא של צרכן ישראלי שמוכן לשלם, אך בוחר לשלם בחו"ל. ההוצאה הממוצעת לנוסע עומדת על כ-4,069 שקלים, ויפן תופסת את המקום הראשון בפער משמעותי משאר היעדים. בענף התיירות הפנימית מזהירים כי מדובר בכסף שאינו מגיע למעגל העסקים המקומי: בתי המלון בפריפריה, המסעדות ואתרי הביקור מוותרים על עונת ביקוש שבשנים תקינות הייתה עוגן הכנסות מרכזי.

מחירי הטיסות מתהפכים: ההיצע מחזיר את הכוח לצד הנוסע

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

שיא של 1.4 מיליון יציאות: הציבור הישראלי נוטש את נתב"ג בהמוניו

שוק התיירות הישראלי חווה בימים אלה התפלגות חדה שמשאירה את ענף המלונאות המקומי בצד המפסיד. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו מצביעים על כך שכ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש אוגוסט – נתון שמנתק את שיא היציאות מתחילת המלחמה, ואף עוקף את הרישום של אוגוסט 2023, החודש שקדם לפרוץ האירועים. מתחילת השנה נרשמו בסך הכול יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ, והענף הבינלאומי סופג את ההשפעה בשרשרת שלמה של עסקים: מחברות התעופה הזרות שחוזרות לנתב"ג ועד סוכנויות הנסיעות וחברות כרטיסי האשראי שמתעדות זינוק בצריכה בחו"ל.

ההוצאה הנלווית ליציאות היא לא פחות משמעותית ממספר הנוסעים עצמו. נתוני ארנק המט"ח של LAYA, שפורסמו בגלובס, מאפשרים להציץ לא רק ביעדים שאליהם נסעו ישראלים אלא גם בהיקפי ההוצאה בכל אחד מהם – והתמונה שעולה מהם היא של צרכן ישראלי שמוכן לשלם, אך בוחר לשלם בחו"ל. ההוצאה הממוצעת לנוסע עומדת על כ-4,069 שקלים, ויפן תופסת את המקום הראשון בפער משמעותי משאר היעדים. בענף התיירות הפנימית מזהירים כי מדובר בכסף שאינו מגיע למעגל העסקים המקומי: בתי המלון בפריפריה, המסעדות ואתרי הביקור מוותרים על עונת ביקוש שבשנים תקינות הייתה עוגן הכנסות מרכזי.

מחירי הטיסות מתהפכים: ההיצע מחזיר את הכוח לצד הנוסע

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

שיא של 1.4 מיליון יציאות: הציבור הישראלי נוטש את נתב"ג בהמוניו

שוק התיירות הישראלי חווה בימים אלה התפלגות חדה שמשאירה את ענף המלונאות המקומי בצד המפסיד. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו מצביעים על כך שכ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש אוגוסט – נתון שמנתק את שיא היציאות מתחילת המלחמה, ואף עוקף את הרישום של אוגוסט 2023, החודש שקדם לפרוץ האירועים. מתחילת השנה נרשמו בסך הכול יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ, והענף הבינלאומי סופג את ההשפעה בשרשרת שלמה של עסקים: מחברות התעופה הזרות שחוזרות לנתב"ג ועד סוכנויות הנסיעות וחברות כרטיסי האשראי שמתעדות זינוק בצריכה בחו"ל.

ההוצאה הנלווית ליציאות היא לא פחות משמעותית ממספר הנוסעים עצמו. נתוני ארנק המט"ח של LAYA, שפורסמו בגלובס, מאפשרים להציץ לא רק ביעדים שאליהם נסעו ישראלים אלא גם בהיקפי ההוצאה בכל אחד מהם – והתמונה שעולה מהם היא של צרכן ישראלי שמוכן לשלם, אך בוחר לשלם בחו"ל. ההוצאה הממוצעת לנוסע עומדת על כ-4,069 שקלים, ויפן תופסת את המקום הראשון בפער משמעותי משאר היעדים. בענף התיירות הפנימית מזהירים כי מדובר בכסף שאינו מגיע למעגל העסקים המקומי: בתי המלון בפריפריה, המסעדות ואתרי הביקור מוותרים על עונת ביקוש שבשנים תקינות הייתה עוגן הכנסות מרכזי.

מחירי הטיסות מתהפכים: ההיצע מחזיר את הכוח לצד הנוסע

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

בעוד הביקוש לטיסות יוצאות נשאר חזק, מתחולל מהלך הפוך בצד המחירים – והוא מיטיב עם הציבור. לפי פרסום בביזפורטל, כרטיס טיסה לרומא נמכר כבר בכ-160 דולר, ובקרוב צפויה נפילה רחבה יותר במחירי היעדים המובילים: ברומא המחיר יורד בכ-75% לעומת השיא העונתי, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם בניו יורק המחירים צפויים להתמתן עם התקדמות הסתיו. ההסבר פשוט: פחות ביקוש, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים לישראל, והיצע מושבים גדול שמוצע למכירה בו בזמן.

המסקנה הפרקטית לנוסע הישראלי היא שהגמישות בתאריכים הפכה לכלי חיסכון מרכזי. מי שמתכנן חופשה ויכול לדחות אותה בשבוע או שבועיים עשוי לשלם אלפי שקלים פחות, במיוחד בחבילות הנופש ליעדי אירופה. חברות התעופה מרחיבות את הפעילות בדיוק בחלון שבו הביקוש מתמתן, וכך נוצר מצב שבו המושבים מוצעים במחירים אגרסיביים. זו תופעה מוכרת בענף, אך היקפה בשוק הישראלי מוגבר בשל הצטברות היצע של חברות שחזרו לפעול בקווים לנתב"ג במקביל, לאחר תקופה ארוכה שבה חלקן השעו את הפעילות.

איטליה במקום הראשון: 11 ערים בטיסות ישירות מישראל

בתוך התמונה הרחבה של היצע מתרחב, איטליה בולטת כיעד החם ביותר של נתב"ג. לפי ניתוח של אלון פרל בגלובס, המדינה מחוברת לישראל בטיסות ישירות ל-11 ערים, וחברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים. מנעד המחירים רחב ומתחיל בכ-150 דולר, והוא תלוי בפרמטרים כמו האם מדובר בטיסה סדירה, בשעת ההמראה ובאפשרות לבצע שינויים בכרטיס. הפריסה הרחבה של היעדים האיטלקיים – מרומא ומילאנו ועד ערי מחוז קטנות יותר – משקפת הבנה של חברות התעופה שבשוק הישראלי יש ביקוש איתן לחופשות קצרות וזולות יחסית.

התחזקות השקל ביחס לאירו מוסיפה רוח גבית נוספת לתיירות היוצאת. יכולת הקנייה של הישראלי באירופה גבוהה יותר מאשר בתחילת השנה, והדבר מורגש גם בנתוני ההוצאה בכרטיסי האשראי. אך מה שמיטיב עם הנוסע היוצא, פוגע דווקא במוכרים את אותה חוויה בארץ: חופשה מקומית במלון באילת או בצפון אינה נהנית מפרמיית המטבע, והמחירים בה נקובים בשקלים שהפכו יקרים יותר ביחס לכוח הקנייה החלופי. בענף מסבירים כי זהו אחד הגורמים שהופכים את תחרות היעדים החיצוניים לקשה במיוחד בעונות החגים.

התיירות הנכנסת נשארת בעיקר על הנייר

בעוד הנוסע הישראלי מציף את שדות התעופה באירופה, הכיוון ההפוך ממשיך להתנהל בקצב איטי בהרבה. התיירות הנכנסת לישראל נמצאת, לפי הפרסומים האחרונים, ברחוק מהתאוששות אמיתית: כן נרשם זינוק של כ-29% בכניסות המבקרים ביולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה – כ-111 אלף כניסות לעומת כ-85 אלף – אך לאורך השנה מספר התיירים נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, והפער בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה נותר גדול בהרבה. בענף מדגישים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי התעופה עדיין אינם סדירים בכל היעדים המרכזיים.

דווקא בשבועות האחרונים נרשם אות עידוד אחד מכיוון מערב: דיווחים בתקשורת העולמית הצביעו על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף. אך עדיין מדובר בתנועה התחלתית, שאינה משקפת התאוששות רחבה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מתאר תמונה מורכבת בבתי המלון: מאזן נטו של לינות ישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. במילים אחרות, הענף מלא בתיירי פנים – אך חסר לו הרכיב הרווחי ביותר, התייר הנכנס שמוציא על לינה, מסעדנות וקניות הרבה מעבר לתייר המקומי.

הסנטימנט במלונאות: דוד פתאל בין הכפלת שווי לנפילה של 7 מיליארד בשלושה ימים

המלונאות הישראלית הבינלאומית, לעומת זאת, ממשיכה להתאושש. דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מליה ישראל, חשף בראיון בגלובס כי מאז ההנפקה הכפיל את שוויה של הרשת, במידה רבה בזכות ההתרחבות לאירופה, והרשת כיום מפעילה 328 בתי מלון ב-22 מדינות. פתאל סיפר גם על הרגעים המסעירים של הניהול בשוק ההון, כולל היום שבו החברה איבדה 7 מיליארד שקל בשלושה ימים, ועל השיטה הייחודית שפיתח לתגמול עובדים. הפער בין ההצלחה הגלובלית של הרשת לבין התמונה העגומה בשוק המקומי הוא אחד הסמנים הבולטים של הענף: הכסף מרוויח מתיירות במקומות אחרים בעולם, בזמן שהשוק הישראלי ממשיך לשאת את מלוא הנזק של המלחמה ושל היעדר התיירים.

זעזוע טכנולוגי: סוכני ה-AI מזעזעים את מניות הנסיעות

בחזית אחרת לגמרי, הענף הבינלאומי של הזמנות הנסיעות סופג בימים אחרונים מהלומה טכנולוגית. לפי דיווח של אדיר בן עמי בביזפורטל, מניות התיירות – אקספדיה, בוקינג, טריפאדוויזר ואיירבנב – נפלו אחרי שסוכן הבינה המלאכותית של מטא טיפס לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל. בבלומברג אינטליג'נס מזהירים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי התיירות, המשלוחים והנסיעות השיתופיות. החשש של המשקיעים הוא שהמודל העסקי שמבוסס על עמלות הזמנה יישחק במהירות אם הצרכן יעביר את תהליך התכנון וההזמנה לסוכן בינה מלאכותית שפועל מטעם פלטפורמה אחרת.

ההשפעה על הצרכן הישראלי עשויה להיות דו-צדדית. מצד אחד, תחרות בין סוכני AI לבין פלטפורמות ההזמנה הקיימות עלולה להוריד מחירים ולייעל חיפוש חופשות – מה שמתאים בדיוק לנוסע הישראלי המחפש את הדיל הזול ביותר. מצד שני, ריכוז כוח בידי פלטפורמות טכנולוגיה גדולות עלול בטווח הארוך לצמצם את השקיפות של מחירים ולהעלים מהמשוואה את סוכני הנסיעות המקומיים, שהם עדיין שחקנים משמעותיים בשוק הישראלי. בענף מציינים כי השינוי הטכנולוגי מתרחש במקביל להתאוששות מן המשבר הביטחוני, וששני הכוחות יחד משנים את פני התיירות הישראלית בקצב מהיר מהצפוי.

השפעות עולמיות שמגיעות גם למטר תל אביב

התנודתיות העולמית בענף משפיעה גם על היעדים המועדפים על הישראלים. מדד התיירות של הפורום הכלכלי העולמי דירג את יפן במקום הראשון בעולם בתנאים לפיתוח ענף התיירות, לפני ארצות הברית וספרד, בהתבסס על תשתיות תעופה ותחבורה, מחירי מלונות ושירותים, פתיחות לתיירים, סביבה עסקית, כוח אדם ודיגיטציה. לא במקרה, דווקא יפן עומדת בראש רשימת היעדים שבהם הישראלים הוציאו את הסכומים הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, נתונים עולמיים חדשים מצביעים על תופעה מדאיגה לענף: החופשות חזרו אבל ב-3 מתוך 4 מדינות הן הפכו יקרות יותר, ובארצות הברית נרשמה ירידה של 11.8% בתיירים הנכנסים ממדינות שמעבר לים באוגוסט, כשמערב אירופה נפלה ב-14.8%.

בתוך התמונה העולמית הזאת, התיירות הישראלית מציגה אנומליה משלה: הצרכן המקומי נוסע יותר ומוציא יותר בחו"ל, בזמן שהמדינה מתקשה למשוך תיירים. בכלכליסט פורסם לאחרונה ניתוח חריף תחת הכותרת "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", שבמרכזו הטענה כי הענף, שמייצר מטבע חוץ ותעסוקה רחבה, נדחק לשולי סדר היום הכלכלי למרות הפוטנציאל שלו. עבור חברות המלונאות, התעופה והנסיעות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כל שבוע שבו מספר התיירים הנכנסים נשאר נמוך מתורגם ישירות להערכות שווי, לתחזיות הרווחים וליכולת של הענף לגייס הון להמשך ההתרחבות.

בינתיים, הצרכן הישראלי מתנהג בדיוק כמו שצופה ממנו כלכלה בסיסית: הוא קונה את החופשה הזולה ביותר בשוק החופשי, והשוק החופשי כרגע הוא בחו"ל. בין כרטיס טיסה לרומא ב-160 דולר, בין יפן במקום הראשון ברשימת ההוצאות, ובין מלונאות מקומית עם מאזן לינות תיירים שלילי – הפער שנפער בין שני הכיוונים של הענף הוא הסיפור הכלכלי המרכזי של התיירות הישראלית בימים אלה, והוא כנראה יישאר כזה גם בחודשים הקרובים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי נתוני הלמ"ס, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ באוגוסט, נתון שעוקף את הרישום מאוגוסט 2023 שלפני המלחמה. מתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות, והדבר משקף ביקוש עז לטיסות יוצאות לצד שוק שנפתח מחדש לחברות תעופה זרות.

  • שילוב של ירידה בביקוש עונתי, חזרתן של חברות תעופה לפעול בקווים לישראל וגידול בהיצע המושבים למכירה מורידים מחירים: ברומא הירידה מגיעה לכ-75%, בבודפשט לכ-70% ובאתונה לכ-65%, גם ביעדים כמו ניו יורק צפויה התמתנות לקראת סוף הסתיו.

  • סוכן ה-AI של מטא הגיע לראש דירוג האפליקציות החינמיות של אפל, וגרם לנפילות במניות חברות הזמנות הנסיעות כמו אקספדיה ובוקינג. בבלומברג אינטליג'נס מעריכים כי מעבר של 5%-10% מהפעילות לסוכנים כאלה עלול לגרוע יותר מ-5 מיליארד דולר מהכנסות ענפי הנסיעות.

  • התיירות הנכנסת עדיין רחוקה מהתאוששות מלאה. נרשם זינוק של כ-29% בכניסות תיירים ביולי לעומת שנה קודמת, אך לאורך השנה מספר הכניסות נמוך ב-11% לעומת התקופה המקבילה, ומאזן לינות התיירים בבתי המלון נותר שלילי לפי סקרי הלמ"ס.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!