אנבידיה ניפצה את התחזיות בדוח הראשון אחרי עזיבת הואנג — וההכנסות מישראל חצו 84 מיליארד דולר
הדוחות הרבעוניים של ענקית השבבים חשפו הכנסות של 115 מיליארד דולר, כשהפעילות הישראלית מהווה יותר מ-18% מההכנסות — אך הנתון מעלה שאלות קשות על התמ"ג הישראלי ועל ההתמכרות של הכלכלה לחברה אחת
דוח מפתיע ברגע רגיש: ההכנסות של אנבידיה הגיעו ל-115 מיליארד דולר
אנבידיה דיווחה הלילה על תוצאות הרבעון השלישי, והדיווח — הראשון מאז עזיבתו הסעירה של ג'נסן הואנג את תפקיד המנכ"ל — הפגין מפגן עוצמה שניפץ את התחזיות של האנליסטים. ההכנסות הגיעו לכ-115 מיליארד דולר, גבוה משמעותית מהצפי שרווח בשוק, וזאת בשוק שכולו עצור במעקב אחר החברה שהפכה למדד-על של כלכלת הבינה המלאכותית. מי שציפה לראות את נתוני החברה מתרסקים שבוע לאחר עזיבת המייסד והמנכ"ל לשעבר — התבדה. המספרים מלמדים כי הביקוש לשבבי העיבוד של החברה נותר חזק מתמיד, וכי עסקי תקשורת הנתונים, שבליבם עומדים מרכזי הפיתוח בישראל, ממשיכים להיות מנוע הצמיחה המרכזי של החברה כולה.
הדוח מגיע ברקע פרשה שהעסיקה את וול סטריט ואף את הבית הלבן. הואנג, שהודיע על פרישתו, שבר אחר כך את שתיקתו והודה: "עשיתי טעויות חמורות", ואף הודיע כי יהיה מוכן לשוב לתפקיד אם הדירקטוריון יבקש זאת — לאחר גל לחצים מצד עובדים, משקיעים ואפילו הנשיא טראמפ, שתמך בהשבתו. אלא שבאנבידיה הבהירו באופן רשמי: "לא מתכוונים להשיב את ג'נסן לתפקיד המנכ"ל", ובמסגרת החיפוש אחר מנכ"ל חדש אף פנתה החברה אל מנכ"ל Arm, רנה האס. במקביל חושפים תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל מעורבות חריגה של בתו של הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה — ותקריות שמתוארות כ"אתגר לכל מנכ"ל עתידי". חשבונות מסחר הקשורים בנשיא ארה"ב עצמם ביצעו, לפי תחקיר CNBC, לפחות 103 עסקאות במניית החברה מאז שובו לבית הלבן.
הפעילות הישראלית: 84 מיליארד דולר בשנה ו-18% מההכנסות של החברה
הנתון שעשוי לעניין את הקורא הישראלי יותר מכל מופיע בניתוח של דה-מרקר: פעילות תקשורת הנתונים של אנבידיה, שרובה ממוקמת בישראל, אחראית ליותר מ-18% מההכנסות של ענקית השבבים, וקצב ההכנסות השנתי שלה חצה את רף 84 מיליארד הדולר בשנה. מדובר בהיקף שמציב את הפעילות הישראלית של החברה בשווי כלכלי העולה על תוצר של מדינות שלמות, ומייצר עבור משק ההייטק המקומי אלפי משרות בכירות, שכר ברמה בינלאומית ואפקט רב-שכפול על סביבת הסטארט-אפים סביב מרכזי הפיתוח בתל אביב ובמרכז הארץ. תקשורת הנתונים — החומרה שמחברת בין אלפי שבבי GPU בתוך מרכזי הנתונים — היא תחום שבו צוותי הפיתוח הישראלים נחשבים לליבה הטכנולוגית העולמית של החברה.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מאחורי המספרים המרשימים מסתתרת תלות מסוכנת: כאשר חברה בודדת מייצרת כמחצית מהצמיחה של כלכלה לאומית, כל זעזוע בה — רגולטורי, פוליטי או תחרותי — הופך באופן מיידי לזעזוע בכלכלה הישראלית. הסתמכות כזו על עוגן בודד אינה נתון שיש לחגוג, אלא מקור סיכון מערכתי שדורש גיבוש מדיניות כלכלית שתפחית את ריכוזיות התלות.
אלא שדווקא החוזקה הזו מציבה את ישראל בפני שאלה כלכלית שלא נשמעה בעוצמה כזו מזה שנים: מה קורה כשחברה אחת מהווה גורם כה מכריע בצמיחה של כלכלה לאומית? לפי הנתונים שפרסם דה-מרקר, התמ"ג של ישראל צמח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 8%, אך אם מורידים ממנו את השפעת הכנסות אנבידיה — הנתון יורד ל-4%. במילים אחרות, כמחצית מהצמיחה המדווחת של הכלכלה הישראלית מיוחסת לחברה אחת בלבד. כפי שנוסח בניתוח המלווה: "בניכוי אנבידיה — מצבנו לא מצוין ומחייב החלטות קשות". מדובר בנתון שמעמת את המשק עם ריכוזיות חריגה, שמזכירה את התלות ההיסטורית בסקטור הביטחוני או בזכוכית האחת של אינטל בשנות ה-90 — אך בהיקפים גדולים בהרבה.
שאלת ה-100 מיליארד שקל: מה קורה לקניין הרוחני בישראל
החשש המערכתי של משרד האוצר ושל שוק ההון
בהקשר זה עולה השאלה שכונתה בסיקור המקצועי "שאלת ה-100 מיליארד שקל": האם אנבידיה תוציא את הקניין הרוחני שלה מישראל? ערך הקניין הרוחני שנרשם בספרי החברה בישראל מוערך בעשרות מיליארדים, וכל החלטה אסטרטגית של הדירקטוריון החדש — זה שמחפש מנכ"ל מחוץ לשורות ההנהלה המסורתית — עשויה להשפיע על היקף הפעילות המוטה בישראל. במקביל, גל הפיטורים העולמי בענקיות הטכנולוגיה לא פוסח גם על ישראל: תוך שישה שבועות פוטרו קרוב ל-2,000 עובדים בחברות הייטק ובחברות בורסאיות, וגם סנדיסק פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. הניגוד בין השיא ההיסטורי של הכנסות אנבידיה לבין ההתכווצות בשאר המשק מחדד את הפער ההולך וגדל בתוך ההייטק המקומי עצמו.
גם שוק ההון המקומי והקרנות הפנסיה נחשפים למגמה הזו. בהנהלות הקרנות המשקיעות בניירות הערך של ענקיות ה-AI הודגש בימים האחרונים כי "המשבר באנבידיה לא מדאיג את משקיעי האג"ח של ישראל — אין סיבה להתרגש", אך ההסתייגות הזאת לא ביטלה את העובדה שתיקי הגמל והפנסיה של הציבור הישראלי חשופים ישירות למנייה. נוסף על כך, ענקיות ה-AI העולמיות מסתערות על השוק הישראלי עצמו: OpenAI שכרה בכירים ישראלים, וענקיות נוספות נפגשות עם בנקים, קופות חולים ומשרדי ממשלה — כשהדרישות המקומיות הן עמידה ברגולציה ובכללי סייבר מחמירים. הפעילות המקומית של אנבידיה היא חלק מתמונה רחבה שבה הכלכלה הישראלית נמצאת במוקד של כלכלת ה-AI העולמית — אך בדיוק בגלל זה, גם במוקד הסיכונים שלה.
quiz האם ידעת ש…
אנבידיה מוכרת את תוצרתה לשנתיים מראש, וכך גם ארבע שנים לאחר מהפכת הבינה המלאכותית אין לה מתחרים משמעותיים בשוק מעבדי הקצה לעיבוד AI. המשמעות היא שגם אם הביקוש יתקרר, ההכנסות המובטחות כבר חוזים קשיחים — אך גם שהתלות של השרשרת כולה בחברה אחת היא חסרת תקדים.
ההנפקה של אנתרופיק והמבחן העולמי של כלכלת הבינה המלאכותית
הדוח של אנבידיה מתפרסם ימים ספורים לפני אירוע שמעורר התרגשות בשווקים: ההנפקה המדוברת של אנתרופיק, שזכתה לכינוי "ההנפקה המדוברת של השנה" ותתקיים ביום רביעי הקרוב. ניתוח ההנפקה, כפי שנוסח בגלובס, מעמיד למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית כולה — האם הערכי השווי האסטרונומיים של חברות ה-AI מתומחרים נכון, והאם מודל ההכנסות שלהן בר-קיימא. במקביל מוסיפים גופי מחקר כלכליים כמו האקונומיסט לטעון כי בועת הבינה המלאכותית מתקרבת לפיצוץ — אך שהיא לא תגרום למפולת בשווקים בדומה למשברים הפיננסיים הקלאסיים, משום שמימון הבנייה הנוכחי מתבסס על הון עצמי של הענקיות ולא על אשראי מוגזם. לצד זאת, סופטבנק סופגת הפסדים כבדים על השקעות ה-AI שלה — הודעה שהדגימה כי גם שחקנים גדולים נפגעים מהתנודתיות.
הנתונים של אנבידיה, על רקע הסיקור הציבורי הנרחב, ממחישים את הפער שבין הפונדמנטלים של החברה עצמה לבין השאלה הכלכלית הישראלית: החברה מוכרת את תוצרתה לשנתיים מראש, אין לה מתחרים משמעותיים בשוק מעבדי הקצה לעיבוד AI, ואף התקררות בביקוש לא תתבטא בהכנסות הקרובות. אבל עבור הכלכלה הישראלית ההשפעה דווקא נמצאת בשלב שבו הצמיחה המקומית כבר מחושבת דרך החברה — בסטטיסטיקה הרשמית, במס החברות ובשכר הגבוה שמוזרם למשק. כאשר המנוע המרכזי של הצמיחה הוא תלוי-מנכ"ל, תלוי-דירקטוריון ותלוי-החלטות גיאופוליטיות בין ארה"ב לסין — שם נמצאת השאלה האמיתית של המשק הישראלי, ולא במספרים עצמם.
מה שקורה סביב: סין, הסנקציות והשלמות העסקאות הגדולות
על רקע פרשת הואנג, בסין חוששים כי ארה"ב תנסה להגביל עוד יותר את הגישה לשבבים ולא תאפשר לייבא אותם ממדינות כמו סינגפור — חשש שמניע את חברות ה-AI הסיניות לפתח שיטות לעקוף את ההגבלות האמריקאיות. המתח הזה משפיע ישירות גם על אנבידיה, שצופה ירידה משמעותית בהכנסותיה בסין ברבעון הבא, ובכך עשוי להעמיק את התלות בשוק האמריקאי ובמרכזי הנתונים — ובהם הפעילות הישראלית. במקביל, בחזית הרכישות, נודע כי רכישת דקארט על ידי אמזון תיחתם בימים הקרובים בשווי של מעל 7 מיליארד דולר — עסקה שתוסיף עוד אקזיט משמעותי למאזן ההייטק המקומי, בשנה שבה נרשמו בסייבר הישראלי עסקאות ענק בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר.
בשורה התחתונה של הרבעון, המפגן הכלכלי של אנבידיה משלים תמונה דו-פנית למשק הישראלי: מחד, החברה מזרימה לכלכלה הכנסות, שכר ויוקרה טכנולוגית בהיקפים שלא היו כמותם; מאידך, היא הופכת את התמ"ג, את קופת המס ואת תדמית המשק לפונקציה של חברה אחת ושל מאבק שליטה אחד בתוכה. כפי שניסח גיא רולניק בדה-מרקר בכותרת שנתנה את הטון לדיון הציבורי — "הואנג הולך הביתה, אבל מי ירסן את ברון הטכנולוגיה הבא?" — השאלה הזו כבר לא נוגעת רק לוול סטריט, אלא גם למשרד האוצר בירושלים.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
לפי ניתוח של דה-מרקר, הפעילות בישראל אחראית ליותר מ-18% מההכנסות של אנבידיה, וקצב ההכנסות השנתי שלה מהפעילות המקומית חצה את רף 84 מיליארד הדולר בשנה.
-
אנבידיה דיווחה על הכנסות של כ-115 מיליארד דולר ברבעון, נתון שהיה גבוה משמעותית מהתחזיות של האנליסטים, בדוח הראשון שמפרסם החברה לאחר עזיבתו של ג'נסן הואנג את תפקיד המנכ"ל.
-
התמ"ג של ישראל צמח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 8%, אך בניכוי השפעת הכנסות אנבידיה קצב הצמיחה יורד לכ-4%. כלומר, כמחצית מהצמיחה המדווחת מיוחסת לחברה אחת.
-
הואנג הודיע כי יהיה מוכן לשוב לתפקיד אם הדירקטוריון יבקש זאת, אך בחברה הבהירו כי אין כוונה להשיב אותו לתפקיד המנכ"ל. הדירקטוריון אף פנה במסגרת החיפוש למנכ"ל חדש אל מנכ"ל Arm, רנה האס.