שנת 2025 בישראל מתאפיינת בהתפתחויות דרמטיות של כלכלת הצרכנות המקומית: האצה בקצב רכישות אונליין, פריחת שוק השוואות המחירים, עליות מתונות של המחירים במוצרים בסיסיים מול ירידת עלויות עבור שירותים ותחומים דיגיטליים. הלקוח הישראלי כיום הוא צרכן עצמאי מבוסס-מידע, שהכל בידיו – בדיקה, השוואה, רכישה ומעקב אחר זכויותיו. מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.2% לאורך 2025, כשהאינפלציה השנתית לחודש אוקטובר עמדה על 2.5%, תוך הצביעה על ייצוב יחסי בעקבות הנדנדות של פעמים רבות בשנים הקודמות.

זירת המחירים – יוקר המחיה החדש

אין עוררין שישראלים חשים את המכבש הכלכלי. גל עליית מחירים במזון, שירותי בריאות, ביטוח, ותחבורה אישית מטרידים את הציבור והפוליטיקאים כאחד. האינפלציה בישראל מסתכמת כיום ב-3.2% בשנה, במקום היעד של 1%-3% של בנק ישראל. עם זאת, צמיחת אפליקציות דיגיטליות לזיהוי מחירים, תיעוד הוצאות, ותיווך ב"שוק השקוף" מדרבנים התנהלות צרכנית אחראית. המודעות הולכת וגדלה; צרכן המבצע קניות מזון עם סריקת ברקודים, בודק זמינות אצל המתחרים ומבצע רכישה מושכלת עם שילוב הנחות.

שרינקפלציה – האינפלציה החבויה

תופעה מטרידה וחדשה בשוק הישראלי היא "שרינקפלציה" – מצב שבו יצרני מוצרים מקטינים את גודל המוצר מבלי להפחית את המחיר. עשרות מוצרים בחנויות סופרמרקט בישראל הצטמצמו באופן שיטתי: טונה פילטונה התכווצה מ-632 גרם ל-560 גרם (ירידה של 11%), ג'ל כביסה קרפור מ-1.5 ליטר ל-1.25 ליטר (הפחתה של 17%), קקאו הולנדי של טעמן מ-370 גרם ל-350 גרם (הפחתה של 6%). עד אפריל 2025 נרשמו מעל 60 מקרים כאלו של הקטנת מוצרים, חלקם אף שלוש פעמים בחודשיים או שלוש.

עליות מחוקות ממשלתיות – ההשפעה על המשקים הביתיים

המע"מ עלה מ-17% ל-18% ב-1 בינואר 2025 – לראשונה מזה כמעט עשור, והיעלאות גרר התייקרות רוחבית בכל תחום אפשרי: דיור, מזון, דלק, תחבורה, בילויים וביטוח. תעריפי הארנונה עלו ב-5.3%, שיא של 17 שנה, כשבמשרד הפנים מציינים שהעדכון נובע בין היתר מזינוק של 7.8% בשכר במגזר הציבורי. עוד חיתוך נוסף בחקיקה: יום הבראה נוסף קוצץ – ההפחתה אושרה לשנת 2025, עם תחזית הכנסה של 1.3 מיליארד ש"ח לקופת המדינה. עובדים עם שכר חודשי נמוך מ-6,150 ש"ח איבדו חצי יום הבראה, ואילו האחרים איבדו יום שלם. שכר עובדי המגזר הציבורי קוצץ ב-3.3% בשנת 2025.

אתגר כוח קנייה

הארגון הבינלאומי OECD המדרג את ישראל בין ארבע המדינות עם יוקר המחיה הגבוה ביותר מבין 38 המדינות החברות. הפער בין השכר לכוח הקנייה חמור לא פחות: כוח הקנייה של שעת עבודה ממוצעת בישראל נמוך בכ-30% מהממוצע ב-OECD, ובפער של עד 175% על מוצרי צריכה בסיסיים לעומת מדינות כמו צרפת וארה"ב.

מועדוני לקוחות, נאמנות וטכנולוגיה

התחזקות מועדוני לקוחות, חבילות משתלמות, אפליקציות לנייד והשוואה ושיטת ה"קאשבק" הפכו חלק מסדר היום של הצרכן המקומי. הצרכן נהנה לבחור באינספור פלטפורמות לקבלת החזר כספי, שוברי הנחה וקבלת שירותים אישיים. רשתות הסופרמרקט בישראל, העמיקו בפיתוח מערכות דיגיטליות לזיהוי העדפות הלקוח ותמחורים ממוקדים. אפליקציות שונות כמו CHP מאפשרות לצרכנים להשוות מחירים בקלות ולתכנן קניות חכמות.

אחריות תאגידית, שירות וזכויות

הגברת החקיקה להגנת הצרכן מתבטאת בחובת גילוי מלא של רכיבים, שדרוג שירות הלקוחות והצהרת אחריות. רפורמת המזון החדשה, שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2025, אימצה 40 רגולציות אירופיות בנוגע לדרישות תיוג מזון, הרכב מוצרים ומונע זיהומים ושאריות חומרי הדברה. במקביל, התחרות הביטוחית הביאה להשקת פתרונות ביטוח מהירים ודיגיטליים, ללא טפסים מסורבלים. הציבור הישראלי מגלה יותר אומץ ועוצמה משפטית אל מול תאגידים שלא עומדים בסטנדרטים, במיוחד הודות לשירותי עריכת-דין דיגיטליים ופורומים קהילתיים לתלונות.

מהפכת הצרכנות החברתית

מהלכים חברתיים מקומיים להעמקת החינוך הפיננסי, לצד קבוצות רכישה קהילתיות ("קונים יחד חכם"), ודגש על קיימות ושקיפות, הפכו חלק אינטגרלי מהמערכת המקומית. אלו מעניקים עוצמה לקבוצות מוחלשות, שמציבות דרישה לא רק למחיר הוגן – אלא לסחר הוגן ופיקוח אפקטיבי. קבוצות פייסבוק וקבוצות ווטסאפ קהילתיות מפיצות מידע על מחירים, הנחות, ומוצרים מסוכנים.

גלובליזציה דיגיטלית וחוקי משחק משתנים

השפעת אתרי הסחר באירופה וארה"ב מגבירה לחץ על הרשתות המקומיות: חנויות ישראליות נדרשות להוזיל עלויות אספקה, לייעל את השירות ולספק חווית לקוח טובה ותחרותית. אפיקי אספקה ישירה מחו"ל הרחיבו את ההיצע והמגוון, אך הגדילו את רגולציית האכיפה על יבוא אישי ועל חבילות מחו"ל. צרכנים בישראל משתמשים בפלטפורמות בינלאומיות כמו AliExpress ו-Amazon כדי לעקוף מחירים מקומיים, תופעה שמעודדת הורדת מחירים והגברת התחרות.

הצרכן הישראלי בעתיד יהיה יותר מכוון מידע ומנוסה בטכנולוגיה. רגשות היסטוריים כלפי מותגים ייתכן שיופחתו על חשבון שקיפות, ערך וקיימות. תנאים אלו לוכדים פתח לזנים חדשים של עסקים, אבל גם ממציאים סיכונים לחברות קיימות שלא יתמודדנו עם השינוי.