חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2535 +0.18% (0.01)
יורו-שקל: 3.5639 -0.04% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,555.3000 +0.10% (64.99)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2940 +0.09% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.35% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8702 +0.22% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1861 -0.04% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2732 +0.10% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7848 +0.16% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4145 +0.23% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8113 -0.05% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3160 -0.03% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

משבר ההנהגה בתשתיות: פרישת הבכירה באוצר חושפת פער עצום בין מיליארדים לביצוע

עזיבת דוד דקר מחטיבת התשתיות באוצר מצטרפת לדיון ציבורי סוער על הפיגור בפרויקטים הלאומיים, מחסור בכוח אדם וצורך בחסינות תשתיתית מול אי־הוודאות הפוליטית

אתר כלכלה · לפני 5 ימים · schedule 6 דקות קריאה
משבר ההנהגה בתשתיות: פרישת הבכירה באוצר חושפת פער עצום בין מיליארדים לביצוע
פרויקטי ענק בתשתיות ממתינים לקידום: המשק מתמודד עם פיגור מצטבר בתכנון ובביצוע. (אילוסטרציה)

עזיבה מרעישה באגף התקציבים: המשמר המקצועי של התשתיות מתרוקן

עוזרת דוד דקר, מנהלת חטיבת תשתיות ופרויקטים במשרד האוצר, הודיעה בימים האחרונים על פרישתה בסוף השנה, והידיעה עוררה גל תהיות בקרב אנשי תשתיות, קבלנים ומשקיעים מוסדיים. החטיבה בראשותה היא היד המקצועית שמאשרת, מתקצבת ומלווה את המיזמים הלאומיים הגדולים — מנתיבי ישראל ורכבת ישראל ועד פרויקטי אנרגיה ומים — והיא מהווה נקודת המפגש המרכזית בין הממשלה לבין שוק הקבלנות והמימון. דקר נחשבה לדמות מקצועית מוכרת ומשפיעה, שמעורבת במו"מ על עסקאות PPP, בהסדרת מנגנוני תשלום ובקידום מיזמי אנרגיה, וסיום תפקידה יוצר ואקום בשעה קריטית במיוחד. עבור שוק ההון, שמפנה כיום תשומת לב גוברת לתשתיות — בין השאר בעקבות גל הנפקות מרשים של חברות ענף — עזיבה שכזו היא לא עניין טכני, אלא משתנה סיכון שעשוי להשפיע על קצב הביצוע ועל יעדי ההשקעה של חברות הבנייה והאנרגיה הציבוריות.

הפיגור המצטבר: מה שנבנה במאה שנה — צריך להיות מוגדל בפי 1.5

על רקע העזיבה נשמעו בשבועות האחרונים אזהרות חריפות מהשוק המקצועי. עדי חכמון, שותפה מייסדת בחברת האנרגיה nGrid, הזהירה בכנס תשתיות לאומיות שערכו כלכליסט ובנק לאומי מפני זינוק חד בביקוש לחשמל, הנובע מהתרחבות השימוש בבינה מלאכותית ומחישמול התחבורה. לדבריה, מה שנבנה במשק במאה שנה יידרש להיות מוגדל בכ־50% בתוך רבע מאה — יעד שדורש שדרה חזקה של תחנות כוח, קווי הולכה ומתקני אגירה, בקצב שהמערכת המוסדית הנוכחית לא מוכיחה שהיא מסוגלת לו. גם בקרב מנהלי השקעות בקרנות תשתיות נשמעת עמדה דומה: אי אפשר לקיים משק חשמל מודרני בלי חידוש מהיר של יכולות הייצור הקונבנציונליות, במקביל להתפתחות האנרגיה המתחדשת. המשמעות עבור הצרכן הישראלי מוחשית: עלויות גבוהות יותר, סיכון להפסקות חשמל בעומסי שיא, והסתמכות רבה יותר על ייבוא דלקים במחירים תנודתיים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

העדר מנגנון מוסדר להמשכיות מקצועית במשרד האוצר הוא לא עניין של אישיות אחת אלא של מוסדות: מדינה שמסתמכת על אנשים בודדים לקידום מיזמים בני עשורים חושפת את המערכת כולה לרעידות. נדרש מסד מקצועי מוסדר שמחסן כוח אדם, מעביר ידע ומונע טלטלות בכל עזיבה בכירה.

חסינות תשתיתית: הקריאה לחלץ את התכנון ממחזורי הבחירות

המערכת הפוליטית הסוערת לאחר הבחירות האחרונות הציבה על הפרק שאלה מהותית שניתנת לשמיעה בשיחות המסדרון של כל חברת תשתיות: כיצד מבטיחים המשכיות של פרויקטים שנמשכים עשורים, כשהממשלה שמקדמת אותם מתחלפת כל כמה שנים? כתב איתות בכלכליסט קרא לפתח "חסינות תשתיתית" — מנגנונים מוסדיים שיחלצו את התכנון לטווח הארוך ממחזורי הבחירות ומההכרעות הקואליציוניות של יום־יום. הרעיון אינו תיאורטי: פרויקטי מפתח כמו הרכבת לעקבה, הקו המהיר לירושלים ורשת הסיבים האופטיים סבלו כולם בעבר מעיכובים שנבעו משיקולים פוליטיים, מחילופי בכירים או מוויכוחים תקציביים, ולא מקשיים הנדסיים. בשוק הפיננסי עקרון החסינות מתורגם בפועל לסיכון רגולטורי: משקיעים מוסדיים וקרנות תשתיות חושבים את הסיכוי לשינוי פוליטי במודלים שלהם, ומחיר המימון של פרויקטים מסוימים משקף, בין השאר, את רמת הוודאות הפוליטית הצפויה לאורך חיי המיזם.

קרן KKR והמיליארדים הזרים: שוק התשתיות הפך למגרש משחק של ההון הגלובלי

במקביל לעמעום המוסדי, שוק התשתיות העולמי מציג פריחה שיא: קרן KKR גייסה לאחרונה 19.2 מיליארד דולר לקרן תשתיות חדשה — סכום השיא של הקרן, שכבר מנהלת נכסי תשתיות בשווי 120 מיליארד דולר ומיועדת להשקיע בעיקר בצפון אמריקה ובמערב אירופה. הכספים האלה מחפשים תשואות יציבות בנכסים ארוכי טווח, והמשק הישראלי, שמתמודד עם פערי תשתית מצטברים, נמצא על המפה שלהם. הבורסה בתל אביב קולטת את הגל: חברת התשתיות של יוסי ברזאני ודיין בר פרסמה טיוטת תשקיף להנפקה של כ־30% ממניותיה לפי שווי של עד 3.25 מיליארד שקל, שליש מהגיוס יחולק כדיבידנד לבעלי המניות, והחברה צופה שהכנסותיה יחצו בשנה הקרובה את רף מיליארד השקלים. גם קבוצת התשתיות הוותיקה אוליצקי, שנמחקה מהמסחר לפני 23 שנים, מתכננת גיוס של 200 מיליון שקל, ומנרב — שנמחקה לפני חמש שנים — חזרה לשוק בשווי של 1.56 מיליארד שקל. גל ההנפקות משקף שיפור רווחיות, צמיחה בצברי הזמנות וביקוש גובר של מוסדיים לחשיפה לתשתיות.

quiz האם ידעת ש…

בעשור האחרון נעלמו כ־30% מחברות התשתיות בישראל בעקבות רווחיות דקה, ריבית גבוהה ומנגנוני תשלום מדינתיים שדוחים תשלומים. גם ענקיות הבנייה הגדולות ספגו הפסדים במגזר התשתיות בשל עלייה בתשומות ובעלויות מימון, וחברות קטנות נכנסו להליכי פירוק.

הקבלנים בחוסן שביר: עלויות מימון שמוכפלות בחסות המדינה

אבל מאחורי הפריחה בשוק ההון מסתתרת בעיה מבנית שהשוק המקצועי ממשיך להזהיר ממנה: הקבלנים בענף התשתיות נמצאים בסכנת הישרדות. תחקיר כלכליסט חשף כי הריבית הגבוהה ומנגנון התשלום של "שוטף פלוס 85" של המדינה מכפילים למעשה את עלויות המימון של הקבלנים ודוחקים את הרווחיות לאחוזים בודדים. התוצאה קשה: בעשור האחרון נעלמו כ־30% מהחברות בענף, ואחרות נאבקות על קיום. דוגמה עדכנית היא חברת אהרונסי הנדסה ותשתיות, חברה משפחתית ותיקה שבית המשטרה מינה לה לאחרונה שני מנהלי הסדר לאחר שהוצא צו עיכוב הליכים זמני נגדה, והיא חייבת כ־33 מיליון שקל. החברה מייחסת את המשבר להשלכות מלחמת חרבות ברזל — עיכובים בפרויקטים, מחסור בכוח אדם וזינוק במחירי חומרי הגלם — וטוענת שהיא עדיין מחזיקה בפרויקטים רווחיים. גם ענקיות הבנייה הגדולות מרגישות את הכאב: דניה סיבוס סיכמה את השנה עם הפסד גולמי במגזר התשתיות בשל עלייה בתשומות ובמבנה התשלומים הנדחים, ואלקטרה, שרשמה זינוק של 60% ברווח הרבעוני, ציינה את מגזר התשתיות בישראל כמנוע צמיחה מרכזי לצד שחיקה בפעילות בחו"ל.

הפער שמדבר על עצמו: מיליארדים לתשתיות — אפס תכנון לכוח אדם

עוד חוליה חלשה שנחשפה בשיח הציבורי היא כוח האדם. ישראל מזרימה מיליארדים לפרויקטי תשתית, דיור ותחבורה, אך אינה מתכננת את ההכשרה והקליטה של המהנדסים, הטכנאים והעובדים שיידרשו כדי להוציא את התוכניות לפועל. בלי הכשרה מקצועית, קליטה יעילה ותכנון ארוך טווח, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר — ובמקרים רבים הדבר קורה. גם בצד הציבורי התמונה מורכבת: תוכנית הענק לשיקום התשתיות בצפון, בהיקף של כ־600 מיליון שקל, נתקעה בסחבת מול המשרדים הממשלתיים, ורק פעימה ראשונה הועברה לאחרונה בעקבות זעקה פומבית של מנכ"ל נתיבי ישראל. מדובר בתזכורת כואבת לכך שהתקציב הוא רק חצי מהסיפור — השנייה היא מכונה מקצועית שיודעת להוציא אותו לפועל, והמכונה הזו שחוקה.

בין טראמפ וטריליוני הדולרים ל-AI לבין הסחבת המקומית

בזירה הבינלאומית, ההשקעה בתשתיות של העידן הדיגיטלי מגיעה לממדים שהמשק הישראלי עוד רחוק מלהבין. מחקר חדש מצא כי ההשקעה בדאטה סנטרס ובתשתיות בינה מלאכותית בארה"ב תעמוד בין 2025 ל־2032 על 10.3 טריליון דולר — סכום שבממוצע שנתי מייצג 3.6% מהתמ"ג האמריקאי, ויותר מכל תשתית הרכבת והחשמל יחד. חמש ענקיות הטק יוציאו 4.2 טריליון דולר בארבע שנים, בעיקר באמצעות הלוואות, והחוקרים מזהירים מהשלכות רוחב אם הענף יואט. עבור המשק הישראלי הזה לא רק כתבה מרחוק: גם כאן נבנים מרכזי נתונים, והם מוסיפים עומס משמעותי למערכת החשמל שכבר נמצאת בלחץ — ומחייבים שדרוג המערכת, אחרת הצמיחה הדיגיטלית תיתקע בקיבולת מוגבלת של רשת החשמל. בכנס התשתיות הלאומיות נשמעו הזהרות מפורשות שבלי שדרה חזקה של תחנות גז ורשתות הולכה חדשות, המשק עלול למצוא את עצמו במחסור מבני שלא ניתן לפתור בטווח קצר, וכל עיכוב נוסף בהקמה מסתכם במיליארדי שקלים בפוטנציאל צמיחה שהולך לאיבוד.

הפתרון? לא עוד תקציב, אלא מבנה

הדיון המתגלגל בימים אלה בשוק המקצועי מצביע על תובנה מרכזית: הבעיה של התשתיות בישראל אינה מחסור בכסף או בפרויקטים, אלא מחסור במבנים מוסדיים שמבטיחים המשכיות, מקצועיות וביצוע. הפרישה של דקר מאגף התקציבים, הסחבת בשיקום התשתיות בצפון, התקשות הקבלנים והחוסר בתכנון כוח אדם — כולם ביטויים של אותה תופעה: מערכת שאינה מבנית, שמסתמכת על אנשים בודדים ועל זמני בחירות. שוק ההון, באמצעות גל ההנפקות העז, מסמן שהוא מוכן להזרים מיליארדים לענף — אבל הוא מצפה להמשכיות מקצועית ולרגולציה יציבה בתמורה. אם הממשלה הבאה לא תבנה מנגנוני חסינות תשתיתית — תוכניות רב־שנתיות מחייבות, מנגנון תשלום הוגן לקבלנים, והשקעה מובנית בהכשרת כוח אדם — הבורסה תמשיך לתמחר את הסיכון הפוליטי והפער בין המיליארדים המוכרזים לביצוע בפועל רק יגדל.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

PPP (שותפות ציבורית־פרטית):
מודל מימון שבו המדינה וגופים פרטיים משתפים פעולה בהקמה ותפעול של מיזמי תשתית, כשהפרטיים מממנים ומתפעלים בתמורה להכנסות עתידיות.
שוטף פלוס 85:
מנגנון תשלום ממשלתי לקבלנים שבו התשלום משולם 85 יום לאחר האישור, דבר שמחייב את הקבלן במימון עצמי ממושך ומייקר את עלויותיו.
צו עיכוב הליכים:
הליך משפטי שמעניק לחברה בקשיים כלכליים הגנה מפני נושים, במטרה לאפשר לה להתאושש ולהמשיך לפעול כעסק חי.
חסינות תשתיתית:
רעיון שלפיו מנגנונים מוסדיים מחלצים את תכנון התשתיות לטווח ארוך ממחזורי הבחירות ומההכרעות הפוליטיות, כדי להבטיח המשכיות בביצוע מיזמים לאומיים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • החטיבה היא היד המקצועית המאשרת ומלווה את המיזמים הגדולים במשק, והמשכיות אישית משפיעה על קצב אישור המיזמים, על הרגולציה ועל היציבות של תוכניות רב־שנתיות. היעדר מחליף מנוסה עלול להאריך את הפיגור הקיים.

  • הגורמים המרכזיים הם התרחבות השימוש בבינה מלאכותית ובמרכזי נתונים, חישמול התחבורה הציבורית והפרטית, וצמיחת האוכלוסייה. יחד הם מחייבים הקמה מואצת של תחנות כוח, קווי הולכה ואגירה.

  • הריבית הגבוהה ומנגנוני תשלום מדינתיים שדוחים תשלומים מכפילים את עלויות המימון של הקבלנים ומדלדלים את הרווחיות. בעשור האחרון נעלמו כ־30% מהחברות בענף, ומשבר הליך פירוק בחברות נוספות מדגים את חוסר היציבות.

  • המדינה משקיעה מיליארדים בתשתיות, בדיור ובתחבורה, אך אינה מתכננת את ההכשרה והקליטה של המהנדסים, הטכנאים והעובדים שיידרשו לביצוע. בלי תכנון ארוך טווח, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להיתקע בשלב הביצוע.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!