חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2540 +0.19% (0.01)
יורו-שקל: 3.5650 -0.01% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,387.9400 -0.91% (-593.31)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2997 +0.22% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8760 +0.37% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1896 +0.12% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2762 +0.23% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7869 +0.27% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4149 +0.34% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8123 +0.08% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

19 קבוצות בינלאומיות במרוץ על המטרו: מאחורי המכרז של 65 מיליארד השקלים עומדת מלכודת רגולטורית

אחרי מיון מוקדם סוער, 19 קבוצות ו־31 חברות התקבלו למכרזי האינפרה של פרויקט המטרו — אבל דילמת ההשתתפות הסינית, חוסר ודאות בתקציב והלקחים מהרכבת הקלה עלולים להכתיב את המשך הדרך

אתר כלכלה · 12 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
19 קבוצות בינלאומיות במרוץ על המטרו: מאחורי המכרז של 65 מיליארד השקלים עומדת מלכודת רגולטורית
מכרזי הענק של פרויקט המטרו: 19 קבוצות בינלאומיות עברו את המיון המקדים (צילום המחשה) (אילוסטרציה)

מרוץ ענקית התשתיות של מדינת ישראל נכנס השבוע לשלב קריטי חדש. נת"ע, חברת התשתיות לתחבורה לאומית, הודיעה כי 19 קבוצות בינלאומיות — המורכבות מריכוז מרשים של 31 חברות בנייה ותשתית מובילות מסין, אירופה, ארצות הברית והמזרח הרחוק — עברו בהצלחה את שלב המיון המקדים (PQQ) במכרזי האינפרה של פרויקט המטרו. מדובר במכרז הפרטי הגדול ביותר שנערך בישראל בתחום התשתיות, עם היקף צפוי העולה על 65 מיליארד שקל לשלושת הקווים המתוכננים, והוא נחשב לקפיצת המדרגה המשמעותית ביותר בתחום התחבורה הציבורית המטרופולינית מזה עשרות שנים.

מיון מקדים בהיקף חסר תקדים: מי מתמודד על הפרויקט?

המכרז שמתנהל בחודשים האחרונים נחלק לשלושה אשכולות אינפרה נפרדים, המקיפים את חפירת המנהרות, בניית התחנות התת־קרקעיות והקמת המערכות המכניות והחשמליות של קווים 1, 2 ו־3 של המטרו התל־אביבי. קבוצות המתמודדים כוללות שילובים בין־לאומיים של קבלני טונלים ותשתיות ענק, אשר נדרשו להוכיח בשלב המיון המקדים ניסיון קודם בפרויקטי מטרו תת־קרקעיים גדולים, יכולת פיננסית חזקה ויציבות ביצועית מוכחת בפרויקטים מורכבים ברחבי העולם. עבור רשות התשתיות, המספר הגבוה של העוברים סף מהווה הצהרת כוונות ברורה מצד שוק התשתיות העולמי: ישראל הפכה לזירה רלוונטית ומכניסה.

עם זאת, מאחורי המספרים עומדת שאלה כלכלית חדה. היקף ההשקעה בפרויקט, המוערך בכ־65 מיליארד שקל עבור שלב האינפרה בלבד — לפני רכישת קרונות, מערכות תפעול והפעלה — מציב את תקציב המטרו כאחד מסעיפי ההוצאה הגדולים ביותר בהיסטוריה של המשק הישראלי. עלות זו מיועדת להתחלק בין מימון ממשלתי, כספי הגרלות ומיסי גודש עתידיים, ובמימון פרטי בשיטות שונות של שותפויות ציבוריות־פרטיות (PPP). מומחי תשתיות סבורים כי המספר הרב של מתמודדים עשוי לשחק לטובת המדינה, בכך שיגדיל את התחרותיות וילחץ את המחירים כלפי מטה בשלב ההגשה הסופי של ההצעות הכספיות.

הדילמה הסינית: בין כדאיות כלכלית לשיקולים ביטחוניים

דווקא בעיצומו של המהלך, מתגבשת בציבוריות הישראלית דילמה אסטרטגית חדה שעלולה להשפיע על אופי הקבוצות שיזכו בסופו של דבר בעבודות: השאלה האם לאפשר לחברות סיניות להשתתף באופן מלא בביצוע הפרויקט. מצד אחד, חברות סיניות מציגות ניסיון עצום, טכנולוגיות מתקדמות של מכונות קידוח (TBM) ומחירים אטרקטיביים במיוחד שעשויים לחסוך למדינה מיליארדים. מצד שני, מעורבות סינית עמוקה בתשתית תת־קרקעית קריטית בלב המרחב המטרופוליני, ובמרחק מטרים ספורים מצירי תקשורת, בסיסים ביטחוניים ומתקני הון עתיקים, מעלה סימני שאלה חמורים בקרב גורמי הביטחון והמודיעין.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי המספרים הגדולים והכותרות המרשימות של מכרז המטרו מסתתרת תהייה קשה: האם ישראל זקוקה לפרויקט בהיקף חסר תקדים דווקא בתקופה של משבר תקציבי עמוק, גירעון גובר ולחצים ביטחוניים על משאבי המדינה? מבקרי הפרויקט טוענים כי העדפת המטרו על פני הרחבת רשת הרכבת הקלה והרכבת הארצית הקיימת עשויה למקד את כל תקציבי התשתית בגוש דן, ולהזניח עוד יותר את הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

המתח בין המשרד לביטחון השוטף ובין משרד התחבורה ומשרד האוצר אינו חדש, אך הוא מקבל תוקף מחודש דווקא כעת, כאשר רשימת המתמודדות המאושרת נחשפה לציבור. מדינות רבות במערב — ובהן ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה — הטילו בשנים האחרונות הגבלות דרקוניות על מעורבות של קבלנים סיניים בתשתיות ליבה, תוך התייחסות לחוק הביטחון הלאומי הסיני המחייב אזרחים ותאגידים סיניים לשתף פעולה עם שירותי המודיעין של בייג'ינג. בישראל, שבה היחסים הכלכליים עם סין נחשבים ענפים — מכירות רכב סיניות מתוחכמות, השקעות בנמלים ובתחומי ההייטק — ההחלטה על עתיד המטרו עשויה להוות תקדים מגדיר מדיניות לכל פרויקטי הענק הבאים.

מה עומד על הפרק מבחינה רגולטורית?

מקורבים להליך מעריכים כי המדינה שוקלת הטלת הגבלות מדורגות במקום חרם גורף. בין האפשרויות הנשקלות נמצאות הגבלת המעורבות הסינית לתת־קבלנות בלבד, איסור על שימוש בטכנולוגיות תקשורת ותשתיות IT מתוצרת סין במערכות הפרויקט, או הטלת פיקוח ביטחוני אישי על כל עובד זר בפרויקט. בינתיים, חברות הענק הסיניות אינן ממהרות לוותר: הן מזהות בפרויקט המטרו קרש קפיצה אסטרטגי אל לב השוק המערבי, והמודעות לכך בקרב קברניטי התעשייה הסינית גבוהה מתמיד.

על רקע הדיון הזה, חוזרת לסדר היום הציבורי גם ביקורת ציבורית ותקשורתית על פערי תכנון בתחום התחבורה הציבורית במדינה. תחקירים עיתונאיים עדכניים חשפו את האבסורד התכנוני שבו תחנת רכבת סמוכה יחסית לנמל התעופה בן־גוריון — תחנת רכבת לוד גני אביב — דורשת מהנוסעים נסיעה דרך תל אביב והחלפת רכבות כדי להגיע לנמל התעופה המרכזי של המדינה, בניגוד גמור ללוגיקה התכנונית של רשתות מסילתיות באירופה ובמזרח אסיה. הדוגמה הזו משמשת כעת כסמל לתפיסת התכנון המקוטעת שמלווה את הרכבת הישראלית, ומחדדת את השאלה האם גם בפרויקט המטרו המדינה תוכל להתנתק מגישות העבר ולתכנן מערכת מאוחדת, רציפה ויעילה.

עלות הנסיעה לצרכן: הפער בין הבטחות למציאות

לצד ההילה התקשורתית של פרויקט המטרו, מתמודד הצרכן הישראלי ביום־יום עם סוגיות כלכליות בעלות השפעה ישירה ומיידית על כיסו. דווקא בימים אלה, כאשר שרשרת ההיגיון של תשתיות העתיד מתגבשת, מתחוללת תנועה משמעותית גם בצירים המיידיים: מחירי הדלק ירדו בגל האחרון ב־50 אגורות לליטר, והביאו את מחיר הבנזין לשיפוע של 7.77 שקלים לליטר. ירידה זו מגיעה על רקע ירידות עולמיות במחירי הנפט, אך מעוררת שאלות לגבי יציבות המחיר לטווח הארוך, במיוחד על רקע פגיעותן של תשתיות הדלק במקומות שונים בעולם והעדפה הולכת וגוברת של מדינות להיפטר מתלות בדלקים פוסיליים לטובת אנרגיה חלופית.

quiz האם ידעת ש…

היקף ההשקעה הצפוי בשלושת הקווים הראשונים של פרויקט המטרו, המוערך בכ־65 מיליארד שקל בשלב האינפרה בלבד, גבוה באופן משמעותי מהתקציב השנתי המלא של משרד הביטחון. מדובר בפרויקט התשתית הגדול ביותר שנערך במדינת ישראל מאז הקמתה, כאשר אורך המנהרות המתוכנן מגיע ליותר מ־90 קילומטרים, והן ייחפרו בעומק של עד 35 מטרים מתחת לפני הקרקע.

במקביל, הצרכן הישראלי מתמודד עם תמונת מצב מורכבת בשוק הרכב החשמלי. בעוד שבאירופה נהגים מאיצים את המעבר לרכב חשמלי בשל עליית מחירי הדלק, ההתנהלות בישראל נשארת מסויגת יותר. עם זאת, נוכחות המותגים הסיניים בשוק הישראלי ממשיכה לגדול בקצב חסר תקדים, עם נתח שוק של כ־46.5% מכלל מסירות הרכב החדשות מתחילת השנה — נתון שמעיד על מהפכה של ממש בהעדפות הצרכן הישראלי, שמוצא ברכב הסיני תחליף זול ועמוס טכנולוגיה ביחס למותגים האירופיים והיפניים המסורתיים.

התחבורה הציבורית כשיקול כלכלי בהחלטות הדיור והתעסוקה

החשיבות של פרויקט המטרו חורגת הרבה מעבר לסוגיה התחבורתית. מחקרים כלכליים בינלאומיים מצביעים על כך שלפרויקטי תחבורה תת־קרקעיים יש השפעה עצומה על ערכי הנדל"ן לאורך הצירים, על פיזור תעסוקתי ועל ייעול שוק העבודה. היכולת לנוע במהירות וביעילות בין מוקדי תעסוקה למוקדי מגורים עשויה לשנות את מפת העדיפויות של משקי הבית, להגדיל את הזמינות של כוח העבודה ולחזק את הצמיחה הפוטנציאלית של המשק. על רקע התחייבות ישראל להתקדם לעבר תחבורה בת־קיימא, המטרו נתפס כקריטי לצמצום הפקקים, הזיהום ואובדן שעות העבודה — העולה לפי חלק מהאומדנים לכדי עשרות מיליארדי שקלים בשנה.

עם זאת, ההיסטוריה של פרויקטי התחבורה הישראליים מלמדת כי הדרך מכרז עתיר מתמודדים לפרויקט מושלם עמוסת מכשולים. פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב — הקו האדום — התעכב במשך שנים בשל סכסוכים משפטיים, פיצול קבלנים ותפיסת עבודה שגויה, וההשלמות נדרשו בדיעבד לתיקון ליקויים רבים. למעשה, חלק ניכר מהביקורת הציבורית הנוכחית על התנהלות משרד התחבורה מתמקד בדווקא ביכולת של המערכת הציבורית לנהל פרויקטים בסדר גודל שכזה, לאור תחלופה גבוהה בתפקידים הבכירים ומעורבות פוליטית גוברת בהחלטות המקצועיות.

בשורה התחתונה, השבוע החולף מסמן נקודת ציון משמעותית בדרך להגשמת חזון המטרו, אך בו בזמן חושף את שברי הקונפליקטים העמוקים שטומנים בחובו. המכרז ימשיך להתפתח בחודשים הקרובים, כאשר הקבוצות שעברו את המיון יידרשו להגיש הצעות טכניות ומחירוניות מחייבות, והמדינה תצטרך להגדיר בצורה חד־משמעית את גבולות ההתמודדות הגיאופוליטית־כלכלית שלה עם המתחרים הסיניים. בין אם הפרויקט ייחשב להצלחה ובין אם לאו, ההחלטות שייתקבלו בחודשים הקרובים יגדירו את פני התחבורה הישראלית לעשרות השנים הקרובות.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

PQQ (מיון מקדים):
שלב ראשוני במכרז בו נבחנות יכולותיהן הטכניות, הפיננסיות והניסיון של המתמודדות, בטרם יוגשו הצעות מחיר מחייבות.
PPP (שותפות ציבורית-פרטית):
מודל מימון בו גוף ציבורי וגוף פרטי חולקים סיכונים, מימון וניהול של פרויקט תשתית לאומי לטווח ארוך.
TBM (מכונת קידוח מנהרות):
מכונה מכנית כבדה המשמשת לחפירת מנהרות תת-קרקעיות באופן מבוקר ובטיחותי, תוך תמיכה בקירות המנהרה.
אשכול הפעלה:
גוש גיאוגרפי המוגדר במכרזי התחבורה הציבורית, הכולל קווי אוטובוס, רכבת קלה או תשתיות תחבורה נוספות באזור מוגדר.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • בהודעה שפרסמה נת"ע השבוע נמסר כי 19 קבוצות בינלאומיות, המורכבות מ־31 חברות בנייה ותשתית מרחבי העולם, עברו בהצלחה את שלב המיון המקדים (PQQ) במכרזי האינפרה של פרויקט המטרו, בהיקף מוערך של כ־65 מיליארד שקל. השלב הבא במכרז יעסוק בהגשת הצעות טכניות וכספיות מחייבות.

  • הדילמה נוגעת למתח בין שיקולים כלכליים לשיקולים ביטחוניים-מדיניים. חברות סיניות מציעות מחירים תחרותיים וניסיון עצום בבניית מטרו במהירות, מה שעשוי להוזיל את הפרויקט הענק. מנגד, מעורבות סינית בתשתית תת-קרקעית קריטית בלב המרחב המטרופוליני הישראלי מעלה חששות ביטחוניים וגיאופוליטיים בקרב גורמי ביטחון ובכירים במערכת הפוליטית.

  • על פי התכנון האסטרטגי הנוכחי, שלושת הקווים הראשונים של המטרו (קו 1, קו 2 וקו 3) צפויים להתחיל לפעול בהדרגה החל משנת 2034 ועד סוף שנות ה־30. עם זאת, היסטוריית פרויקטי התחבורה בישראל מעידה על אפשרות גבוהה להתרחשות דחיות נוספות בשל סיבוכים רגולטוריים, תקציביים או משפטיים.

  • לא. המטרו והרכבת הקלה נתפסים כמערכות משלימות. המטרו, שיפעל כולו מתחת לפני הקרקע, ישמש כעמוד התווך להסעת המונים בצירים ארוכים ובעלי ביקוש גבוה, בעוד הרכבת הקלה תמשיך לשרת את הרשת העירונית העדינה יותר לכיסוי שכונות ומרכזים מקומיים במטרופולינים השונים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!