מצור הורמוז, מחסור בדלק סילוני ואסדות מושבתות: משבר האנרגיה מכה בכל החזיתות

המצור הכפול על מצר הורמוז מעצב מחדש את מפת האנרגיה העולמית

ההחלטה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להטיל מצור ימי רשמי על מצר הורמוז, במקביל לאיומי איראן לחסום את הנתיב ולגבות עמלת שיט מכל כלי שיט שעובר בעורק הימי הקריטי, יוצרת מציאות גיאופוליטית חסרת תקדים בשוקי האנרגיה העולמיים. מצר הורמוז, שדרכו עובר כחמישית מההיצע הגלובלי של נפט גולמי, הפך לשדה קרב כלכלי שבו שני הצדדים מנסים להפעיל לחץ מקסימלי. טראמפ הורה למנוע תשלום דמי מעבר לטהרן ואף איים להשמיד את מה שהגדיר "המסחטה" האיראנית, בעוד איראן מגיבה באיומים מילוליים ובפעולות ימיות שמקשות על מעבר חופשי של מכליות. המצב החדש מאלץ את חברות הספנות הגדולות לחפש נתיבים עוקפים ארוכים ויקרים יותר, דבר שמוסיף עלויות משמעותיות לכל חבית נפט שמגיעה ליעדה. סעודיה, שמשקמת את קו הנפט האסטרטגי שלה לקיבולת מלאה של שבעה מיליון חביות ביום, מנסה לפצות על הגרעון אך גם היא נאלצת לקצץ את היצוא לסין בחצי בעקבות המשבר. התמונה הכוללת מצביעה על כך ששוק האנרגיה העולמי נכנס לתקופה של חוסר ודאות מבני שאינה צפויה להסתיים בטווח הקרוב.

חברות התעופה האירופיות עומדות בפני משבר דלק מיידי

אזהרתו של פאתח בירול, ראש סוכנות האנרגיה הבינלאומית, כי הדלק לתעופה באירופה עלול להיגמר תוך שישה שבועות, מעירה את כל הענף האווירי העולמי למציאות חדשה ומאיימת. אירופה היא הצרכנית הגדולה ביותר של דלק סילוני בעולם, והתלות שלה בנפט שמקורו במפרץ הפרסי ועובר דרך מצר הורמוז הופכת אותה לפגיעה במיוחד במצב הנוכחי. מחירי הדלק הסילוני זינקו בשיעור של 80% מאז פרוץ המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן, והמגמה מחריפה עם ההחלטה על המצור הימי. חברות תעופה אירופיות גדולות כבר מתמודדות עם עלויות תפעול מנפחות, וההערכות בענף הן שמאגרי הדלק בנמלי התעופה המרכזיים ביבשת ייאזלו תוך שלושה עד שישה שבועות אם המצב לא ישתנה. ההשלכות על תיירות הנכנסת לאירופה, על שרשראות האספקה הבינלאומיות ועל התעשייה האירופית כולה עלולות להיות הרות אסון. ממשלות אירופיות כבר נוקטות צעדי חירום, כולל סבסוד דלק, פיקוח מחירים ואף חקיקת חוקי-בזק נגד התייקרויות בתחנות דלק, בדומה לצעדים שננקטו בגרמניה. עם זאת, הכלים העומדים לרשות הממשלות מוגבלים מול גל של עליית מחירים שמקורו בשוק גלובלי ולא במדיניות מקומית.

חמשת אלפים מכליות תקועות ושרשרת אספקה עולמית משותקת

מאחורי הכותרות על מחירי נפט מזנקים מסתתרת מציאות לוגיסטית מורכבת של אלפי מכליות שנתקעו בנקודות שונות לאורך הנתיבים הימיים המרכזיים. נתונים משוק הספנות מצביעים על כ-5,480 מכליות שמתקשות להמשיך בדרכן הרגילה, בין אם מדובר בספינות עם קשר לאיראן שמנסות למצוא נתיבים עוקפים ובין אם מדובר במכליות בינלאומיות שמהססות להיכנס לאזור הסכנה. המצב יוצר פקקים לוגיסטיים בנמלי ים מרכזיים, עיכובים בפריקה וטעינה, ושרשרת של השלכות שמגיעות עד למדפי החנויות. ההערכה בקרב אנשי המקצוע בתחום היא שיידרשו חודשים עד ששוק האנרגיה הפיזי יתאושש מהנזק שנגרם, גם אם המצור יוסר. הנזק המצטבר לשוקי האנרגיה אינו מוגבל למחירים בלבד, שכן הוא פוגע ישירות ביכולת של מדינות לתכנן את צרכי האנרגיה שלהן לטווח הבינוני והארוך. מדינות כמו הודו ויפן כבר מרגישות חסר מיידי בדלקים, אוסטרליה מתכוננת למחסור בבנזין וסולר, והמשבר מתגלגל לכלכלות שנחשבו עד כה ליציבות ומוגנות.

המשק הישראלי חוזר לפחם: אסדות לווייתן וכריש שקטות מעל שבועיים

השתקתן של אסדות הגז לווייתן וכריש, שנמשכת כבר מעל שבועיים בעקבות המלחמה עם איראן וחזבאללה, מכריחה את המשק הישראלי לחזור לשימוש בפחם ובסולר המזהמים בהיקפים שלא נראו מזה שנים. ההפסד הישיר למשק מוערך בכ-300 מיליון שקל בכל שבוע, סכום שמצטבר לנתון מרשים של כ-600 מיליון שקל תוך פחות מחודש. מעבר לנזק הכלכלי הישיר, המצב פוגע קשות בהישגי הפחתת זיהום האוויר שבהם צברה ישראל מומנטום בשנים האחרונות הודות למעבר לגז טבעי. השימוש המחודש בפחם בתחנות הכוח מייצר עלייה חדה בפליטות פחמן ומזהמים נוספים, דבר שמנוגד ליעדי האקלים שישראל התחייבה אליהם בזירה הבינלאומית. במקביל, השבתת האסדות פוגעת ישירות בהסכמי ייצוא הגז למצרים ולירדן, מה שמערער את מערכות היחסים האנרגטיות האזוריות שנבנו במאמץ רב בשנה האחרונה. משרד האנרגיה מסר בתגובה כי "המערכה האזורית תפחית את האיומים", אך בשוק המקומי שוררת הבנה כי המצב עלול להימשך זמן רב ולהשאיר צלקת עמוקה על תשתיות האנרגיה הישראליות. משקיעים בינלאומיים בתחום האנרגיה קיבלו מסר ברור לפיו ישראל היא שוק מסוכן מבחינת ביטחון אנרגטי, וייתכן שהדבר ישפיע על היקף ההשקעות בתחום בתקופה הקרובה.

טילים, בית זיקוק אחד ושאלת חוסן האספקה

הטילים האיראניים שפגעו בתשתיות בישראל חידדו את ההבנה כי ההסתמכות על בית הזיקוק בחיפה כנקודת תלות בלעדית לאספקת הדלק מהווה סיכון אסטרטגי שאין להתעלם ממנו. מירב ארלוזורוב, כתבת דה-מרקר, ציינה בכתבה עדכנית כי "הטילים מוכיחים שמסוכן להיסמך רק על בית הזיקוק בחיפה, והמדינה לא מוותרת". הדברים משקפים מודעות גוברת במערכת הביטחון ובמשרדי הממשלה לכך שפיזור מקורות האספקה אינו עניין של נוחות בלבד אלא צורך ביטחוני מדרגה ראשונה. פריים אנרג'י, מפעילת רשת התחנות, מבקשת להקים מתקני אגירת דלק ב-180 תחנות דלק ברחבי הארץ כדי לשפר את חוסן האספקה המקומית, מהלך שמעיד על הכרה בצורך לבנות יתירות אספקה בנקודות רבות ככל האפשר. המתיחות בין הצורך הביטחוני לבין עלות ההשקעה בתשתיות מגן אנרגטיות תלווה את הדיון הציבורי בישראל בחודשים הקרובים, במיוחד לאור העלייה הצפויה במחירי הדלק שתגיע בשבועות הקרובים.

זינוק דו-ספרתי במחירי הדלק ופצצת זמן אינפלציונית

ההתכנסות של עליית מחירי הנפט הגולמי עם התחזקות שער החליפין של הדולר מכינה את הקרקע לזינוק דו-ספרתי במחירי הדלק בתחנות בישראל. ההערכות בשוק הן שמחיר הליטר יעלה ביותר מ-12% בשבוע הקרוב, מהלך שישפיע ישירות לא רק על עלות התדלוק לרכב הפרטי אלא גם על מחיר התובלה במשאיות ובמטוסים. שרשרת ההשפעות ממשיכה הלאה למחירי הסחורות במדפים ובסופו של דבר למדד המחירים לצרכן, דבר שמעמיד את בנק ישראל בפני דילמה מורכבת. דורון פסקין, פרשן כלכלי בכלכליסט, תיאר את המצב כ"פצצת זמן אינפלציונית" עבור הכלכלות החזקות בעולם, כאשר גלי ההדף של סגירת מצר הורמוז נעים ממזרח למערב ופוגעים בכל שוק בדרכם. השאלה המרכזית שעולה בדיון הציבורי היא האם הממשלה תבחר להפחית את מס הבלו על הדלק כדי לרסן את העלייה במחירים, או שתאפשר למנגנון השוק לפעול ללא התערבות. ההיסטוריה מלמדת כי הפחתת בלו נוטה להיות זמנית וחלקית, וכי הצרכן הישראלי נותר חשוף לתנודות בשוק האנרגיה העולמי במידה רבה ממדינות מפותחות אחרות שבנו מנגנוני הגנה יעילים יותר.

אנליסטים מתמחרים מחיר של מעל מאה דולר לחבית

שוק הסחורות העתידיות משדר תמונה מורכבת שבה מחיר הנפט הפך לתלוי באיזה סוג נפט בודקים, באיזה מועד ובאיזה שוק. בשוק הפיזי, שבו נקנות ונמכרות חביות אמיתיות, המחירים גבוהים משמעותית ומשקפים את המחסור האמיתי בהיצע. בשוק החוזים העתידיים, לעומת זאת, מתמחרים כבר תרחישי רגיעה וחזרה לשגרה, מה שיוצר פער משמעותי בין שני השווקים. אנליסטים בכירים בתחום האנרגיה מזהירים כי אם המצור על מצר הורמוז יימשך, מחיר הנפט מסוג ברנט עלול לנסוק מעל מאה דולר לחבית, רמה שתשליך על כל מדדי האינפלציה העולמיים ותאלץ בנקים מרכזיים לשנות את תחזיות הריבית שלהם. סוחרים בוול סטריט כבר מתמחרים פחות הורדות ריבית בארה"ב בעקבות הלחצים האינפלציוניים המתעוררים, והמגמה צפויה להתחזק אם המתיחות במפרץ הפרסי לא תירגע. השאלה הפתוחה היא מה יקרה אם המלחמה תסתיים בהקדם והאם חזרת הנפט האיראני לשוק, גם חלקית, תוכל לפצות על הנזקים שנגרמו לשרשרת האספקה העולמית.

מי מרוויח מהמשבר ואילו מניות אנרגיה זוכות לתשומת לב

בכל משבר אנרגיה גלובלי קיימים גם מנצחים, והמשבר הנוכחי אינו יוצא מן הכלל. חברות האנרגיה הישראליות שנהנות מחוזים ארוכי טווח על הגז המקומי רשמו זינוקים חדים במחירי מניותיהן עם התגברות המתיחות. חברות כמו אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו מאות אחוזים לשוויין בשנה האחרונה, בעיקר על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב והביקוש האדיר לחשמל בשוק האמריקאי שמונע ממהפכת הבינה המלאכותית. מניית בז"ן זינקה אף היא למרות פגיעת טיל איראני, בזמן שמניות ביטחוניות דווקא נחבטו, מה שמעיד על חישוב מחודש של המשקיעים לגבי מיקום הכספים בתקופת מלחמה. המדד האנרגטי בבורסת תל אביב הניב למשקיעים תשואה של 433% בחמש שנים, יותר מכפול ממדד תל אביב 35, נתון שממחיש את הפוטנציאל הגלום במניות האנרגיה בתקופות של חוסר יציבות. קיסטון, שהודיעה על שינוי מבני אסטרטגי ועל הקמת דאטה סנטר ענק ליד תחנת הכוח בבאר טוביה, מייצגת את הכיוון החדש שבו חברות אנרגיה מנסות לשלב בין ייצור חשמל לבין תשתיות טכנולוגיות. המשקיעים המוסדיים ממשיכים להזרים הון למגזר האנרגיה, כפי שעולה מהגיוס של 800 מיליון שקל שביצעה או.פי.סי בהובלת הראל ביטוח ומנורה מבטחים, אך הסיכונים הגיאופוליטיים משאירים את כל ההימורים פתוחים.