חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2511 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5695 +0.22% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,789.9600 -1.83% (-1,190.84)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2977 +0.59% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8728 +0.41% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2747 +0.45% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7868 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4139 +0.34% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3168 +0.32% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

הקריפטו כמסלול עוקף סנקציות: כך הפך חזונו של נתניהו לסערה כלכלית שמטלטלת את השווקים

בין הצהרות ראש הממשלה על עקיפת סנקציות באמצעות מטבעות דיגיטליים ובין האזהרות החריגות של בנק ישראל והכלכלנים הבכירים — נושא שהפך ביממה האחרונה למוקד הדיון הכלכלי המרכזי

אתר כלכלה · 25 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
הקריפטו כמסלול עוקף סנקציות: כך הפך חזונו של נתניהו לסערה כלכלית שמטלטלת את השווקים
התוכנית לשימוש במטבעות דיגיטליים כערוץ תשלום חלופי מעמידה את כלכלת ישראל בפתחו של דיון חסר תקדים. (אילוסטרציה)

סערת הקריפטו שכבשה את סדר היום הכלכלי

ההצהרה של בנימין נתניהו כי ניתן יהיה להימנע מרוב הסנקציות הבינלאומיות באמצעות שימוש במטבעות דיגיטליים הפכה בתוך שעות ספורות לנושא החם ביותר בשיח הכלכלי הישראלי. הדבורים, שנישאו יומיים לפני הקלפי, עוררו גל תגובות חריג בחריפותו מצד בנק ישראל, מכלכלנים בכירים ומן השווקים עצמם. בעוד ראש הממשלה הציג את הטכנולוגיה כרשת ביטחון אפשרית לכלכלה הישראלית בתרחיש של מתיחות מול המערכת הפיננסית הגלובלית, גורמי המקצוע מיהרו לצנן את ההתלהבות ולפרט את הסתירות בין החזון למציאות הפיננסית.

בנק ישראל יצא בהצהרה נדירה בבהירותה, ולפיה קריפטו אינו יכול לשמש מסלול עוקף סנקציות. המשמעות של אמירה כזו, המגיעה מהגורם שאחראי על יציבות המערכת הבנקאית ועל יתרות המט"ח של המדינה, היא רחוקה מלהיות טכנית. היא משקפת עמדה מקצועית לפיה כל ניסיון לבנות על רשתות בלוקצ'יין ציבוריות כתחליף למערכת הסליקה הבנקאית הבינלאומית נתקל במגבלות של נזילות, רגולציה ושקיפות — שלושה מוקדים שבהם היתרון של המערכת המסורתית אינו מתערער.

כיצד פועלת למעשה עקיפת סנקציות בקריפטו — ומדוע זה קשה

הרעיון שבבסיס החזון אינו חדש לחלוטין. איראן, שהיתה נתונה שנים ארוכות לסנקציות אמריקאיות מחמירות, פיתחה מערך עוקף של דולרים דיגיטליים וערוצי תשלום בקריפטו, שלפי הערכות אפשרו לה להעביר מיליארדי דולרים בדרכים שאינן עוברות דרך המערכת הבנקאית המערבית. גם רוסיה ניסתה מסלולים דומים מאז פלישתה לאוקראינה. אולם הניסיון המצטבר מלמד כי ההיקפים האפשריים מצומצמים יחסית לסחר החוץ של כלכלה לאומית, וכי הערוצים הללו נתונים ללחץ אכיפה מתמשך — מחסימת ארנקים דיגיטליים בידי בורסות מרכזיות ועד לזיהוי מקורות הכספים באמצעות כלי אנליטיקה של בלוקצ'יין.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מתנגדי התוכנית טוענים כי היא מעבירה מסר מסוכן לשווקים בדיוק ברגע שבו המשק נבחן על ידי סוכנויות הדירוג והמשקיעים הזרים. לדבריהם, גם אם התוכנית לא תמומש, העצם העלאתה על סדר היום הציבורי עשויה להיתפס כהודאה בפניות למסלולים חוץ-בנקאיים, ולהרתיע שותפים מסחריים ומוסדות פיננסיים בינלאומיים.

הסיבה המרכזית לכך נעוצה במבנה של השוק עצמו. כדי לממש ביטקוין או סטייבלקוינים ולהפוך אותם לכוח קנייה של סחורות, תרופות ודלק, יש צורך בנקודות מגע עם המערכת הפיננסית הרגולרית — בורסות, ספקי נזילות ובנקים מקומיים. דווקא נקודות המגע הללו נמצאות ברובן המכריע בתחום השיפוט האמריקאי והאירופי, ומחויבות לחוקי מניעת הלבנת הון ולסנקציות. במילים אחרות, הכלי שאמור לעקוף את המערכת תלוי בה לשם מימוש הערך שלו, וזו בדיוק הסתירה שעליה הצביעו גורמי המקצוע ביממה האחרונה.

הנזילות: החוליה החלשה של התוכנית

מעבר לבעיית הרגולציה, קיימת בעיה של קנה מידה. שוק הקריפטו כולו, למרות שוויו המצטבר, אינו מסוגל לספוג ביקוש של כלכלה לאומית שהיא תלויה ביבוא חיוני. ניסיון להמיר היקפים משמעותיים של סחר חוץ למטבעות דיגיטליים היה מזיז את המחירים בצורה חדה, מייצר פרמיית סיכון עצומה ומעמיד את יבואני המדינה בפני חוסר ודאות תמחור יומיומית. זהו מצב שכלכלות שניסו דבר דומה הכירו היטב, והוא מסביר מדוע גם ניסיונות העקיפה המוצלחים יחסית נשארו שוליים בהיקפם.

השווקים נבחנים: מה קורה לשקל, לאג"ח ולמדדים

הדיון הציבורי מתנהל ברקע עדין במיוחד עבור השווקים. יממה לפני כן נרשמו ירידות בוול סטריט, כאשר מדד ה-S&P 500 איבד כחצי אחוז והדאו ג'ונס ירד בכ-1.2%, בשעה ששוק אג"ח הזבל בארה"ב מציג סימני מצוקה שהתקשורת הכלכלית העולמית תיארה כקריסה טוטאלית. בשוק המקומי נרשמה ירידה של כאחוז במדד ת"א 35, ושער הדולר מול השקל עמד סביב 3.10 שקלים. אנליסטים בשוק ההון ציינו כי אמירות חריגות של מנהיגים יומיים לפני הבחירות נבחנות על ידי המשקיעים ברגישות מוגברת, וכי ההערכה בשוק היא ש"הזוי להגיד דבר כזה כשהשווקים בוחנים אותך", כהגדרתו של יוסף חרש.

quiz האם ידעת ש…

איראן פיתחה בשנים האחרונות מערך שלם של דולרים דיגיטליים וערוצי קריפטו לעקיפת סנקציות, שזיכה אותה במיליארדי דולרים — אך גם חשף אותה לחסימות חוזרות של ארנקים דיגיטליים בידי בורסות מרכזיות. הניסיון האיראני משמש כיום את מתנגדי התוכנית הישראלית כהוכחה כי הטכנולוגיה אינה מספקת מקלט אמיתי מהמערכת הפיננסית הבינלאומית.

החשש המרכזי אינו נוגע רק לתרחיש של סנקציות בפועל, אלא לאות שהמהלך שולח. מערכות כרטיסי האשראי הבינלאומיים, בנקי ההשקעות הגדולים וקרנות הפנסיה הזרות מנהלות כללי סיכון מבוססי תדמית, וכל רמז לכוונה של מדינה לפעול מחוץ למערכת הפיננסית המוסדרת עשוי להתגלם בתשואות הנדרשות על אג"ח הממשלה שלה ובעלויות הגיוס של החברות שלה. כלכלנים בכירים אף כינו את הרעיון "נזק אדיר ובלתי הפיך", והזהירו כי "במקום לרדוף אחרי מימון טרור, ירדפו אותנו" — ניסוח המסכם את האירוניה שבמהלך מנקודת מבטם של מתנגדיו.

הצד האיראני של המשוואה

דווקא הדוגמה האיראנית, שעמדה ברקע להצהרתו של נתניהו, מספקת את המחאה הטובה ביותר נגדו. פרשנויות שפורסמו ביממה האחרונה פירטו כיצד הפך הקריפטו באיראן למסלול עוקף בהיקף של מיליארדים — אך גם כיצד אותו מסלול מצוי באופן קבוע תחת מתקפה של האכיפה הבינלאומית, סובל מעלויות גבוהות ואינו מתקרב לתחליף למערכת הבנקאית. גבי פרלה כתב כי "את אובדן האמון אי אפשר לעקוף", והדגיש כי עצם הפנייה של כלכלה מפותחת לכלים שנועדו למדינות מצורקעות מהווה פגיעה עצמית במעמדה.

בין בחירות לשווקים: המשמעות של מסר כלכלי בזמן אמת

התזמון של ההצהרה אינו מקרי וגם אינו חף ממחיר. בימים שלפני הבחירות, כאשר מאות אלפי ישראלים מגיעים מחו"ל להצביע והסקרים מתקשים לתפוס את צבירת הקולות, השווקים מתפקדים למעשה כמנוע תמחור פוליטי מיידי. הנטייה של מנהלי השקעות להעדיף יציבות מתועדת, בשילוב הלחץ שקרנות זרות מפעילות על השוק המקומי, יוצרות סביבה שבה כל סטייה מהקונצנזוס הכלכלי המקובל נבחנת תוך שעות על ידי אנליסטים בתל אביב, בלונדון ובניו יורק.

בשורה התחתונה של הדיון — וכפי שניסחו זאת פרשנים כלכליים — מצוי כאן מפגש בין שתי לוגיקות שונות בתכלית: לוגיקה פוליטית שמחפשת מסר מרגיע לקהל בוחרים נוכח תרחישי קיצון, ולוגיקה פיננסית שמענישה אי-ודאות ללא היסוס. המפגש ביניהן, ביממה שלפני הקלפי, הפך את סוגיית הקריפטו מתחום טכנולוגי שולי לבדיקת אמון של השווקים העולמיים במועמדים עצמם. השאלה כיצד תיפתר אותה בדיקת אמון תיענה, ככל הנראה, כבר בימים הקרובים — בקלפי, ומיד לאחר מכן במסחר בתל אביב.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

סנקציות כלכליות:
עיצומים שמטילות מדינות או ארגונים בינלאומיים על מדינה אחרת, לרוב על ידי ניתוקה מהמערכת הבנקאית העולמית, הגבלת סחר והקפאת נכסים, במטרה להפעיל עליה לחץ פוליטי.
סטייבלקוין:
מטבע דיגיטלי שערכו מוצמד לנכס יציב כגון הדולר האמריקאי, ומשמש לעיתים כאמצעי תשלום או מקלט ערך מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית.
בלוקצ'יין:
טכנולוגיית רישום מבוזרת שבה מתועדות כל העסקאות ברשת ציבורית שקופה ובלתי ניתנת לשינוי, ומהווה התשתית של מטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין.
פרמיית סיכון:
התשואה הנוספת שדורשים משקיעים כדי להחזיק בנכס של מדינה או חברה הנתפסים כמסוכנים יותר; עלייתה מייקרת את עלויות הגיוס ומשקפת ירידה באמון השווקים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי הערכות גורמי המקצוע בבנק ישראל ובמערכת הפיננסית, התשובה שלילית ברובה. רשתות הבלוקצ'יין הציבוריות שקופות לניתוח, חברות הבורסה הגדולות מחויבות לרגולציה אמריקאית, ונזילות השוק מוגבלת בקנה מידה של כלכלה לאומית. איראן ורוסיה ניסו מסלולים דומים בהיקפים מצומצמים בלבד.

  • החשש הוא פגיעה תדמיתית ומעשית באמון של השווקים הגלובליים בכלכלה הישראלית. כלכלנים בכירים הזהירו כי מהלך כזה עלול לגרום נזק אדיר ובלתי הפיך, כולל פגיעה בפעילות כרטיסי האשראי הבינלאומיים, בהשקעות זרות וביחסי הסחר עם ארצות הברית ואירופה.

  • השווקים עוקבים אחר ההתפתחות בעניין בד בבד עם הבחירות. אנליסטים ציינו כי אמירות שנויות במחלוקת של מועמדים יומיים לפני הקלפי נבחנות במיוחד קשות על ידי המשקיעים, וכי כל סימן לפגיעה במעמדה הפיננסי של ישראל עשוי להתגלם בתשואות הנדרשות על אג"ח הממשלה ובשער השקל.

  • ניסיונות כאלה דווחו באיראן, שפיתחה ערוצי תשלום במטבעות דיגיטליים בהיקפים של מיליארדי דולרים, וברוסיה. עם זאת, בכל המקרים מדובר בהיקפים שוליים יחסית לסחר החוץ הכולל, בעלויות גבוהות ובחשיפה מתמדת לאכיפה בינלאומית המתקשה לעקוף את המערכת הבנקאית המסורתית.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!