5.24 מיליארד שקל בשנה לקואליציה: הבדיקה שחושפת את נפיחות הכספים הפוליטיים
בדיקת ההתחייבויות הקואליציוניות מהעשור האחרון מגלה פערים עצומים בין הממשלות — והממשלה הנוכחית מובילה בפער חד
בדיקת ההתחייבויות הקואליציוניות שפרסמה היום כלכליסט בעקבות שאלת הכספים הקואליציוניים חושפת תמונה חדה של התנהלות תקציבית שהידרדרה בעשור האחרון עד כדי עיוות מבני. הנתון המרכזי: הממשלה הנוכחית התחייבה בהסכמים הקואליציוניים שלה ל־5.24 מיליארד שקל בשנה — כמעט פי חמישה מההתחייבויות של ממשלת בנט־לפיד, שהורכבה למעשה משמונה מפלגות ומהצורך לפזר את השליטה בין שלל מוקדי כוח. הפער הזה בין מספר השותפים בקואליציה לבין גודל הסכום שמחולק מהווה את אחת התובנות המרכזיות של הבדיקה, והוא מציב במרכז הדיון הציבורי את השאלה מי באמת משלם את המחיר.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מנגד יטענו במחנה השלטון כי חלק ניכר מהכספים מופנה למגזרים שהוזנחו עשורים, כמו הפריפריה, החקלאות ומערכות חירום, וכי מדידת ההתחייבויות בשקלים בלבד אינה משקפת את התועלת הציבורית. בנוסף, הם מדגישים כי גם ממשלות פוליטיות אחרות ניהלו משא ומתן תקציבי דומה, וכי הבעיה היא מבנית ולא מפלגתית.
הבדיקה מגיעה בדיוק בשבוע שבו נושא הכספים הקואליציוניים חזר לכותרות הכלכליות מכמה כיוונים בו־זמנית. המשרוקית של גלובס פנתה למפלגות בסדרה של 18 שאלות כלכליות שנוגעות בלב הסוגיות שעל הפרק, והרשימה הגילתה כי הליכוד, ש
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
על פי בדיקת כלכליסט, ההתחייבויות הקואליציוניות של הממשלה הנוכחית מסתכמות בכ-5.24 מיליארד שקל בשנה, כמעט פי חמישה מסכום ההתחייבויות של ממשלת בנט־לפיד, אף שזו הורכבה משמונה מפלגות.
-
הכספים הקואליציוניים מחולקים לפי שיקולים פוליטיים ולא לפי שיקולים מקצועיים של תועלת כלכלית־חברתית, מעוותים את סדרי העדיפויות התקציביים, ומעבירים את העלות לציבור הרחב באמצעות תשלומי עודף, קיצוצים במשרדים אזרחיים או גירעון גבוה יותר.
-
לא בהכרח. חלק מההתחייבויות המופיעות בהסכמים הקואליציוניים אינן מתממשות במלואן בפועל, ולעיתים מדובר בהקצאות על בסיס שנתי נדרש לחידוש. עם זאת, המסגרת הכוללת יוצרת לחץ קבוע על התקציב ומגבילה את יכולת המניפולציה של שר האוצר.
-
הגידול בהוצאות המדינה מזין את הגירעון ומגביר את הביקוש במשק, דבר שעלול להאט את מהלך הורדת הריבית של בנק ישראל — שהשאיר את הריבית על 3.25% — ולשמר לחצי עלויות בכלכלה הביתית, בין היתר בשוק הדיור.