מלחמה, נפט וריבית: שלוש החזיתות שמעצבות את הכיס של הישראלים בסוף אוגוסט

הסלמה במיצרי הורמוז, עסקאות נשק היסטוריות לתעשייה הביטחונית והחלטת ריבית גורלית בבנק ישראל – שלוש חזיתות שמשפיעות בימים אלה בו זמנית על הכיס של כל אזרח ישראלי. מי שמתדלק את הרכב בתחנת דלק מרגיש את זה בעור, מי שמשקיע בבורסה רואה את זה בתיק, ומי שמנהל עסק קטן עד בינוני חי את זה מדי יום בהתמודדות עם יוקר המחיה.

## שיא של 14 שנה: הדלק זינק ל-8.25 שקלים לליטר

מחיר הבנזין בישראל חצה את רף 8.25 שקלים לליטר, שיא שלא נראה כאן 14 שנה. הסיבה המרכזית אינה פנימית אלא גלובלית: ההסלמה הצבאית סביב מיצרי הורמוז, שדרכם עוברת כחמישית מתפוקת הנפט העולמית. דרכי השיט במיצרים הפכו לזירת חיכוך צבאי ישיר בין ארצות הברית לאיראן, עם תקיפות אמריקניות במפרץ הפרסי ותגובות טהרן שכללו ירי לעבר בסיסים אמריקניים באזור. בתגובה, מחיר חבית נפט מסוג ברנט קפץ בכשלושה אחוזים תוך יממה אחת.

המשמעות לכיס של משק הבית הישראלי מיידית. רכב פרטי ממוצע שמתדלק פעמיים בשבוע מוצא עצמו משלם עשרות שקלים נוספים בחודש, ובקנה מידה ארצי מדובר בעלויות תפעול שמכבידות על שכבות רחבות באוכלוסייה. שר האוצר הורה לקדם הפחתה במס הבלוע על הדלק בניסיון לבלום את הזינוק, אך השאלה היא האם הצעד יספיק כדי לפצות על הגל העולה של מחירי האנרגיה בשווקים הבינלאומיים. נקודת התורפה היא המס הגבוה יחסית על הדלק בישראל שמהווה נתח משמעותי מהמחיר בתחנה, ומאפשר לממשלה לגבות רווחי הון מההתייקרות במקום להקל על הצרכן.

## עסקת ענק לתעשייה הביטחונית: יוון רוכשת 3.6 מיליארד דולר

במקביל לזעזועים בשוק האנרגיה, ישראל חתמה על אחת מעסקאות הייצוא הביטחוני הגדולות בתולדותיה: חוזה היסטורי לאספקת שלוש מערכות הגנה אווירית ליוון בשווי 3.6 מיליארד דולר. העסקה, שמגיעה אחרי חודשים של מתיחות בין אנקרה לאתונה בנושאים טריטוריאליים בים האגאי, גדולה אפילו מעסקת החץ המפורסמת עם גרמניה. התזמון אינו מקרי: דרום אירופה מגבירה בשנים האחרונות את השקעותיה בהגנה אווירית מול איומים מתעצמים ממזרח, ומערכות ישראליות נחשבות מהמובילות בעולם בתחום.

עבור התעשייה הביטחונית הישראלית, ובראשה החברות הגדולות הפועלות בתחום, מדובר בזריקת עידוד עצומה. ההזמנה תתפרש על פני שנים, תייצר אלפי מקומות עבודה בהנדסה ובייצור, ותחזק את המאזן המסחרי. עם זאת, העסקה מעלה גם שאלות תקציביות פנימיות: האם ממשלת ישראל תוכל להמשיך להזרים הזמנות דומות לתעשיות הביטחון המקומיות, או שהחברות יתמקדו בייצוא על חשבון ההצטיידות הפנימית. בתקופה שבה צה"ל נדרש להתאושש מהיקפי הלחימה האחרונים, האיזון בין הייצוא הכלכלי לצרכים הביטחוניים הופך קריטי.

## בנק ישראל בצומת דרכים: החלטת הריבית המורכבת

ברקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות והכלכליות, בנק ישראל צפוי להכריע בימים הקרובים בהחלטת הריבית הבאה. הנגיד עומד בפני דילמה כפולה: מצד אחד, האינפלציה שמוזנת ממחירי האנרגיה העולים ומיוקר המחיה מצדיקה המשך מדיניות מצמצמת, כלומר ריבית גבוהה או לכל הפחות הותרתה ברמתה הנוכחית. מצד שני, הצורך לתמוך בצמיחה כלכלית שכבר סובלת מהמצב הביטחוני, מהירידה בהשקעות זרות ומהאטה בענפי הצריכה, דורש להפחית את הריבית כדי לאפשר אשראי זול יותר לעסקים ולמשקי בית.

בשווקים מעריכים כי הבנק ילך על איזון זהיר, כנראה עם הותרת הריבית ללא שינוי או עם הורדה מתונה של רבע אחוז. המשמעות לרוכשי הדירות היא שמשכנתאות צמודות מדד עדיין יישאו עלויות גבוהות יחסית, ולעסקים הקטנים והבינוניים שמתבססים על אשראי בנקאי, המשך המדיניות המצמצמת מקשה על תכנון הוצאות. האנליסטים מצביעים על כך שהחלטת הריבית הקרובה תשפיע לא רק על הכלכלה הישראלית אלא גם על תנועות ההון הבינלאומיות, שכן שינוי בריבית המקומית משנה את האטרקטיביות של השקעות בשקל לעומת מטבות אחרים.

## הסנקציות על איראן והסיכון לעליית מחירים עולמית

הממדל הגיאופוליטי שמשפיע ישירות על הצרכן הישראלי אינו מסתכם בעימות הצבאי סביב הורמוז. ארצות הברית מקדמת חבילת סנקציות חדשה ונרחבת על איראן, במטרה לחנוק את כלכלתה ולצמצם את יכולתה לממן את התוכניות הצבאיות והגרעיניות. אלא שמומחי אנרגיה מזהירים כי המהלך עלול ליצור אפקט הפוך: איראן היא בין יצואניות הנפט הגדולות בעולם, והטלת סנקציות על ייצוא הנפט שלה עלולה להגביל את ההיצע העולמי, להעלות מחירים בכל השווקים, ובסופו של דבר לפגוע גם בצרכנים בישראל. התוכנית האמריקנית עלולה להתפוצץ למתווהיה בפנים, כפי שמתריעים פרשנים ב-TheMarker.

במקביל, ההסכם שחתם הנשיא האמריקני עם ונצואלה בנוגע לאספקת נפט מתפתח בהדרגה, אך ניתוחים בגלובס מצביעים על כך שייקח זמן רב עד שהנפט מוונצואלה יחלחל לשווקים בנפחים משמעותיים. המשמעות היא שבטווח הקצר, המחירים יישארו גבוהים, והתלות בנפט מהמפרץ הפרסי תמשיך להכתיב את מחירי הדלק ברחבי העולם. עבור ישראל, שאינה יצרנית נפט משמעותית, המשמעות היא חשיפה מתמשכת לתנודות בשוק הגלובלי שמועצמת על ידי מתיחות צבאית באזור.

## מניות השבבים בירידות, הדולר מתחזק מול השקל

ההסלמה הביטחונית משפיעה גם על הבורסה המקומית. בפתיחת השבוע נרשמו ירידות במדדי תל אביב, כאשר מניית נובה, אחת המניות הבולטות במדד, איבדה כ-6% מערכה. מניות השבבים, שהיו מגזר הדגל של הבורסה בשנים האחרונות, סבלו מירידות על רקע החשש מהשלכות המלחמה על שרשראות הייצור והביקוש הגלובלי. הדולר התחזק מול השקל ונסחר סביב 2.99 שקלים, מה שמייקר עודות יותר את הייבוא, כולל של אנרגיה, מזון וטובין צרכניים.

בזירה הבינלאומית, הדולר התחזק גם מול מטבות מרכזיים אחרים על רקע חיפוש מקלט בטוח של משקיעים בתקופות משבר גיאופוליטי. ההשפעה על ישראל כפולה: מצד אחד, חיזוק הדולר מייקר ייבוא ומגביר את האינפלציה המקומית. מצד שני, הוא מייקר גם את הייצוא הישראלי, במיוחד של מוצרי הייטק שנמכרים בדולרים. עם זאת, הניסיון מהשנים האחרונות מלמד שבתקופות של מתיחות ביטחונית ממושכת, המשקיעים הזרים נוטים למשוך כספים מהשווקים המתעוררים, ולכן גם הדולר החזק עלול לשמש כמקור לתנודתיות שלילית בתיקי ההשקעות של הציבור הישראלי.

## מה צפוי לכיס שלכם בחודשים הקרובים

הצטלבות שלוש החזיתות – מלחמה, נפט וריבית – יוצרת סביבה כלכלית מורכבת שבה הצרכן הישראלי צריך להתמודד עם מספר אתגרים בו זמנית. ההתייקרות בדלק מכבידה על הוצאות התחבורה, ההחלטה הצפויה של בנק ישראל תשפיע על עלות המשכנתאות והאשראי, והתנודתיות בשווקים הפיננסיים עלולה להגדיל את אי הוודאות לגבי החיסכון הפנסיוני ותיקי ההשקעות. גורמי המקצוע ממליצים לעקוב אחר ההתפתחויות הגיאופוליטיות שמשפיעות ישירות על שוק האנרגיה, ולשקול התאמות בתקציב המשפחתי כדי להתמודד עם גלי ההתייקרות הצפויים בחודשים הקרובים.

עם זאת, יש גם נקודות אור: עסקאות הייצוא הביטחוני הגדולות מבטיחות תזרים הכנסות משמעותי למשק, ההייטק הישראלי ממשיך להוות עוגן תעסוקתי חזק, והמשק הישראלי הוכיח חוסן לאורך תקופות משבר קודמות. השאלה המרכזית תהיה האם הממשלה תצליח לאזן בין הצורך לתמוך בצרכן מול הלחצים התקציביים, והאם ההסלמה הנוכחית תישאר מוגבלת או שתתפשט לזירות נוספות שיגבירו את הלחץ על הכלכלה הגלובלית והישראלית כאחד.