מתקפות החות'ים על ריאד מטלטלות את השווקים: הנפט יורד, ההשקעות של סעודיה בסימן שאלה והדולר מתייצב סביב 3.07 שקלים
תקיפת נמל התעופה בריאד מחזירה את חזית המפרץ אל מוקד שוקי האנרגיה, מציבה סימן שאלה מול חזונו הכלכלי של בן סלמאן ומשפיעה על שוק ההון בתל אביב
בשוקי האנרגיה הגלובליים נרשם הבוקר מהלך מפתיע: למרות תקיפת החות'ים על נמל התעופה הבינלאומי בריאד, שבה נהרג אדם אחד ו-11 נפצעו, מחירי הנפט ירדו ומחקו את הזינוק הראשוני שנרשם מיד אחרי המתקפה. חוזי הברנט נסחרו מתחת ל-103 דולר לחבית, והחוזים העתידיים בוול סטריט עלו, מה שמעיד על כך שהמשקיעים בעולם כבר אינם מתייחסים לתקיפות על תשתיות במפרץ כאל אירוע שמצדיק פרמיה גיאופוליטית משמעותית. במקביל, מדינות אסיה העיקריות מתמודדות עם מגמה מעורבת, וההתמקדות של המשקיעים חוזרת אל ההצע והביקוש הפיזי של נפט ולא אל הכותרות הביטחוניות.
המתקפה על ריאד לא הייתה אירוע מבודד. היא באה בעקבות שורה של תקיפות חות'יות שמכוונות בשבועות האחרונים לשדות התעופה הסעודיים, ביטלה טיסות לריאד והעמידה בסימן שאלה כנס כלכלי בינלאומי מרכזי שנועד להתקיים בבירה בהשתתפות יורש העצר מוחמד בן סלמאן. דיווחים שפורסמו היום מציינים כי הוגברה האבטחה סביב יורש העצר, וכי בריאד ניצבת מול דילמה חמורה: כיצד להמשיך לקדם חזון כלכלי אמביציוזי כאשר נמלי התעופה המרכזיים שלה נתונים לאיום בליסטי כמעט קבוע. עבור השווקים, השאלה היא לא רק ביטחונית אלא כלכלית טהורה.
מה קורה כאשר השוק מתעלם מהטילים
התנהגות השוק מול תקיפות החות'ים מלמדת על תהליך של היתממות כלכלית. בשלבים הראשונים של המערכה, כל תקיפה על תשתית במפרץ דחפה את מחירי הנפט כלפי מעלה בגלל החשש מפגיעה בייצוא מהמפרץ, המהווה נתח משמעותי מהאספקה העולמית. עם הזמן, המשקיעים למדו להבחין בין תקיפה על שדה תעופה אזרחי לבין פגיעה ממשית בתשתיות ייצור, הובלה או עיבוד של נפט. כל עוד מתקני הייצור במזרח סעודיה ובאמירויות אינם נפגעים בפועל, השוק מתייחס לאירועים כאל סיכון ממותן שכבר שולם בתמחור הנוכחי.
דווקא המפעילים המוסדיים בשווקי הסחורות הם שמציבים את המגבלה. כאשר תנודתיות מתומחרת גבוה מדי ביחס לסיכון האמיתי, קרנות גידור וקרנות עוקבות מדדים מפסיקות לרכוש חוזים עתידיים בפרמיה, והמחיר מתקרב בחזרה אל הערך הבסיסי של הנכס. זה בדיוק מה שניתן לראות בימים האחרונים: זינוק ראשוני חד אחרי התקיפה, ומחיקה מהירה של הזינוק בתוך יום מסחר אחד. ההשלכה למשק הישראלי היא כפולה: מחירי אנרגיה יציבים מרסנים את הלחץ האינפלציוני על סל הצריכה, ובמקביל שוק ההון המקומי יכול להתרכז בביצועים של החברות ולא בהתפתחויות במפרץ.
lightbulb טיפ מהמומחה
כאשר שוק הנפט נסחר בפרמיה גיאופוליטית שכמעט נמחקה, כדאי לשים לב לעמדות המוסדיים בחוזים עתידיים ולפער בין תנודתיות נמוכה לבין סיכון אמיתי לפגיעה בתשתיות. התנהגות זו יוצרת פער תמחור שעשוי להיסגר במהירות באירוע בלתי צפוי.
החזון הכלכלי של בן סלמאן בצומת
מאחורי כל טיל שנורה לעבר ריאד מסתתרת שאלה כלכלית מרכזית: האם ניתן להגשים חזון של מדינה שהופכת למרכז עולמי של תיירות, תעופה, כנסים והשקעות זרות כאשר נמלי התעופה שלה מותקפים בקביעות. דורון פסקין, פרשן כלכליסט, כתב השבוע בניתוח שהטילים של החות'ים מאיימים בפועל על החזון הכלכלי של סעודיה, וכי תקיפות על תשתיות אזרחיות מרתיעות משקיעים זרים ותיירי עסקים בדיוק ברגע שבו ריאד מנסה למשוך אותם. כנסים בינלאומיים, חשיפות חברות זרות והשקעות ישירות הם מנועי צמיחה שדורשים סביבה של ודאות, והוודאות הזו נשברת עם כל תקיפה.
בנוסף, המתקפות משפיעות גם על עלות הביטוח והתובלה במפרץ. עלות הביטוח למכליות שחוצות את מימי הים האדום ומפרץ עדן עלתה פעמים רבות מאז תחילת המערכה, והעלויות הללו מגלגלות לבסוף אל מחירי הצריכה באירופה ובאסיה. עבור ישראל, שנמצאת בקו חזית גיאוגרפי עם אותן נתיבי שיט, ההשפעה מורגשת דרך עלויות יבוא ודרך החשיפה של חברות הספנות והתעופה המקומיות. כאשר טיסות לריאד מבוטלות ונתיבי אוויר באזור נסגרים באופן חלקי, נפגעת גם תשתית התעופה האזורית שבה נשענות חברות כמו אל על ואיזי ג'ט בטיסות למזרח הרחוק.
ההשפעה על השוק הישראלי: דולר, תשואות ומניות ביטחוניות
בפתיחת שבוע האינפלציה בישראל, הדולר עלה קלות ונסחר סביב 3.07 שקלים, מה שמעיד על יציבות יחסית בשוק המטח למרות המתיחות במפרץ. ת"א 35 נפתח כמעט בלי שינוי, אך מתחת לפני השטח נרשמו תנועות חדות: טבע קפצה בכ-5% בפתיחת המסחר והגיעה לשווי שוק של כ-47.9 מיליארד דולר, במה שמוגדר בגלובס כקאמבק שמזכיר את מעמדה כמניית העם הישראלית, בעוד בזן מחקה כ-6% על רקע הזיהום החריג ליד מתקניה בחיפה וסגירת בתי ספר. מספנות ישראל זינקה בכ-7% אחרי חוזה לאספקת כלי שיט ושירותים ללקוח ממשלתי זר ב-80 מיליון יורו, ופאלו אלטו התאוששה במסחר הארביטראז'. הפער בין המניות הביטחוניות והאנרגטיות לבין המניות תעשייתיות שנחשפות לרגולציה סביבתית ניכר כבר בשלב מוקדם של יום המסחר.
מעניין במיוחד הוא הקשר בין המתיחות במפרץ לבין הביקוש למערכות הגנה ישראליות. מרוקו הפכה לרוכשת מרכזית של נשק ישראלי, וסעודיה עצמה מתעניינת בהתקנת מערכות הגנה אווירית לצד מערכות סיניות, מה שממחיש כיצד המערכה הבליסטית של החות'ים יוצרת ביקוש לטכנולוגיה הישראלית גם מצד מדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים גלויים עם ישראל. עבור מניות הביטחון בבורסת תל אביב, מדובר בקטליזטור מתמשך, אם כי בשוק כבר מדברים על אווירה של בועה בשוק הביטחוני, שמשפיעה על כל המניות בענף ומקשה על הבחנה בין חברות עם ביקוש אמיתי לבין חברות שנהנות מהכותרות בלבד.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
ההנחה שהשוק כבר חיסן את עצמו עשויה להיות שגויה בגלל שתקיפות עד כה כוונו לשדות תעופה ולא לתשתיות נפט. אם החות'ים או איראן יסיטו את המוקד למתקני ייצור או למעבר הורמוז, תוך ימים יופיעו מחירי נפט גבוהים בהרבה מהרמות הנוכחיות.
הדולר, השקל והאינפלציה
מבחינת הצרכן הישראלי, ההשפעה של מחירי האנרגיה באה לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן, שאמור להתפרסם השבוע. כאשר הברנט נסחר סביב 103 דולר, עלות הדלק במשק נשארת גבוהה אך יציבה, ולכן ההשפעה הישירה על האינפלציה היא מתונה. אך ישנו ערוץ נוסף: עלויות הובלה ימית ואווירית, שמושפעות ישירות מביטוח מלחמתי ומנתיבי שיט מוסטים, מתגלגלות למחירי מוצרי יבוא. ישראלים שמתמודדים עם יוקר מחיה מזה חודשים, ורוב הסקרים מצביעים על כך שזה הנושא שמעניין את הציבור בקלפי, חשופים לתנודות בשוק האנרגיה הגלובלי בדרך עקיפה אך משמעותית.
השווקים הגלובליים באירופה נפתחו בעליות מתונות של כחצי אחוז, ובחוזים העתידיים בוול סטריט נרשמו עליות, מה שמעיד על כך שהתקיפה בריאד לא הצליחה לשבור את הרוח הכללית של סבלנות בשווקים. גם שוק הקריפטו, שהתמודד בשבוע שעבר עם ירידה של הביטקוין אל סביבות 83-85 אלף דולר, מציג התאוששות מתונה, מה שמרמז שההון המנוהל באפיקים אלטרנטיביים אינו נמלט אל מקלטים בטוחים בתגובה למתיחות במפרץ. במקום זאת, המשקיעים מתמקדים בסיכונים כלכליים ישירים יותר: מדיניות מוניטרית, רווחי חברות ותחרות טכנולוגית.
מבט קדימה: מה יכול לשנות את התמונה
התרחיש שעלול לשנות את התמונה באופן מהותי הוא פגיעה ממשית בתשתית הייצור או הייצוא של סעודיה או של איחוד האמירויות. תקיפה מוצלחת על מתקן עיבוד כמו זה שנפגע בספטמבר 2019 בעבוק וחורייס, תוך ימים תוכל לשלוח את הברנט אל רצועות מחיר גבוהות בהרבה. עד לאותו תרחיש, השוק נוטה להתנהג כאילו המערכה היא רעש רקע, והחשש הגדול של האנליסטים הוא שתנודתיות נמוכה מדי מעודדת לקיחת סיכונים מוגזמת שעלולה להתהפך במהירות. במקביל, משא ומתן אפשרי בין ארצות הברית לרוסיה על אנרגיה עשוי להוסיף אספקה לשוק ולהוריד מחירים, תרחיש שדווקא טוב לצרכנים בישראל ובאירופה.
עבור המשק הישראלי, המשמעות היא שהיציבות של השקל ושל שוק ההון בתקופה הקרובה תלויה גם בהתפתחויות במפרץ ולא רק בגורמים פנימיים כמו הבחירות, מדיניות המס והאינפלציה. משקיעים מוסדיים בישראל עוקבים בעניין אחר התנהלות המדדים הגלובליים, וחברות הביטחון והאנרגיה המקומיות עשויות להמשיך ליהנות מפרמיה גיאופוליטית, אך החשש בשוק הוא שבשלב מסוים הפרמיה הזו תתאדה בשוקי האנרגיה ותשפיע גם על הסנטימנט כלפי המניות הישראליות בחו ל. בשלב הזה, השוק ממשיך לתמחר את המתיחות במפרץ כגורם שקט, אך ההיסטוריה מלמדת שהסיטואציה יכולה להשתנות בזמן קצר.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- פרמיה גיאופוליטית:
- תוספת מחיר שמשולמת על נכס או סחורה בגלל אי ודאות ביטחונית או פוליטית באזור מסוים, למשל במחירי הנפט בזמן מתיחות במפרץ הפרסי.
- ברנט:
- סוג של נפט גולמי המשמש כנקודת ייחוס מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, במיוחד עבור נפט המיוצא ממפרץ הפרס ומהים הצפוני.
- חזון 2030:
- תוכנית האב הכלכלית של סעודיה בראשות יורש העצר מוחמד בן סלמאן, שמטרתה לגוון את הכלכלה הסעודית מעבר לנפט ולהפוך את הממלכה למרכז תיירות, תעופה והשקעות.
- חוזים עתידיים:
- הסכמים פיננסיים לרכישה או מכירה של סחורה כמו נפט במחיר קבוע בתאריך עתידי, המשמשים כלי מרכזי לגידור ולספקולציה בשוק הסחורות.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
השוק חיסן את עצמו לאחר חודשים של תקיפות חוזרות ונשנות על תשתיות במפרץ, והעריך כי לא נפגעו מתקני ייצור או הובלה של נפט. במקביל, סיחרור מוגבר מצד מדינות האופק והערכת שוק שהמתיחות תיכלל במחיר הקיים הובילו למחיקת הזינוק הראשוני שאחרי התקיפה, והברנט נסחר מתחת ל-103 דולר לחבית.
-
ביטול הטיסות משבש את שאפתה של סעודיה להיות מרכז תעופה עולמי במסגרת חזון 2030 של יורש העצר מוחמד בן סלמאן. כאשר חברות תעופה בינלאומיות מצמצמות טיסות לריאד, נפגעות גם תיירות העסקים, כנסים בינלאומיים וגיוס השקעות זרות ישירות, שהם עמודי התווך של התוכנית לגיוון הכלכלה הסעודית מעבר לנפט.
-
כן. ההשפעה מגיעה דרך מספר ערוצים: מחירי האנרגיה משפיעים על האינפלציה בישראל, סיכונים גיאופוליטיים משפיעים על היציבות של השקל ועל הביקוש לאגרות חוב ישראליות, וחברות ביטחוניות ישראליות זוכות לביקוש גובר למערכות הגנה אווירית מצד מדינות האזור, כפי שניכר בהתרחבות סעודיה ומרוקו ברכישת מערכות ישראליות.
-
שלושה גורמים עיקריים: פגיעה ממשית בראשונה בתשתית הייצור או הייצוא של סעודיה או איחוד האמירויות, עדכון של החלטות היצע מצד קרטל אופק, ותיאום פוליטי בין ארצות הברית לרוסיה שיכול להחזיר ייצוא נפט רוסי בהיקפים גדולים. עד לאותם אירועים, השוק נוטה להתעלם מהמתיחות כל עוד האספקה אינה נפגעת.