בועת ה-AI ומשבר החובות העולמי: השוק בוחן את גבולות ההיגיון
אזהרות של ריי דליו ונתוני ההכנסות של OpenAI מלחיצים את השווקים במקביל לסימני דאגה ממשבר החובות הגלובלי
השווקים העולמיים נמצאים בימים אלה בנקודת צומת עדינה בין אופוריה טכנולוגית לבין חששות מתגברים לגבי יסודות הכלכלה הגלובלית. ביממה האחרונה התגברו קולות האזהרה מצד שחקנים בכירים בשוק ההון, כשהבולט שבהם הוא ריי דליו, מייסד קרן הגידור הענקית ברידג'ווטר, שהזהיר בראיונות ובדברים שנאמרו בכנסים כי בועת הבינה המלאכותית קרובה לפיצוץ. האזהרה, שזכתה לסיקור נרחב בכלכליסט, בגלובס ובביזפורטל, באה בדיוק בשעה שהנאסד"ק נסגר בירידה של יותר מ-1.2% ומניות השבבים המובילות, ובהן Arm, מחקו 6.5% משוויין ביום מסחר אחד. הצירוף של אזהרה מפי משקיע ותיק כה מנוסה לצד ירידות ממשיות בוול סטריט העלה את הדיון על בועת ה-AI מהמעמד התיאורטי אל המציאות היומיומית של תיקי ההשקעות.
הנתונים שמספקת השבוע ענקית הבינה המלאכותית OpenAI מוסיפים דווקא ניואנס מורכב לדיון. מצד אחד, החברה הציגה תחזית להגעה לקצב הכנסות שנתי של 70 מיליארד דולר עד סוף השנה, נתון שהמיליארדרים מוול סטריט מתקשים להתעלם ממנו. מצד שני, כפי שדיווח כלכליסט-טק, ההכנסות בפועל נמוכות בכ-20 מיליארד דולר מהנתון שדווח בעבר – פער שמעלה שאלות קשות לגבי אמינות התחזיות עליהן נבנו הערכות השווי של הענף כולו. פער זה בין ההבטחה לביצוע הוא בדיוק סוג התסמין שדליו ואחרים מצביעים עליו כהוכחה לכך שהשוק מתמחר את העתיד של הבינה המלאכותית בצורה שאינה מאוזנת.
האזהרה של דליו ומשמעותה עבור המשקיעים
ריי דליו אינו אזהרת שווקים שגרתית. האיש שניבא את משבר הסאבפריים ב-2008 נמצא בקבוצה מצומצמת של משקיעים שקולם נשקל בזהירות רבה בקרב גופי ההשקעות המובילים בעולם. בימים האחרונים הוא מזהיר כי השוק נמצא במחזור מאוחר של העלאות שווי, שבו הריכוזיות במניות הטכנולוגיה המובילות מגיעה לשיאים היסטוריים. לטענתו, ההשקעות העצומות של ענקיות הטכנולוגיה במרכזי נתונים ובשבבים מבוססות על הנחה שהביקוש לשירותי AI ימשיך להכפיל את עצמו, הנחה שטרם הוכחה. אם הביקוש יתגלה כמתון מהצפוי, החברות שהשקיעו מאות מיליארדי דולרים בתשתיות יתקשו לכסות את ההשקעות, והתוצאה עשויה להיות תיקון חד שיגלוש מעבר לענף הטכנולוגיה.
הדברים של דליו מקבלים תמיכה חלקית מההתנהלות האחרונה של השווקים. הנאסד"ק נסגר בירידה משמעותית כשהמניות הכבדות של עולם השבבים מובילות את הגלישה מטה, ובבורסת תל אביב נרשמו בתחילת השבוע ירידות של כ-3% במדדים המובילים, עם התאוששות חלקית בהמשך. טאואר, אחת מהחברות הישראליות המזוהות ביותר עם ענף השבבים, איבדה כ-2.5% בפתיחת המסחר, בעוד טבע דווקא הפגינה עלייה של 1.5% וריסנה את הירידות במדדים. ההתפצלות הזו בין ענפי הטכנולוגיה והתעשייה מעידה על כך שהמשקיעים כבר מתחילים לבחור בזהירות רבה יותר את נקודות החשיפה שלהם לסיפור ה-AI.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
יש הטוענים כי האזהרות על בועת ה-AI מוגזמות: שלא כמו בועת הדוט-קום, החברות המובילות כיום מייצרות תזרימי מזומנים אמיתיים ורווחים מוכחים. ההשקעות העצומות בתשתיות מחשוב מהוות דווקא השקעה פרודוקטיבית שתניב פירות בשנים הקרובות, והתיקון בשווקים עשוי להיות מתון יחסית.
הפער בין ההכנסות המוכרזות לביצועים בפועל
הפער בנתוני OpenAI הוא אולי הדוגמה החדה ביותר לפער בין הנרטיב למציאות בענף הבינה המלאכותית. על פי הדיווחים, ההכנסות בפועל נמוכות בכ-20 מיליארד דולר ממה שדווח בעבר, פער שיכול לנבוע משיטות חישוב שונות של הכנסות חוזיות לעומת הכנסות בפועל, או מכך שהתחזיות האופטימיות פשוט לא התממשו. ביזפורטל דיווח בימים אלה על התפנית ב-OpenAI, כשהחברה מציגה תחזית ל-70 מיליארד דולר הכנסות שנתיות, אך גם שם עולה השאלה כמה מהצמיחה המדוברת היא צמיחה אורגנית אמיתית וכמה ממנה היא הערכות יתר שמטרתן לשמר את המומנטום של הגיוסי העתק. פירמוס, למשל, ויתרה על הנפקת ענק מתוכננת בשל הפער בין החלומות לבין המציאות הפיננסית של ענף ה-AI – נתון שמשקף יותר מכל את הזהירות המתגברת בשוק ההון העולמי.
משבר החובות העולמי: צרפת היא רק ההתחלה
במקביל לסיפור ה-AI, מתחזק סיפור כלכלי שני שמעצים את אי-הוודאות בשווקים – משבר החובות העולמי. כפי שדווח בכלכליסט במסגרת הפודקאסט "מנועי הכסף", מה שהחל כמשבר צרפתי מקומי הופך לאיום מערכתי שמאיים על הכלכלה העולמית כולה. הגירעון הציבורי המתמשך של צרפת, יחד עם חוסר היציבות הפוליטית במדינה, העלה את תשואות אגרות החוב הצרפתיות לשיאים של עשורים, והחשש הוא שהמגמה תדביק מדינות נוספות באירופה ואולי אף מעבר לה. ממשלת צרפת מנסה בימים אלה להרגיע את הציבור, בין היתר באמצעות שחרור של 10 מיליון חביות סולר ממאגרים אסטרטגיים, אך המהלכים הללו מעידים יותר על לחץ מאשר על ביטחון.
עבור המשקיע הישראלי, החשיפה לסיפור הזה היא עקיפה אך משמעותית. קרנות המדד העולמיות שהציבור הישראלי מחזיק בהן חשופות למניות אירופאיות ולמניות אמריקאיות כאחד, ותזוזה חדה בתשואות אגרות החוב הממשלתיות באירופה עלולה להגדיל את עלויות האשראי בעולם ולהאט את הצמיחה הגלובלית. בנוסף, כפי שניתן לראות בזינוק האחרון של הדולר מול מטבעות אחרים ובהתחזקות השקל יחסית לדולר – הדולר נסחר כעת סביב 3.05 שקלים – שוקי המטבעות מתנהגים בתנודתיות מוגברת שמקשה על תכנון פיננסי בטווח הקצר.
הנפט בין איראן לוושינגטון
איום נוסף שרובץ מעל השווקים הוא המתיחות סביב איראן. מחירי הנפט ירדו בימים האחרונים לאחר שהנשיא טראמפ הצהיר כי ארה"ב לא תתקוף את איראן לפני הבחירות בנובמבר, הצהרה שהרגיעה את שוקי הסחורות לפרק זמן קצר. אולם, כפי שדווח בביזפורטל, הנפט מזנק באופן תקופתי בשיעורים של עד 5% בשל התנועה הנחלשת במצר הורמוז ובשל התחדשות המתיחות האזורית. התנודתיות הזו במחירי האנרגיה משפיעה באופן ישיר על המשק הישראלי – מהוצאות התעופה והסחר ועד לאינפלציה המקומית – והיא נוספת על שורת אי-הוודאויות הגיאופוליטיות האחרות הפעילות באזור בימים אלה.
מה עושים מכאן: בין פחד לריאליזם
השאלה העומדת על הפרק אינה אם יש בועה, אלא כיצד השווקים יתמחרו את סיכוני הפריצה שלה. ההתנהגות האחרונה של וול סטריט מלמדת כי המשקיעים מתחילים לדרוש הוכחות נוספות מחברות ה-AI, וכי האופוריה שאפיינה את החודשים האחרונים נמצאת בנסיגה. הצפייה היא כי בדוחות הרבעון הקרובים יחשפו חברות הטכנולוגיה נתוני הכנסות מפורטים יותר מתחום ה-AI, וכי השוק ידרוש מהן להראות תזרימי מזומנים אמיתיים ולא רק תחזיות. במקביל, גופים מוסדיים מתחילים לגוון את תיקיהם לכיוון של נכסים מגן, ביניהם נכסים ריאליים, סחורות ומדדים מגזריים שאינם תלויים בסיפור ה-AI.
עבור הציבור המשקיע בישראל, החשיפה לסיכונים הללו עוברת דרך קרנות המדד והקרנות הסל שמחזיקות במניות האמריקאיות הגדולות, וכן דרך מניות ישראליות כמו טאואר, נובה ומובילאיי שנסחרות גם בוול סטריט ורגישות במיוחד לתנודות בענף השבבים. הירידות של נובה ומובילאיי, כל אחת בכ-4%, משקפות את הרגישות הזו. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי גם בתרחיש של תיקון בענף ה-AI, חברות בסיסיות ורווחיות ידעו להתאושש, בעוד שחברות שנבנו על סיפורים בלבד עשויות להיעלם מהמפה – בדיוק כפי שקרה בבועת הדוט-קום בשנת 2000.
המבט קדימה של השווקים
השבועות הקרובים יהיו קריטיים לבחינת כיוון השוק. הדוחות הכספיים של חברות הטכנולוגיה המובילות, התפתחות משבר החובות באירופה והתנהלות מחירי הנפט סביב הגזרה האיראנית הם שלושת המשתנים שיקבעו את טונוס השווקים. אם ההכנסות בענף ה-AI ימשיכו לאכזב, ההערכות הגבוהות יאבדו את הצדקתן והשוק ימשיך בתיקון. אם תינתן הוכחה לפרודוקטיביות אמיתית של הבינה המלאכותית, השוק עשוי למצוא קרקע יציבה. הבנקאים הגדולים בוול סטריט ממשיכים להתחלק בין האופטימיים לפסימיסטים, ובין דן אייבס שמדבר על כך שמהפכת ה-AI עדיין בשליש הדרך, לבין אנליסטים אחרים שמזהירים מפני קריסה קרובה בארה"ב. הפער בין שתי הגישות מלמד כי השוק בהכחשה, לפחות לפי חלק מהמומחים.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, הזהיר כי בועת הבינה המלאכותית קרובה לפיצוץ. לטענתו, הערכות השווי הקיצוניות של חברות ה-AI בנויות על ציפיות רווח עתידיות שטרם הוכחו בשטח, וכי מתי שהמציאות הפיננסית תתפסס, תיתכן תיקון חד במניות הטכנולוגיה המובילות.
-
על פי דיווחים בכלכליסט ובדה מרקר, ההכנסות בפועל של OpenAI נמוכות בכ-20 מיליארד דולר מהנתון שדווח בעבר. יחד עם זאת, החברה מציגה תחזית להגעה לקצב הכנסות שנתי של 70 מיליארד דולר עד סוף השנה, פער בין ההבטחות לביצועים שמלבה את דיון בועת ה-AI.
-
משבר החובות שהחל בצרפת מתפשט לכלל אירופה ומעלה את תשואות אגרות החוב הממשלתיות, מה שמעלה את עלויות האשראי במשקים רבים. למשקיעים ישראלים החשופים לקרנות מדד עולמיות ולנכסים בחו"ל, הדבר עלול להשפיע על תיקי ההשקעות ועל שערי המטבעות.
-
מחירי הנפט ירדו לאחר שהנשיא טראמפ הצהיר כי ארה"ב לא תתקוף את איראן לפני הבחירות בנובמבר. ההצהרה הרגיעה את החששות מפגיעה באספקת הנפט מהמפרץ הפרסי, אם כי המתיחות האזורית והתנועה במצר הורמוז ממשיכים להשפיע על התנודתיות בשוק.