חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2511 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5695 +0.22% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,789.9600 -1.83% (-1,190.84)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2977 +0.59% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8728 +0.41% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2747 +0.45% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7868 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4139 +0.34% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3168 +0.32% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

פיצוץ תדמיתי בענף התשתיות: ברזאני בדרך לבורסה, שיכון ובינוי במכרז ענק בארה"ב ומאמץ ענק לשיקום הצפון

חברות התשתיות הישראליות נמצאות במרכז הפעילות הכלכלית האחרונה: פרישת בכירה באוצר, מכרז ענק בפנסילבניה והמורכבות שבמימון פרויקטים לאומיים

אתר כלכלה · לפני 7 שעות · schedule 5 דקות קריאה
פיצוץ תדמיתי בענף התשתיות: ברזאני בדרך לבורסה, שיכון ובינוי במכרז ענק בארה"ב ומאמץ ענק לשיקום הצפון
עבודות תשתית בישראל: הפעילות בענף מתגברת, אך ממשיכה להתמודד עם עיכובים ממשלתיים (אילוסטרציה)

פרישה בכירה באוצר מדגישה את החלל המנהלתי בענף התשתיות

עורכת הדין עושרת דוד דקר, מנהלת חטיבת תשתיות ופרויקטים במשרד האוצר, הודיעה לאחרונה על פרישתה בסוף השנה, ובכך פתחה בעצם את הדיון הציבורי הרחב על מי ינהיג את מדיניות התשתיות בישראל בשנים הקרובות. מדובר בתפקיד מפתח, שהוא אחראי על קידום ומימון חלק ניכר מהפרויקטים הלאומיים הגדולים בתחומי התחבורה, המים, האנרגיה והתקשורת. כתבת כלכליסט חופית כהן אולאי ציינה השבוע כי מי שיחליף את דקר יידרש להתמודד עם פיגור ארוך בפרויקטי תשתית רחבי היקף, בתקופה שבה המשק זקוק יותר מתמיד להאצת הפעילות. החשש המרכזי בקרב אנשי הענף הוא שהחלפת בכירים תדירה, יחד עם חוסר הוודאות הפוליטית שנוצרה לאחר הבחירות, תוביל לעיכובים נוספים בפרויקטים קריטיים.

ההקשר של הפרישה רחב בהרבה ממינוי אישי: בכנס התשתיות הלאומיות של כלכליסט ובנק לאומי שהתקיים בשבועות האחרונים, הזהירה אלדי חכמון, שותפה מייסדת ב-Energy nGrid, מפני זינוק חד בביקוש לחשמל בשל התרחבות השימוש בבינה מלאכותית והחישמול המואץ של תחום התחבורה. היא ציינה כי המשק יידרש להגדיל את ייצור החשמל בקצב חסר תקדים, במטרה להתאים את עצמו לשינוי הכלכלי המתרחש בשנים הקרובות. אליאב פולק, מנהל ההשקעות הראשי בקרן ג'נריישן קפיטל, חידד כי "אי אפשר לקיים משק חשמל מודרני בלי שדרה חזקה של תחנות גז", בהתייחסו למצב התשתיות האנרגטי בישראל. כלומר, הפרישה המנהלתית באוצר מתרחשת בדיוק בנקודה שבה נדרשת התייעלות מנהלתית גדולה יותר, ולא קטנה.

ההנפקה הגדולה: ברזאני חותכת את השווי המבוקש

חברת י.ד ברזאני, חברת התשתיות הפרטית הגדולה בישראל בבעלות יוסי ברזאני ודיין בר, ממשיכה להיות מרכז העניין בשוק ההון בשבועות האחרונים. לאחר פרסום טיוטת התשקיף תחילה, הודיעה החברה כי החליטה לחתוך את השווי המבוקש בכ-20%, וכעת היא מתכננת לגייס בהנפקתה כמיליארד שקל לפי שווי של עד 3.25 מיליארד שקל. כפי שדווח בגלובס ובדה מרקר, כשליש מההנפקה, כ-330 מיליון שקל, יחולקו כדיבידנד לבעלי המניות, במטרה לסייע לבעלים להחזיר חובות לחברה עצמה. התשקיף חשף כי שכרם של שני המנכ"לים המשותפים יזנק לאחר ההנפקה לכ-4.1 מיליון שקל לכל אחד, בהשוואה לכ-4.9 מיליון שקל שהיו אמורים לקבל במתכונת הקודמת.

החיתוך בשווי מעיד על מציאות שוק מורכבת: מצד אחד, החברה צופה כי הכנסותיה יחצו השנה את רף מיליארד השקלים וכי הרווח השנתי יקפוץ בכ-42% ל-113 מיליון שקל. מצד שני, המשקיעים המוסדיים מראים זהירות מוגברת כלפי חברות תשתיות בשליטה משפחתית, במיוחד כאשר המניות מוצעות בתמחור גבוה יחסית לחברות אחרות בענף. כך למשל, שפיר הנדסה נסחרת בשווי של כ-15 מיליארד שקל, בפער משמעותי משאר חברות התשתיות במשק. ההנפקה של ברזאני צפויה להוות מבחן אמיתי לתמחור השוק של חברות תשתיות פרטיות בישראל, ותשמש נקודת ייחוס לחברות נוספות ששוקלות להיכנס לבורסה בת"א בשנים הקרובות, כולל מנרב, אוליצקי וקיסטון.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי גל ההנפקות של חברות התשתיות עומד גם שיקול של בעלי שליטה לממש את החזקותיהם ולהחזיר חובות לחברות עצמן. חלוקת כשליש מהגיוס כדיבידנד, כפי שמתוכנן בברזאני, מעלה שאלות אמיתיות לגבי השימוש שייעשה בכספי הציבור: האם הכסף ממשיך להישאר במערכת התשתיות, או שהוא מוזרם לבעלי השליטה.

מה מניע את גל ההנפקות בענף

גל ההנפקות בענף התשתיות אינו מקרי. בחודשים האחרונים חזרו לשוק חברות ותיקות שנמחקו מהמסחר בעבר: מנרב השלימה הנפקה של 360 מיליון שקל לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל, בשווי כפול מזה שלפיו נמחקה חמש שנים קודם לכן. אוליצקי, 23 שנים לאחר שנמחקה מהמסחר, מתכננת גיוס של 200 מיליון שקל לפי שווי של 800 מיליון שקל, עם לקוחות כמו נתיבי ישראל, רשות שדות התעופה, רכבת ישראל ורשות הנמלים. קיסטון, באמצעות מנכ"ל נבות בר, חשפה כי הנפקת אגד מתוכננת לשנת 2027, והעלתה ב-50% את יעד ההון העצמי שלה ל-2030 ל-6 מיליארד שקל. המניע המרכזי הוא רצון של בעלי שליטה לממש חלק מהחזקותיהם, לגייס הון לפיתוח פעילות ולהחזיר חובות בתנאי שוק נוחים יחסית.

שיכון ובינוי במכרז ענק בארה"ב

בעוד שהפעילות המקומית נתונה במאמץ להתמודד עם הסחבת הממשלתית, חברות תשתיות ישראליות מצליחות להשתלב בפרויקטים בינלאומיים גדולים. שיכון ובינוי הודיעה בימים האחרונים כי זכתה יחד עם שותפה במכרז להחלפת גשר בפנסילבניה בארה"ב, בשווי כולל של 1.3 מיליארד דולר, כשחלקה של החברה הישראלית בפרויקט צפוי לעמוד על כמיליארד דולר. הפרויקט, שיתחיל בשנה הבאה, יתבצע על פני 11 שנים וצפוי להצטרף לצבר ההזמנות של הפעילות האמריקאית של החברה, שהפכה בשנים האחרונות למנוע הצמיחה המרכזי שלה. הזכייה מחזקת את המגמה שבה חברות תשתית ישראליות מתמחות בפרויקטים בעלי היקף מימון גבוה, תשתית תחבורתית וגשרים בשווקים מערביים.

במקביל, מקורות חתמה על הסכם לשדרוג מערכת המים במחוז אבאי בקזחסטן, בפרויקט שצפוי להכניס לחברה ולחברות ישראליות נוספות עשרות מיליוני דולרים. מדובר במחוז מדברי עצום, שטחו גדול משטח מדינת ישראל ביותר מפי שמונה, ובו כ-600 אלף תושבים. גם דוראל, חברת האנרגיה המתחדשת, הודיעה על השקעה של עד מיליארד שקל בהרחבת פרויקט הדרי שאן בעמק המעיינות, בטכנולוגיה אגרו-וולטאית ייחודית המשלבת ייצור חשמל מעל שדות חקלאיים על פני 1,700 דונם של שטחי 11 קיבוצים. שלב ב' של הפרויקט צפוי להניב לדוראל הכנסות שנתיות של כ-150 מיליון שקל.

הפועלים נערכים לשיקום הצפון: דניה, אלקטרה וטלאור־כראדי

בחזית הפעילות המקומית, ניכרת התגייסות של חברות תשתיות גדולות לקראת פרויקטי השיקום בצפון הארץ. דניה סיבוס, אלקטרה וטלאור-כראדי הן בין החברות הישראליות שמתמודדות כעת במכרזי שיקום עזה והצפון, כפי שחשף דה מרקר. עם זאת, מעקב של גלובס חושף כי חלקה של תוכנית הענק לשיקום הצפון המיועד לתשתיות עדיין נשאר על הנייר, בהיקף של כ-600 מיליון שקל. רק בשבוע שעבר הגיעה פעימת תקציב ראשונה, בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל, שדרש מהמדינה לשחרר את הכספים המיועדים לפרויקטים. הפעימה הראשונה ממחישה את הפער שבין הצהרות ממשלתיות לבין יישום בפועל, ומדגישה את הצורך במנגנון שיבטיח זרימת כספים קבועה לפרויקטים לאומיים.

lightbulb טיפ מהמומחה

מומחים בענף מדגישים כי ללא מנגנון תמריצים מסודר, שיאפשר לחברות תשתיות לקבל תשלומים מהירים יותר מהמדינה, יימשך המצב שבו קבלנים נאלצים לממן מכיסם פרויקטים לאומיים גדולים. מי שמחזיק במניות חברות תשתיות רווחיות משירותים ממשלתיים, עשוי לחוש בעתיד הקרוב בעלויות המימון הגואות.

מצוקת קבלני התשתיות: עלויות מימון מוכפלות

בעוד הזרקורים מופנים אל ההנפקות והזכיות במכרזים, מצבם של קבלני התשתיות הקטנים והבינוניים בישראל נמצא בנקודת שפל. כפי שחשף דותן לוי בכלכליסט, ריבית גבוהה ומנגנון תשלום של שוטף פלוס 85 מצד המדינה מדבדים את רווחיות הקבלנים לאחוזים בודדים, ובעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף. דניה סיבוס סיכמה את השנה עם הפסד גולמי של 3.6 מיליון שקל במגזר התשתיות, בשל עלייה בתשומות ובשל מבנה התשלומים הנדחים. בבית המשפט המחוזי, הוצאה בשבועות האחרונים צו עיכוב הליכים זמני לחברת אהרונסי הנדסה ותשתיות, שחייבת כ-33 מיליון שקל ומייחסת את המשבר להשלכות מלחמת חרבות ברזל, עיכובים בפרויקטים, מחסור בכוח אדם וזינוק בעלויות חומרי גלם. הסיפור הזה מדגיש את הפער הקיים בין החברות הגדולות, שמגייסות מיליארדים בהנפקות, לבין החברות הקטנות שנאבקות על הישרדות.

בשבוע שעבר דווח גם על מינויים של שני מנהלי הסדר לחברת התשתיות הוותיקה אהרונסי, במטרה להביא להסדר נושים שיאפשר לה להמשיך לפעול כ"עסק חי". עוד ברקע, ליאור מנצר, מנהל סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בבנק הפועלים, התפטר אחרי 30 שנה, ואת מקומו ימלא שחף גלעד. מהלכים אלה מעידים על עמק השפלה של מנהיגות וממונים בענף, בתקופה שדורשת יציבות מקצועית גבוהה. מקורות בענף מזהירים כי ללא הכשרה מסודרת, קליטה מתוכננת ותכנון ארוך טווח של כוח אדם, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר, למרות המיליארדים שמושקעים בהם.

"חסינות תשתיתית": הדרישה להוציא את התכנון מהמערכת הפוליטית

בעריכת כלכליסט הועלתה לאחרונה עמדה פרשנית מעניינת, לפיה בזמן שהמערכת הפוליטית סוערת לאחר הבחירות, תשתיות המדינה נבנות לעשורים קדימה, ולכן יש לחלץ את התכנון לטווח הארוך ממחזורי הבחירות. הרעיון המרכזי הוא בניית "חסינות תשתיתית", כלומר מנגנונים מוסדיים שיבטיחו המשכיות בפרויקטים לאומיים גם בתקופות של חוסר יציבות פוליטית. דוגמה מוחשית לכך ניתן לראות בתחום התקשורת: משרד התקשורת הציע לחייב את חברות הסלולר ברציפות קליטה בכבישים ובמסילות, כך שבכל מקטע של 20 ק"מ לא יצטברו יותר מ-200 מטר ללא כיסוי. כללים כאלה, המבוססים על תקן טכני ולא על שיקולים פוליטיים, מהווים כלי עבודה אפקטיבי להבטחת המשכיות.

במקביל, עולה גם ההיבט הפיננסי הרחב של התשתיות בעולם: מחקר חדש חשף כי ההשקעה בדאטה סנטרס ותשתיות בינה מלאכותית בארה"ב תעמוד על 10.3 טריליון דולר מ-2025 עד 2032, סכום המייצג בממוצע שנתי כ-3.6% מהתמ"ג האמריקאי. חמש ענקיות טק יוציאו 4.2 טריליון דולר בארבע שנים, בעיקר באמצעות הלוואות. המספרים הללו ממחישים את ההשפעה של ענף התשתיות על כלכלה מודרנית, ואת האתגר העומד בפני משקים קטנים כמו ישראל, שנדרשים להתמודד עם צרכים גוברים באנרגיה, בתקשורת ובדאטה סנטרס תוך עדיפות לפרויקטים מקומיים בשיקום הצפון ובמרכז.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • חיתוך השווי מעיד על כך שהמשקיעים המוסדיים לא קיבלו את התמחור הראשוני, ומשקף זהירות מוגברת בשוק כלפי הנפקות של חברות תשתיות פרטיות, למרות היקף הפעילות הגבוה שלהן.

  • שיכון ובינוי זכתה יחד עם שותפה במכרז להחלפת גשר בפנסילבניה בשווי 1.3 מיליארד דולר, כשחלקה בפרויקט צפוי לעמוד על כמיליארד דולר. הפרויקט יתבצע על פני 11 שנים ויצטרף לפעילות ההולכת וגדלה של החברה בארה"ב.

  • למרות התוכנית הממשלתית לשיקום הצפון בהיקף מיליארדי שקלים, החלק המיועד לתשתיות כמעט ולא זז בפועל. רק בעקבות פנייה ציבורית של מנכ"ל נתיבי ישראל הגיעה פעימת תקציב ראשונה בעקבות לחץ תקציבי ממשלתי.

  • עורכת הדין דוד דקר, מנהלת חטיבת תשתיות ופרויקטים במשרד האוצר, תפרוש בסוף השנה. החלפתה מצריכה בכיר שיוכל להאיץ את מיזמי התשתית הלאומיים הנתקעים, בתקופה שבה המשק זקוק לפיתוח תשתיתי מואץ.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!