חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2485 +0.02% (0.00)
יורו-שקל: 3.5612 -0.11% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,385.8600 -0.08% (-52.26)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2947 +0.11% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.10% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8697 +0.20% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1879 +0.04% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2729 +0.09% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7854 +0.19% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4142 +0.16% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8115 -0.03% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3161 +0.00% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

רגע לפני הפריצה: ענקיות ה-AI מסתערות על השוק הישראלי ורשות המסים מציבה רף חדש לאקזיטים

OpenAI, גוגל ואמזון עושות דרכן אל הבנקים וקופות החולים בישראל, בזמן שרשות המסים מקדמת מתווה מיסוי חדש לאקזיטים - וההייטק המקומי ניצב בצומת

אתר כלכלה · 21 באוקטובר, 2026 · schedule 7 דקות קריאה
רגע לפני הפריצה: ענקיות ה-AI מסתערות על השוק הישראלי ורשות המסים מציבה רף חדש לאקזיטים
ענקיות הבינה המלאכותית מגדירות מחדש את הנוכחות בשוק הישראלי (אילוסטרציה)

שוק ההייטק הישראלי נמצא בימים אלה בעיצומו של שינוי כפול שמצייר תמונה מורכבת למשקיעים, לעובדים וליזמים כאחד. מצד אחד, ענקיות הבינה המלאכותית הגלובליות מגלות עניין חסר תקדים בשוק המקומי ומפרקות את הדרך להתבססות מסחרית עמוקה יותר בקרב הבנקים, קופות החולים ומשרדי הממשלה. מצד שני, רשות המסים מקדמת מהלך רגולטורי־פיסקלי שנועד לשנות את כללי המשחק בכל הנוגע למיסוי אקזיטים, בהשראת אחת מעסקאות הענק הגדולות בתולדות המשק. בין שני הקטבים האלה, תעשיית הסייבר המקומית משלימה שנה שהיסטורית שבה נחתמו עסקאות מכירה בהיקף מצטבר של מעל 71 מיליארד דולר.

ענקיות הבינה המלאכותית עושות דרכן אל הליבה של המשק הישראלי

דיווח של גלובס חושף כי שלוש ענקיות בינה מלאכותית מובילות רואות פוטנציאל עסקי משמעותי בשוק הישראלי ומחפשות דרכים חדשות לחדור אליו. OpenAI, יצרנית ChatGPT, שכרה לאחרונה שני בכירים ישראלים לצורך הרחבת הפעילות המקומית, אך לדברי גורמים בשוק אינה מתכננת בשלב זה לפתוח משרד פיזי בארץ. במקביל, שיתוף הפעולה בין אילון מאסק לחברת מלם תים מסמן כי גם שחקנים עולמיים מחוץ לעולם הצ ר המסורתי של הבינה המלאכותית מזהים בישראל שוק קנייה ראוי להשקעה.

ההערכה בשוק היא שהיעד העיקרי של ענקיות הבינה המלאכותית אינו מגזר הטכנולוגיה עצמו אלא דווקא המגזר הציבורי והפיננסי: בנקים, קופות חולים ומשרדי ממשלה. אלה ארגונים שמחזיקים בכמויות מידע אדירות, תקציבי טכנולוגיה גדולים וצורך אמיתי באוטומציה של שירותים. עם זאת, הדרישות שמציבות החברות הישראליות ממיכול הבינה המלאכותית הן כבדות: עמידה בכללי רגולציה מקומיים ובכללי סייבר מחמירים, במיוחד בענפים רגולטוריים כמו בנקאות ובריאות, שבהם כל דליפת מידע עלולה להוביל לתביעות ולפגיעה באמון הציבור.

המהלך המסחרי של ענקיות הבינה המלאכותית מצטרף למגמה גלובלית רחבה. אנבידיה הודיעה על השקעות והתחייבויות בהיקף של קרוב לעשרה מיליארד דולר לתמיכה בחברות ובמוסדות באירופה, בעוד מדינות היבשת מבקשות להגדיל את יכולות המחשוב שלהן. התרחבות הענקיות אל השווקים הקטנים, ובהם ישראל, משקפת את השלב הבא במלחמת השליטה על שוק הבינה המלאכותית הארגונית, שוק שלפי הערכת חברת המחקר גרטנר מטפח השקעות בהיקף של עד 3.5 טריליון דולר, אך גם נושא על עצמו אזהרות מפני מחיקת ערך אם התשואות לא יגיעו.

quiz האם ידעת ש…

על פי ניתוח של ביזפורטל, בשנה שעברה נוצרו בתעשיית ההייטק הישראלית כ-12 אלף מיליונרים חדשים, וההון של עובדי הענף במניות ובאופציות נאמד בכ-180 מיליארד שקל. היקף זה משפיע ישירות על שוק ההון, על שוק הנדל ן ועל צריכה פרטית בכלכלה הישראלית.

רשות המסים מציבה רף חדש: הלקח מעסקת ויז

בעוד הענקיות הזרות מתפרסות על השוק, רשות המסים מנהלת מול תעשיית ההייטק קרב אחר שעשוי לשנות את כלכלת האקזיטים בישראל. לפי פרסומים בגלובס, על רקע עסקת המכירה של חברת הסייבר ויז לאלפאבית, מקדמת הרשות מתווה חדש שיאפשר שיתוף בקניין רוחני בין ישראל לחו ל ויקבע מראש את חבות המס של חברות ההייטק. המטרה המוצהרת היא להבטיח כי חלק מהרווחים של אקזיטים ענקיים יגיע לקופת המדינה, גם כאשר החברה רשומה בישראל אך המכירה מתבצעת דרך ישויות שנרשמו בחו ל.

מחלוקת ששווה מאות מיליוני שקלים

היבט חד ומתוקשר של המאבק נוגע למניות עובדים. לפי דיווח של גלובס, רשות המסים דורשת למסות חלק מהמניות שעובדים ויזמים מוכרים בעסקאות סקנדרי כהכנסת עבודה, כך שתיתכן גביית מס של עד כ-50% במסגרת התוספת הפוטנציאלית. המהלך עורר גל תגובות בתעשייה: מנגד למייסדים ולעובדים, שרואים בכך פגיעה בתמריץ המרכזי לעבוד בסטארט-אפים, עומדים בכירי האוצר שדווקא מתנגדים בתוקף להכבדה על ההייטקיסטים בשלב זה. על פי דיווחים קודמים, בכירים במשרד האוצר תיארו את הנושא כ הדבר האחרון שהמשק צריך עכשיו, כשהכלכלה נשענת במידה רבה על הכנסות המס מהענף.

במקביל למתווה האקזיטים, מתפרסם כי רשות המסים מציעה לחברות ההייטק דיל מס שקט שנמשך שמונה שנים אך מגיע עם מחיר, כפי שתיארו כתבות אחרונות בדה מרקר. לצד זאת, בביזפורטל נדונה הצעה לפטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי ההייטק, במטרה לעודד יזמים להישאר בישראל ולהמשיך לבנות חברות. המשחק בין הטבות להגבלות משקף את הקונפליקט הפנימי במדיניות: מצד אחד המדינה רוצה את חלקה מהפאי, מצד שני היא יודעת שתעשייה ניידת שיכולה להתמקם בכל מקום בעולם זקוקה לתמריצים ולא למגבלות.

הסייבר הישראלי בשנה היסטורית: 71 מיליארד דולר ומי יהיה הבא

תעשיית הסייבר המקומית חווה את שנת השיא שלה. לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק נחתמו השנה למכירת חברות סייבר ישראליות, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. האחרונה שבהן היא מכירת ורוניס סיסטמס ל-Proofpoint בכ-6.3 מיליארד דולר, עסקה שהתרחשה דווקא בתקופה שבה הטכנולוגיה של החברה נחוצה מתמיד על רקע גל התקפות הסייבר הגלובלי. מייסד החברה תיאר את המהלך במילים של תחנה היסטורית: רכבת הבינה המלאכותית יצאה מהתחנה, והחברה החליטה למכור בשיא.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי זוהר האקזיטים מסתתרות שאלות קשות: רשות המסים דורשת למסות מניות עובדים בעסקאות סקנדרי בשיעור של עד 50%, בכירים באוצר מזהירים כי הכבדה על ההייטקיסטים היא הדבר האחרון שהמשק צריך, ודו ח חדש מזהיר כי רופאים, מדענים ואנשי טכנולוגיה עוזבים את הארץ.

בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנליסטים ומשקיעים מנסים לסמן את האקזיט הבא. התחום שזוכה לתשומת לב מיוחדת הוא ניתוח הסיכונים בתשתיות בינה מלאכותית, שמושך גל חדש של סטארט-אפים ישראלים. לדוגמה, חברת פלוטו נחשפה לאחרונה עם גיוסים של 42 מיליון דולר כדי לאבטח את כאוס הבינה המלאכותית בארגונים. במקביל נחתמו עסקאות מהירות יותר מתמיד: יוצא 8200 בן 25 מכר את הסטארט-אפ שהקים רק שנה קודם לכן בכ-30 מיליון דולר, וסטארט-אפ ישראלי נוסף נרכש בכמעט 100 מיליון דולר כשנה בלבד לאחר הקמתו ועם שישה עובדים בלבד.

מה זה אומר לעובדים ולמשקיעים הקטנים

האקזיטים הענקיים אינם נחלתם של היזמים בלבד. לפי ניתוח של ביזפורטל, ההון של עובדי ההייטק במניות ובאופציות נאמד בכ-180 מיליארד שקל, ובשנה שעברה נוצרו בענף כ-12 אלף מיליונרים חדשים. חברות נאמנות המנהלות את התגמול ההוני של העובדים גובות עמלות משמעותיות בעת המכירה, וכך מרוויחים גם מנהלי האופציות מהאקזיטים. לצד זאת, דוח של המוסד לביטוח לאומי ונתוני אבטלה שפורסמו בדה מרקר מדליקים נורה אדומה: האבטלה בקרב ההייטקיסטים עולה, וההייטקיסט הממוצע מרוויח כ-34 אלף שקל בחודש, נתון שמסתיר פערים גדולים ותחלופה כואבת.

סקר של רשות החדשנות וצבירן מצא כי מספר המועסקים בהייטק כמעט לא השתנה למרות גל הפיטורים, אך מאחורי היציבות מסתתרת תחלופה משמעותית: שיעור הפיטורים בתחום התוכנה במחצית השנה היה גבוה פי שישה מבחומרה. חברות החומרה דווקא מתרחבות על רקע הביקוש לשבבים, תשתיות מחשוב וטכנולוגיות עמוקות, והבינה המלאכותית כבר משפיעה על הגיוסים, אם כי עדיין אינה מסבירה את רוב הפיטורים בענף. דוגמה לכך ניתן לראות בהודעת סנדיסק על פיטורי עשרות מרכז הפיתוח בכפר סבא על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו, החלטה שהתקבלה כמה חודשים לאחר שמניית החברה זינקה באלפי אחוזים.

הצד השני של בועת הבינה המלאכותית: אנתרופיק, OpenAI והשאלות הפיננסיות

ברמה הגלובלית, התנודתיות סביב ענקיות הבינה המלאכותית מגיעה גם אל המשקיע הישראלי באמצעות תיקי ההשקעות. פרסום התשקיף של אנתרופיק חשף הפסד נקי של 80 מיליארד דולר, נתון שמזעזע חלק מהמשקיעים. במקביל, OpenAI מנהלת סבב גיוס מהיר של 30 מיליארד דולר לפי שווי של יותר מ-1.4 טריליון דולר, בין היתר כדי לנעול הון מהקרנות הגדולות עוד לפני פרסום הדוחות הכספיים של המתחרה. בבורסת סיאול נרשמה ירידה של קרוב ל-4% בהובלת סמסונג ו-SK Hynix על רקע הטלטלה בסקטור הבינה המלאכותית, והביטוח מפני חדלות פירעון של אורקל התייקר כמעט פי ארבעה בשנה, אינדיקציה לכך שהשווקים מתחילים לתמחר סיכוני מימון גם בקרב ענקיות הענן.

עבור המשקיע הישראלי, הסיפור נע בין שני קצוות: מחד, הצמיחה המטאורית של תחום הבינה המלאכותית מממנת אקזיטים, גיוסים ושכר שיא בתעשייה המקומית, כשהמפתחים המובילים מקבלים הצעות בהיקף של מיליון דולר בשנה. מאידך, גלי התנודתיות במניות הבינה המלאכותית מזכירים למשקיעים כי היסטוריית בועות הטכנולוגיה אינה מתחרזת בכדי, וכי השקעות העתק בתשתיות עדיין לא הוכיחו שהן חסינות מפני הבעיות שאפיינו מיזמי ענק בעבר, כמו הקמת מסילות הרכבת ותשתיות האינטרנט.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

אקזיט:
מכירת חברת הזנק (סטארט-אפ) לחברה גדולה יותר או למשקיעים, שבה מממשים היזמים והמשקיעים את אחזקותיהם ומממשים עובדים את מניותיהם ואופציותיהם.
עסקה סקנדרית:
עסקה במניות חברה פרטית בין משקיעים או עובדים, שאינה סבב גיוס רשמי של החברה. רשות המסים בוחנת למסות מכירות אלה כהכנסת עבודה.
שיתוף בקניין רוחני:
הסדר פיסקלי שבו חברה מחלקת את הבעלות והרווחים מנכסי קניין רוחני בין מדינות חברות שלה, ובכך קובע את חבות המס בכל מדינה. ליבת המתווה שמקדמת רשות המסים לאקזיטים.
בורסת סיאול:
הבורסה המרכזית בדרום קוריאה, מובילה עולמית במניות שבבים וזיכרון, ששימשה מדד עדין לטלטלות בסקטור הבינה המלאכותית.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • על רקע עסקת המכירה של ויז, מקדמת רשות המסים מתווה שיאפשר שיתוף בקניין רוחני בין ישראל לחו ל ויקבע מראש את חבות המס של חברות ההייטק. במקביל דורשת הרשות למסות חלק ממניות העובדים והיזמים הנמכרות בעסקאות סקנדרי כהכנסת עבודה, כך שתיתכן גביית מס של עד כ-50%.

  • לפי דיווח של גלובס, שלוש ענקיות בינה מלאכותית רואות פוטנציאל בשוק המקומי ומחפשות דרכים להיכנס אליו: OpenAI שכרה שני בכירים ישראלים ומרחיבה פעילות ללא פתיחת משרד פיזי, אילון מאסק חתם על שיתוף פעולה עם מלם תים, והחברות נדרשות לעמוד ברגולציה מקומית ובכללי סייבר מחמירים.

  • ארבע עסקאות ענק נחתמו השנה למכירת חברות סייבר ישראליות בסכום מצטבר של מעל 71 מיליארד דולר. האחרונה שבהן היא מכירת ורוניס סיסטמס ל-Proofpoint בכ-6.3 מיליארד דולר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר המקומי עוד לפנינו, והתחום שהוזנח יחסית מושך כעת גל חדש של סטארט-אפים.

  • סקר של רשות החדשנות וצבירן מצא כי מספר המועסקים בהייטק כמעט לא השתנה למרות גל הפיטורים. מאחורי היציבות מתרחשת תחלופה משמעותית: שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, בזמן שחברות החומרה דווקא מתרחבות על רקע הביקוש לשבבים ולתשתיות מחשוב.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!