חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2526 +0.13% (0.00)
יורו-שקל: 3.5691 +0.21% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,683.7400 -2.04% (-1,327.42)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2969 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8732 +0.42% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1887 +0.35% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2751 +0.46% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7851 +0.33% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.39% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8130 +0.52% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5600 +0.57% (0.00)

הנאסד"ק מטפס על גבי ה-AI והדולר נחלש מול השקל: השווקים הגלובליים ביום של מהפכים

בין זינוק של מניות השבבים לקריסה חדה של בואינג והתחזקות השקל בניגוד למגמה העולמית - יום מסחר עמוס בשווקים מצייר תמונה מורכבת למשקיע הישראלי

אתר כלכלה · 27 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
הנאסד"ק מטפס על גבי ה-AI והדולר נחלש מול השקל: השווקים הגלובליים ביום של מהפכים
יום מסחר סוער בשווקים הגלובליים: מניות הטכנולוגיה טיפסו בזמן שבואינג צנחה בחדות. (אילוסטרציה)

וול סטריט ננעלה בעליות – אבל השוק חולק לשניים

המסחר בוול סטריט ננעל הערב במגמה חיובית ברורה, אך מאחורי המספרים המסוכמים מסתתרת תמונה מפוצלת. הנאסד"ק קפץ בכ-1.3% וה-S&P 500 התקדם בכ-0.55%, אולם מדד דאו ג'ונס סיים בשלילה קלה. הפער בין המדדים מספר סיפור מוכר: השוק ממשיך להיות מונע כמעט בבלעדיות על ידי מניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, בעוד מניות הערך המסורתיות – תעופה, תעשייה ולוגיסטיקה – מתמודדות עם יום קשה. מניות השבבים הובילו את העליות, כאשר ברודקום טיפסה בכ-3.5%, ואנתרופיק, המתכוננת להנפקה המסוקרת בתקשורת, הוסיפה דלק לראלי הטכנולוגי בעקבות התשקיף המרגיע שפרסמה.

המשקיע הישראלי חשוב להבין את המשמעות של הריכוזיות הזו. כאשר חבורה צרה של מניות AI מושכת את המדדים כולם כלפי מעלה, התשואות של קרנות המדד בישראל נשענות בפועל על מספר מצומצם של חברות. ערן גלובוס כתב בימים אלו על הצורך להתכונן לשני תרחישי AI במקביל – האפוקליפטי והמהפכני – והפער הזה בא לידי ביטוי בדיוק בימי מסחר כמו זה, שבהם השוק מגלה רגישות קיצונית לכל הודעה בענף הבינה המלאכותית.

בואינג מאבדת כמעט 10% – המכה הקשה של היום

החדשות השליליות הגדולות של היום הגיעו מהענקית האווירית בואינג, שמנייתה צנחה בכ-9.5% עד 9.7% אחרי שהודיעה על האטת קצב ייצור מטוסי ה-737. ההחלטה מעלה סימני שאלה כבדים בקרב האנליסטים לגבי שרשרת האספקה של החברה, עלויות התפעול והיכולת לעמוד בצו ההזמנות העצום של חברות התעופה ברחבי העולם. עבור חברה שהתמודדה בשנים האחרונות עם משברים רגולטוריים ותקלות ייצור, המהלך מתפרש כהודאה בכך שההתאוששות איטית מהצפוי.

הצניחה של בואינג משפיעה גם על שוק התעופה הישראלי בעקיפין. חברות התעופה המקומיות, בהן אל על, עומדות בתורים ארוכים למטוסים חדשים, והאטה בייצור מתכווצת את ההיצע ומייקרת את המחירים. בטווח הרחוק ייתכן שהדבר יתגלגל למחירי כרטיסי טיסה גבוהים יותר לנוסע הישראלי, שכבר מתמודד עם עלויות שהוזנקו אחרי שנות המשבר. בשוק ההון, צניחה חדה של מניה בודדת כמו זו מדגישה שוב את חשיבות הפיזור – משקיע שהחזיק מניית בואינג בודדת ספג יום אבוד, בעוד שבקרן מדד הפגיעה נבלמת בתוך תנועה של עשיריות אחוז.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

ההתלהבות ממניות ה-AI מסתירה סימני אזהרה: ריכוזיות קיצונית במדדים, כאשר יד קטנה של חברות ענק נושאת על גבה את כל התשואות. כפי שמעידות הירידות החדות בברזיל, שווקים שנסחרים בקצב מואץ יכולים להתהפך במהירות, ומשקיע פסיבי עלול למצוא את עצמו חשוף יותר ממה שהוא סבור.

כלכלות הריאל: דווחי הרווחים שמפתיעים את השוק

לא רק טכנולוגיה העסיקה את השוק. UPS הפתיעה לטובה עם רווח מתואם של 1.69 דולר למניה, שעקף את תחזיות האנליסטים, והעלתה שוב את הנחיות הרווח לשארית השנה. גם רויאל קריביאן הפתיעה את וול סטריט עם רווח של 6.57 דולר למניה, וקוקה-קולה הגדילה את יעד הרווח על רקע רבעון של 13.4 מיליארד דולר בהכנסות. ג'נרל מוטורס, שבישרה על מהלך סמלי – מעבר רישום המניה מהבורסה של ניו יורק לנאסד"ק אחרי 115 שנה – ממשיכה למשוך משקיעים לסיפור הרכב החשמלי והסוללות.

הסדרה הזו של דווחים חיוביים בענפי הריאל חשובה במיוחד כי היא מרמזת שכלכלת ארה"ב עדיין מתפקדת מעבר לסיפור ה-AI. לחוסך הישראלי, שחשוף לשוק האמריקאי דרך קרנות פנסיה וקופות גמל, זהו מדד בריאות מפתיע: צריכה עולמית חזקה, לוגיסטיקה רווחית ותיירות שיט מניבה. עדיין, בעוד שקעי החוב בענף התוכנה מתקרבים ל-301 מיליארד דולר עד 2028 לפי PitchBook LCD, השאלה מי יישא בעלויות המימון של העשור הבא נשארת פתוחה.

הדולר צונח מתחת ל-3.03 שקלים – ניגוד מוחלט למגמה העולמית

בזמן שהשווקים הגלובליים נעו בתנודתיות, השוק המקומי רשם את אחת התנועות הבולטות של היום: הדולר צנח בחדות בכ-2% ונסחר מתחת ל-3.03 שקלים, והיורו התדרדר ל-3.368 שקלים, ירידה של 2.26%. מה שהופך את התנועה לסותרת הוא העובדה שהיא מתרחשת בניגוד למגמה בשווקים העולמיים, שבהם הדולר דווקא זכה לביקוש. בכלכליסט, בגלובס ובביזפורטל הוצגו פרשנויות שונות – מתמחור של אופטימיות פוליטית בשוק המקומי ועד זרימת הון זר לנכסים ישראליים בשעות הקלפי.

ההתחזקות של השקל נוגעת ישירות לכיס של כל אזרח. יבואנים מקבלים נשימה, מחירי הרכב והאלקטרוניקה עשויים להתגמש כלפי מטה, ונוסעים לחו"ל נהנים מכוח קנייה משופר. אך לצד זאת, יצואני הסחורות וחברות ההייטק המדווחות בדולר רואות את הכנסותיהן בשקלים מתכווצת. בג'יי.פי. מורגן כבר פרסמו בימים האחרונים תחזיות לשער השקל ביום שאחרי הבחירות, והתנודתיות של השער בשעות הקרובות, עם פרסום המדגמים ב-22:00, עשויה להיות חדה במיוחד.

quiz האם ידעת ש…

כאשר מניית ענקית כמו בואינג מאבדת כמעט 10% ביום מסחר אחד, זה מוחק עשרות מיליארדי דולרים משווי השוק שלה. אך עבור משקיע פרטי שמחזיק בקרן מדד, הפגיעה נבלעת בתוך תנודה של אחוזים בודדים – זו הסיבה שפיזור נחשב למגן היעיל ביותר של החוסך הקטן.

ברזיל מזכירה לשווקים כמה מהר מתהפך הגלגל

לואלה דה סילבה נבחר מחדש לנשיאות ברזיל, ותגובת הנגד בשווקים לא איחרה לבוא. הירידות החדות בשוק הברזילאי הגיעו לידיעת החוסכים הישראלים מזווית בלתי צפויה: בכלכליסט חשפו שתי קרנות ישראליות חשופות באופן ישיר לירידות. זהו תזכורת מרירה לכך שהחשיפה של תיק הפנסיה הממוצע אינה מסתכמת במדד S&P 500 – היא מתפרשת על שווקים מתעוררים, מטבעות ואג"ח ממשלתיות במדינות רחוקות, שבהן שינוי פוליטי אחד יכול למחוק תשואות שנצברו בחודשים.

ההשוואה בין השווקים המתעוררים לשוק הישראלי מלמדת משהו על היתרון היחסי של תל אביב. בורסת ת"א זינקה בכ-2% בהובלת מניות השבבים ובנישאה על גבי הראלי הגלובלי, כאשר מניית בית בכפר הפכה למוקד הכותרות עם קפיצה של 55% על רקע עסקת הרכישה של אאורה בפרמיה של 82%. השוק המקומי, שנחשב זול יחסית בשנים האחרונות, מציג בימים אלו סימני התעוררות שהאנליסטים מקשרים בין היתר לציפיות ליציבות פוליטית.

הקרנות והמשקיעים המוסדיים: הכסף הגדול ממשיך להמר על AI

דיסרפטיב ועשרות מיליארדים לסטארט-אפים של AI

במקביל לסיום יום המסחר, ממשיכה לזרום לשוק הבינה המלאכותית כמות הון שאין לה תקדים. דיסרפטיב סגרה קרן של 10 מיליארד דולר להשקעה בסטארט-אפים בתחומי ה-AI והביטחון, ואנבידיה הודיעה על השקעה של 3 מיליארד דולר במטא. בהקשר הישראלי, אינטל חתמה על רכישת חברת קלאסיק הישראלית ב-2.2 מיליארד דולר – עסקה שהפכה לאחד האקזיטים הגדולים בתחום המחשוב הקוונטי, והמדינה מקדמת תוכנית לאומית של 1.5 מיליארד שקל לקידום התחום.

אך לא כל ההערכות בענף נסחרת כלפי מעלה. אילון מאסק פרסם תחזית שתיארה תרחיש קיצוני לשוק ה-AI והפחידה משקיעים במניות הענף, ומיקרוסופט הודיעה על הצעת פרישה מרצון ל-60 אלף עובדים – כ-27% מכוח האדם שלה – כחלק מתהליך התייעלות ענק. שני האותות הללו מציבים בפני המשקיע הישראלי שאלה קשה: האם הראלי של ה-AI מתקרב לשיאו, או שהוא רק בתחילת הדרך. בשוק המקומי יש מי שמתכננים כבר כעת את תיקי ההשקעות לפי שני התרחישים במקביל.

מה זה אומר לחוסך הישראלי שלפני המסך

בפועל, יום כמו זה מדגיש שלוש עובדות פשוטות. ראשית, תיק החיסכון של הישראלי הממוצע מחובר באופן בלתי נפרד לשוק האמריקאי – עליות בנאסד"ק מתגלמות כמעט מיידית בתשואות הקרנות. שנית, התנודתיות בשער הדולר היא גורם סיכון בפני עצמו: תנועה של 2% ביום אחד יכולה להיות רק פתיחה לתנודות חדות יותר עם פרסום התוצאות. ושלישית, אירועים פוליטיים במדינות כמו ברזיל מגיעים גם הם לדלת של החוסך המקומי דרך קרנות השקעה שחשופות לשווקים המתעוררים.

השוק המקומי יפתח מחר בבוקר עם התמונה המלאה של ההכרעה הפוליטית, ובין אם ההיסטוריה תחזור על עצמה – ולפי ניתוחי גלובס, הבורסה עלתה ב-16% בשנה שאחרי הבחירות בעבר – ובין אם לאו, ברור שהשבועות הקרובים יבחנו את עמידות השקל, הבורסה והקרנות מול שילוב של אי-ודאות מקומית והתלהבות גלובלית מ-AI. המשקיע שמבין את הקשרים האלה בין השווקים נמצא בעמדה טובה בהרבה ממי שמתייחס לכל יום מסחר כאל אירוע מבודד.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • שער הדולר צנח מתחת ל-3.03 שקלים, והיורו ל-3.37 שקלים, בניגוד להתחזקות הדולר בעולם. בשוק מעריכים כי השוק המקומי מתמחר אופטימיות ביחס לתוצאות הבחירות בישראל וליציבות פוליטית אפשרית, מה שמזרים הון זר לשקל ומחזק אותו.

  • המניה צנחה אחרי שהחברה הודיעה על האטת קצב ייצור מטוסי ה-737. הצעד מעורר חששות אצל המשקיעים לגבי שרשרת האספקה, הרווחיות העתידית ויכולת החברה לעמוד בהזמנות העצומות של חברות התעופה.

  • קרנות המדד והפנסיה בישראל חשופות באופן משמעותי למניות הטכנולוגיה האמריקאיות, כך שעליות בנאסד"ק ובמדד S&P 500 מתגלמות ישירות בתשואות של קרנות החיסכון ארוך הטווח של מיליוני ישראלים.

  • שקל חזק מזולל יבוא - מכוניות, מוצרי אלקטרוניקה, מזון מיובא ונסיעות לחו"ל נעשים זולים יותר. עם זאת, הוא פוגע ביצואנים ובחברות ההייטק המדווחות בדולר, מה שעלול בטווח הארוך להשפיע על שכר ועל תעסוקה במגזר הטכנולוגי.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!