כך נכשלה ההנגשה: מבנים נטושים, מעליות בלי תקציב והבטחות שהתפוצצו בשוק הדיור
פיצול לא חוקי של דירות כמעט סיכל פרויקט בנתניה, ובבני ברק מתגלה ש-530 אלף שקל שהוקצו למעלית במבנה נטוש לא נרשמו בתקציב - שתי הפרשות שחושפות את התשתית הרעועה של מדיניות ההנגשה והדיור הציבורי

שתי פרשות שפורסמו ביממה האחרונה בכלי התקשורת הכלכליים בישראל מציבות על שולחן הדיון הציבורי את הפער העמוק בין מדיניות ההנגשה וההתחדשות העירונית שמקודמת מלמעלה לבין מה שקורה בפועל ברחוב. מצד אחד, בבני ברק מתנהלת מערכה סביב מעלית שהובטחה לדיירים במבנה ברחוב כהנמן 131, כאשר יו"ר ועדת הביקורת של העירייה טען בפני משרד הפנים כי הועבר תקציב של כ-530 אלף שקל להנגשת המבנה, אך ראש העיר והגזבר אישרו את ההעברה בלי שהיא נרשמה בתקציב. מצד שני, בנתניה התגלה במהלך תכנון פרויקט התחדשות עירונית במרכז העיר כי באחד הבניינים שבוצע בעבר פיצול לא חוקי של דירות: מתוך 19 יחידות שנוצרו בפועל, רק 8 נבנו בהיתר. שתי הפרשות, שהתפרסמו בכלכליסט ובשאר הכלים המובילים, מצביעות על כשל מערכתי רחב יותר של פיקוח, שקיפות ואכיפה בשוק המגורים הישראלי.
המעלית שנעלמה מהתקציב: המאבק על 530 אלף שקל בבני ברק
בלב הפרשה עומד מבנה ברחוב כהנמן 131 בבני ברק, שבו עברו הדיירים בעבר למבנה חלופי במסגרת פרויקט תיקון תשתיתי, והמבנה המקורי נותר בשלב זה נטוש. לפי הדיווח בכלכליסט, יו"ר ועדת הביקורת של העירייה התריע בפני משרד הפנים כי הוקצה תקציב להנגשת המבנה, אך בפועל ההקצאה לא נרשמה ולא אושרה כנדרש. ראש העירייה והגזבר אישרו את ההעברה, אך התהליך לא עמד בדרישות הרגולטוריות. כעת, משרד הפנים דורש לברר לאן הלך הכסף ולהחזירו מכיסם הפרטי של בכירי העירייה אם התברר שהוא לא הועבר כנדרש.
המשמעות המעשית של הפרשה חורגת מההיבט המשפטי והתקציבי. דיירי המבנה, שחלקם קשישים או אנשים עם מוגבלויות, נשארו בלי מעלית תקינה, והמבנה החלופי שאליו עברו לא תמיד מתאים לצרכיהם. מעבר לכך, הפרשה מעלה שאלה מהותית לגבי אופן ניהול התקציבים להנגשת מבנים ברשויות מקומיות בכלל, ובבני ברק בפרט, שם חלק ניכר מהמבנים ישן ומתקרב לסף רעיעות. עד כה לא פורסם מענה רשמי של עיריית בני ברק על הטענות, אך משרד הפנים אישר שנפתחה בדיקה מקצועית לגבי היעדר רישום ההקצאה.
הפיצול הלא חוקי בנתניה: 19 דירות, 8 בהיתר, ופרויקט התחדשות שכמעט קרס
במקביל, בנתניה התגלה סיפור שונה אך דומה במהותו: פרויקט התחדשות עירונית שתוכנן להתבצע במרכז העיר נתקל במכשול בלתי צפוי כאשר עלה לאוויר התכנון של אחד הבניינים. במסגרת הבדיקה התגלה כי בבניין, שתוכנן במקור ל-8 יחידות דיור, בוצע פיצול לא חוקי שהביא ליצירת 19 יחידות נוספות, מתוכן רק 8 נבנו בהיתר וביתר לא היו מסמכים תקפים. עיריית נתניה שקלה לכלול את הבניין בתוכנית ההתחדשות, אך החליטה לבסוף להוציאו מהתוכנית מהחשש שהשארתו תסכל את כלל הפרויקט ותפגע ביכולת לקדם את שאר הבניינים במתחם.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מנגד יש לזכור כי עיריות רבות פועלות תחת מגבלות תקציביות ומשפטיות קשות, בעוד רשויות המדינה מציבות דרישות הנגשה והתחדשות ללא מימון מלא. הפרשות האחרונות אינן הוכחה לשחיתות שיטתית אלא לחוסר ודאות מוסדית, והפתרון הוא לא ענישה בלבד אלא הקצאת משאבים מתואמת בין משרדי הממשלה לרשויות המקומיות.
המקרה בנתניה אינו חד פעמי. בערים רבות בישראל, במיוחד בשכונות שנבנו בשנות החמישים והשישים, התבצעו במהלך העשורים שינויים ופיצולים לא חוקיים של יחידות דיור, שנותרים בלי תיעוד רשמי. כאשר מגיעה תוכנית התחדשות עירונית, הפער בין המצב הרשום למצב בפועל הופך למוקד של מחלוקות בין בעלי נכסים, יזמים ורשויות תכנון. במקרה של נתניה, ההחלטה להוציא את הבניין מהתוכנית משקפת את החשש הרווח בקרב יזמים ורשויות כי התמודדות עם נכסים בעייתיים בודדים תביא לעיכוב כללי של פרויקטים בהיקף גדול.
פער בין הצהרות לביצוע: התמונה הרחבה של שוק הדיור
שתי הפרשות מגיעות בתקופה שבה נרשמות מגמות מעורבות בשוק הנדל"ן הישראלי. לפי נתוני הלמ"ס, במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, אך 77% מהן מרוכזות בעשר ערים בלבד, כאשר תל אביב בראש עם כ-1,987 דירות. בערים כמו אופקים, נתיבות וטבריה לא נרשמה כלל התחלה בתחום. זאת, בעוד מכרזי רשות מקרקעי ישראל נחתכו כמעט בחצי לעומת השנה שעברה, כאשר שווקו 35 אלף יחידות דיור בלבד עד כה, לעומת 92 אלף בכל 2025. החשש בשוק הוא שההיצע הנמוך עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שקרה בתקופות משבר קודמות.
בתוך ההקשר הזה, הפרשות של בני ברק ונתניה ממחישות את הפער בין תוכניות הדיור המדיניות שמקודמות בוועדות תכנון לבין יכולת הביצוע בפועל. פרויקטים של התחדשות עירונית, הנגשת מבנים ופינוי-בינוי נתקעים לעיתים קרובות בשלבי תכנון בגלל בעיות משפטיות, חוסר תקציב, פיצול בעלויות בין גופים שונים ומחלוקות בין בעלי דירות. התוצאה היא שאלפי יחידות דיור שתוכננו להיבנות במרכזי הערים לא מגיעות לכלל קו ייצור, בעוד שהמחירים בשוק החופשי ממשיכים לעלות ומשקי בית צעירים מתקשים להיכנס אליו.
שקיפות נתונים: מאבק חדש על גישה לעסקאות נדל"ן
במקביל לשתי הפרשות, עולה גם נושא של שקיפות נתוני נדל"ן, שהפך לאחרונה למוקד של מתיחות בין גורמי שקיפות לרשויות המדינה. לפי דיווח של TheMarker, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן משנות התשעים ועד היום, רשות המסים הוסיפה דרישת הזדהות לכניסה למערכת שלה, בטענה שהשינוי נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בגלובס דווח כי אתר "גרסאות לעם" של זומר ריכז מאגרי נתונים ממשלתיים, ביניהם אתר "מידע נדל"ן", שכעת נחסם לשימוש בשבילו. המהלך מעלה שאלות לגבי מחויבות המדינה לשקיפות בשוק הנדל"ן, במיוחד בתקופה שבה פערי מידע בין יזמים לקונים פרטיים מהווים יתרון לצד אחד.
quiz האם ידעת ש…
לפי נתוני הלמ"ס, ב-12 החודשים שבין יולי ליוני האחרונים נרשמה ירידה של כ-7% בהתחלות הבנייה בישראל, עם כ-76 אלף דירות חדשות בלבד, במקביל לעלייה של כ-7.9% בגמר הבנייה. בתחום ההתחדשות העירונית נבנו כ-17,670 דירות, ומרביתן, כ-14,910 דירות, במסגרת תמ"א 38 ופינוי-בינוי.
המקרה הספרדי: כך מתמודדות מדינות אירופה עם משבר הדיור
בהקשר האירופי, ספרד מהווה דוגמה מאלפת. לפי דיווח של גלובס, מחאת הדיור במדינה התרחבה עקב פינויה של אישה בת 87 שסולקה מביתה, והממשלה הודיעה על הקפאת פינויים עד 2030, הגבלת העלאת שכר דירה והארכת חוזים. הצעדים זקוקים לאישור הפרלמנט, אך הם משקפים את הלחץ הציבורי ההולך וגובר על ממשלות באירופה להתערב בשוק המגורים. השוואה זו רלוונטית לישראל, שבה הדיון סביב פיקוח שכר דירה חוזר ומתעורר, אך עד כה לא קודם בהצעות חוק מקיפות.
התחדשות עירונית בלב השדרות וברחבי המרכז: התקדמות חלקית
לצד הפרשות, נרשמת גם התקדמות בפרויקטים ספציפיים. בתל אביב, הוועדה המחוזית אישרה להפקדה את תוכנית ההתחדשות העירונית במתחם הפלמ"ח, הכוללת 515 יחידות דיור בעשרה מבנים במקום 139 דירות קיימות, לצד כ-1,800 מ"ר של שטחי מסחר. בנתניה, חברת אזורים החלה בהריסת 108 דירות ברמת השרון במסגרת תמ"א 38/2, בפרויקט שבמקומן יוקמו 220 דירות חדשות. באילת, אושר פרויקט התחדשות גדול במתחם התמרים, שבו 208 דירות ייהרסו לטובת 474 דירות חדשות, עם יחס נמוך במיוחד שהוועדה המחוזית ציינה כי דורש השלמה כספית של המדינה, שמקורה וגובהה עדיין לא ידועים.
הנתונים הללו מראים שהתחדשות עירונית מתקדמת, אך בקצב לא אחיד ובפערים גיאוגרפיים משמעותיים. תל אביב מובילה את התחלות הבנייה בהתחדשות עירונית, בעוד שבירושלים ורמת גן נרשמו ירידות גדולות בסגמנט זה, לפי נתוני הלמ"ס שדווחו בגלובס. במקביל, ברחבי המרכז ממשיכים פרויקטים של התחדשות עירונית בערים כמו בת ים, שם חברת אביב מליסרון זכתה במכרז דיירים נוסף, ובבית דגן, שם החברה מקדמת פרויקט בהיקף של 250 דירות. אולם התמונה הכוללת מראה שההיצע החדש אינו מצליח לעמוד בקצב הצמיחה הדמוגרפית, והפרשות הפיקוח האחרונות מוסיפות סימן שאלה נוסף על יכולת המערכת לנהל פרויקטים מורכבים בצורה אחראית.
הדרך קדימה: פיקוח, שקיפות ותמריצים
במפלגות הפוליטיות מתחילות להישמע הצעות שונות לחיזוק ההיצע בשוק הדיור. לפי דיווח של TheMarker, יש עמדה המקדמת הגדלת ההיצע להשכרה לטווח ארוך באמצעות הגדלת התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה, בניגוד למדיניות הממשלה הנוכחית. במקביל, עולה הצורך בחקיקה שתחייב שקיפות מלאה של נתוני עסקאות נדל"ן, רישום מדויק של יחידות דיור בהיתר ובפועל, ופיקוח תקציבי מחמיר על רשויות מקומיות שמבצעות פרויקטי הנגשה והתחדשות עירונית.
הפרשות שפורסמו בימים האחרונים מצביעות על כך שהאתגר אינו רק כלכלי אלא גם מוסדי. בלי מנגנוני פיקוח תקציבי איתנים, בלי רישום מדויק של מצב הנכסים, ובלי שקיפות בכל הנוגע להיתרים ולעסקאות, פרויקטים ציבוריים ימשיכו להיתקע בשלבי תכנון וביצוע, והציבור הרחב יישאר עם פחות דירות, מחירים גבוהים יותר ופחות אמון במוסדות. ההתמודדות עם הכשלים הללו תדרוש שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, רשות מקרקעי ישראל והיזמים הפרטיים, ותוכניות מתואמות שיביאו להגדלת ההיצע בפועל ולא רק על הנייר.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
ראש עיריית בני ברק ועדת הביקורת של העירייה טענו כי הועבר תקציב של כ-530 אלף שקל להנגשת מבנה ברחוב כהנמן 131, שבו עברו הדיירים בעבר למבנה חלופי במסגרת תיקון, בעוד המבנה המקורי ננטש. משרד הפנים דרש כעת לברר לאן הלך הכסף ולהחזירו מכיסם של בכירי העירייה, אם התברר שהכסף לא נרשם בתקציב.
-
במהלך תכנון פרויקט התחדשות עירונית במרכז נתניה התגלה כי באחד הבניינים נוצרו 19 יחידות דיור בפועל, אך רק 8 מהן נבנו בהיתר. עיריית נתניה החליטה להוציא את הבניין מתוכנית ההתחדשות מהחשש שהשארתו תסכל את הפרויקט כולו.
-
הפרשות מדגישות את הפער בין תוכניות הדיור וההתחדשות העירונית לבין יכולת הביצוע בפועל, חוסר שקיפות בניהול תקציבים ציבוריים, ואת הקושי של רשויות מקומיות לנהל פרויקטים מורכבים של התחדשות עירונית והנגשת מבנים בשכונות ותיקות.
-
נדרשת הקמת מנגנוני פיקוח ורישום תקציבי מחמירים ברשויות המקומיות, שקיפות מלאה של עסקאות נדל"ן ותיעוד פערים בין היתרים לביצוע בפועל, לצד הגדלת התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים להשתתף בפרויקטי התחדשות עירונית ודיור להשכרה.