המטרו בצומת השלום: 30 מיליארד שקל, 15 שנה של המתנה והסכנה שמאחורי הדחיות

הליך המיון המוקדם למכרזי הענק של פרויקט המטרו בגוש דן יוצא סוף סוף לדרך, ובכך מסמן נקודת מפנה חשובה באחד הפרויקטים התחבורתיים השנויים ביותר במחלוקת בישראל. חברת נת"ע פרסמה את המכרז בהיקף של כ-30 מיליארד שקל, הכולל את הפעלת מערכות הרכבת התת-קרקעית ואספקת הרכבות עצמן, כאשר הקווים מתוכננים לפעול ללא נהג בשלב הראשון. המכרז, שמכונה אינפרא 2, גורר עניין עצום מצד חברות בינלאומיות שכבר פנו להנהלת נת"ע לבקשת הבהרות, במיוחד לאור המהומה הפוליטית סביב עתיד הפרויקט.

אלא שמאחורי ההכרזה הדרמטית מסתתרת מציאות מורכבת הרבה יותר. שרת התחבורה רגב כבר הודיעה בעבר כי בכוונתה להעביר את ניהול המטרו מנת"ע לחברה ממשלתית אחרת, מהלך שעורר התנגדות חריפה מצד דירקטוריון החברה שכינה זאת "החלטה שגויה מעיקרה שתגרום נזק למדינת ישראל". המתח בין השרה לבין הדירקטוריון מוסיף שכבת סיכון נוספת לפרויקט שכבר סובל מעיכובים של שנים ארוכות, ומעלה חששות בקרב משקיעים זרים לגבי יציבות סביבת הרגולציה.

הצומת הגורלי: סבידור מול השלום

אחת ההחלטות המהותיות ביותר שהתקבלו לאחרונה נוגעת למיקום מתחם הרכבת התת-קרקעי המרכזי בגוש דן. הוועדה לתשתיות לאומיות דחתה את עמדת משרד התחבורה שדחפה להקים את המתחם בתחנת השלום, ואישרה את הקמתו דווקא בסבידור מרכז, זאת בשל קשיים טכניים מהותיים בחפירה ובהקמת תחנה חדשה באזור השלום. בנוסף, אושר מתחם משני בגלילות, ושני המתחמים הם חלק מתוכנית שאפתנית להוספת מסילה חמישית ושישית באיילון, שצפויה להגדיל את מספר הנוסעים בציר הזה פי ארבעה מהנפח הנוכחי.

ההחלטה הזו אינה רק טכנית אלא בעלת השלכות כלכליות עצומות, שכן היא משפיעה ישירות על ערך הנדל"ן בסביבת התחנות העתידיות, על תזרימי הנוסעים הצפויים, ועל ההחזר הכלכלי של הפרויקט כולו. מתחם השלום, שנחשב לאחד הצמתים הסואנים בישראל, היה אמור להפוך למרכז תחבורתי אינטגרלי, אך הקשיים ההנדסיים הכריעו לטובת סבידור, מהלך שמשנה את כל המפת התחבורתית של גוש דן.

הרכבת בקריסה: חוזרים על אותן תקלות

במקביל לדרמה סביב המטרו, רכבת ישראל ממשיכה לספק כותרות שליליות בקצב מסחרר. בימים האחרונים דיווחו נוסעים על פינוי מתחנת הרכבת בנתב"ג לאחר שכבל חשמל נקרע, וזאת לאחר שבלון הליום פגע בכבלי חשמל וגרם לשיבושים חמורים בתנועת הרכבות לנתב"ג, ירושלים ומודיעין. ברכבת ישראל מיהרו להכחיש כי התחנה נסגרה וטענו כי הפעילות נמשכת כסדרה, אך תיעוד מהרשתות החברתיות ועדויות של נוסעים מציגים תמונה שונה לחלוטין של רכבות צפופות, עיכובים של שעות, ונוסעים שנאלצים לעמוד במהלך הנסיעה כי הרכבות יוצאות מהתחנה כבר מלאות.

מקורות ברכבת מסבירים כי הרקע לשיבושים הוא שילוב של מחסור חמור בכוח אדם, תחזוקה שנדחתה לאורך שנים, ועומסי קיץ שעולים על כל תחזית. יו"ר ועד עובדי רש"ת תקף את ההנהלה ואמר כי "לא אנחנו השבתנו את נתב"ג, אלא ההנהלה", בעוד שרשות שדות התעופה טענה מנגד כי השיבושים נבעו מהנחיית הוועד. המחלוקת הפנימית הזו חושפת תרבות ארגונית רעועה שמשליכה ישירות על אמון הציבור במערך התחבורה הציבורית, ומעלה שאלות קשות לגבי מוכנותה של ישראל לקראת גלי נוסעים שיגיעו עם פתיחת המטרו.

התראת האוצר: משבר תעופתי בתוך עשור

משרד האוצר הוציא לאחרונה אזהרה חמורה לפיה ללא הקמת שדות תעופה משלימים בתוך עשור, ישראל תעמוד בפני משבר תעופתי חמור שישפיע על הכלכלה כולה. האזהרה מגיעה על רקע התפוצצות הביקוש לטיסות פנים וחוץ, והעובדה שנתב"ג מתקרב לסף הקיבולת המקסימלי שלו. באוצר תקפו בחריפות את רשות שדות התעופה על ההיערכות הלקויה לעונת הקיץ, כאשר ביום העמוס בשנה עברו בשדה כ-105 אלפי נוסעים שחוו שיבושים חמורים, ורק ביום שלאחר מכן ירד המספר לכ-98 אלף נוסעים.

הנתונים מראים כי בקיץ 2019 עברו בנתב"ג מספר נוסעים גבוה יותר, והשדה בכל זאת לא קרס, מה שמעלה תהיות לגבי הסיבות האמיתיות לקריסה הנוכחית. רשות שדות התעופה נקטה בצעד חריג כאשר החליטה להחזיר את השדה לשגרה באמצעות תגבור זמני של עובדי מטה והנהלה בשטח, לצד המשך גיוס עובדים חדשים. עם זאת, הפתרון הזמני אינו מטפל בבעיה המבנית של מחסור כרוני בתקני כוח אדם, ומומחים מעריכים כי ללא תוכנית רב-שנתית מסודרת, המצב צפוי רק להחמיר.

מיסי גודש והשפעה על שוק הרכב הפרטי

במקביל למאבקים סביב התחבורה הציבורית, האוצר מקדם שורה של גזירות מס בתחום הרכב ליום שאחרי הבחירות, במטרה לסייע בהתמודדות עם הגירעון בקופת המדינה. אחד הנושאים המרכזיים הוא מס הגודש, שנוי במחלוקת, שלפי שרת התחבורה יכביד על תושבי הפריפריה ויגרור תביעות נגד המדינה במיליארדי שקלים. באוצר טוענים כי הכנסות המס נועדו לממן את פרויקט המטרו, ובמידה שיבוטל יקוצצו מאות מיליוני שקלים מתקציב התחבורה, מה שיהפוך את הפער בין ההכנסות המתוכננות לבין ההוצאות הנדרשות לתהום אמיתית.

בשוק הרכב הפרטי נרשמת תנופה של חדירת רכבים סיניים לישראל, כאשר חברת הספנות ריי שיפינג של רמי אונגר הזמינה כ-10 ספינות תוצרת סין בקיבולת של מעל 8,500 כלי רכב כל אחת, בהיקף כולל של מיליארד דולר. שיאומי צפויה להתחיל לייצא את מכוניותיה לאירופה ב-2027, ובמקביל חברת הורייזן מוטורס משיקה בישראל את משאיות FAW הסיניות. אגד ואוטו חן נכנסות לשותפות עם ענקית תחבורה סינית, מהלך שמשקף את המגמה הגלובלית של מעבר כוח בשרשרת הערך של הרכב העולמי מהמערב למזרח.

היערכות בצל הבחירות המקומיות

פרויקט המטרו, שאמור לשנות את פני התחבורה בגוש דן, ממשיך ללוות באי-ודאות פוליטית משמעותית. בכנס מהנדסים שנערך לאחרונה תקף מנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ את המצב בחריפות ואמר: "באיזו מדינה מתוקנת מדברים על מטרו בעוד 15 שנה?! יש המון עשייה, אבל מה שעושים היום היה נכון לפני 20-30 שנה, המצב רק ילך ויחמיר. החסמים המהותיים הם מקבלי ההחלטות. כשזה לא נוח מבטלים בהחלטת ממשלה, כשזה נוח מקדמים". דברים אלו משקפים תסכול עמוק בקרב אנשי המקצוע שחשים כי הפרויקט הופך לכלי פוליטי בידי מקבלי ההחלטות.

מבקר המדינה הצביע בדוח חריף על שורת מחדלים בבדיקת הכדאיות הכלכלית של פרויקטים תחבורתיים, כאשר בין השאר נמצא כי תקן המהנדסים אינו מאויש במלואו, וכי תוכניות אסטרטגיות לטווח ארוך אינן מעודכנות. הממצאים הללו מטילים צל כבד על היכולת של משרד התחבורה להוביל פרויקטים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, ומעלים חשש כי גם המכרז הנוכחי עלול להיכנס למבוי סתום פוליטי. השווקים מגיבים בהתאם, ומשקיעים זרים שבוחנים השתתפות במכרזי המטרו מבקשים הבהרות על המהלכים הצפויים, במיוחד לקראת מערכת הבחירות המקומיות בסוף השנה הבאה.