בועת ה-AI נמצאת במבחן: השווקים בין פאניקה לתקווה והמשקיע הישראלי נתון בין הפטיש לסדן
לאחר מסע הרסני של ירידות במניות השבבים ומחיקה של כ-2 טריליון דולר משווי חברות הטכנולוגיה בארה"ב, הצהרה תקיפה של גולדמן זאקס על המשך העליות מפתיעה את השוק. במקביל, תל אביב סיימה את היום בירידות בצל המהומות בצרפת וחוזים ביטחוניים חדשים לאלביט מערכות ואלביט מגהיבה
ביום שבו נדמה היה כי השמש של וול סטריט באמת שקעה, הגיעה זריקת הכיסוי הפיננסי המפתיעה ביותר של המסחר: בנק ההשקעות גולדמן זאקס, למרות החשש הגובר מקריסת בועת הבינה המלאכותית, מעריך כי מדד S&P 500 יגיע ל-8,000 נקודות עד סוף השנה, ואף יטפס ל-8,700 נקודות בסוף 2027. התחזית מגיעה ברגע שבו המשקיעים מנסים להבין אם הם עומדים בפני תיקון בריא או בפתחה של מפולת של ממש. בין היתר, גולדמן מתחשבת בעמדתה בצניחה של יותר מ-350 מיליארד דולר בשווי השוק של אנבידיה, וכן בחששות כי ההכנסות מהבינה המלאכותית לא יצדיקו את ההשקעות העצומות בתחום.
רצף ירידות היסטורי במניות השבבים ו-2 טריליון דולר בלב אוויר
שבוע המסחר שחלף בוול סטריט היה אחד הקשים ביותר שנרשמו בשנים האחרונות בסקטור הטכנולוגיה. האופוריה סביב הבינה המלאכותית התנגשה במציאות של שערי הריבית ועלויות המימון, ומחקה כ-2 טריליון דולר משווי חברות השבבים בארה"ב. מדד הנאסד"ק השלים ירידה שבועית של יותר מ-4%, ואיתו נסחפו גם מדדים אחרים וכן השוק הישראלי. ממש בזמן שהמשקיעים בישראל ובעולם החלו לתהות אם הם עדים לשחזור של מפולת 1987 או של בועת הדוט-קום, מניות הטכנולוגיה נסקו היום בכ-1.5% בהובלת מניות השבבים, בניסיון לשבור את הרצף הירוד ההיסטורי.
הירידות בשבוע שחלף היו מרוכזות במיוחד בחברות הקשורות לבינה המלאכותית ולתשתיות המחשוב. קריסתה של CoreWeave, חברת תשתיות הענן הממוקדת ב-AI, העלתה שאלה מטרידה בשוק: האם ההכנסות העתידיות מהבינה המלאכותית יוכלו בכלל להצדיק את החוב העצום שנלקח לצורך מימון חוות השרתים והמרכזים הדטה-סנטרים? עלויות ביטוח חדלות הפירעון של חברות אלו זינקו, מה שנתפס כנורה אדומה בקרב משקיעים מוסדיים. שורטיסטים, המהמרים על ירידות, גרפו למעלה מ-32 מיליארד דולר על הנייר בשבוע המסחר החולף, והפאניקה זלגה גם למניות התוכנה והסייבר.
קורלציה שנשברה: סימפטום של מצב שוק מסוכן
אחת התופעות הבולטות והמטרידות ביותר שזוהו לאחרונה היא התגברות הפערים בין ביצועי מניות הטכנולוגיה ליתר הסקטורים במדד S&P 500. בשבועות האחרונים נעו שני הקבוצות לעיתים קרובות בכיוונים מנוגדים, כאשר הקורלציה בין השינויים השבועיים בשני המדדים ירדה לאפס – תופעה שלא נראתה בשנים האחרונות. בשבוע שעבר התהפכה התמונה במלואה: סקטור הטכנולוגיה צנח ב-6.4%, בעוד שמדד יתר הסקטורים עלה ב-1%. התנהגות זו מעלה חשש שסקטור הטכנולוגיה מתנתק מהגיון הכלכלה האמיתית ופועל לפי היגיון משלו.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
למרות הפוזיטיביות של גולדמן זאקס, יש הזהירו בעבר מפני אופטימיות יתר של בנקי השקעות בתקופות של תנודתיות גבוהה. הבנקים נהנים מהנפקות וממסחר אינטנסיבי, ולכן יש להם אינטרס כלכלי מובנה בשמירה על אווירה חיובית בשוק. יתרה מזו, גם בנקי השקעות מובילים המליצו ללקוחותיהם שלא לקנות את הירידות הנוכחיות במניות הטכנולוגיה, בניגוד חלקי לעמדת המחקר הרשמית.
בתנאים רגילים, מרבית הסקטורים נעים באותו כיוון בהשפעת גורמים משותפים כמו הריבית, הצמיחה הכלכלית ותיאבון המשקיעים לסיכון. קורלציה שלילית עשויה להעיד שהמשקיעים מתמחרים את הטכנולוגיה בעיקר על סמך ציפיות לעתיד, תוך התעלמות מעלייה באינפלציה ובריבית בהווה. בתיקים בעלי הקצאה קבועה, הגדלת החשיפה לסקטור אחד עשויה להיות ממומנת באמצעות מכירת מניות בסקטורים אחרים, וכך נוצרות תנועות מנוגדות. הסיכון מתגבר כאשר מחירי מניות הטכנולוגיה נשענים במידה רבה על נרטיב של צמיחה עתידית – כל התפתחות שמערערת את אמון המשקיעים בנרטיב עלולה לגרום לתיקון חד.
היסטוריה מזהירה: הדמיון לפרוץ בועת הדוט-קום
הירידה בקורלציה בין מניות הטכנולוגיה ליתר השוק מזכירה באופן מדאיג את התקופה שקדמה להתפוצצות בועת הדוט-קום בתחילת שנות האלפיים. היסטורית, הקורלציה החלה לרדת בסוף 1999, ובספטמבר 2000, כאשר הפכה לשלילית, התחילה הירידה החדה בשוק המניות. הקורלציה עצמה כמובן אינה גורמת לירידות, אך היא עשויה להיות סימפטום למצב שוק שבו הסיכון לתיקון חד גובר. עם זאת, לא כל דמיון לתקופת בועת הדוט-קום מעיד שההיסטוריה עומדת לחזור על עצמה, וקיימים הבדלים משמעותיים בין שתי התקופות מבחינת רווחיות, תזרימי מזומנים ואיכות החברות.
מניות הפארמה כמקלט: הזינוק של 20% בחצי שנה
בזמן שמניות הטכנולוגיה ספגו מכה קשה, המשקיעים מצאו מקלט מפתיע: ענקיות התרופות. סקטור הפארמה רשם זינוק של 20% בחצי השנה האחרונה, כאשר הוא מרוויח דווקא מהנפילה החופשית של מניות השבבים. המשמעות היא שהשוק אינו מפנה גב למניות בכללותן, אלא מעביר כספים בין סקטורים בתנועה שמזכירה סביבה של ירידות ממושכות במחירי הטכנולוגיה. תופעה זו מחזקת את ההבנה כי המשקיעים אינם מתרחקים מהשוק, אלא משנים את הרכב התיקים שלהם, מה שעשוי להעיד על תיקון בריא ולא על מפולת.
בורסת תל אביב בירידות: פאלו אלטו מאבדת 6% ואלביט מגהיבה בחוזה ענק
המסחר בבורסה המקומית ננעל בירידות שערים במדדי הדגל, כאשר מדד ת"א 35 איבד 0.45% ומדד ת"א 125 נחלש ב-0.47%. מדד תשתיות האנרגיה צלל והוביל את הירידות יחד עם הקלינטק והטכנולוגיה. פאלו אלטו, חברת הסייבר הישראלית הגדולה, איבדה 6.13% משווייה במסחר בבורסת תל אביב, כחלק מהירידה הכללית במניות הטכנולוגיה והסייבר בעולם. גם דוראל אנרגיה צללה ב-6.86%, ומניות האנרגיה המתחדשת בלטו בירידות חדות בצד השלילי של המסחר.
quiz האם ידעת ש…
הקורלציה בין מניות הטכנולוגיה ליתר הסקטורים ב-S&P 500 ירדה לאפס בשבועות האחרונים, תופעה שלא נראתה מאז סוף שנות ה-90. היסטורית, כאשר הקורלציה הפכה שלילית בספטמבר 2000, החלה הירידה החדה בשוק המניות. הקורלציה עצמה אינה גורמת לירידות, אך היא עשויה להיות סימפטום למצב שוק מסוכן.
מנגד, הסקטור הביטחוני והאנרגיה התאוששו וריכזו עניין רב. מדד תל אביב-ביטחוניות התחזק ב-2.44% ומדד תל אביב-נפט וגז עלה ב-1.50%. אלביט מערכות בולטת בעלייה של 3.7% על רקע זכייתה בחוזה ענק בהיקף של 235 מיליון דולר לאספקת רקטות מדויקות ומערכות ארטילריה רקטית. לגלובס נודע כי מדובר באזרבייג'ן, והעסקה ממחישה את הפריחה המחודשת ביחסים בין התעשיות הביטחוניות הישראליות לבאקו. גם מניית ארית תעשיות זינקה במעל ל-9%, ורידיס טיפסה ב-5.84% ברקע עסקת הענק במתקן ההתפלה באשקלון, כאשר קבוצת ברן רכשה 40% מהחברה המפעילה את המתקן תמורת 53.6 מיליון שקל.
מהומות בצרפת לחוב ציבורי: רקע גיאו-פוליטי מורכב
ברקע המסחר עומדים גורמים גיאו-פוליטיים ומאקרו-כלכליים מורכבים. בורסות אירופה ננעלו בירידות לנוכח ההתפרעויות בצרפת ובאיטליה. מאות אלפים הפגינו בצרפת על רקע משבר פוליטי וחוב ציבורי שמתקרב ל-120% מהתוצר. בתוך כחודש כמעט הוכפל מחיר ביטוח החוב הצרפתי, וכעת הוא גבוה מזה של ישראל – אף על פי שסוכנויות דירוג האשראי ממשיכות להעניק לצרפת דירוג גבוה יותר. תשואות אג"ח האג"ח הממשלתיות בארה"ב רשמו עליות קלות, והמשקיעים ממשיכים לעקוב אחר נתוני האינפלציה שפורסמו בארה"ב והיו גבוהים מהתחזיות. גורמים אלו מקשים על הפדרל ריזרב להמשיך ולהוריד את הריבית בקצב הרצוי, מה שמכביד על מניות הצמיחה.
המשמעות לחוסך הישראלי: חשיפה גוברת למניות בקרנות הפנסיה
עבור החוסך הישראלי, המשמעות של התנודתיות העולמית מורגשת באופן ישיר בתיק הפנסיוני. ב-15 השנים האחרונות החשיפה למניות במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות זינקה לכ-52%, ומגמה דומה נרשמה גם בקרנות הפנסיה. כעת, כשבשווקים חוששים ממפולת, חלק מהמומחים מזהירים שמדובר בהימור מסוכן עבור חוסכים המתקרבים לגיל פרישה, בעוד אחרים משוכנעים כי גם אם הקריסה תגיע, עדיף להישאר במניות לטווח הארוך. השאלה כיצד להגיב לתנודתיות הנוכחית עומדת על סדר היום של מיליוני חוסכים בישראל, והתשובה תלויה בגיל, באופק ההשקעה ובסובלנות לסיכון של כל חוסך.
המסחר הערב בנאסד"ק: התאוששות שמסתכמת בשאלה
המסחר הערב בוול סטריט התנהל בעליות, כאשר הנאסד"ק מזנק בכ-1.5% בהובלת מניות השבבים וה-S&P 500 עולה בכ-0.7%. עם זאת, רוחב השוק נותר חלש, מה שמעיד כי העליות מרוכזות במניית מגן בודדות ואינן משקפות אופטימיות רחבה בקרב המשקיעים. המשקיע שחזה את מפולת 1987 מזהיר כי הנפקות בתחום הבינה המלאכותית יאיימו על וול סטריט, וכי הצפת השוק בהנפקות חדשות של חברות AI עשויה לנקז נזילות מהשוק הקיים. בין התחזיות האופטימיות של גולדמן זאקס לבין האזהרות מפני התפוצצות בועה, נותרו המשקיעים בוול סטריט ובתל אביב עם שאלה פתוחה: האם מדובר בתיקון בריא בשוק שורק, או בתחילתה של תקופה ארוכה של ירידות.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
גולדמן זאקס מתירה את יעד המדד על 8,000 נקודות עד סוף השנה, ומעריכה כי המדד יגיע ל-8,700 נקודות בסוף 2027. זאת, למרות הטלטלה במניות הטכנולוגיה, תוך התחשבות בצניחה של יותר מ-350 מיליארד דולר בשווי השוק של אנבידיה ובחששות כי הכנסות הבינה המלאכותית לא יצדיקו את ההשקעות העצומות בתחום.
-
מניות השבבים ספגו ירידות חדות על רקע חששות גוברים כי ההכנסות העתידיות מבינה מלאכותית לא יוכלו להצדיק את ההשקעות העצומות בשבבים, חוות שרתים ותשתיות. בנוסף, שערי הריבית ועלויות המימון גבוהות יותר, מה שמקשה על חברות הטכנולוגיה לממן את הצמיחה שלהן. קריסתה של חברת CoreWeave והזינוק בעלויות ביטוח חדלות הפירעון הגבירו את החששות.
-
בורסת תל אביב ננעלה בירידות קלות במדדי הדגל, כאשר מדד ת"א 35 איבד 0.5% ומדד ת"א 125 ירד ב-0.47%. עם זאת, ההתנהגות הייתה שונה מוול סטריט: סקטור הנפט והגז והביטחוניות ריכזו עניין ובלטו בירוק, כאשר אלביט מערכות עלתה ב-3.7% על רקע זכייה בחוזה ענק בהיקף 235 מיליון דולר, ואילו הקלינטק והטכנולוגיה ספגו ירידות.
-
ישנם קווי דמיון מטרידים: הקורלציה בין מניות הטכנולוגיה ליתר הסקטורים ירדה לאפס, תופעה שלא נראתה מאז תקופת בועת הדוט-קום, ובספטמבר 2000 כאשר הקורלציה הפכה שלילית, התחילה ירידה חדה בשוק המניות. עם זאת, אנליסטים מציינים כי קיימים הבדלים מהותיים בין שתי התקופות, וכי החברות המובילות כיום רווחיות בפועל ולא רק מבוססות על נרטיב.