הדולר מתמוטט לקראת 3.04 שקלים והבורסה בתל אביב צוללת: הגאו-פוליטיקה שולטת בשווקים

הדולר קורס לקידומת 2: צעדי ענק שלא נראו מזה שלושה עשורים

שער הדולר ירד בימים האחרונים בצורה חדה ומתמשכת, והגיע לרמות שלא נצפו בשוק המטבע הישראלי מזה למעלה מ-30 שנה. המטבע האמריקאי מתקרב במהירות לקידומת 2, כלומר לשער של 3 שקלים ומטה לדולר, אחרי שנסחר בסביבות 3.04 שקלים. התנועה משקפת שילוב של גורמים מקומיים וגלובליים שמפעילים לחץ חסר תקדים על המטבע האמריקאי בזירה הישראלית. מצד אחד, הפסקת האש באיראן והשיחות הישירות שמתנהלות מול לבנון מפחיתות את פרמיית הסיכון הגיאופוליטית שתמכה בדולר במשך חודשים ארוכים. מצד שני, החולשה הגלובלית של הדולר מול מטבעות עיקריים, יחד עם פערי הריבית שעדיין משמעותיים לטובת השקל, יוצרים מנוע חזק לייסוף מתמשך.

השקל התחזק ב-0.2% ביום המסחר האחרון לעומץ המטבע האמריקאי, והגיע לרמה של 3.046 שקלים לדולר. הירו התחזק אף הוא ב-0.5% ל-3.565 שקלים, מה שמעיד על מגמה רחבה יותר של חולשה במטבעות זרים מול השקל. שוק המטבעות בישראל מגיב לא רק להתפתחויות הביטחוניות אלא גם לציפיות מקרו-כלכליות, כולל הערכות לגבי מדיניות בנק ישראל בפגישה הקרובה להחלטת הריבית. כלכלנים בשוק מעריכים כי הגירעון התקציבי צפוי לחרוג מהיעד שהציבה הממשלה, דבר שעלול להשפיע על ההחלטה בדרכים שונות. עם זאת, בסביבה המוסדית שומרים על זהירות ומציינים כי סיכונים גיאופוליטיים עדיין תלויים מעל השוק ועלולים להפוך את המגמה בן רגע.

המנצחים והמפסידים מייסוף השקל

התחזקות השקל יוצרת מציאות שונה לחלוטין לשחקנים השונים במשק הישראלי. יצואנים, ובמיוחד חברות הייטק הנסחרות בנאסד"ק שמדווחות הכנסות בדולרים ומפירות הוצאות בשקלים, סופגים פגיעה ישירה ברווחיות שלהם ככל שהמטבע המקומי מתחזק. מנגד, יבואנים וצרכנים נהנים מירידה במחירי מוצרי היבוא, החל מנפט וגז וכלה במוצרי צריכה בסיסיים. חברות הנדל"ן שהלוות במטבע חוץ נהנות מהפחתה בערך החוב הריאלי שלהן, בעוד שמשקיעים בתעודות סל על מדדי חוץ חווים ירידה בערך ההשקעה שלהם. המתח בין האינטרסים הסותרים האלה מעצב את הדינמיקה בשווקים ומשפיע ישירות על תזרימי ההון בין המגזרים השונים.

הבורסה בתל אביב ננעלת בירידות חדות על רקע המתיחות

בניגוד מוחלט לעלייה בוול סטריט, הבורסה בתל אביב הגיבה בירידות חדות לכישלון המו"מ בין ארה"ב לאיראן ולהכרזת טראמפ על הטלת מצור ימי על מצרי הורמוז. מדד ת"א 35 נפל בכ-1.4% ומדד ת"א 90 נחלש בכ-1.6%, כשמניות הבנייה והביטוח מובילות את הירידות. מדד ת"א ביטוח איבד 2.2% ביום המסחר, ומניית פאלו אלטו צללה במעל 7% באחת התנועות החדותות ביותר ביום. חברת מיטב דאגל העריכה בפרסומיה כי העלויות של המערכה הביטחונית האחרונה הן פי שלושה מאלו של מבצע יוני השנה, וקיימת הערכת חסר משמעותית של הסיכון הגיאופוליטי בשוק.

מניות האנרגיה היו היחידות שהצליחו לסיים בעליות, כשמדד ת"א נפט וגז קפץ בכ-1% על רקע עליית מחירי הנפט בעולם. הנפט הגולמי מסוג WTI נסחר מתחת לרף 96 דולר לחבית, אחרי שבשיא המתיחות חצה את רף 100 הדולרים. גם באירופה ובחוזים עתידיים בניו יורק נרשמה מגמה שלילית, מה שמעיד על כך שהקרבה לקידומת 2 של הדולר לא הספיקה להציל את שוק המניות המקומי מההשפעה הפסיכולוגית של המתיחות הביטחונית. הפער בין התגובה החיובית בשוק המטבע לבין התגובה השלילית בשוק המניות משקף חוסר אמון מתמשך של המשקיעים המוסדיים בבורסה המקומית.

מניות ההייטק והשבבים: בין וול סטריט לתל אביב

סקטור הטכנולוגיה והשבבים מציג פערים משמעותיים בין התנהגותו בוול סטריט לבין הבורסה בתל אביב. בעוד שבניו יורק ענקית מחשוב הענן אורקל זינקה בחדות על רקע תחזיות חיוביות, ומניית סנדיסק המשיכה בזינוק החריג שלה שהגיע לכ-2,400% בשנה האחרונה, בתל אביב התמונה שונה. אנליסטים מציינים כי מניות השבבים בתל אביב מחכות לבשרה מהבית הלבן בנוגע להסרת מגבלות ייצוא לסין, אך הסלמה מחודשת עם איראן עלולה לסכן את המומנטום החיובי. חברות IT ישראליות כמו אברא, מלם תים וחילן סופגות שחיקה חדה במכפילים שלהן, כשחלקן נסחרות בהנחה של 28% עד 37% מהממוצע ההיסטורי של חמש השנים האחרונות, למרות שמומחים טוענים שהן זולות משמעותית יחסית למתחרות הגלובליות כשמנרמלים את המכפילים לצמיחה.

וול סטריט קופצת על דברי טראמפ: האופטימיות מנצחת את הפחד

המסחר בוול סטריט הציג סיפור שונה לחלוטין מזה של תל אביב. למרות כישלון סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן והכרזת טראמפ על הטלת מצור ימי על מצרי הורמוז, המדדים חתמו את המסחר בעליות חדות. הנאסד"ק קפץ בכ-1.2%, מדד S&P 500 עלה בכ-1% ודאו ג'ונס הוסיף 0.6%. המפנה חל בדקות האחרונות של המסחר, אחרי שהנשיא טראמפ אמר בהצהרה פומבית כי "האיראנים התקשרו, הם רוצים הסכם". הדברים הקפיצו את השווקים והביאו להיפוך מלא של המגמה השלילית ששררה במהלך רוב יום המסחר.

חלק מהמשקיעים בוול סטריט מעריכים כי המצור הימי על מצר הורמוז הוא עדיין מהלך טקטי במסגרת משא ומתן, ולא שלב של הסלמה בלתי הפיכה. מדד הפחד VIX, שמדד את תנודתיות השוק, ירד משיאיו למרות המתיחות, מה שמעיד על כך שחלק מהאנליסטים סבורים כי שיא הפחד מאחורינו. עם זאת, מומחים אחרים מזהירים כי קריסה בשווקים אפשרית לחלוטין אם המגעים ייכשלו שוב, וכי התגובה החיובית הנוכחית מבטאת הערכת חסר של הסיכונים הגיאופוליטיים. מחירי הנפט ננעלו מתחת לרף 100 דולר לחבית, אך עדיין גבוהים בכ-30% מהרמות שלפני המתיחות, דבר שממשיך להטיל איום על אינפלציה וצמיחה גלובלית.

השפעות על המשקיע הישראלי: בין תיק פנסיוני לחסכונות בשקל

המשקיע הישראלי הממוצע נמצא במרכזן של שתי מגמות סותרות. מצד אחד, ייסוף השקל מגדיל את ערך החסכונות במטבע המקומי ומפחית את עלות המחייה במוצרי יבוא. מצד שני, תיקי הפנסיה וקרנות ההשתלמות, שחלק ניכר מהם מושקע בשוקי חוץ, סופגים פגיעה מהתחזקות השקל ומהירידות בשווקים הבינלאומיים על רקע המתיחות. כלכלנים מצביעים על כך שבתקופת המלחמה רשמה האג"ח הממשלתית השקלית ל-10 שנים את עליית התשואות המתונה ביותר בהשוואה בינלאומית, מה שמעיד על ביקוש מוגבר לחוב ישראלי חרף הסיכונים. הדינמיקה הזו מחייבת משקיעים לשקול מחדש את חלוקת הנכסים בין חשיפה מקומית לבינלאומית, תוך התחשבות בכך שהקרבה לקידומת 2 של הדולר עלולה להיות זמנית אם המצב הביטחוני יתדרדר שוב.