חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2522 +0.12% (0.00)
יורו-שקל: 3.5704 +0.24% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,689.8500 -2.02% (-1,311.09)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2988 +0.62% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8736 +0.43% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1904 +0.43% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2753 +0.47% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7868 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.38% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8131 +0.53% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3169 +0.35% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5606 +0.68% (0.00)

מלאי הדירות בשיא, הקבלנים עוקפים את בנק ישראל: המאבק על השוק מגיע לנקודת שבירה

בעוד המלאי של הקבלנים בתל אביב חוצה את 10 אלף הדירות והחברות הציבוריות מחזיקות כ־25 אלף דירות לא מכורות, בנק ישראל מצהיר כי יחדש את המגבלות על הטבות המימון — והקבלנים כבר מציגים מכניקות שיווקיות חדשות לעקיפתן

אתר כלכלה · לפני 9 שעות · schedule 6 דקות קריאה
מלאי הדירות בשיא, הקבלנים עוקפים את בנק ישראל: המאבק על השוק מגיע לנקודת שבירה
מלאי הדירות של הקבלנים בתל אביב חצה את רף 10 אלף הדירות הלא מכורות (אילוסטרציה)

שוק הדיור הישראלי נמצא בימים אלה בנקודת עיקום שהשוק לא חווה זה שנים. מצד אחד, נתוני הלמ"ס והמשרדים הכלכליים מצביעים על ירידה מתמשכת במחירי הדירות, שעד כה חלפה על פני אזור חיפה בלבד. מצד שני, מלאי הדירות שנמצא בידי הקבלנים והחברות הציבוריות הגיע לרמות שיא שמקשות על המשווקים להסתיר את המציאות, ובנק ישראל מכריז כי יחדש את המגבלות על הטבות המימון שהקבלנים ממשיכים להשתמש בהן ככלי לעיכוב הירידה במחירים. המתח בין שלושת הגורמים האלה — מחירים יורדים, מלאי תופח ורגולציה מתהדקת — הוא שמגדיר את השוק בימים אלה.

מלאי הדירות בשיא: החברות הציבוריות מחזיקות רבע מיליון ש"ח דירות באוויר

ניתוח נדיר שפרסם כלכליסט מצייר תמונה שאינה משתמעת לשני טעמים. מלאי הדירות בישראל עומד על כ־85 אלף דירות באכלוס, אך הנתון המטלטל ביותר הוא זה שנוגע לחברות הציבוריות: הן מחזיקות כ־25 אלף דירות שנמצאות במלאי ואינן מכורות, כאשר חלקן של החברות הציבוריות במלאי זינק מפחות מ־10% ב־2019 ל־29% השנה. מדובר בשינוי מבני שמעיד כי דווקא השחקנים הגדולים, שהיו אמורים להוביל את השוק, הם שנתקעו עם הסחורה.

הסיבה המהותית ביותר לגידול במלאי, לפי הניתוח, היא היצע הענק בתל אביב, ובייחוד בגלל פרויקט שדה דב שממשיך להניב אלפי דירות חדשות בשוק שמתקרר. בין החברות שמחזיקות במלאי הגדול ביותר נמנות אאורה, אפי קפיטל, אזורים ודמרי. החשיפה הזו מגיעה בשיאה של עונת דוחות, והיא מעמידה את המנהלים הכספיים של החברות בפני דילמה: להמשיך להחזיק ולספוג עלויות מימון גבוהות, או לפרוק מלאי במחירים שיאשרו כי המחירים בשוק אכן ירדו.

בנק ישראל מצהיר: המגבלות על הטבות המימון יוחדשו

בדיוק ברגע שבו המלאי מתנפח, מגיעה הידיעה מהמרקר כי בנק ישראל יחדש את המגבלות על הטבות המימון של הקבלנים, וכי יצטרך לשלוף כלים נוספים. ההוראות שהוטלו בעבר הצליחו להפחית את תופעת הטבות המימון — עסקאות שבהן הקבלן מסתיר הנחה אמיתית מאחורי דחיית תשלום, פריסה מוטבת או תוספות בלתי־מוחשבות. אלא שבחודשים האחרונים ברור כי הקבלנים למדו להתמודד עם ההגבלות, וכי שיעור העסקאות שנעשות באמצעות הטבות חזר לרמתו בטרם הוטלו.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי המהלך של בנק ישראל מסתתרת סוגיה מהותית: הטבות מימון אינן בהכרח העלמת מחיר אלא התאמה לצרכן שנחנק בהלוואות. יונתן ישראל מ"האחים ישראל" מזהיר כי גובה הריבית פוגע בהיצע, ואם הקבלנים ייאלצו לחשוף מחירים נמוכים ולהפסיק לבנות, המחסור העתידי עלול להטיס את המחירים בחזרה — תוך פגיעה בדיירים עצמם.

הבנק מנסה להבין כיצד תוכנן הצעד הבא, והשאלה שעומדת על הפרק היא לא רק טכנית אלא מהותית: האם הקבלנים ייאלצו להוריד מחירים בצורה גלויה, ואם הריבית תרד במקביל — השוק עשוי להתעורר. במשרדי הקבלנים עצמם, התשובה אינה חד־משמעית. מסעות פרסום כמו "קבלו דירה, שלמו 900 אלף שקל בעוד עשור", שסקר המרקר, ממחישים עד כמה נוצרו מנגנונים שיווקיים יצירתיים שמטשטשים את מחיר העסקה האמיתי — דווקא בדיוק מה שבנק ישראל מנסה למנוע.

דו"ח הזוכים בהגרלות באופקים: ההנחה האמיתית גדולה ממה שהובטח

נתון שפורסם בימים אלה מבהיר עד כמה הפער בין המחיר הרשמי למחיר השוק כבר גדול. לפי הכלכלן הראשי של משרד האוצר, הזוכים בהגרלות בתוכנית אופקים הרוויחו כבר ברגע החתימה כ־800 אלף שקל על פני המחיר הממוצע, כאשר ההנחה בפועל גבוהה ב־14% מההנחה שתוכננה בתוכנית הסבסוד. הנתונים פורסמו בדיוק ערב החלטת המפקח על הבנקים בנוגע להמשך המגבלות על הטבות המימון — וזו אינה צירוף מקרים. הפער בין המחירים המוגרלים למחירי השוק הוא בעצם אינדיקציה צוננת לגודל הירידה האמיתית שהשוק מנסה להסתיר.

המחירים יורדים בכל הארץ, חוץ מחיפה — ולזה יש סיבה

נתוני הלמ"ס שסוקרו בגלובס מספקים את המפה המלאה של השינוי. המחירים ירדו בכ־2% בתשעת החודשים האחרונים והעסקאות נמצאות בשפל. אזור תל אביב מוביל בירידות החדות ביותר שעמדו על 0.8% בחודשים אוגוסט־ספטמבר, בדרום ירדו המחירים ב־0.6%, והדירות החדשות מובילות את הירידות למרות מבצעי המימון של הקבלנים. בחיפה, לעומת זאת, דווקא נרשמה עלייה של 0.8%, וכך גם מכירות הקבלנים בעיר קפצו ב־17% בספטמבר — מה שמדגיש את ההבדל האזורי החד בין מרכז הארץ הרווי בהיצע לבין ערים שבהן ההיצע מוגבל.

במקביל, שוק השכירות ממשיך להתהפך בכיוון ההפוך: שוכרים חדשים משלמים 5.5% יותר מקודמיהם, לפי הלמ"ס. הפער בין שוק הבעלות שנמצא בירידה לבין שוק השכירות שממשיך לטפס, הוא אחד הנתונים המסקרנים ביותר בשוק כיום, והוא מציב בפני המשפחות הצעירות שאלה מורכבת: האם להמתין לירידה נוספת במחירי הקנייה בזמן שדמי השכירות ממשיכים לדלדל את החיסכון.

trending_up שינוי מגמה

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

מחיר למשתכן: הפרצה בחיפה שנוצרה מהמתנה ארוכה

עוד עדכון מרתק שפורסם בגלובס מתאר כיצד עיכוב של שנים בפרויקטי "מחיר למשתכן" יצר בחיפה הנחה של יותר מ־1.3 מיליון שקל במחיר הדירות המוגרלות. הדירות בחיפה חוזרות להגרלה עם מחיר בסיס שנקבע בשנת 2020 — כ־8,000 שקל למ"ר לפני מע"מ והצמדה — לצד מסירה בדצמבר 2029 באחד המתחמים. גם בחריש, במסגרת מחיר מטרה, הדירות הגדולות מוצעות החל מ־1.6 מיליון שקל. בעוד שהמדינה מנסה לסייע לרוכשים, המהלך הזה מציג לשוק סטנדרט מחירים שביסודו מטה את הציפיות של כל הרוכשים האחרים באזור.

ההתחדשות הבניינית: הרגולטור מקדים את המשבר ברישוי עצמי

במקביל לקריסה של המחירים, משרד הפנים דרך מנהל התכנון מקדם מסלול שיפתח את תוכניות ההתחדשות הבניינית לרישוי עצמי. המהלך מגיע לאחר אזהרת הסמנכ"לית לרגולציה במשרד הפנים, ימית כ"ץ, כי אופן אישור התוכניות בשיטה הנוכחית יביא לכך שלא יותר מ־5% מהן יתממשו. המסלול החדש יאפשר להשלים בנפרד הכרעות שנותרו פתוחות בתוכניות ולהוציא היתרים באמצעות אדריכל מורשה, במקום להמתין לוועדות. מדובר בצעד שנועד לשחרר את צינור ההיצע, אך גם הוא נתקל בספקנות: גל קסטל, מנכ"ל אורון נדל"ן, מזהיר כי עלויות הבנייה והמימון משועבדות את הרווחיות ומונעות קידום פרויקטים גם כשהם מתקרבים לשלב ההיתר.

ההתחדשות העירונית עצמה עוברת חידוש מרענן בשיטות הביצוע: חברות מתחילות להציע לבעלי דירות בפינוי־בינוי לקבל דירה בפרויקט אחר של החברה במקום להמתין להשלמת הבנייה במתחם שלהם — שובר לדירה, בלשון המקומית. בתמורה, בעלי הדירות עשויים לוותר על חלק משווי התמורה העתידית. היקף החיסכון תלוי בשלב התכנוני ובהסדרי המס. החידוש הזה, שמנסה לפתור את בעיית ההמתנה ארוכת השנים, עשוי להיות מסלול ההתחדשות העירונית המהיר ביותר שקיים כיום בשוק.

האוצר והקבלנים בוויכוח גלוי על יבוא עובדי בנייה

וכשנדמה שהלחץ על הענף לא יכול לגדול, האוצר מצהיר כי "הביקוש לעובדי הבנייה ירד — יש לבחון מחדש יבוא עובדים נוספים". למרות הביקורת על קצב יבוא עובדי הבניין, מספרם של כלל המועסקים בענף כיום גבוה ממספרם לפני אוקטובר 2023. אלא שהנתונים לא מונעים מהקבלנים להמשיך לטעון למחסור של 40 אלף עובדים זרים. ההצהרה הזו של האוצר מצביעה על מגמה נוספת שמעידה על הצטמקות הענף — כאשר גם גורם ממשלתי מודה כי הביקוש בירידה. ההאטה בשוק הדיור גורמת לדחייה וביטול של פרויקטים חדשים, לפי התראת התאחדות הקבלנים, מה שמסמן כי המשבר עשוי להתפרש על פני שנים נוספות.

במקביל, בשוק המסחרי והמגורים היוקרתיים התחלופה ממשיכה: חברת התוכנה גסטי עזבה את משרדיה הוותיקים באבן גבירול ושכרה שתי קומות במגדל ביונד בגבעתיים בעסקה של למעלה מ־60 מיליון שקל לחמש שנים. קבוצת מבנה דיווחה כי הרווח הנקי ירד ב־60% ברובו בעקבות הפסד חשבונאי מסיום פעילות בקנדה, בעוד היא מתקשה למכור את מלאי של מאה דירות בפרויקט הסוללים בתל אביב. שיכון ובינוי, לעומת זאת, זכתה במכרז ענק בארה"ב להקמת גשר בפנסילבניה בהיקף של 1.3 מיליארד דולר — עדות לכך שהחברות הגדולות מנסות לגוון את פעילותן מעבר לשוק המקומי הקפוא.

התמונה שעולה מהימים האחרונים היא של שוק שנמצא בשלב מעבר מכריע: המלאי מצביע על עודף, המחירים מגלים את הירידה לאט אך בביטחון, הרגולטורים מתערבים כדי להאיץ את ההתאמה, והקבלנים מנסים בכל כלי אפשרי להשהות את המפגש בין המחיר הרשמי למחיר השוק. כל אחד מהשחקנים האלה מבצע חישוב משלו, והתוצאה היא שוק שלא נח מרגע.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הטבות המימון, כמו דחיות תשלום ארוכות או עסקאות בשני שלבים, נתפסות בבנק ישראל כמנגנון שמאפשר לקבלנים להמשיך למכור במחירים גבוהים תוך טשטוש הירידה בשוק. ההגבלות נועדו להכריח את הקבלנים לחשוף את התמחור האמיתי, אך בחודשים האחרונים הם למדו לעקוף אותן ושיעור העסקאות באמצעות הטבות חזר לרמתו ערב הטלתן. מכאן ההצהרה כי המגבלות יוחדשו.

  • לפי ניתוח של כלכליסט, מלאי הדירות של החברות הציבוריות עומד על כ־85 אלף דירות, מתוכן כ־25 אלף דירות שנמצאות באכלוס בלבד ואינן מכורות. חלקן של החברות הציבוריות במלאי הזינק מפחות מ־10% ב־2019 ל־29% השנה, מה שמעיד על חוסר יכולת למכור ועל לחץ הולך וגובר על החברות להוריד מחירים.

  • לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בגלובס, המחירים ירדו בכ־2% בתשעת החודשים האחרונים, כאשר אזור תל אביב מוביל בירידות של 0.8% והדרום ב־0.6%, אך אזור חיפה דווקא נרשמה בו עלייה של 0.8%. הסיבה העיקרית היא היצע מוגבל יחסית של דירות חדשות בחיפה, וכן ההתמחות של מלאי הגרלות "מחיר למשתכן" שנוצר בעקבות עיכובים ארוכים, המושך רוכשים במחירי בסיס נמוכים.

  • מנהל התכנון מקדם מסלול שיאפשר להשלים בנפרד הכרעות שנותרו פתוחות בתוכניות התחדשות בניינית ולהוציא היתרים באמצעות אדריכל מורשה, במקום לחכות לוועדות. זאת לאחר אזהרת הרגולציה כי בשיטה הנוכחית לא יותר מ־5% מהתוכניות יתממשו. המהלך נועד לקצר דרמטית את זמני אישור הפרויקטים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!