סבסוד המשכנתאות: הפתעה יקרה בקופה הציבורית

הממשלה נגד המקצוענים

החלטת הממשלה לאשר את תוכנית סבסוד המשכנתאות מציינת נקודת מפנה משמעותית ביחסים שבין הדרג המדיני לבית ההשקעות והמקצוענים במשרד האוצר. למרות אזהרות חריפות מצד נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ובכירים באגף התקציבים, השרים נתנו אור ירוק למהלך שמוערך בעלות של כ-2 מיליארד שקלים בשנה ועשוי להגיע ל-10 מיליארד שקלים בסך הכל. התוכנית, אותה קידם היועץ הכלכלי לממשלה פרופ' אבי שמחון, נועדה להקל על רוכשי הדירות החדשות, אך נולדה ללא מקור תקציבי מוגדר ומוסכם, עובדה שיצרה זעם רב בקרב ראשי המשק. הנגיד ירון הבהיר כי מדובר במהלך שסותר את מדיניות הריסון הפיסקלי הנדרש בעיצומה של מלחמה יקרה, וכי הוא עלול לסכן את יציבות המחירים ואת שער החליפין של השקל. גורמים בבנק המרכזי הזהירו כי הזרמת כספים ממשלתית מסיבית לשוק ללא גיבוי של הכנסות תוביל לאינפלציה גואה, ותאלץ את בנק ישראל להשאיר את הריבית ברמה גבוהה לתקופה ארוכה מהצפוי.

המנגנון הכלכלי וההשלכות על מחירי הדיור

מנגנון הסבסוד שאושר מתמקד בסיוע לרוכשי דירות לצורך ניהול תשלומי ההחזר החודשיים בשנים הראשונות של המשכנתה, ובכך מגדיל באופן מלאכותי את כוח הקנייה של משקי הבית. עם זאת, כלכלנים בכירים בשוק ההון מזהירים מפני תופעה מוכרת, שבה דרבון הביקושים ללא תוספת מקבילה בהיצע הדירות מוביל לתוצאה אחת ברורה: זינוק חד במחירי הנדל"ן. ההיסטוריה הכלכלית של ישראל מלמדת כי בכל פעם שהמדינה נכנסה לשוק עם תוכניות סיוע נדיבות, התוצאה הייתה לחץ אדיר כלפי מעלה על המחירים, שבסופו של דבר מחק את ההטבה שניתנה לאזרח. המהלך הנוכחי מגיע על רקע שיתוק כמעט מוחלט בענף הבנייה בשל המצב הביטחוני, מחסור חמור בכוח אדם זר וקושי בהשגת אשראי ליזמים, מצב שעלול להחריף את המחסור וליצור פער בלתי נתפס בין הביקוש המסובסד לבין ההיצע המצטמצם. שמאים מקצועיים טוענים כי במקום לסייע לאזרח הקטן, המדינה למעשה מממנת בעקיפין את רווחי היזמים ובעלי הקרקעות, ודוחפת את השוק לבועה מסוכנת.

הסיכון בהגדלת הביקוש המלאכותי

ניתוח מעמיק של השלכות המהלך מעלה כי כניסת הממשלה כערב למשכנתאות מסירה מהלווים את הצורך בשיקול דעת מחמיר, מה שמעודד לקיחת סיכונים יתר ולוואת יתר. הגדלת סל הקנייה של הצרכנים מאפשרת להם להציע מחירים גבוהים יותר על נכסים, תוך דחיקת רגליהם של אלו שאינם נהנים מהסבסוד, ובכך נוצרת פגיעה ישירה בשוויון ההזדמנויות בשוק. המציאות הכלכלית מלמדת כי כאשר הממשלה מסבסדת חלק מהותי מהריבית, היא מנתקת את הקשר בין רמת הסיכון האמיתי של הלווה לבין המחיר שהוא משלם על הכסף. מצב זה יוצר עיוות מחיר קשה, שבו ערכם של הנכסים מתנתק מהיסודות הכלכליים של השוק החופשי ועובר להיות מונחה על ידי תמריצים ממשלתיים. תופעה זו עלולה להוביל ליצירת דור חדש של לווים פגיעים, שיתקשו לעמוד בתשלומי המשכנתה ברגע שתקופת הסבסוד תסתיים או במקרה של הרעה בתנאי השוק, דבר שמסכן את יציבותם של הבנקים ושל המערכת הפיננסית כולה.

חשש עמוק מתעדוף סקטוריאלי

אחת הביקורות המרכזיות והקשות ביותר שהופנו נגד המתווה נוגעת לחשש מפני חלוקה לא שוויונית של הטבות הסבסוד בין קבוצות שונות באוכלוסייה. נתונים שהוצגו בדיונים הפנימיים מצביעים על כך שהמגזר החרדי צפוי ליהנות מנתח גדול בצורה לא פרופורציונלית מהתוכנית, בעיקר בשל החשיפה הגבוהה של ציבור זה למסלולי המשכנתא המסובסדים. המאפיינים הדמוגרפיים של החברה החרדית, הכוללים משפחות מרובות ילדים ורמות הכנסה נמוכות יחסית, יוצרים התאמה מושלמת בין רף הזכאות שנקבע בתוכנית לבין הפרופיל הכלכלי של רוכשי הדירות במגזר זה. מציאות זו מכניסה את משרד האוצר למבוכה רבה, שכן תוכנית שהוצגה כסיוע לאומי כללי לכלל הציבור הישראלי הופכת בפועל לכלי שמשרת בעיקר ציבור מצביעים מוגדר. למרות הצהרות ראש הממשלה על כוונה להתערב ולהרחיב את הקריטריונים כך שיכללו גם אוכלוסיות נוספות, גורמים מקצועיים חוששים כי הנוסח הנוכחי יוצר עיוות עמוק שיחריף את הפערים החברתיים והכלכליים במדינה.

כלכלת מלחמה, מחיר הכסף והקפאת הריבית

אישור תוכנית סבסוד המשכנתאות חייב להיבחן על רקע הרחב יותר של כלכלת המלחמה המתמשכת ותקציב הביטחון העצום שנדון ואושר לאחרונה. מדינת ישראל שרויה בעיצומה של לחימה מרובת חזיתות, אשר שואבת משאבים כספיים אדירים שהביאו את בנק ישראל להקפיא את הריבית ברמה של 4 אחוזים, בניגוד לציפיות השוק להורדה. ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי נבעה מחששות עמוקים בבנק המרכזי כי הלם ההיצע שנוצר בשל המלחמה, יחד עם חולשת השקל והזינוק במחירי האנרגיה בעולם, ידלקו מחדש את אש האינפלציה. בנק ישראל מסר מסר ברור לפיו כל מהלך פיסקלי מרחיב, כגון סבסוד משכנתאות, יקשה עוד יותר על ניהול המדיניות המוניטרית ויעכב את החזרת המשק למסלול של צמיחה יציבה. במקביל, הציבור הרחב חש בעוצמה את הלחצים הכלכליים גם דרך קפיצת מחירי הדלק מעבר ל-8 שקלים לליטר ועליית מחירי המזון, מה שמקשה עוד יותר על יכולת ההתמודדות של משקי הבית עם הלוואות הדיור.

פגיעה אפשרית בדירוג האשראי וגיוסי החוב

השלכות המהלך חורגות מגבולות שוק הנדל"ן ונוגעות ישירות ליכולת של מדינת ישראל לגייס כספים בשווקים הבינלאומיים. חברות דירוג האשראי עוקבות בדאגה אחר התנהלות התקציבית של ישראל, והוספת הוצאה של מיליארדים ללא מקור מימון ברור עלולה להוביל להורדת דירוג האשראי של המדינה. הורדת דירוג תגרור עלייה בריבית שישראל תידרש לשלם על החוב הלאומי שלה, העומד כבר על סכומי עתק, ובכך תכביד עוד יותר על קופת המדינה. בנוסף, הדבר עלול לייקר את האשראי העסקי והפרטי במשק, ולהאט את ההשקעות בתשתיות ובתעשייה. ניסיון העבר מלמד כי אובדן אמון מצד המשקיעים הגלובליים קורה במהירות, והשלכותיו עלולות להיות הרסניות לצמיחה הכלכלית לטווח הארוך. התערבות ממשלתית מסיבית בשוק האשראי, במיוחד כאשר היא נעשית תחת לחץ פוליטי וללא תכנון מקצועי, נתפסת כסיכון מערכתי שעלול לפגוע בחוסן הכלכלי שנבנה בעמל רב.

התקציב החדש והגירעון המתרחב

המשמעויות הפיסקליות של החלטת הסבסוד מטילות צל כבד על יציבותו של תקציב המדינה, אשר אושר רק לפני ימים ספורים. אישור התקציב לווה בדיון סוער סביב גובהו של סעיף הביטחון וסביב יעד הגירעון, אותו הציבה הממשלה ברמה גבוהה שכבר עוררה ביקורת מצד גופי הדירוג. כעת, עם הצטרפותה של תוכנית המשכנתאות ללא מקור מימון מוגדר, גדל הסיכון שהגירעון בפועל יחרוג מהיעד ויגיע ל-5.3 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי, כפי שהעריכה חטיבת המחקר של בנק ישראל. על מנת לממן את התוכנית החדשה לצד צרכי הביטחון ההולכים וגדלים, תידרש המדינה להגדיל באופן ניכר את היקף הנפקות החוב הממשלתי, צעד שעלול להוביל לעלייה בפרמיית הסיכון הנדרשת על ידי המשקיעים. גורמים ממשלתיים מעלים בעל פה כי המהלך עלול לאלץ את האוצר להכניס יתרות מס חדשות או להעלות מיסים קיימים עם תום הקרבות, צעד שיפגע במנועי הצמיחה של המשק ויאריך את תקופת ההתאוששות הכלכלית הצפויה. מחיר הדלק המאמיר והתייקרות המזון רק מוסיפים לתחושת המצוק הכלכלי, ומגבירים את הצורך בפתרונות יצירתיים ומאוזנים שאינם פוגעים ביציבות המקרו-כלכלית.