ענף התשתיות בצומת קריטי: בין קריסות קבלנים לבהלת השקעות מוסדיות

ענף התשתיות הישראלי ניצב באחת התקופות הסוערות ביותר שלו, עם סימנים סותרים שמשקפים הזדמנויות ענק לצד סכנות קיומיות. בעוד שחברות כמו שפיר, אלקטרה וקיסטון מציגות דוחות מרשימים עם צמיחה דו-ספרתית בהכנסות וזינוק של עשרות אחוזים ברווחים, במקביל ממשיכות להגיע ידיעות על קריסתן של חברות קבלניות ותיקות, על עזיבת בכירים במערכת הבנקאית, ועל מחסור חמור בכוח אדם הנדסי שמאיים לשתק פרויקטים בהיקף מיליארדי שקלים. המתח הזה בין הצלחות חברתיות לקריסות פרטיות מציב את המדינה בצומת אסטרטגי שיקבע האם ההשקעה ההיסטורית בתשתיות תתורגם לצמיחה כלכלית או שתישאר תקועה בגלל חוסר יכולת ביצוע.

גל הקריסות בענף הקבלנות: מאהרונסי ועד אבו מוך

בתי המשפט המחוזיים בחיפה ובמרכז הוציאו בחודשים האחרונים צווי עיכוב הליכים לשתי חברות תשתית ותיקות שצברו חובות של עשרות מיליוני שקלים. חברת אהרונסי הנדסה ותשתיות, הפועלת מאז 1988 בעבודות עפר ותשתיות במפעלים ובמרכזי מסחר, חייבת 33 מיליון שקל ומייחסת את המשבר להשלכות מלחמת חרבות ברזל – עיכובים בפרויקטים, מחסור בכוח אדם וזינוק בעלויות חומרי גלם. במקביל, בית המשפט בחיפה העניק הגנה מפני נושים לחברתו של מהדי אבו מוך, קבלן פיתוח וסלילת כבישים המבצע פרויקטי תשתית גדולים דוגמת הרכבת הקלה וכביש עוקף עפולה, לאחר שצבר חובות של יותר מחצי מיליארד שקל. התופעה אינה מקרית: על פי הנתונים שפרסם כלכליסט, בעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף התשתיות, והמנגנון של 'שוטף פלוס 85' שבו משלמת המדינה באיחור של 85 יום על עבודות שבוצעו, דוחק את הקבלנים למצוקת מימון שמכפילה את עלויות הריבית.

הפער בכוח האדם: האתגר הלאומי שאף אחד לא פותר

המחסור במהנדסים הפך לאתגר אסטרטגי של ממש, כפי שהצהירו בכירי הענף לקראת פורום Duns 100 לבכירי ענף ההנדסה והתשתיות. ישראל משקיעה מיליארדים בתשתיות, בדיור ובתחבורה, אך אינה מתכננת את כוח האדם שיידרש כדי להוציא את התוכניות לפועל. בלי הכשרה, קליטה ותכנון ארוך טווח, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר. בלעדי הזינוק בתקציבי הפיתוח לא יספיק אם לא ילווה בהכפלת מספר הסטודנטים להנדסה אזרחית, הרחבת תכניות ההסבה למהנדסים מתחומים קרובים, והקצאת מכסות הגירה ממוקדות לעובדים מקצועיים. המצב חמור במיוחד בתחום הרכבות והמסילות, שבו נדרשת מומחיות נדירה שלא ניתן לרכוש בקורס מזורז.

הבהלה לבורסה: מנרב ואוליצקי חוזרות לשוק

במקביל לקריסות, גל של חברות תשתיות ונדלן מנסה לחזור לבורסה המקומית ולגייס הון לצמיחה. מנרב, שנמחקה מהמסחר לפני חמש שנים, השלימה הנפקה של 360 מיליון שקל לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל, כפול מהשווי שבו נמחקה. החברה, שעברה לרווח תפעולי של 69 מיליון שקל ב-2025 לעומת הפסד של 28 מיליון שקל שנה קודם, רשמה צבר הזמנות של 5.7 מיליארד שקל. בין השאר, הראל ביטוח, מיטב ומור צפויים להצטרף לרשימת בעלי העניין. קבוצת אוליצקי, שנמחקה מהמסחר לפני 23 שנה, מתכננת IPO במאי לפי שווי של 800 מיליון שקל ובכוונתה לגייס 200 מיליון שקל. בין לקוחותיה: נתיבי ישראל, רשות שדות התעופה, משרד הביטחון, נתיבי איילון, רכבת ישראל ורשות הנמלים. החזרה של החברות הללו לשוק מעידה על אמון מחודש של המשקיעים המוסדיים בענף, אך גם על הצורך הדחוף בהון זר לטובת השקעות בפרויקטים חדשים.

קיסטון וההכנה להנפקת אגד

קרן קיסטון, שכבר מציגה ביצועים מרשימים, העלתה ב-50% את יעד ההון העצמי שלה ל-2030 ל-6 מיליארד שקל. מנכ"ל הקרן, ד"ר נבות בר, הצהיר כי הנפקת אגד מתוכננת ל-2027 וכי החברה כבר עובדת על כך. בכנס 'עושים לונג על ישראל' אמר בר כי הפתרון למשבר התחבורה הציבורית עובר דרך אגד שבשליטת הקרן, וכי היעד הוא שאוטובוס יגיע כל 5 דקות. על תחום הדאטה סנטרס הוסיף: 'הסתערנו ראשונים על התעשיות החמות', מה שממחיש את המעבר של קרנות התשתיות הישראליות מהשקעות בבטון ופלדה להשקעות בתשתיות דיגיטל.

המוסדיים בורחים לחו"ל: ההימור במיליארד דולר

אחד המהלכים המשמעותיים של החודשים האחרונים הוא ההשקעה של הגופים המוסדיים הגדולים בישראל בחברת EdgeConneX האמריקאית, המפעילה יותר מ-90 חוות שרתים עבור חברות הענן וה-AI הגדולות בעולם. מגדל, מור, מיטב וכלל השקיעו יחד מיליארד דולר בחברה, בעסקה שמשקפת את המעבר של המוסדיים לאפיקי תשתית גלובליים. במגדל הסבירו: 'כשאתה הולך עם גוף חזק ומנוסה, הסיכוי להיפגע נמוך יותר', ובמיטב הוסיפו: 'כשיש חוזים מול החברות הכי גדולות, יש ביטחון לעשות את העסקה'. המהלך מדגיש את הפער שבין ההזדמנויות בחו"ל לבין החסמים בישראל: בעוד שרשות המסים הרחיבה את ההשקעות הפטורות ממס בתשתיות, אי-הוודאות הרגולטורית ממשיכה להרתיע מוסדיים מהשקעה ישירה באפיקים שנחשבים בעולם לחלק משמעותי מתיקי ההשקעות.

שפיר מסמלת את הפער: הצלחה לצד זהירות

שפיר הנדסה מהווה מקרה בוחן מעניין לדינמיקה בענף. החברה פרסמה דוחות רבעון שני חזקים עם זינוק של כ-21% בהכנסות לכ-1.7 מיליארד שקל, הודות להתקדמות פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב ושיפור במגזר הנדלן. במקביל, הצטרף להנהלת החברה יוגב גרדוס, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בתפקיד ראש חטיבת הכספים והפיתוח העסקי. מינוי זה מסמל את המעבר של בכירי האוצר לשוק הפרטי לאחר 'שנת צינון', תופעה שמעידה על הקרבה הגוברת בין הרגולטור לחברות התשתית. אלקטרה מצידה רשמה קפיצה של 60% ברווח הנקי ל-109 מיליון שקל, עם הכנסות של 4 מיליארד שקל, כאשר הצמיחה נתמכה בעלייה חדה במגזרי התשתיות, הנדלן והזכיינות בישראל. שיכון ובינוי, לעומת זאת, חוותה ירידה של 70% ברווח התפעולי עקב שחיקה בפעילות באירופה, אך הצליחה לזנק ברווח הנקי בזכות הטבת מס משמעותית.

המהפך ברכבת ישראל והצעד החדש של משרד התקשורת

בתחום הרכבות, מנכ"ל נת"ע חשף כי קווי הרכבת הקלה בתל אביב הם הארוכים בעולם, וכי בתחילה 'חשבו שלא יהיה מטרו'. הדברים מוסיפים הקשר לפרסום על מחלף השלום באיילון שייחסם, כאשר העבודות ייעצרו בשבת אך החסימה תישאר. במקביל, משרד התקשורת מציע לחייב את חברות הסלולר ברציפות קליטה בכבישים ובמסילות, כך שבכל מקטע של 20 ק"מ לא יצטברו יותר מ-200 מטר ללא כיסוי. בנוסף, הרף לשיחות חסומות או נופלות יוחמר מ-2% ל-1% בכל שעה. הצעד הזה, אם יאומץ, ישנה מהותית את חוויית הנסיעה של מיליוני נוסעים ברכבת ישראל, ויהפוך את הנסיעה ברכבת לאטרקטיבית יותר גם עבור עובדים הזקוקים לקישוריות רציפה. זהו למעשה צעד שמשלים את ההשקעה בתשתית הפיזית בהשקעה בתשתית הדיגיטלית.

קרן אלומה משנה מודל והמסדרון האזורי נדחה

קרן התשתיות אלומה הודיעה על שינוי מודל התגמול שלה, ותוותר על תגמול הנובע משיערוכים חשבונאיים, תוך שהיא מבקשת להאריך את ההסכם עם חברת הניהול שתוקפו עומד לפוג בנובמבר. הקרן צפויה גם לחלק דיבידנד ראשון ולצאת למהלך של רכישה עצמית של מניותיה. בזירה הבינלאומית, המלחמה באיראן דוחפת קדימה את המסדרון האזורי לאירופה, אך מתברר שפרויקט הענק הזה אינו זקוק לישראל. שילוב של סחבת בירוקרטית בגבולות, תשתיות לא מספקות וקיפאון מדיני חריף מול ערב הסעודית עלול להותיר את ישראל מאחור, מה שמעצים את החשיבות של חיזוק התשתיות המקומיות כעוגן אסטרטגי.