חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2513 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5719 +0.29% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,663.2800 -1.81% (-1,173.35)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2987 +0.61% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.49% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.48% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1911 +0.46% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2755 +0.48% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.47% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4140 +0.37% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8138 +0.61% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3170 +0.38% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

בום הבינה המלאכותית על שפת המבחן: הנפקת הענק של אנתרופיק, דוחות אנבידיה והשאלה שמטרידה את וול סטריט

בין הנפקת טריליון־דולר של יוצרת קלוד, דוחות הרבעון של אנבידיה והחשש ההולך וגובר מבועת AI - שבוע מכריע לשווקים הגלובליים ולחוסך הישראלי

אתר כלכלה · לפני 5 שעות · schedule 6 דקות קריאה
בום הבינה המלאכותית על שפת המבחן: הנפקת הענק של אנתרופיק, דוחות אנבידיה והשאלה שמטרידה את וול סטריט
וול סטריט נערכת לשבוע מכריע: הנפקת אנתרופיק ודוחות אנבידיה יעמידו את בום הבינה המלאכותית למבחן (אילוסטרציה)

וול סטריט נכנסת לשבוע המסחר הנוכחי כשהיא עומדת בפתחו של אחד הרגעים המכריעים בתולדות שוק ההון הטכנולוגי: דוחות הרבעון של אנבידיה ולצידם הנפקת הענק של אנתרופיק, יוצרת מודל הקלוד, שעל פי דיווח גלובס צפויה לגייס עד 90.4 מיליארד דולר בהנפקה ובגיוס פרטי נלווה, בהשתתפות גוגל, אנבידיה ומיקרוסופט. השווי המיוחס לחברה נע בין טריליון דולר ל-1.4 טריליון דולר, והיקפים אלה מציבים את ההנפקה בשורה הראשונה של ההנפקות הגדולות בהיסטוריה. בד בבד, החששות הגוברים בוול סטריט מפני בועת AI ומפני ההשקעות העצומות בתשתיות מחשוב הופכים את השבוע למבחן אמיתי של האמון בכל הסקטור, גם עבור המשקיע הישראלי הפרטי שנחשף לטרנד דרך קרנות מחקה מדד ותיקי פנסיה.

המפלצת שבלעה את וול סטריט

דפנה מאור כתבה בדה-מרקר תחת כותרת דרמטית: "המפלצת שבלעה את וול סטריט", תוך שהיא מנתחת את מה שמלמדות הנפקת אנתרופיק ופרשת אנבידיה על הכלכלה העולמית. המסר שעולה מהניתוחים ברור: מניות הבינה המלאכותית כבר אינן סיפור של סקטור אחד בשוק, אלא מנוע מרכזי של הרווחים, ההערכות והסיכונים בשווקים הגלובליים כולם. עוד בחודש האחרון נרשם מהלך סימני במדדים: מדד הדאו ג'ונס המוטה תעשייה עקף את הנאסד"ק בתשואה לראשונה מאז 2022, בעוד הנאסד"ק ומדד S&P 500 ירדו בחדות על רקע הטלטלות במניות הטכנולוגיה. עבור אנליסטים רבים זהו אות לגבי חוסר האיזון שנוצר בשוק, שבו ריכוזיות קיצונית במניות בודדות ובסיפור אחד מכתיבה את כיוון השווקים כולם.

הטלטלות לא פסחו על ענקיות ההשקעות: מדווח כי סופטבנק סופגת הפסדים משמעותיים על השקעותיה בתחום הבינה המלאכותית, בסיפור שסיכם אקונומיסט בביטוי "כל מה שיכול להשתבש – משתבש". גם מניית אינטל נשחקה בעקבות תחרות גוברת מול המעבדים של אנבידיה, והפער בין המנצחות למפסידות בסקטור הולך ומתרחב. בישיבת הממשלה האחרונה אף אושר בישראל קידום מואץ של שלוש תחנות כוח גזיות ושני מיזמים סולאריים ענקיים בפריפריה, במטרה לענות על צריכת החשמל הגואה עקב הזינוק בחוות שרתים ל-AI – הוכחה ישירה לכך שהבום הטכנולוגי כבר משפיע על כלכלת האנרגיה הישראלית ועל תשתיות המדינה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

התלהבות מהנפקת אנתרופיק עלולה להסתיר שאלה מהותית: האם שווי של טריליון דולר ומעלה לחברה שהכנסותיה עדיין תלויות בהזמנות ענק ממפעילי ענן אינו משקף היגיון כלכלי אלא אופטימיות מוגזמת. אם זרימת ההשקעות בתשתיות המחשוב תתמתנה, ההערכות הנוכחיות עלולות להתברר כמנופחות בצורה מסוכנת עבור המשקיעים הקטנים שנכנסים אחרונים לשוק.

דוחות אנבידיה: מד הדופק של השווקים

בגלובס סיכמו במאמר פתיחת השבוע כי שני אירועים קריטיים יעמידו למבחן את וול סטריט: דוחות אנבידיה והנפקת הענק של אנתרופיק. כלכליסט דיווח בצהריים כי בוול סטריט נסחרים כעת חוזים מעורבים, וכי המשקיעים מחכים לדוחות אנבידיה במתח שלא שכך. ההיגיון פשוט: השבבים של אנבידיה הם עמוד השדרה של אימון מודלי הבינה המלאכותית בכל העולם, ולכן תוצאותיה נתפסות כמד הדופק של הסקטור כולו. כל משפט של המנכ"ל ג'נסן הואנג על קצב ההזמנות, על ההיצע או על הביקוש עלול להרעיד את השווקים בשיעורים בני עשרות אחוזים במניות נלוות. החששות מקשר בין החברה לחקירת הברחות שבבים לסין, שעליו דיווח תחקיר הניו יורק טיימס ופורסם בגלובס, מוסיפים שכבת סיכון משפטית ורגולטורית לתמונה הפיננסית כולה.

הסקטור הישראלי שרוכב על הגל

גם בת"א השפעת הגל מורגשת היטב. בכתבתה של שירי חביב־ולדהורן בגלובס דווח כי מניות ה-IT הגדולות בבורסה – מלם תים, מטריקס, וואן וחילן – זינקו בעשרות אחוזים בחצי השנה האחרונה, בעוד מדד ת"א 125 מדשדש. ברקע: דוחות שיא ושותפויות עם OpenAI ואנתרופיק, שממחישות כיצד חברות ישראליות משתלבות בשרשרת הערך העולמית של ה-AI. אולם אנליסטים מזהירים מפני השפעת כלי הבינה המלאכותית על מודלי התמחור והרווחיות של חברות השירותים הטכנולוגיות: אם כלי AI יקצרו שעות עבודה נדרשות לפיתוח פרויקטים, עלולים תזרימי ההכנסות המבוססים על מחיר לשעת אדם להתכווץ. גם מניית אלביט, שמזנקת ב-6.3% אחרי דוחותיה לפי דיווח כלכליסט, ממחישה את הרגישות הרבה של המניות הביטחוניות־טכנולוגיות בת"א לחדשות מהסקטור.

בסביבת הסטארט־אפ הישראלית האמון בתחום רק הולך וגובר. כלכליסט ודה-מרקר חשפו השבוע כי חברת הסייבר קורמה, שהקים יוצא 8200 אלון פלודה, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר – יוניקורן שנולד שלושה חודשים בלבד לאחר גיוס הסיד. לפי הדיווח, כמחצית מהסכום גויס לפי שווי של 700 מיליון דולר, אך בעקבות תחרות בין קרנות על ההשקעה השווי הוקפץ למיליארד דולר, וסך ההשקעות בחברה הגיע ל-185 מיליון דולר. קורמה, המפתחת כוח עבודה אוטונומי מבוסס AI להגנת ארגונים, נאלצה להגדיל את קיבולת השרתים שלה פי 24 בעקבות זינוק בביקוש – נתון שממחיש את עוצמת הביקוש העולמי לטכנולוגיות אבטחה מבוססות בינה מלאכותית.

quiz האם ידעת ש…

קורוויב, אחת השחקניות המרכזיות בתחום הניאו-קלאוד, עלתה לכותרות לפני כחודש בעקבות חובות עתק שהביאו את חלק מתשואות האג"ח שלה לשיעור חריג של כ-16%. עם זאת, דווקא לאחר פרסום דוחות חיוביים המניה זינקה בחדות והקפיצה את הנאסד"ק, במה שממחיש את התנודתיות הקיצונית בסקטור.

האזהרה שמגיעה מבנק ישראל ומהקרנות הגדולות

בכנס "לראות מעבר לטרנד" של גלובס נשמעו אזהרות שמיועדות במיוחד למשקיע הביתי. בכירה בבנק ישראל הזהירה כי "השקעה לטווח ארוך לא הופכת השקעה ריכוזית למפוזרת" – התייחסות ישירה לשאלה האם מהפכת ה-AI מסכנת תיקי השקעות גם כשהמשקיעים בטוחים שהם מפוזרים דיו. נתנאל אריאל דיווח מהכנס כי מנהלת מחלקת הניהול של קרן העושר חשפה: "אנחנו מוסיפים אפיקים שונים שנשלטים ע"י אותו סיכון" – כלומר, גם תיק שנראה מגוון עלול להיות חשוף כולו לאותו סיפור בינה מלאכותית. הוול סטריט ג'ורנל הוסיף נדבך נוסף: קרנות השקעה במניות ערך אינן תמיד מעניקות למשקיעים את החשיפה הטהורה למניות זולות שהם מצפים לה, שכן בפינת המציאות של שוק המניות מסתתרת חשיפה סמויה למניות בינה מלאכותית.

גם ההתייחסות לחוסך הבודד מגיעה מכיוון בלתי צפוי. בתוכן שפרסם כלכליסט בשיתוף FINQ, מייסד ומנכ"ל החברה אלדד תמיר הדגיש לאחר חודש דרמטי בשוק ההון – שכלל חשש מבועת AI ופרשת מנכ"ל אנבידיה שהכניסה את השווקים לסחרור – כי "אין לנו שום יכולת לחזות את השוק, ולכל החוסכים הדבר הכי חשוב הוא לא לגעת". המסר שנשמע בפי מומחים רבים בימים אלה זהה: ניסיונות לתזמן כניסה ויציאה מול טלטלות מניות ה-AI הם מהלך מסוכן במיוחד עבור החוסך ארוך הטווח, שהתנודתיות בתיק שלו צריכה להיבחן לפי אופק עשור ולא לפי יום מסחר בודד.

מהפכה שמשנה גם את שוק העבודה והצריכה

ההשפעה הכלכלית של הבינה המלאכותית אינה מוגבלת למסחר בבורסה. ליטל סמט דיווחה בכלכליסט כי החשש מ-AI פוגע בשוק התעסוקה: כלכלנים בארה"ב ובבריטניה מזהירים מפני פגיעה ארוכת טווח בפריון העבודה בשל האטה חריגה בקצב הגיוסים והמעבר בין מקומות עבודה. עובדים נמנעים מהחלפת עבודה, מעסיקים מקפיאים גיוסים, והשילוב של התקדמות מהפכת ה-AI עם שינויים במדיניות המכסים יוצר חוסר ודאות שמרחיק את שני הצדדים מלקיחת סיכונים. במקביל, גלית חתן דיווחה בגלובס כי סוכני בינה מלאכותית שמתמחים בקניות כבר פעילים בארה"ב – וכי גופים כמו איביי ואמזון מנסים לבלום את התופעה מחשש לפגיעה במודל העסקי שלהם, בשאלה שמטרידה גם את מבצעי הקניות של נובמבר ודצמבר הצפויים להתגלגל בהמשך לשוק הישראלי.

עודד פוירשטיין כתב בדה-מרקר כי "יוצרי הגיימינג גילו את הבינה המלאכותית, וכולם מפסידים" – ניתוח לפיו החדירה של תוכן מיוצר-AI לתעשיית המשחקים מערערת את מאזן הכוחות בין יוצרים לחברות הפצה. במעבדה המשפטית הישראלית נרשמו אף התפתחויות עם השלכות כלכליות: ניצן שפיר דיווח בגלובס כי בית המשפט העליון קבע כי מי שמגיש לבית המשפט מסמך שנוסח באמצעות AI אינו יכול להתנער מאחריות לתוכנו – קביעה שתחייב ארגונים להקים מנגנוני פיקוח על שימוש בכלי בינה מלאכותית. בדה-מרקר נבחנה גם שאלת ה-100 מיליארד שקל: האם אנבידיה תוציא את הקניין הרוחני מישראל, שאלה בעלת משמעות תעסוקתית ופיסקלית עצומה למשק הישראלי, שבו מעסיקה אלפי מהנדסים במרכזי הפיתוח שלה.

בכנס גלובס נשמעו גם קולות המרגיעים: מנכ"ל מארוול ישראל ערן חרותי אמר כי "אין לי ספק שמהפכת ה-AI תממש את הפוטנציאל שלה", ובכיר באפלייד מטריאלס ציין כי "אנחנו מגדילים היקפי ייצור" למרות הירידות במניות השבבים, בהתעקשות כי אין סימן להאטה בהזמנות. שחם תיאר את הרגע הנוכחי כ"התעוררות מחלום, התפכחות" – תיאור שתופס את המצב בו השוק מתמחר מחדש את הסיכונים מבלי לזנוח את הסיפור היסודי עצמו. מורגן סטנלי, על אף הטלטלות, פרסמה המלצה מפתיעה ל"מקסימום חשיפה" לנכסי סיכון גלובליים, בצפייה שמדד S&P 500 יטפס ביותר מ-15% וכי בום ה-AI יחלחל לאזורים נוספים בשוק. בין האופטימיים למזהירים, ההכרעה על השאלה האם מדובר בבועה או במהפכה אמיתית – עומדת בפתחו של השבוע.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

בועת AI:
חשש שמחירי מניות הבינה המלאכותית וההשקעות בתשתיות מחשוב גבוהים באופן מלאכותי מעבר לערך הכלכלי האמיתי, מה שעלול להוביל לתיקון חד בשווקים.
הנפקה (IPO):
מכירה ראשונה של מניות חברה לציבור המשקיעים בבורסה, המאפשרת לחברה לגייס הון ולמשקיעים לרכוש חלק ממנה.
דוחות רבעוניים:
דיווחים כספיים תקופתיים של חברות ציבוריות על הכנסות, רווחים ותחזיות, המשמשים מדד מרכזי לבריאותן הפיננסית ומשפיעים מיד על מחיר המניה.
ריכוזיות בתיק השקעות:
מצב שבו חלק גדול מהתיק חשוף לאותו סיכון בסיסי או לאותו סקטור, למרות מגוון לכאורה של נכסים, דבר המגדיל את הנזק במקרה של תיקון שוק.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • על פי הדיווחים בגלובס, אנתרופיק מתכננת לגייס עד 90.4 מיליארד דולר בהנפקה ובגיוס פרטי נלווה, בהשתתפות גוגל, אנבידיה ומיקרוסופט, כאשר שווי החברה צפוי לנוע בין טריליון דולר ל-1.4 טריליון דולר.

  • אנבידיה נחשבת למדד המרכזי לבריאותו של בום הבינה המלאכותית, שכן השבבים שלה הם הבסיס לאימון מודלי AI ברחבי העולם. תוצאות חלשות עלולות להצית את החששות מבועת AI ולהוביל למפולת במניות הטכנולוגיה הגלובליות, כפי שאירע בחודשים האחרונים.

  • מנהלת מחלקת הניהול של קרן העושר הזהירה בכנס גלובס כי משקיעים רבים מוסיפים אפיקים שונים שנשלטים על ידי אותו סיכון בסיסי - חשיפה מרוכזת לבינה המלאכותית. גם קרנות מניות ערך עשויות להחזיק חשיפה סמויה למניות AI שהמשקיעים אינם מודעים לה.

  • הממשלה אישרה בישיבה אחת קידום מואץ של שלוש תחנות כוח גזיות ושני מיזמים סולאריים ענקיים, במטרה לענות על צריכת החשמל הגואה הנובעת מזינוק בחוות שרתים ל-AI, מעבר לרכב חשמלי וגידול באוכלוסייה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!