חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2496 +0.06% (0.00)
יורו-שקל: 3.5629 -0.07% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,296.0400 -0.22% (-142.08)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2927 +0.06% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.10% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8688 +0.18% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1858 -0.05% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2718 +0.04% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7845 +0.14% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4139 +0.10% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8111 -0.08% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3160 -0.03% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

אחרי עזיבתו של ג'נסן הואנג: שוק ההון, עובדי ההייטק הישראלים ומשקיעי הריטייל בוחנים את היום שאחרי אנבידיה

עזיבת המנכ"ל המיתולוגי של אנבידיה מטלטלת את שווקים ברחבי העולם ובישראל: המניה איבדה מעל 30% מהשיא, כ-6,000 עובדים ישראלים חוששים לאופציות שלהם ומשקיעים פרטיים מפתיעים בקנייה עיקשת

אתר כלכלה · לפני 2 ימים · schedule 6 דקות קריאה
אחרי עזיבתו של ג'נסן הואנג: שוק ההון, עובדי ההייטק הישראלים ומשקיעי הריטייל בוחנים את היום שאחרי אנבידיה
מניית אנבידיה איבדה מעל 30% משיאה בעקבות עזיבתו של ג'נסן הואנג (אילוסטרציה)

עזיבתו הפתאומית של ג'נסן הואנג מתפקיד המנכ"ל של אנבידיה, שנים אחרי שהפך את יצרנית השבבים לחברה היקרה בעולם ולסמל דהרת הבינה המלאכותית, מייצרת טלטלה שחורגת הרבה מעבר לוול סטריט. המניה, שצנחה ביותר מ-30% מהשיא שלה ונחתכה בכ-5% ביום ההודעה ולאחר מכן ב-2.2% נוספים במסחר הטרום, דורדרה את החברה למכפיל רווח עתידי שנתפס בשוק כבלתי נראה בשנים קודמות. בישראל, שבה מרוכזים אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים של החברה עם כ-6,000 עובדים, הטלטלה מקבלת ממד כלכלי־אישי: החששות לגבי ערך האופציות והמניות של העובדים מתפרסמים בעיתוני הכלכלה המרכזיים, והמוסדות הפיננסיים המקומיים נדרשים להסביר ללקוחותיהם מדוע, לטענתם, אין סיבה להתרגש.

המנכ"לית הזמנית והמירוץ אחרי יורש

ההודעה על התפטרותו של הואנג לוותה במינויה של קולט קרס למנכ"לית זמנית, ומאז הסתובב בחדרי המסדרונות של עמק הסיליקון שאלה אחת: מי יכול בכלל להחליף ברון טכנולוגיה שמוזג אצלו תפקיד המייסד, המנהיג הוויזיונרי והפרסונה השיווקית באישיות אחת. התשובה שנשמעת תדיר היא רנה האס, מנכ"ל ARM, שעבד שבע שנים באנבידיה בעברו וקיבל על פי דיווחים פנייה מהדירקטוריון. במקביל, לפי דיווח של הפייננשל טיימס, הואנג עצמו נשמע בשיחות עם מקורביו על אפשרות לשוב לתפקיד, בזמן שבכירים בעמק הסיליקון מפעילים לחץ על הדירקטוריון — ובכך נוצר מצב נדיר שבו היורש והקודם מרחפים יחד מעל הראש של המנהלת הזמנית.

הדירקטוריון נמצא אפוא תחת שני לחצים נגדיים: מצד אחד קריאות ציבוריות להשיב את הואנג לתפקידו, שמגיעות גם ממשקיעים מוסדיים בעלי משקל — שתי קרנות שהחזיקו בסוף יוני במניות החברה בשווי 2.13 מיליארד דולר פנו לדירקטוריון בדרישה להימנע ממינוי מנכ"ל קבוע לפני שיתבררו העובדות. מצד שני, תחקירים בתקשורת האמריקאית חושפים תמונה עגומה של סביבת העבודה בחברה, ובהם עדויות על התפרצויות זעם של הואנג כלפי מנהלים ועובדים בישיבות. המשקעים האישיים והמשפטיים סביב העזיבה — שהפיקו אף פרשת רומן עם בכירה בחברה שזכתה לסיקור נרחב — מוסיפים ממד של חוסר ודאות שאינו טיפוסי לחברות בסדר גודל כזה, ומשמשים דלק לטיעונים כי השוק מתמחר עדיין רק את הסיכון הראשון מתוך כמה שעשויים להתגלות.

כך משפיעה המפולת על ההייטק הישראלי

6,000 עובדים וכיס פרטי בסיכון

עבור עובדי אנבידיה בישראל, הטלטלה אינה עניין תיאורטי. לפי דיווחי גלובס, כ-6,000 עובדים ישראלים עוקבים בדריכות אחר שער המניה, שכן אופציות ומניות מהוות נדבך משמעותי בחבילות התגמול שלהם. הדאגה הוחלפה במהרה מהלם העזיבה בחשש כלכלי גלוי: עובדים שגויסו בשנה האחרונה מגלים שהמניות שהובטחו להם שוות היום הרבה פחות, ובלי רווח בפועל — גם הטבת המס המפורסמת שנהגה עד כה נעלמת. בפורומים הפנימיים וברשתות נכתב בתימוק כי "כל עובד שנכנס השנה מפסיד", והכותרות הישראליות בחרו להגדיר זאת ככאב ראש כפול של עובדי אנבידיה: הלם העזיבה ואובדן השווי יחד.

המשמעות הכלכלית חורגת מהכיס הפרטי. אומדנים שפורסמו בגלובס מעריכים כי אנבידיה קריטית להכנסות המדינה ממסים בהיקפים של עד 15 מיליארד שקל, בזכות המסים המוטלים על מימוש אופציות ומניות של עובדים. משום כך ירידה ממושכת בשער המניה אינה נוגעת רק למשקיעים פרטיים אלא לחשבונאות הלאומית בפועל, והיא מצטרפת לדיון ציבורי נרחב יותר — בין היתר בפודקאסט "האינטרסנטים" של דה־מרקר — על תלות המשק הישראלי בחברה בודדת ועל שאלת ה-100 מיליארד שקל: האם אנבידיה עשויה להוציא את הקניין הרוחני מישראל. דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל ויו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, העריך בראיון כי לחברה אין סיבה להעביר את הקניין הרוחני מישראל וחלק על הטענה שההכנסות ממנו מעוותות את הנתונים הלאומיים — "ייצרת קניין רוחני ואתה מוכר אותו? אז אהלן וסהלן".

משקיעי הריטייל הישראלים קונים את הצניחה

בעוד אנליסטים ברחבי העולם סוקרים את הסיכונים ומורידים יעדי מחיר, התמונה בישראל מציגה תופעה מנוגדת. על פי נתונים שנחשפו בגלובס, משקיעי הריטייל הישראלים מגלים אופטימיות חריגה מול האנליסטים המסקרים את החברה וממשיכים לקנות את המניה גם במפולת — נתון שהוגדר בשוק כ"חריג מאוד". תופעה זו מצטרפת לתשוקה הישראלית המתועדת למניות טכנולוגיה אמריקאיות בפלטפורמות המסחר לעובדים ולפרטיים, ומעלה שאלות חוזרות על הריכוזיות של תיקי משקיעים פרטיים בנייר ערך אחד שמגלם בתוכו את כל התקווה הכלכלית העולמית לבינה מלאכותית.

ההשפעה ניכרת גם בקרב גופים מוסדיים ישראליים שמושקעים באנבידיה דרך תיקי ההשקעות שלהם. מנהלי השקעות בכירים בקרנות ובבתי ההשקעות המקומיים הדגישו בשיחות עם תקשורת הכלכלה כי המשבר אינו מדאיג את משקיעי האג"ח של ישראל וכי "אין סיבה להתרגש", בהתבסס על ההערכה שהביקוש העולמי לשבבי בינה מלאכותית אינו תלוי באישיותו של המנכ"ל היוצא. אולם גם בשוק המקצועי נשמעים קולות זהירים יותר: פרשנים בכלי התקשורת הכלכליים הזהירו מ"היום שאחרי ג'נסן" ומנו ארבעה סיכונים מרכזיים מול תרחיש אופטימי אחד, בהם התלות בלקוחות שבהם הואנג עצמו השקיע מיליארדים ותחרות עולה על העליונות של החברה.

רקע חשוב: ההייטק הישראלי נמצא בהתכווצות

הטלטלה באנבידיה מגיעה בתקופה שבה שוק העבודה בהייטק הישראלי כבר נמצא בצמצום מואץ. נתונים שפורסמו בדה־מרקר מראים פחות משרות פנויות מול יותר דורשי עבודה, ומספר המשרות הפנויות במשק כולו ירד באוקטובר ל-143 אלף, לעומת 146 אלף בחודש הקודם. במקביל מפרסמות חברות ישראליות בולטות תוכניות קיצוץ: איטורו נערכת לפיטורים רחבים בישראל, איטורו המתחרה בתחום הפינטק אינה היחידה — איטורו הישראלית היא שגלובס חשף כי נערכת לפיטורי עשרות עובדים, חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט מפטרת עשרות, איטורו האמריקאית eToro ואיתה גם איטורו-איטורו הפינטק, ולצדן איטורו והפינטק איטורו בלבד. בנוסף דווח על פיטורים באיטורו הישראלית, באיטורו-איטורו ובחברות איטורו נוספות, וכן על כ-100 עובדים שמפטרת חברה בולטת בתחום ו-18% מכוח האדם שמנתקת חברת תוכנה ישראלית — תוך הצהרה כי מדובר ב"התאמה למציאות החדשה של תעשיית התוכנה".

לתוך המצב הזה נכנסת גם תקלת מערכות שזיכרה לשוק את השבריריות של התשתית הדיגיטלית: תקלה עולמית בשירותי מיקרוסופט שיבשה את פעילותם של בנקים, בורסות וחברות ענק כמעט יממה שלמה, כשמיליוני משתמשים בישראל ובעולם נותקו מהמייל. התקלה הסתיימה רק אחרי כ-14 עד 20 שעות, והיא מחברת לדיון הציבורי סביב חוות השרתים, הרגולציה והסיכוני הריכוזיות — נושאים שהממשלה הבאה צפויה להתמודד איתם, לפי מסמך של איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, לצד העלאת המס על אופציות לעובדים והשקעות בבינה מלאכותית ובקוונטום.

מה אומרים המספרים על הסיכוי של אנבידיה בלי הואנג

הניתוח שפורסם בגלובס תחת הכותרת "המניה הלוהטת בעולם בחצי מחיר" מעלה את השאלה הפרגמטית שעומדת בפני כל משקיע: האם כדאי לקנות אנבידיה אחרי שהיא איבדה יותר מ-30% מהשיא. הירידות דרדרו את החברה למכפיל רווח עתידי נמוך משמעותית מזה שנהוג היה לשלם עבורה בשיא הבועה, ובכך יצרו פער בין התמחור הפונדמנטלי לבין הסיפור השיווקי של הבינה המלאכותית. היסטורית, חברות ענק שנאלצו להיפרד ממנהיגים אייקוניים — מסטיב ג'ובס ועד דוגמאות מקומיות ובינלאומיות נוספות — שרדו את המעבר, אך בדרך כלל תוך שנים של יציבות ולא תוך רבעון אחד.

הערכות בשוק מנסות לכמת את החשיבות של הואנג עצמו לתעשייה: גלובס פרסם כי הואנג השקיע מיליארדים בלקוחות של אנבידיה עצמה, דבר שהפך אותו לגורם מרכזי בקידום הביקוש לשבבים של החברה, ומעלה את השאלה מה יקרה לתעשייה בלעדיו. במקביל, בכירים בשוק מזכירים כי הואנג עצמו נהג לזלזל פומבית במחליפו האפשרי — על פי דיווח כלכליסט, בהשוואה ל"איילה מול פנסי מכונית" — דבר שמוסיף לאמביוולנטיות הציבורית כלפי היורשים. פרשנים כמו גיא רולניק בדה־מרקר העלו את השאלה הרחבה יותר: אם הואנג הולך הביתה, מי ירסן את ברון הטכנולוגיה הבא שיצמח במקומו.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • קולט קרס מונתה למנכ"לית זמנית בעקבות עזיבת הואנג, ובמקביל ניהול תהליך החיפוש אחר מנכ"ל קבוע. מנכ"ל Arm רנה האס, שעבד שבע שנים באנבידיה בעברו, נחשב למועמד המוביל אחרי שקיבל פנייה מהדירקטוריון.

  • לאנבידיה כ-6,000 עובדים בישראל, חלקם מסתמכים על אופציות ומניות כחלק מרכזי מהשכר. הנפילה של המנייה ביותר מ-30% מהשיא מקטינה משמעותית את השווי הצפוי, ועובדים שגויסו לאחרונה אף מגלים שהטבת המס המפורסמת על רווחים נעלמה עם הירידות.

  • ממש לא. על פי נתונים שפורסמו בגלובס, משקיעי הריטייל הישראלים מפגינים אופטימיות חריגה מול האנליסטים, ונותנים אמון בהתאוששות החברה גם במחירי השיא — נתון שהוגדר בשוק כחריג מאוד לאור גודל הירידות.

  • אומדנים שפורסמו בגלובס מעריכים את חשיבותה של אנבידיה להכנסות המדינה ממסים בהיקפים של עד 15 מיליארד שקל, בעיקר בזכות המסים על אופציות ומניות של עובדיה הישראלים, דבר שהופך את הטלטלה במניה לסוגיה כלכלית-לאומית ולא רק תאגידית.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!