חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2496 +0.06% (0.00)
יורו-שקל: 3.5629 -0.07% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,296.0400 -0.22% (-142.08)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2927 +0.06% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.10% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8688 +0.18% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1858 -0.05% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2718 +0.04% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7845 +0.14% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4139 +0.10% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8111 -0.08% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3160 -0.03% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

בין פרשת הואנג לגל הפיטורים בתוכנה: תעשיית הטק נמדדת בשני חזיתות במקביל

בעוד ענקית השבבים מנופפת בפרשת ריגול סינית, חברות תוכנה ישראליות וגלובליות מצמצמות מאות משרות - ובינתיים הכסף זורם לסטארט־אפים של AI

אתר כלכלה · לפני 7 ימים · schedule 5 דקות קריאה
בין פרשת הואנג לגל הפיטורים בתוכנה: תעשיית הטק נמדדת בשני חזיתות במקביל
מסחר סוער סביב מניית אנבידיה בעקבות פרשת מנכ"ל החברה (אילוסטרציה)

וול סטריט ניצבת בימים אלה מול תמונה כפולה שמקשה על המשקיעים לקבוע לאן פונה הטרנד: מצד אחד, פרשה שאישית לכאורה אך בעלת השלכות מאקרו עמוקות סוחפת את אנבידיה, החברה ששוויה הוא הברומטר המרכזי של בועת הבינה המלאכותית. מצד שני, גל צמצומים נוסף בעולם התוכנה מגיע במלוא עוצמתו גם לישראל, כשחברות כמו אינקרדיבילד, אקסוניוס ומאנדיי מודיעות על פיטורים בהיקפים דו־ספרתיים אחוזים. בין שתי החזיתות, מנוע ההון לא נעצר: סטארט־אפים ישראליים בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית מגייסים עשרות ומאות מיליוני דולרים בסבבים שמתגלגלים זה אחר זה.

הפרשה שרועדת את אנבידיה: מרומן אישי לחקירת ריגול

מה שהחל כדיווח על רומן מחוץ לנישואין של מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג הפך בתוך ימים ספורים לפרשה ביטחונית־תאגידית שמעסיקה את המודיעין האמריקאי, את הקונגרס ואת המשקיעים בוול סטריט. הואנג עצמו הודה בפומבי כי לא היה נאמן לאשתו, אלא שהמשפט האישי הזה הוא רק קצה החוט: האישה שבמרכז הפרשה, שתועדה מנשקת את המנכ"ל במפגש בטאיפיי, קשורה לפי החשד לרשת חברות שהבריחה שבבים של אנבידיה בשווי מיליארדי דולרים לסין, בניגוד לאמברגו האמריקאי. ממשלת סין מכחישה כל קשר לריגול, אך התחקירים החדשים חושפים כי המעגלים שבהם פעלה האישה חפפו לאורך שנים את מעגלי הפעילות של אנבידיה עצמה.

המניה נופלת, בעלי המניות מגישים תביעה

ההשפעה הכספית המיידית ניכרת: מניית אנבידיה צנחה במסחרים האחרונים בשיעורים של יותר מ-5%, ותנודתיות גבוהה מתאפיינת במסחר בה, גם כשחוזים עתידיים על הנאסד"ק מתאוששים. בעלי מניות הגישו תביעה ייצוגית נגד החברה והמנכ"ל בטענה שהסתירו מידע מהותי מהמשקיעים. תחקירים נוספים מצביעים גם על מעורבות של חברת יחסי ציבור לסקנדלים, בדיקות רגולטוריות וחקירה פנימית בתוך החברה, כולל בדיקת חשד שהחברה עצמה בחשה בחקירת האישה. עבור משקיעים ישראלים רבים שנחשפים למניה באמצעות קרנות מחקה ותיקי השקעות בחו"ל, הפרשה הזו אינה עוד עניין רכילות אלא סיכון ישיר לאחת המניות הכבדות בתיקים שלהם.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי הפיטורים בחברות התוכנה אינם משבר אלא מהלך אסטרטגי מכוון: החברות מצטמצמות בדיוור ובפיתוח מסורתי, ומפנות משאבים לעבודה מבוססת סוכני בינה מלאכותית. הבעיה שהנזק לעובדים ולאמון הציבורי בתעשייה ממשי, וההבטחות על עתיד ורוד מבוסס AI עדיין לא הוכחו במספרים.

מעבר לסקנדל: השאלה האמיתית היא ריכוזיות

בתקשורת הכלכלית מציינים כי השאלה האמיתית שהפרשה מעלה איננה רק עברו של הואנג אלא התלות של תעשיית הבינה המלאכותית כולה באדם אחד שלא מינה יורש. אנבידיה הפכה תוך שנים לחברה שנמצאת בלב מרוץ ה-AI העולמי, והואנג עצמו לאחד האנשים המשפיעים בתעשייה. כל סימן של אי־ודאות ניהולית או רגולטורית סביבו מתורגם באופן מיידי לתנודתיות בכל מדדי הטק הגלובליים, וכפי שנכתב בדה מרקר: לא הרומן, אלא השקר והסיכון הרגולטורי, הם שעלולים לערער את האימפריה.

גל הפיטורים בתוכנה מגיע לישראל: אינקרדיבילד, אקסוניוס ומאנדיי

במקביל לסערה סביב אנבידיה, שוק התוכנה נמצא במהלך ארגון מחדש כואב. אינקרדיבילד, שגם לה מפעל משמעותי בישראל, הודיעה על פיטורי 18% מהעובדים, בהצהרה כי מדובר בהתאמה למציאות החדשה של תעשיית התוכנה. החברה מנסה להרחיב את הפתרונות שלה לשלבים ולאזורים נוספים של תהליכי פיתוח בארגונים, כולל כלי בינה מלאכותית, אך המציאות החדשה גובה מחיר. אקסוניוס, חברת התוכנה הצרפתית־אמריקאית, הודיעה על פיטורי 20% מעובדיה בישראל, במסגרת מעבר לעבודה מבוססת AI – ניסוח שהפך למוטיב חוזר בהודעות הפיטורים של השנה האחרונה.

מאנדיי, הענקית הישראלית שנסחרת בנאסד"ק, נפרדה מכ-620 עובדים, ובדרך איבדה, לפי ניתוחים בשוק, חלק מעמוד השדרה העסקי שלה. המניה איבדה כ-3.7% עד 4.4% במסחרים שאחרי הדיווחים. גם חברת הפודטק הישראלית מפטרת עשרות עובדים מתוך כ-100, וגם Bria AI הישראלית הודיעה על פיטורי שליש מהעובדים לצד צמצום היקף הפיתוח של המודל שלה. התמונה המצטברת היא של תעשיית תוכנה שמתכווצת במקומות שבהם האוטומציה מחליפה ידיים עובדות, ומתרכזת במוצרים שנוגעים ישירות בגל הבינה המלאכותית.

trending_up שינוי מגמה: הכסף עובר לסייבר ול-AI

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

הפחד שמשתק עובדים עוד לפני הפיטורים

בכתבות שפורסמו בדה מרקר מתואר המצב הפסיכולוגי שנוצר בקרב עובדי ההייטק: הפחד מהשאלה מי ייקח אותי בגיל 50 משתק עובדים עוד לפני שהפיטורים מגיעים אליהם. עובדים ותיקים בתחומי הפיתוח והדיוור חווים את הסבירות הגוברת שהם הבאים בתור, והתעשייה מתמודדת עם אתגר שלא היה בגלי הצמצום הקודמים: הפעם מדובר לא רק בתיקון של העמסת כוח אדם מתקופת הבום, אלא בתחלופה מבנית של תפקידים שנעלמים. בישראל, שבה ענף ההייטק מעסיק מאות אלפי עובדים ומהווה מנוע מרכזי של הכנסות המדינה, לגל הזה יש גם השפעה פיסקאלית מוחשית על המשק כולו.

ומנגד: הכסף ממשיך לזרום לסטארט־אפים הישראליים

אם חושבים שהצמצום חנק את שוק ההון בישראל, הנתונים של הימים האחרונים אומרים דבר אחר. חברת הסייבר הישראלית Daylight גייסה 80 מיליון דולר לפי שווי של 400 מיליון דולר, פחות משנה אחרי הסבב הקודם, בדרך לגיוס מצטבר של 120 מיליון דולר. היזמת יוצאת יחידה 8200, יובל זכריה, חשפה את חברת הסייבר Bay עם גיוס של 50 מיליון דולר, לחברה שמפתחת מערכת שנועדה למנוע מסוכני בינה מלאכותית לבצע פעולות מסוכנות בארגונים – וזכתה לחשיפה שמסתמנת כמבוקשת בשוק. עוד ביום האחרון דווח כי הקצינה מ-8200 שגייסה 50 מיליון דולר לאבטחת סוכנים אינה מוטרדת מהתחרות, וכי סנטרה גייסה 150 מיליון דולר בהינתן ההנחה כי אין לרדוף אחרי סוכני AI באופן ידני.

התבנית ברורה: ההשקעות זורמות לחברות שנמצאות בצומת של סייבר ובינה מלאכותית, ובמיוחד לאלה שמגנות על ארגונים מפני הסיכונים שהסוכנים האוטונומיים עצמם יוצרים. בגלובס מסכמים את השנה הנוכחית כהיסטורית בסייבר הישראלי, עם ארבע עסקאות ענק למכירת חברות ישראליות בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר, האחרונה שבהן מכירת ורוניס ל-Prootpoint. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו.

עוד לפני ההקמה: הבטחות השקעה של מיליארדים

הסימן הבולט ביותר לחמימות שוק ההון הוא החברה החדשה שמקימים מייסדי פאראגון, אהוד שניאורסון ועידן נוריק, יחד עם בכירים לשעבר בחברה וקצין שהשתחרר מצה"ל. לפי חשיפת גלובס, החברה קיבלה עוד בטרם הוקמה הבטחות להשקעה בשווי של עד 1.5 מיליארד דולר, במבנה השקעות מיוחד המכונה טרנצ'ים, שצפוי להזרים לה עד 200 מיליון דולר מראש. שניאורסון עזב את פאראגון אחרי השלמת מכירתה וחבר מחדש למייסד השותף במיזם הסייבר החדש, בשוק שמראה כי סייבר עם שם מוכר הוא עדיין הנכס הנזיל ביותר של ההייטק הישראלי.

התמונה הכוללת שמתגלגלת מהכותרות של השעות והימים האחרונים היא של תעשייה שנמדדת בשתי חזיתות במקביל: בחזית המאקרו, שוק המניות מחזיק את נשימתו סביב אנבידיה וסביב השאלה מי ינהיג אותה, ואילו בחזית המיקרו, עובדי התוכנה בישראל ובעולם מתמודדים עם גל פיטורים שמוצדק בשם הבינה המלאכותית. ובין שתי החזיתות, היזמים הישראליים מצליחים להוציא כסף מקרנות ההון סיכון – בתנאי אחד שהולך ומתחדד: המוצר צריך להיות בליבת המהפכה הטכנולוגית, לא בצילה.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

תביעה ייצוגית:
הליך משפטי שבו תובע אחד מייצג קבוצה גדולה של בעלי מניות או צרכנים שנפגעו לכאורה מהתנהלות חברה, כמו במקרה התביעה נגד אנבידיה בטענת הסתרת מידע מהותי.
טרנצ'ים (Tranches):
מבנה השקעה שבו סכומי הכסף מוזרמים לחברה בשלבים מותנים או מובטחים מראש, כמו בסבב ההבטחות שקיבלה החברה של מייסדי פאראגון עוד בטרם הקמתה.
פרמיית סיכון:
התשואה הנוספת שדורשים משקיעים עבור נכס מסוכן יותר; אירועים כמו פרשת הואנג מעלים את הפרמיה הנדרשת על מניות הטק המובילות ומגדילים את התנודתיות.
אקזיט:
מכירת חברת הזנק לרוכש או הנפקתה בבורסה, המאפשרת למשקיעים וליזמים לממש את החזקותיהם; שנת הסייבר הנוכחית מונה ארבעה אקזיטים ענק בסכום מצטבר של למעלה מ-71 מיליארד דולר.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי תחקירים בינלאומיים ודיווחים בכלי התקשורת הכלכליים, המנכ"ל ג'נסן הואנג הודה על רומן מחוץ לנישואין עם אישה שלפי החשד פעלה במסגרת רשת שהבריחה שבבים לסין, ומניית החברה מתנדנדת בעקבות הדיווחים ותביעה ייצוגית שהוגשה נגדה.

  • אינקרדיבילד הודיעה על פיטורי 18% מהעובדים, אקסוניוס מפטרת 20% מעובדיה בישראל, מאנדיי נפרדה מכ-620 עובדים, וגם חברת הפודטק הישראלית מפטרת עשרות עובדים מתוך כ-100.

  • לא בהכרח. במקביל לפיטורים, חברות סטארט־אפ ישראליות בתחומי הסייבר וה-AI גייסו בימים האחרונים עשרות מיליוני דולרים - בהן Daylight ב-80 מיליון דולר, Bay ב-50 מיליון דולר וסנטרה ב-150 מיליון דולר - מה שמעיד על מיקוד ההשקעות בתחומים שנוגעים ישירות בבינה המלאכותית.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!