מצור הורמוז מערער את שוקי האנרגיה: אירופה על סף מחסור דלק וישראל בפני זינוק מחירים דו-ספרתי

המצור האמריקאי על מצר הורמוז משנה את כללי המשחק בשוק האנרגיה העולמי

ההחלטה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להטיל מצור ימי רשמי על מצר הורמוז, במסגרת העימות המתהווה עם איראן, חוללה רעידת אדמה במפת האנרגיה הגלובלית. הצעד, שהגיע שבוע לאחר תחילת הפסקת האש, אוסר על תשלום דמי מעבר לטהרן ומונע ממכליות עם קשרים איראניים לעבור דרך הנתיב הימי האסטרטגי. מדובר בעורק תחבורה שמעביר כחמישית מההיצע העולמי של נפט גולמי, וחסימתו יוצרת לחצים חסרי תקדים על שווקי האנרגיה. סוחרים בבורסות הסחורות ברחבי העולם מתמחרים מחדש את הסיכונים, ומחיר חבית הנפט מסוג ברנט קפץ בכתשעה אחוזים תוך ימים ספורים. הלחצים האינפלציוניים שנוצרו בעקבות כך משפיעים ישירות על תחזיות הריבית של הבנק הפדרלי האמריקאי, שכעת נראה כי יקטין באופן משמעותי את היקף הורדות הריבית עד סוף השנה.

ההיבט המרכזי בהחלטת המצור נוגע לאופן שבו טראמפ מבקש לנצל את המשבר האנרגטי ככלי לחץ כפול. מחד גיסא, המצור נועד לחנוק את כלכלת איראן ולמנוע ממנה הכנסות ממכירת נפט ומדמי מעבר בהורמוז. מאידך גיסא, ארצות הברית עצמה נהנית מהמצב בזכות ייצוא הנפט המקומי שלה שהגיע לשיא של חמישה מיליון חביות ביום. הכנסות המס מהיצוא המוגבר מזרימות מיליארדי דולרים לקופת המדינה, וחברות האנרגיה האמריקאיות רושמות רווחים חסרי תקדים. עם זאת, הצרכן האמריקאי הממוצע משלם את המחיר בפומבי בזכות עליית מחירי הדלק בתחנות, מה שמייצר פרדוקס פוליטי-כלכלי מורכב. המצור גם מאלץ מדינות שתלויות בנפט המפרץ לחפש מקורות חלופיים, ורבות מהן פונות דווקא לארצות הברית כספקית מחליפה.

אזהרת פאתיח בירול: אירופה עלולה להישאר ללא דלק תעופה תוך שישה שבועות

ראש סוכנות האנרגיה הבינלאומית, פאתיח בירול, העלה בימים האחרונים הערכה מטרידה במיוחד לגבי מצבה של אירופה בכל הנוגע לאספקת דלק סילוני. לדבריו, מחירי הדלק הסילוני בעולם זינקו בשמונים אחוז מאז פרוץ המלחמה בין ארצות הברית וישראל לאיראן, ואירופה נמצאת בחזית הפגיעה בשל תלותה המבנית בנפט שעובר דרך מצר הורמוז. האזהרה הספציפית קובעת כי אם המצב הנוכחי יימשך, נמלי התעופה הגדולים ביבשת עלולים להישאר ללא דלק למטוסים תוך שישה שבועות בלבד. מדובר בתרחיש חסר תקדים שעלול לשתק את תעשיית התעופה האירופית כולה, עם השלכות קטסטרופליות על מגזר התיירות, המסחר הבינלאומי ושרשראות האספקה הגלובליות.

הסיבה לפגיעה החמורה במיוחד של אירופה טמונה במבנה התלות האנרגטית שלה. בניגוד לארצות הברית שהפכה בשנים האחרונות ליצואנית נפט עצמאית ואף מרוויחה מהמשבר, אירופה ממשיכה להיות תלויה במידה רבה ביבוא נפט מהמפרץ הפרסי. חסימת הורמוז פוגעת ישירות בעורק האספקה הזה, והחלופות הזמינות מוגבלות מאוד. מדינות אירופיות כמו גרמניה כבר נוקטות צעדים חירום, כולל סבסוד דלק, הקפאת מחירים בתחנות ואף חקיקת חוקי-בזק נגד התייקרויות. עם זאת, הצעדים הללו אינם יכולים לפתור את הבעיה המבנית של היצע מוגבל מול ביקוש קבוע. בירול הדגיש כי אובדן הנפט בחודש אפריל צפוי להיות כפול מזה שנרשם בחודש מרץ, מה שייצור לחץ אינפלציוני חריג ויפגע קשות בצמיחה הכלכלית של מדינות רבות ביבשת. המצב מחייב את הממשלות האירופיות להעריך מחדש את מדיניות האנרגיה שלהן ולשקול צעדים דרסטיים כולל קיצוב דלק.

השלכות ישירות על חברות התעופה ושוק התיירות האירופי

חברות התעופה האירופיות מוצאות עצמן בחזית הקרב בלי שום יכולת להשפיע על המתרחש. עלויות הדלק מהוות בדרך כלל בין שליש לרבע מהוצאות התפעול של חברת תעופה מסחרית, וזינוק של שמונים אחוז במחיר הדלק הסילוני משמעותו פגיעה ישירה ברווחיות וביכולת התחרותית. חברות שכבר סבלו ממשברים רבים מאז מגפת הקורונה עלולות למצוא עצמן שוב על סף קריסה, הפעם בגלל גורם שאינן יכולות לשלוט בו. ההשפעה על שוק התיירות צפויה להיות מהירה וחמורה, שכן עליית מחירי הטיסות תפחית באופן משמעותי את הביקוש מצליינים, במיוחד משווקים שבהם הרגישות למחיר גבוהה. מלונאים, ספקי שירותים ועסקים מקומיים באתרי תיירות מרכזיים כבר מתחילים להיערך לגל פגיעות שעלול להימשך חודשים ארוכים.

ישראל בפני זינוק דו-ספרתי: מחירי הדלק יקפצו ביותר מ-12% בשבוע הקרוב

הגלים ההדף של סגירת מצר הורמוז מגיעים לחופי ישראל בצורה ישירה ומיידית. בשל התייקרות הנפט הגולמי בשווקים העולמיים בשילוב עם התחזקות שער החליפין של הדולר, מחירי הדלק בתחנות בישראל צפויים לקפוץ בשיעור דו-ספרתי כבר בעדכון הקרוב. ההערכות בשוק נוקבות בעלייה של מעל שנים עשר אחוז, מה שיביא את מחיר הליטר לרמות חסרות תקדים. מדובר בפגיעה ישירה בכיסו של הצרכן הישראלי, אך השפעותיה חורגות הרבה מעבר לעלות התדלוק הפרטי. מחיר הדלק משפיע ישירות על עלות התובלה במשאיות ובמטוסים, ומשם הדרך קצרה להתייקרות מחירי הסחורות בכלל ולעלייה נוספת במדד המחירים לצרכן.

הממשלה נמצאת תחת לחץ גובר להתערב ולמנוע את הזינוק הצפוי, כשהכלי העיקרי שעומד לרשותה הוא הפחתת מס הבלו על דלק. מס הבלו מהווה רכיב משמעותי במחיר הליטר, והפחתה חלקית שלו יכולה לרסן במידת מה את העלייה במחיר שמשלם הצרכן. עם זאת, כל הפחתה בבלו פירושה ירידה בהכנסות המדינה בזמן שבו הוצאות הביטחון מתנפחות במהירות. הדילמה הזו מונעת ממקבלי ההחלטות לנקוט עמדה ברורה, ובינתיים הצרכן נותר חשוף לגל ההתייקרויות. ההשפעה על האינפלציה המקומית צפויה להיות משמעותית, שכן עליית מחירי האנרגיה נחשבת לאחד הגורמים המשפיעים ביותר על מדד המחירים לצרכן. בנק ישראל ייאלץ להתמודד עם סחיפה אינפלציונית נוספת בדיוק בנקודה שבה התחזיות הצביעו על אפשרות לרווחה במדיניות המוניטרית.

הפגיעה באסדות הגז והחזרה לדלקים מזהמים

מעבר לעליית מחירי הדלק בתחנות, המשבר האנרגטי פוגע ישירות במשק הגז הישראלי. אסדות לווייתן וכריש מושבתות כבר יותר משבועיים בשל המלחמה עם איראן וחזבאללה, וסיום השבתה זו אינו נראה באופק. המשק הישראלי נאלץ לחזור לשימוש בפחם ובסולר המזהמים כדי לייצר חשמל, מה שמייצר פגיעה סביבתית משמעותית לצד הנזק הכלכלי. ההערכות הן שהמשק מפסיד כ-300 מיליון שקל בכל שבוע של השבתה, והנזק המצטבר כבר עומד על סכום של כ-600 מיליון שקל. ההשבתה פוגעת גם בהסכמי היצוא למצרים וירדן, מה שמערער את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אמינה באזור ומשלח אותות מדאיגים למשקיעים בינלאומיים בתחום האנרגיה.

החזרה לשימוש בפחם מסמנת מפלה מדאיג במדיניות האנרגיה הישראלית. שנים של השקעות בתשתיות גז טבעי ובמעבר למקורות אנרגיה נקיים יותר נסוגות בפני המציאות הביטחונית, והמדינה מוצאת עצמה חוזרת לדלקים מזהמים שממילא נועדו לצאת משימוש. הטילים האיראניים שפגעו בסמוך לבית הזיקוק בחיפה הדגישו את הסכנה שבריכוזיות יתר בתשתיות האנרגיה, ומעוררים שוב את הדיון על הצורך בפיזור אנרגטי. משרד האנרגיה מצהיר כי המערכה האזורית תפחית את האיומים על תשתיות האנרגיה, אך בפועל המצב מדגיש את הפגיעות המבנית של המשק הישראלי ואת הצורך בתכנון ארוך טווח שיכלול חלופות אנרגטיות מגוונות. המשבר גם מעלה מחדש את השאלה האם ישראל צריכה לשקול הקמת כורים גרעיניים אזרחיים כדי להבטיח עצמאות אנרגטית אמיתה.