מכה נוספת לכיס הישראלי: הביצים, הקמח והלחם מתייקרים – והצרכן שוב משלם
משרד החקלאות מודיע על התייקרות הביצים ב-2.1% החל מנובמבר, אחרי קפיצה של 14% במחירי הקמח – והמאפיות דורשות לייקר גם את הלחם המפוקח
גל התייקרויות נוסף מתקרב למדפי המזון בישראל
הצרכן הישראלי מתכונן למכה כלכלית נוספת, הפעם דווקא בסל המזון הבסיסי ביותר. משרד החקלאות הודיע כי החל מה-1 בנובמבר יתעדכנו המחירים המרביים של ביצי המאכל שבפיקוח, בעלייה של כ-2.1% במחיר לצרכן. מדובר בתוספת של 27 עד 33 אגורות לאריזה של 12 ביצים, בהתאם לגודל הביצים, כך שאריזת ביצים בגודל L תעמוד על 14.54 שקלים. העדכון, כך נמסר, משקף את השינויים שחלו בעלויות הייצור והשיווק של הביצים, והוא מגיע זמן קצר אחרי הודעה על קפיצה חדה במחירי הקמחים, שיתייקרו ב-14% החל מחודש נובמבר.
הזמנת העדכון במחירון הביצים פורסמה בימים אלו, בתקופה רגישה במיוחד לציבור הצרכנים. מדובר בעלייה מתונה יחסית בשיעורה היחסי, אך היא מצטרפת לרצף התייקרויות במוצרי יסוד שכבר נרשם בחודשים האחרונים, והיא מעלה מחדש את הדיון הציבורי סביב יוקר המחיה בישראל, שנמצא בלב המערכת הפוליטית בימים שלפני הבחירות. התייקרות הביצים משפיעה גם על מוצרים נגזרים רבים, החל ממאפים ומאכלים קפואים וכלה במסעדות ובעסקי הקייטרינג.
המלחמה באוקראינה מגיעה למדפי המאפיות
הסיפור הגדול יותר מתנהל בשוק החיטה. טחנות הקמח בישראל הודיעו על התייקרות של 10% עד 15% במחירי הקמח, בעקבות החרפת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ועליית מחירי החיטה העולמיים. מכתב שהגיע לידי כלי התקשורת מאחת מקבוצות הטחינה הגדולות בישראל חשף כי היצרנים המקומיים נאלצים כיום לרכוש חיטה בעלות גבוהה ב-80 עד 90 דולר לטון, פער שמתגלגל ישירות אל מחירי הקמח בסופרמרקט. ההודעה על התייקרות הקמח נחתמה בהצהרה כי היצרנים אינם מעוניינים להעביר את העלות לצרכן אך אין להם ברירה.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מאחורי ההתייקרויות ניצבת גם שאלה על ריכוזיות ענף המזון ועל הפער בין עלויות תשומות גלובליות לבין מחירים מקומיים. מבקרים טוענים כי יבואנים ויצרנים נוטים להעביר עליות במהירות, אך לשקף ירידות בעולם באיטיות רבה, כך שהצרכן הישראלי סופג חוסר סימטריה מתמשך.
בעקבות זינוק מחירי הקמח, יצרני הלחם המפוקח מתכוונים לפנות למשרד הכלכלה בבקשה להעלות את מחיר הלחם המפוקח, מהלך שדורש אישור רגולטורי. שאר המאפים והקמח בסופר, שאינם מוגנים בפיקוח מחירים, כבר בדרך להתייקרות מיידית. מדובר בשרשרת שלמה של השפעות: החיטה המיובאת מתייקרת, הקמח מתייקר, ואחריו נגזרים הלחם, המאפים, הפיצות והלחמניות – כל מוצר שקמח הוא מרכיב מרכזי בו.
מה קורה ללחם המפוקח?
המהלך הצפוי של יצרני הלחם המפוקח מציב בפני משרד הכלכלה דילמה מוכרת. מחירו של הלחם המפוקח נקבע בהליך פורמלי, וכל עדכון בו מחייב שימוע ואישור. בעבר, פניות דומות של המאפיות נתקלו בהתנגדות של גורמים צרכניים ופוליטיים, במיוחד בסמיכות למערכות בחירות. עם זאת, הפער בין עלויות התשומות למחיר הקבוע בחוק יוצר לחץ כלכלי אמיתי על חלק מהיצרנים, וחלקם מעדיפים להשיק מוצרים חדשים מחוץ לסל המפוקח במקום להתמודד עם הגבלות המחיר.
בנק ישראל עוקב: אינפלציה נמוכה אך סיכונים עולים
ההתייקרויות החדשות מגיעות בזמן שבנק ישראל מותיר את הריבית על כנה ב-3.25%, אחרי שלוש הפחתות רצופות. בדברי ההסבר שליוו את ההחלטה צוין כי שיעור האינפלציה בספטמבר עמד על 1.6%, מעט מתחת למרכז תחום היעד, וכי המחקר של הבנק צופה עוד הורדת ריבית אחת ואינפלציה של 2.1% בשנה הקרובה. עם זאת, זינוק מחירי המזון הבסיסי עלול להקשות על המשך מסלול ההורדות, מכיוון שמדדי המזון מהווים מרכיב משמעותי בסל המדד לצרכן ובתפיסת האינפלציה של הציבור.
quiz האם ידעת ש…
הלחם המפוקח הוא מהמוצרים הבודדים במשק שמחירם נקבע על ידי המדינה, ולכן כל שינוי בו מחייב אישור של משרד הכלכלה. הביצים, הקמח, הסוכר והמלח אף הם נמצאים תחת פיקוח מחירים, מורשת שנועדה להבטיח נגישות לסל המזון הבסיסי ביותר של משקי הבית.
מעבר לשוק ההון, להתייקרות המזון יש השפעה א-סימטרית על משקי הבית. מחקר שפורסם לאחרונה הצביע על כך שסל של 80 מוצרי מזון התייקר בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות, וכי ההשפעה של התייקרויות במוצרי יסוד כמו ביצים, קמח ולחם כבדה במיוחד על משקי בית מהחמישונים התחתונים, שבהם מוצרי היסוד מהווים נתח גדול יותר מההוצאות השוטפות. עבור משפחה ממוצעת, התייקרות מצטברת של כמה עשירות אחוז בסל היסוד מתורגמת לעשרות ולמאות שקלים בשנה.
הממד הפוליטי: יוקר המחיה במרכז הקמפיין
ההתייקרויות מגיעות בשבועות שלפני הבחירות לכנסת, ויוקר המחיה הפך לאחד הנושאים המרכזיים במערכת. המשרוקית של גלובס פנתה למפלגות בסדרה של שאלות כלכליות בנושא הקלה על יוקר המחיה, כאשר חלק מהסיעות הגדולות סירבו להשיב. גורמים בשוק מעריכים כי ללא קידום התחרות בענף המזון והפחתת הריכוזיות, הבטחות הקמפיין להורדת מחירים יתקשו להתממש. ברקע, מתנהל גם דיון ציבורי סוער סביב העלמת מע"מ ממוצרי יסוד, מהלך שארגוני צרכנים תומכים בו בחלקם, אך כלכלנים רבים מזהירים מפני השפעותיו הא-סימטריות והעלות התקציבית הגבוהה.
הצרכן נערך: המלחמה על עגלת הקניות
במקביל לעליית המחירים המתוכננת, מתרחשות תנודות משמעותיות בעולם הקמעונאות. רשתות השיווק נמצאות במרוץ מתמשך על הסל הזול, לאחר שהחישובים שפרסמו כלי התקשורת הצביעו על פערים של אחוזים רבים בין הרשתות בסלי הקנייה זהים. בקרפור, למשל, נקלעה תוכנית "הסל של ישראל" לסיום, והרשת עברה לשיטת מבצעים מצומצמת, בזמן שרשתות אחרות מציגות חישובי סל חדשים. הצרכן הישראלי, שנחשף ליותר ויותר מידע על מחירים באמצעות אפליקציות השוואה, מגלה ניידות גוברת בין הרשתות – והקמעונאים נאלצים להתאים את עצמם.
גם ערוצי היבוא האישי והמסחר המקוון ממלאים תפקיד הולך וגובר. אתרי המסחר הבינלאומיים, ובראשם עלי אקספרס, מרחיבים את פעילותם בישראל ואף משיקים מועדוני לקוחות מקומיים, בעוד רשתות אופנה בינלאומיות כמו זארה סוגרות סניפים בארץ ומעלות את דמי המשלוח, מהלך שמניע צרכנים לרכוש בסניפים בחו"ל. אל מול התייקרות מוצרי המזון המפוקחים, הצרכן מפתח כלים לעקיפת המחירים הגבוהים, אך בסל המזון הבסיסי – ביצים, קמח ולחם – היקף האפשרויות לעקיפה מצומצם מאוד, והמחיר הרשמי החדש יכה בכל עגלת קניות.
מה צפוי בחודשים הקרובים?
בטווח המיידי, צפויים מחירי הקמח והמאפים לעלות בהדרגה עם כניסת ההזמנות החדשות לאפיק השיווק, והמחירון החדש של הביצים ייכנס לתוקף בתחילת נובמבר. שאלת הלחם המפוקח תישאר פתוחה עד להכרעת משרד הכלכלה, וההחלטה עשויה להתעכב בשל הרגישות הפוליטית. במקביל, גורמים במשק עוקבים אחר התפתחויות בשוק החיטה העולמי, שכן כל התקדמות או הסלמה במלחמה בין רוסיה לאוקראינה משתקפת תוך שבועות ספורים במחירי התשומות שמשלמים היצרנים הישראליים – ומשם, פעם נוספת, בכיס של הצרכן.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- פיקוח מחירים:
- הסדר רגולטורי שבו המדינה קובעת את המחיר המרבי של מוצר מסוים, כמו לחם וביצים, במטרה להגן על הצרכן ולהבטיח נגישות למוצרי יסוד. כל שינוי במחיר מחייב אישור של המשרד הממשלתי האחראי.
- אינפלציה:
- עלייה מתמשכת ברמת המחירים הכללית במשק, הנמדדת באמצעות מדד המחירים לצרכן. בנק ישראל קובע תחום יעד של 1%-3% ומנהל את מדיניות הריבית בהתאם.
- ריכוזיות:
- מצב שבו חלק ניכר משוק מסוים, כמו ענף המזון, נשלט בידי מספר מצומצם של שחקנים. ריכוזיות גבוהה עלולה לפגוע בתחרות ולאפשר ליצרנים להעביר עלויות לצרכן בקלות רבה יותר.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
החל מ-1 בנובמבר יעלה מחיר הביצים בכ-2.1%, תוספת של 27 עד 33 אגורות לאריזה של 12 ביצים, בהתאם לגודל. אריזת ביצים בגודל L תעמוד על 14.54 שקלים.
-
טחנות הקמח בישראל הודיעו על התייקרות של 10% עד 15% בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה וזינוק מחירי החיטה בעולם. מקבוצות הטחינה הגדולות דיווחו כי הן נאלצות לרכוש חיטה בעלות גבוהה ב-80 עד 90 דולר לטון.
-
יצרני הלחם המפוקח מתכוונים לפנות למשרד הכלכלה בבקשה להעלאת מחירים, אך ההחלטה מחייבת אישור רגולטורי. שאר המאפים והקמח בסופרמרקט כבר בדרך להתייקרות מיידית ללא צורך באישור.