רגע לפני הטרנספורמציה: רשת 13 עוברת לרפפורט ובזק מתקרבת לביטול ההפרדה המבנית

המהלך שמשנה את שוק הטלוויזיה המסחרית

מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו אישרה בימים האחרונים את העברת השליטה בזכיינית רשת 13 לידי איש העסקים אסף רפפורט, מהלך שמגיע לאחר חודשים של משא ומתן עסקי מתוח ושנמצא בלב הדיון הציבורי והכלכלי בשעות האחרונות. העסקה, ששוויה מוערך בכ-120 מיליון דולר לפי הדיווחים הכלכליים, מסמנת נקודת מפנה בשוק הטלוויזיה המסחרית בישראל, שמתמודד שנים עם שחיקה בהכנסות הפרסום, מעבר צופים לפלטפורמות דיגיטליות ולחץ כלכלי מתמשך על שתי הזכייניות הגדולות. רפפורט, שמזוהה בשוק גם בשל הקמפיין שניהל בעבר בנוגע לרכישת פעילות של אישים תקשורתיים אחרים, מקבל לידיו נכס תקשורתי בעל השפעה ציבורית רחבה, ובכך מצטרף לרשימה מצומצמת של בעלי שליטה בערוצי טלוויזיה מסחריים בישראל.

ההחלטה של מועצת הרשות השנייה לא נפלה מפתיעה על שחקני השוק. רשת 13 נאבקת בשנים האחרונות על רייטינג מול קשת 12, שהפכה לכוח דומיננטי כמעט בלתי מעורער במדדי הצפייה. נתוני המדרוג השבועיים מראים פערים עקביים: קשת 12 מובילה את הפריים טיים בשיעורי צפייה של עד 15% ואף יותר, בעוד תוכניות הדגל של רשת 13 מתקשות לעבור את רף ה-8%. גם במהדורות החדשות הפער ניכר, כאשר חדשות 12 מובילה בעקביות עם נתחי צפייה של 12% עד 13%, בעוד חדשות 13 וכאן 11 מתמודדות על נתחים קטנים בהרבה. בסביבה תחרותית כזו, הכנסות הפרסום של רשת 13 נפגעות ישירות, מה שהופך את הבעלות בה לאתגר פיננסי מתמשך עבור בעלי המניות הקודמים.

רפפורט מקבל נכס במחיר מוזל – עם סיכונים לא מעטים

מנקודת מבט עסקית, העסקה מציגה תמונה דו-ערכית. מצד אחד, רפפורט מקבל נכס תקשורתי במחיר שנמוך באופן משמעותי משווי הזכייניות בעבר, שיא של מספר מיליארדי שקלים בשנות הזהב של הטלוויזיה המסחרית. ערך של 120 מיליון דולר עבור ערוץ בזכיינות טלוויזיה בשוק של ישראל משקף את הפחת החד בשווי הנכסים התקשורתיים המסורתיים, אך גם את הפוטנציאל שרפפורט מאמין שקיים בה. מצד שני, הכתפיים שעליהן הוא לוקח על עצמו את הנטל כבדות: התחייבויות כספיות של עד 120 מיליון דולר, חובות רגולטוריים קבועים, והצורך להתמודד עם ירידה מתמדת בהכנסות הפרסום לטובת פלטפורמות דיגיטליות גלובליות.

ההשקעה המחודשת של רפפורט בערוץ עשויה להתמקד במספר צירים: חיזוק תחום החדשות והתוכן המקורי, פיתוח פלטפורמות צפייה דיגיטליות והתאמת מודל ההכנסות לעידן החדש. עם זאת, על רקע המודל הכלכלי השברירי של הטלוויזיה המסחרית בישראל, יידרשו מרפפורט לא רק השקעות כספיות אלא גם יכולת אסטרטגית להניע את הרשת ממצב של רייטינג שולי למעמד של מתחרה אמיתית מול קשת 12. הדיווחים בענף מצביעים על כך שהמבחן המשמעותי הראשון יהיה תוכנית העבודה שרפפורט יציג לרשות השנייה בחודשים הקרובים, תוכנית שתקבע את כיוון ההתפתחות של הערוץ לשנים הקרובות.

השאלה הציבורית: בעלות וזיקה פוליטית

מעבר להיבט הכלכלי, המהלך מעלה שאלות ציבוריות רחבות. רפפורט הוא דמות מוכרת בשוק המדיה הישראלי, שהיה מעורב בשנים האחרונות בפעילויות שונות בתחום התקשורת והפקות, ובתקשורת נקשר שמו בעבר לקשרים עסקיים וחברתיים עם גורמים בשלטון. המתנגדים לעסקה מצביעים על הסיכון שבהעברת כלי תקשורת מרכזי לידי בעל אינטרסים שעשויים להתנגש עם עצמאות המערכתית של הערוץ. מנגד, תומכי העסקה טוענים כי מדובר בהליך רגולטורי תקני שעבר את כל הבדיקות הנדרשות, וכי הבעלות הפרטית על כלי תקשורת היא נורמה מקובלת בעולם המערבי.

בזק בעקבות השחרור הרגולטורי: עלייה בתחזית הרווח

במקביל, ובצמוד למהלך הזכייניות, מתרחש שינוי משמעותי נוסף בשוק התקשורת הישראלי. בזק, קבוצת התקשורת הגדולה בישראל, העלתה בימים אלו את תחזית הרווח הנקי ההשוואתי שלה לשנה הנוכחית לטווח של 1.15 עד 1.2 מיליארד שקל, לעומת תחזית קודמת של 1 עד 1.1 מיליארד שקל שפורסמה בחודש מרץ. עדכון התחזית מגיע על רקע הציפייה הגוברת בשוק כי הכרעה רגולטורית בנושא ביטול ההפרדה המבנית עשויה להתקבל בשבועות הקרובים, כפי שהעריך יו"ר בזק בתחילת החודש. ההפרדה המבנית, שהוטלה על החברה במסגרת רפורמה רגולטורית שנועדה למנוע ריכוזיות, מחייבת את בזק להפריד בין פעילות התשתית לבין החברות בזק, פלאפון ו-yes, ומונעת ממנה ליהנות מסינרגיות בין הפעילויות השונות.

תחזית ההשקעות של הקבוצה נותרה ללא שינוי ועומדת על 1.6 מיליארד שקל, נתון שמעיד על המשך ההשקעה בפיתוח תשתיות הסיבים והתקשורת. חשוב לציין כי התחזית החדשה אינה כוללת את ההשפעות של ביטול ההפרדה המבנית, כך שאם הכרעה חיובית אכן תתקבל, היא עשויה להוות בונוס משמעותי נוסף עבור הקבוצה. גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר, משמש כלוביסט של בזק לביטול ההפרדה המבנית, מה שממחיש את עוצמת הלחץ שמפעילה החברה בזירה הרגולטורית. העלייה בתחזית נתפסת בשוק ההון כסימן לאופטימיות של ההנהלה לגבי התוצאה הצפויה.

מה משמעות ביטול ההפרדה לצרכן הישראלי?

השאלה שמעניינת את הצרכן הישראלי היא כיצד ישפיעו שני המהלכים האלה על הכיס שלו. ביטול ההפרדה המבנית בבזק עשוי להוביל לחיסכון תפעולי משמעותי בקבוצה, חיסכון שחלקו יכול להתגלגל למחירים תחרותיים יותר עבור לקוחות סלולר, אינטרנט וטלוויזיה – אך גם עלול להפוך את בזק לענקית דומיננטית במיוחד, שמסוגלת לדכא תחרות מצד חברות קטנות יותר. בתחום הטלוויזיה, אישור העסקה של רשת 13 עשוי להשפיע על תוכן החדשות והבידור שהצופה מקבל, ובהתאם לכיוון הניהולי שיבחר רפפורט – גם על איכות ואופי הסיקור התקשורתי.

במקביל למהלכים האלה, שוק הסלולר והתקשורת ממשיך להפגין חוסנים כלכליים מעניינים. סלקום פרסמה בימים האחרונים תוצאות רבעון חזקות, עם עלייה של 44% ברווח הנקי ל-92 מיליון שקל – הגבוה ברבעון מאז 2015. ההכנסות של סלקום ברבעון הסתכמו ב-1.06 מיליארד שקל, עלייה של 1.7%, וה-EBITDA המתואם עמד על 380 מיליון שקל, עלייה של 8.3%. הפרטים האלה מלמדים כי למרות השינויים הרגולטוריים והעסקיים, חברות התקשורת הגדולות בישראל מצליחות לשמור על רווחיות נאה, אם כי במגזר הסלולר נרשמה ירידה בהכנסות משירותים – נתון שמלמד על תחרות מחירים עזה בשוק הסלולר הישראלי.

הצטלבות בין כוחות: רגולציה, פוליטיקה וכסף

שני המהלכים – מכירת רשת 13 וביטול ההפרדה המבנית בבזק – מצטלבים בנקודה אחת מרכזית: השינוי ביחסים בין המדינה לתקשורת המסחרית בישראל. במקביל, מתנהלת בכנסת רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, שמליאת הכנסת אישרה את פיצולה, ומטרתה לאסדר מחדש את שוק ערוצי הטלוויזיה. רפורמה זו, שספגה ביקורת חריפה מהייעוץ המשפטי לממשלה ומארגוני העיתונאים, עשויה לשנות באופן דרמטי את חוקי המשחק בשוק התקשורת הישראלי. השילוב של רפורמה חקיקתית, שינוי בעלויות בזכייניות, והתרכזות של כוח כלכלי בקבוצות תקשורת גדולות – יוצר מצב שבו מפת התקשורת הישראלית מתעצבת מחדש בקצב שלא נראה כמותו זה עשור.

לשוק ההון, התהליכים האלה רלוונטיים במיוחד. מניות בזק וסלקום נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ועדכוני התחזיות ותוצאות הרבעון משפיעות ישירות על שערי המניות שלהן. משקיעים עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות הרגולטוריות, שכן כל הכרעה בנושא ההפרדה המבנית או ברפורמת השידורים עשויה להשפיע משמעותית על השווי של חברות התקשורת הנסחרות בבורסה. במקביל, חברת IBC, מפעילת רשת הסיבים התחרותית, גייסה לאחרונה רבע מיליארד שקל להרחבת הפריסה שלה, מהלך שמעיד על כך שגם בצל הריכוזיות המוגברת, ישנם שחקנים שממשיכים להתרחב ולהתפתח בשוק התקשורת הישראלי.

בסופו של דבר, הימים הקרובים יקבעו האם הכרעות רגולטוריות נוספות ישנו את מפת התקשורת באופן מהותי. מה שברור הוא שהצרכן הישראלי, המשקיע ואיש התקשורת עומדים בפתח של תקופה חדשה, שבה הגבולות בין מדיה, כוח כלכלי והשפעה פוליטית מתערפלים יותר מתמיד. העסקה של רפפורט וההתקדמות של בזק אינן אירועים מבודדים, אלא חלק מתהליך רחב שמשקף שינוי ביחסי הכוחות בענף התקשורת הישראלי, ענף שממשיך להיות בלב השיח הציבורי, הכלכלי והפוליטי במדינת ישראל.