חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2517 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5723 +0.30% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,829.8000 -1.55% (-1,006.83)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3054 +0.77% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.64% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8813 +0.63% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1939 +0.59% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2792 +0.65% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7905 +0.63% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4146 +0.51% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8148 +0.74% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3175 +0.54% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5611 +0.77% (0.00)

אינטל מתרסקת אחרי הפיצוץ בקריית גת: כמעט רבע מהשווי נמחק — והתעשייה הישראלית מחזיקה נשימה

הצניחה החדה במניית אינטל אחרי גילוי הנזק במפעל בקריית גת חושפת את מידת התלות של החברה — ושל המשק הישראלי — במתקן הייצור הגדול במדינה

אתר כלכלה · 30 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
אינטל מתרסקת אחרי הפיצוץ בקריית גת: כמעט רבע מהשווי נמחק — והתעשייה הישראלית מחזיקה נשימה
מפעל אינטל בקריית גת: הנזק שהוביל למחיקת כמעט רבע משווי החברה ביום אחד (אילוסטרציה)

שוקי ההון בעולם נערכים ליום מסחר סוער, והסיבה המרכזית נמצאת דווקא בקריית גת. אינטל, יצרנית השבבים הענקית, מתרסקת במסחר טרום פתיחה בנאסד"ק בכ-26%, וחוזי המדד עצמם יורדים ב-2.4%. הטריגר: דוח רבעוני שנעקף בפער ניכר מהתחזיות — 52 סנט רווח למניה מול צפי של 40 סנט בלבד — לצד גילוי כי הפיצוץ במפעל החברה בקריית גת יגרע כ-300 מיליון דולר מההכנסות. בשיחות המשקיעים שליוו את הפרסום, סמנכ"ל הכספים של אינטל לא פסל את האפשרות שהשבתת הפעילות במתקן תימשך גם לשנה הבאה, הצהרה שהעצימה את החששות בוול סטריט.

הנזק הגדול בהיסטוריה של מפעלי אינטל — והוא לא מהמקום שחששו ממנו

בתוך אינטל עצמה, החשש המתמשך בשנים הקשות היה מפגיעה של טיל איראני או עזתי במתקן הישראלי. אלא שהמציאות התבררה כבלתי צפויה עוד יותר: דווקא תאונת עבודה אקראית היא שהובילה לנזק המתועד הגדול בהיסטוריה של מפעלי החברה בכל העולם. ההיבט הפרשני כאן משמעותי — המשקיעים גילו בבת אחת עד כמה תלויה אינטל במפעל בישראל, שהוא אחד ממרכזי הייצור החכם המתקדמים שלה מחוץ לארצות הברית. התלות הזו, שהפכה לגורם סיכון מנייתי ביום אחד, ממחישה עד כמה ריכוזיות ייצור עולמית רגישה גם לאירועים לא ביטחוניים.

ההשפעה על המשק הישראלי מיידית ומורגשת: בבורסה לניירות ערך בתל אביב נרשמו מסכים אדומים, עם ירידה של כ-2% במדדים המובילים, ומניות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בוול סטריט — טאואר, נובה וקמטק — נחתכות ביותר מ-7% כל אחת. הסחף הזה אינו מקרי: תעשיית השבבים הישראלית והחשיפה של משקיעים מקומיים למערכת האקולוגית של חברות הסמיקונדקטור יוצרות קורלציה חזקה בין מצבה של אינטל לבין מצב הרוח בת"א. פיץ' הותירה במקביל ללא שינוי את דירוג האשראי של ישראל, אך הזהירה מאי-ודאות פוליטית בעקבות הבחירות — כך שהיום שילב לחצים מקרו ומיקרו בו-זמנית.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי התגובה החדה של השוק מגזימה: אינטל עקפה את תחזית הרווח עצמה עם 52 סנט למניה מול צפי של 40 סנט, והנזק בקריית גת, כבד ככל שיהיה, הוא אירוע חד-פעמי ולא שינוי מבני ביכולת התפעול. הסיכון האמיתי טמון דווקא במהירות השיקום ובהחלטות השקעה עתידיות של החברה בישראל.

הפעולה בקריית גת: מה עומד על הפרק

המפעל בקריית גת הוא לא סניף תעשייתי נוסף אלא ליבה תפעולית של אינטל, המעסיק אלפי עובדים ישירות ועוד רבים בעקיפין דרך קבלניות וספקים מקומיים. גריעה של 300 מיליון דולר מהכנסות רבעוניות היא מכה משמעותית לחברה שנאבקת בשנים האחרונות על מעמדה מול אנבידיה ו-TSMC, ובשנים האחרונות הפקידה את עתידה בתוכניות התייעלות והשקעות ענק בייצור. החשש הכבד בשוק הוא לא הרבעון הנוכחי אלא אפקט הדומינו: אם ההשבתה תימשך לתוך השנה הבאה, כפי שלא נשלל בשיחות המשקיעים, תחזיות ההכנסות של 2027 עשויות להיגרע באופן משמעותי.

והפרדוקס הישראלי: יום אחד, שתי התעשיות

האירוניה של היום הזה בולטת במיוחד: בדיוק לפני ימים ספורים רשם ההייטק הישראלי את עסקת הקוונטום הגדולה בהיסטוריה, כשאינטל עצמה רכשה את חברת המחשוב הקוונטי הישראלית קלאסיק ב-2.3 מיליארד דולר. עסקת הענק, שעוררה דיון ער בשוק המקומי על שוויה של תעשיית הקוונטום המתגבשת, הציגה את ישראל כמרכז חדשנות עולמי. ניר מינרבי, מנכ"ל ואחד ממייסדי קלאסיק, חשף כי החברה שקלה הנפקה בניו יורק או מיזוג ספאק לפני שהחלו שיחות הרכישה, והגדיר את השוק של חברתו כ"הבטחה ענקית אך לא לבעלי לב חלש". במקביל, רשות החדשנות מאיצה תוכנית לאומית לקידום המחשוב הקוונטי בהיקף של 1.5 מיליארד שקל, בסימן תפנית אסטרטגית של המדינה לתחום שאינטל בחרה להמר עליו.

גם ענף הסייבר הישראלי ממשיך לפעול בקצב אחר לגמרי: ארבע עסקאות ענק נחתמו בשנה נוכחית למכירת חברות סייבר ישראליות, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר, והאחרונה שבהן — מכירת ורוניס ל-Proofpoint. ועכשיו, דיווחים חדשים מצביעים על כך שסייארה, החברה החמה ביותר בסייבר המקומי, נמצאת בשלבים מוקדמים של שיחות לגיוס לפי שווי אסטרונומי של 20 מיליארד דולר — אחרי שכבר גייסה 2.7 מיליארד דולר, כולל 400 מיליון בסבב אחרון לפי שווי 12 מיליארד. יותם שגב, מייסד החברה, נבחר לאחרונה בין 100 מנהיגי העתיד של מגזין טיים, ויש המעריכים בשוק כי החברה עשויה להגיע לשווי שוק של מאה מיליארד דולר בתוך ארבע־חמש שנים.

quiz האם ידעת ש…

הפיצוץ בקריית גת הוא הנזק המתועד הגדול בהיסטוריה של מפעלי אינטל בכל העולם, וזאת בשונה מהחששות המקוריים של החברה מפגיעה של טיל איראני או עזתי. דווקא תאונת עבודה אקראית גרמה לנזק הכבד ביותר, והובילה למחיקה של כמעט רבע משווי השוק של החברה ביום מסחר אחד.

עסקאות סייבר נוספות מתגלגלות ברקע

גם בשבועות האחרונים ניכרת תנועה ערה בתעשייה: אהוד שניאורסון, מייסד פאראגון שהושלמה מכירתה, עוזב ומצטרף למיזם סייבר חדש יחד עם המייסד השותף עידן נוריק — מיזם שגייס התחייבויות השקעה גבוהות עוד טרם הקמתו. אפווינד, חברת הסייבר של היזם הסדרתי עמירם שחר, ויתרה באופן סופי על הצעת הרכישה של דאטה דוג והעדיפה לגייס 400 מיליון דולר במקום, לפי שווי של 3.8 מיליארד דולר. וגם המנוע הפיננסי מתרגש: השקעה ממשלתית-לאומית של 1.5 מיליארד שקל נכנסת למימוש בתחום הקוונטום, וקרנות הון סיכון מקומיות כמו Team8 מגייסות 365 מיליון דולר לקרנות חדשות.

אך לא הכל ורוד בתעשייה. תזכורת מרה נרשמה בחברת REE אוטומוטיב, שהגיעה בשעתה לוול סטריט בשווי של 3.1 מיליארד דולר ונאלצה היום להימחק מהנאסד"ק עם חובות של 51 מיליון שקל וצמצום כוח האדם בישראל מ-270 עובדים. גם מובילאיי, שעקפה את תחזיות הרבעון עם הכנסות של 492 מיליון דולר ורווח מתואם של 11 סנט למניה, נפלה במסחר על רקע עדכון תחזית זהיר. בפייבר, לעומת זאת, מזהים מגמות חיוביות והעלו את התחזית השנתית לאחר שעקפו את תחזיות הרבעון השלישי — וזאת כשהמניה נסחרת בשווי שנמוך מיתרת המזומנים שבקופתה, נתון שממחיש את שסע ההערכות בין השוק לתשתיות הבסיס.

מה מניע את הטלטלה: הפער בין ענקיות הענן לניצבות

עוד קודם לכן התפרקה השלדה של הרבעון הפיננסי כשמיקרוסופט ניפצה את התחזיות עם הכנסות של 92.6 מיליארד דולר וזינוק של 50% בהכנסות הענן, והמניה מזנקת ב-5% במסחר המאוחר. לעומתה, אלפאבית פיספסה את תחזית הרווח — רווח למניה של 2.12 דולר הרבה מתחת לצפי — ואמזון החמיצה אף היא את התחזיות עם צניחה של מעל 7%. עבור המשקיע הישראלי, החשיפה הישירה דרך קרנות סל ומדדים שמתמחרים את ענקיות הטק הופכת את התנודתיות הזו מסיפור ניו יורקי טכני לשאלה כלכלית אישית: כשאינטל מוחקת 26% ואלפאבית מאבדת מאות מיליארדים, תיקי הפנסיה והגמל של מיליוני ישראלים סופגים את המכה ישירות.

במבט רחב, היום הזה מציג את הפנים הכפולות של הכלכלה הישראלית. מצד אחד, תעשייה ריאלית-טכנולוגית של מפעל פיזי אחד בקריית גת, שהפיצוץ בו מזעזע שווקים ברחבי העולם וממחיש עד כמה עמוק השורש של אינטל בקרקע הישראלית. מצד שני, תעשיית התוכנה והסייבר שממשיכה לשבור שיאי אקזיט וגיוס, עם 71 מיליארד דולר של מכירות חברות בשנה אחת. שני העולמות האלה נפגשים דווקא באינטל עצמה — החברה שרוכשת סטארט-אפ ישראלי ב-2.3 מיליארד דולר, בדיוק בשעה שהמניה שלה מתרסקת על נזק במפעל שהיא מחזיקה באותה מדינה בדיוק.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • אינטל הודיעה כי הפיצוץ במפעל קריית גת צפוי לגרוע כ-300 מיליון דולר מהכנסותיה. סמנכ"ל הכספים של החברה לא שלל בשיחות המשקיעים את האפשרות שהשבתת הפעילות במתקן תימשך גם לשנה הבאה.

  • הצניחה נבעה משילוב של שני גורמים: תחזית מכירות מאכזבת לרבעון הקרוב, לצד חשיפת הנזק המתועד הגדול בהיסטוריה של מפעלי אינטל בעולם, שהדגיש בפני המשקיעים את פגיעות שרשרת הייצור של החברה.

  • מפעל אינטל בקריית גת הוא אחד ממקורות התעסוקה והייצוא התעשייתי הגדולים בישראל. הנזק מעלה חששות לפגיעה באלפי עובדים בעקיפין, בספקים המקומיים ובתמלוגים וההשקעות שאינטל מזרימה למשק.

  • בעוד אינטל סופגת מהלומה, התעשייה המקומית ממשיכה לשיאים: אינטל רכשה את קלאסיק ב-2.3 מיליארד דולר, ורוניס נמכרה ל-Proofpoint, ועסקאות סייבר השנה מצטברות ליותר מ-71 מיליארד דולר.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!