חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2485 +0.02% (0.00)
יורו-שקל: 3.5612 -0.11% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,385.8600 -0.08% (-52.26)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2947 +0.11% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.10% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8697 +0.20% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1879 +0.04% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2729 +0.09% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7854 +0.19% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4142 +0.16% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8115 -0.03% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3161 +0.00% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

קריסת SDB מטלטלת את המשקיעים הישראלים: היסטוריה של הפסדים בנדל"ן בחו"ל

עליית הריבית בבריטניה ובארה"ב וההשפעות הגיאו־פוליטיות הורידו משמעותית את שווי הנכסים של SDB, והשקעות של ישראלים רבים נמחקו בעשרות אחוזים

אתר כלכלה · 11 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
קריסת SDB מטלטלת את המשקיעים הישראלים: היסטוריה של הפסדים בנדל"ן בחו"ל
מגדלי מגורים בלונדון: שוק הנדל"ן הבריטי מתקשה להתאושש מעליית הריבית (אילוסטרציה)

שוק הנדל"ן בחו"ל, שנחשב בשנים רבות למקלט בטוח עבור כספם של משקיעים ישראלים, מציג בימים האחרונים תמונה עגומה במיוחד. חברת SDB, שמפעילה פרויקטים של התחדשות עירונית ובנייה בלונדון ובארצות הברית ובהם השקיעו ישראלים רבים, קובעת כי "תנאי השוק השתנו מהותית". לדברי החברה, עלייה בריבית ובאינפלציה, ולצידן השפעות גיאו־פוליטיות, הורידו משמעותית את שווי השוק של נכסים רבים באזורים הרלוונטיים לפעילותה. הדיווח, שהתפרסם בכלכליסט, מתאר תמונת מצב שבה פרויקטים שלמים נקלעו לכינוס, נמכרו בהפסדים של עשרות אחוזים או עומדים בפני מכירה כפויה במחיר נמוך — והמשקיעים הישראלים איבדו עשרות מיליוני שקלים משווי השקעתם.

הדוגמה הבולטת ביותר היא פרויקט אסטרל בלונדון, שנרכש בכ־11 מיליון ליש"ט ונמכר בסופו של דבר בכ־4.5 מיליון ליש"ט בלבד — הפסד של יותר ממחצית שווי הרכישה. בתחקיר שפרסם כלכליסט נחשף כי פרויקטים נוספים של SDB, שבהם השקיעו ישראלים רבים, נקלעו לכינוס, נמכרו בהפסדים של עשרות אחוזים, או עומדים בפני מכירה כפויה במחיר נמוך משווי ההשקעה המקורי. מדובר במצב שבו הכסף "הזול" שזרם לשווקים לפני עליית הריבית, ואפשר ליזמים ולמשקיעים לממן רכישות במינוף גבוה, פשוט נעלם — ואיתו נעלמו גם ההערכות האופטימיות לגבי שווי הנכסים.

דן ליברמן ושרול חנוך, בעלי SDB, מסבירים כי השינוי בתנאי השוק אינו עניין נקודתי אלא מהלך מבני. לדבריהם, מדובר בסביבת ריבית ואינפלציה שלא נראתה במשך דור, והיא פוגעת קודם כל בנכסים שנרכשו במימון בנקאי כבד. כאשר עלות המימון קופצת, התזרים של פרויקטים רבים מתהפך, והבנקים — שמחזיקים בשעבוד על הנכסים — מפעילים לחץ למכירה מהירה. התוצאה היא מכירות בהפסד, שמנציחות ירידת ערך שאולי הייתה זמנית אם הנכסים היו נשארים בידי הבעלים.

איך המשקיע הישראלי נקלע לתמונה

חלק ניכר מההון שזרם לפרויקטים של SDB הגיע מישראל. במשך שנים שווקו בארץ הזדמנויות השקעה בפרויקטים של התחדשות עירונית בלונדון ובארצות הברית, עם הבטחות לתשואות דו־ספרתיות ולפיזור סיכונים מעבר לים. רבים מהמשקיעים היו אנשים פרטיים, שחלקם לא בחנו לעומק את מבנה המימון, את רמת המינוף או את הסיכון הגלום בתלות בשוק מקומי שאינו מוכר להם. כעת, כאשר הפרויקטים נסחרים או נמכרים בשברים של השקעתם המקורית, ההפסדים מגיעים במלואם אל הכיסים הישראליים.

lightbulb טיפ מהמומחה

לפני השקעה בנדל"ן בחו"ל דרך קבוצות גיוס או קרנות פרטיות, בדקו את גובה המינוף של הפרויקט, תנאי ההלוואות מול הבנק המקומי והאם קיימת ערובה אישית. פרויקטים עם מינוף גבוה רגישים במיוחד לעליית ריבית, ומכירה כפויה עלולה למחוק את מלוא ההשקעה תוך חודשים בודדים.

התופעה אינה מסתכמת ב־SDB בלבד. עורכי דין ומתווכים העוסקים בנדל"ן בחו"ל מדווחים על גל פניות של משקיעים ישראלים שמבקשים להבין מה עלה בגורל כספם בפרויקטים שונים בלונדון, בניו יורק ובערים אמריקאיות נוספות. שוק הנדל"ן האמריקאי, שסימן באוגוסט לראשונה מזה ארבע שנים עלייה חודשית בשכר הדירה, עדיין מצוי בתהליך איזון עדין בין ביקוש להיצע, והמחירים בערים מסוימות מתקשים לשמור על הקצב של שנות הגאות. עבור משקיעים שנכנסו לעסקאות בשיא, הפער בין הערכות השווי למציאות הפך כואב במיוחד.

המשמעות עבור שוק הנדל"ן המקומי

במקביל לסערה בחו"ל, המאבק סביב קרקעות הכנסייה בירושלים ממשיך להעסיק את שוק הנדל"ן המקומי. מלונות דן בגב"ץ התריעו כי "אי הארכת החכירה בקרקעות הכנסייה פוגעת בשווי דן פנורמה וביכולות מימון", והכנסייה היוונית־אורתודוקסית הבהירה בתגובה כי "הסכם החכירה אינו הסכם מתחדש". פרשה זו, שמעסיקה את בתי המשפט ואת שוק הנדל"ן הירושלמי, מדגישה כי גם בישראל קיימים סיכונים משפטיים מהותיים על נכסים שנחשבו בטוחים. שווי נכסים רבים בירושלים, ובהם מלון דן פנורמה שחלקו מוחכר על קרקע הכנסייה עד 2051, תלוי כעת בערכאות ובפרשנות של הסכמים בני עשרות שנים.

המשותף לשתי הפרשות הוא המעבר של שוק הנדל"ן מתקופה של עליות כמעט אוטומטיות לתקופה שבה שווי הנכסים נקבע על ידי גורמים חיצוניים — ריבית, אינפלציה, גיאו־פוליטיקה ומשפט. השווקים בבריטניה ובארצות הברית ספגו זעזוע של עליית ריבית מהירה, והנכסים שנרכשו במינוף גבוה הם הראשונים להיפגע. גם בישראל ניכרות השפעות דומות: קבלנים נותנים הנחות של 10%–20% כדי למכור דירות, וחברות בנייה קטנות מגישות בקשות להליכי חדלות פירעון בסכומים יחסית קטנים שמפילים עסקים של עשרות שנים.

מה קורה לנכסים שנכנסו לכינוס

כאשר פרויקט נדל"ן נקלע לכינוס, הנכסים מועברים למכירה מסודרת בשוק הפתוח, לרוב בפיקוח בית משפט או של הבנק המלווה. הבעיה המרכזית היא שמכירות כפויות מתבצעות בתנאי לחץ ובזמן קצוב, מה שמוריד את המחירים מתחת לשווי השוק הריאלי. במקרה של SDB, חלק מהנכסים נמכרו בהפסדים של 50% ויותר, ואחרים מוצעים כעת למכירה במחירים נמוכים משמעותית משווי הרכישה. עבור המשקיעים הישראלים, משמעות הדבר היא שההפסדים אינם תיאורטיים אלא ממשיים, וכי האפשרות להשיב את ההשקעה תלויה בתוצאות מכירות עתידיות וביכולת של החברה להתאושש.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מנגד, יש הטוענים כי דיווחי SDB מציגים תמונה חלקית: חלק מהירידה בשווי נובע מסיווג חשבונאי חדש של נכסים כרכוש קבוע ולא ממכירות בפועל. יש הסבורים כי עם התמתנות הריבית בשנתיים הקרובות, חלק מהנכסים ישיבו חלק מהערך שאבד, וכי ההפסדים המוצהרים אינם בהכרח סופיים.

בשוק המקומי מתעוררת במקביל גם תופעה הפוכה: משקיעים שמזהים הזדמנויות בנכסים במצוקה. רק השבוע דווח בדה מרקר על משקיעים שרכשו ארבע דירות בבניין אחד בשכונת התקווה בתל אביב, בכוונה לשפצן ולהשכירן, תוך זיהוי פוטנציאל לעליות ערך לאחר סדור בעיות הרישום וכניסת הרכבת הקלה. קרן הריט רנט איט, שמנכ"לית שרון תוסייה כהן מראיינת בדה מרקר, רוכשת דירות בהנחות של לפחות 15% מהמחירים המקובלים — ומדווחת כי יזמים מוכרים לה דירות "במחירי הפסד". התופעה מצביעה על העברת הון מיזמים ומשקיעים פרטיים שנקלעו למצוקה אל גופים ממוסדים ומנוסים יותר.

הריבית כגורם מכריע

הגורם המרכזי שעומד מאחורי הקריסה של פרויקטים ממונפים בחו"ל הוא מסלול הריבית. בשנים שלפני ההתהפכות, ריביות נמוכות היסטורית אפשרו לגייס מימון בנקאי בעלות זניחה, ורכישות נדל"ן בוצעו על בסיס הנחה שהריבית תישאר נמוכה. כאשר הבנקים המרכזיים בבריטניה ובארצות הברית העלו את הריבית בקצב החד ביותר מזה עשורים, עלות המימון של פרויקטים אלה קפצה, וההערכות של השווי עתידי נשחקו. בישראל, התמתנות הריבית בשנתיים האחרונות שיפרה מעט את כדאיות הרכישה, אך לא החזירה את המצב לקדמותו — והזוגות הצעירים עדיין נושאים נטל משכנתא כבד בהרבה משנים קודמות, כפי שתיעד דה מרקר בסיכום הקדנציה.

בענף הבנייה המקומי, מתווסף איום נוסף בדמות מחסור חמור בעובדים. ישראל מגבילה את הבאת פועלים מהודו ומסרי לנקה, ותאגידי כוח האדם מזהירים מפני מחסור בעובדים ועלייה בעלויות — מה שמקשה על היזמים המקומיים להשלים פרויקטים בזמן ובתקציב, ומגדיל את הסיכון לפשיטות רגל נוספות בענף. במקביל, בית המשפט העליון קבע לראשונה כי מלווה פיננסי שמשלים פרויקט של קבלן שקרס מחויב לפצות את רוכשי הדירות על איחורים — פסיקה שמגדילה את העלויות של המוסדות הפיננסיים ועלולה להתייקר עוד יותר את המימון לענף.

התמונה הכוללת שעולה מהימים האחרונים היא של שוק נדל"ן גלובלי שנמצא בעיצומו של תהליך כיול מחדש. הפרויקטים שישרדו הם אלה שנבנו על בסיס מימון סולידי, מינוף נמוך וביקוש אמיתי — ולא על תחזיות עליית מחירים בלתי נגמרות. עבור המשקיע הישראלי, שמוצא את עצמו חשוף לנדל"ן גם דרך קרנות הפנסיה וקופות הגמל, השאלה כבר אינה אם להשקיע בנדל"ן, אלא כיצד להעריך נכון את הסיכונים הגלומים בכל דרך של חשיפה.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי החברה, שילוב של עליית הריבית והאינפלציה בבריטניה ובארה"ב, יחד עם השפעות גיאו־פוליטיות, הוריד משמעותית את שווי הנכסים באזורים הרלוונטיים. פרויקטים נקלעו לכינוס, נמכרו בהפסדים של עשרות אחוזים או עומדים בפני מכירה כפויה במחיר נמוך.

  • פרויקט אסטרל בלונדון נרכש בכ־11 מיליון ליש"ט ונמכר בכ־4.5 מיליון ליש"ט בלבד — הפסד של יותר ממחצית שווי ההשקעה, שחלק ממנו מומן על ידי משקיעים ישראלים שהשתתפו בגיוסי ההון של הפרויקט.

  • השקעה בחו"ל טומנת בחובה סיכונים מקומיים: ריבית, מיסוי, שער חליפין ורגולציה. המקרה של SDB מדגים כי פיזור בלבד אינו מבטיח הגנה, וכי נדרשת בדיקה קפדנית של מבנה המימון ורמת המינוף של כל פרויקט.

  • כינוס נכסים הוא הליך שבו נכסים מועברים לידי מכירה מסודרת בשוק פתוח, לרוב עקב חובות שלא נפרעו. מכירה כפויה כזו נעשית בדרך כלל במחיר נמוך משווי השוק, מה שמנציח הפסדים לבעלי המניות וההשקעות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!