הספנות הפכה לזירת ההשקעות הלוהטת: מה מניע את הזינוק בענף?

מגזר הספנות העולמי, שנחשב במשך שנים ארוכות לענף ציקלי ושולי בתיקי ההשקעות, הפך בחודשים האחרונים לאחד הסקטורים המדוברים ביותר בשווקים הגלובליים. ההסלמה הצבאית במזרח התיכון, שיבוש נתיבי הסחר בים האדום והצורך של חברות סחר ואנרגיה לשנות תוואי – כל אלו הפכו את ההובלה הימית לזירה אסטרטגית שמושכת אליה משקיעים, קרנות השקעה ומנהלי נכסים מכל העולם, כך מדווחת אליס הנקוק בפייננשל טיימס בכתבה שהתפרסמה בגלובס.

הנהלות של חברות הספנות הגדולות בעולם מדווחות בחודשים האחרונים על זינוק חד בהזמנות, בתעריפי ההובלה וברווחיות התפעולית. הביקוש לאוניות מכולות, למכליות נפט ולאוניות גז טבעי נמצא בשיא של שנים, כאשר המלחמה באיראן והמתיחות המתמשכת סביב מיצרי הורמוז הפכו את תעלת סואץ וציר הסחר המסורתי בים האדום לאזור סיכון גבוה. חברות רבות נאלצות להאריך את מסלולי ההפלגה באלפי קילומטרים, לעקוף את יבשת אפריקה דרך כף התקווה הטובה ולשלם פרמיות ביטוח גבוהות משמעותית מהרגיל.

לפי נתונים שפורסמו בכלי התקשורת הכלכליים, דמי השילוח הימי למכולה זינקו בעשרות אחוזים בתוך חודשים ספורים, ואינדקסים בינלאומיים המודדים את עלויות ההובלה הימית רשמו עליות החדות ביותר מאז משבר הקורונה. המגמה הזו מתורגמת ישירות לשורת הרווח של חברות הספנות, שנהנות ממרווחים גבוהים יותר על כל מכולה או חבית נפט שמועברת מנקודה לנקודה, גם אם המסלול ארוך יותר ויקר יותר בעלויות הדלק עצמן. המשמעות היא שחברות הספנות המובילות, הנסחרות בבורסות ברחבי העולם, רושמות עליות עקביות במחיר המניה ומושכות אליהן זרם של משקיעים מוסדיים.

המהפך שמשנה את שוקי ההון

הזינוק בענף הספנות מהדהד בשווקי ההון הגלובליים, כאשר בורסות רבות בעולם מדווחות על מחזורי מסחר חריגים במניות הסקטור. בארצות הברית ובאירופה מדווחים על כניסת קרנות גידור וקרנות פנסיה להשקעות בחברות ספנות, תופעה שכמעט לא נראתה בעשור האחרון. ההערכות בשוק הן שהסקטור ימשיך להציג ביצועי יתר גם ברבעונים הבאים, כל עוד המצב הגיאופוליטי לא ישתנה באופן דרמטי. מנהלי קרנות רבים רואים בענף הספנות אלטרנטיבה אטרקטיבית להשקעות מסורתיות בטכנולוגיה ובנדל"ן, במיוחד לנוכח האי-ודאות בשווקי הריבית והאג"ח הממשלתיות.

בישראל, המגמה הזו מורגשת היטב דרך חברת ZIM, המובילה הימית הגדולה בישראל, שמנייתה רשמה בחודשים האחרונים תנודתיות חריגה ומחזורי מסחר גבוהים מהרגיל. גם חברות נמלים ולוגיסטיקה ימית, הפועלות בנמל חיפה, באשדוד ובאילת, מדווחות על עלייה בביקוש לשירותי תחבורה ימית ולוגיסטיקה, ועל שינויים בדפוסי הסחר של היבוא והיצוא הישראלי. חברות ביטוח ימי רושמות ביקוש מוגבר לפוליסות, וחברות סוכני ספנות נהנות מעלייה במספר העסקאות ובערכן.

מסלולים חלופיים והשלכות על המחירים

המעבר של אוניות סחר מתעלת סואץ לנתיב כף התקווה הטובה משנה באופן מהותיר את כלכלת ההובלה הימית הגלובלית. מסלול ההפלגה בין אסיה לאירופה מתארך בכעשרת ימים, מה שמגדיל את הצריכה הדלק, את עלויות השכר של הצוותים ואת הבלאי של האוניות עצמן. כל אלו מתורגמים בסופו של דבר לעליית מחירים לצרכן, שמורגשת היטב גם בישראל, במיוחד במוצרי יבוא מהמזרח הרחוק, מוצרי צריכה, רכיבי אלקטרוניקה ומוצרי טקסטיל. ההערכות הן שהמחירים ימשיכו לטפס כל עוד נתיבי הסחר הימיים המסורתיים לא ישובו לפעילות סדירה ובטוחה.

מומחי סחר בינלאומי מצביעים על כך שהמצב הנוכחי מייצר גם הזדמנויות חדשות לנמלים בים התיכון ובמזרח אפריקה, שהופכים לצמתים לוגיסטיים חשובים עבור מטענים שעוברים מאסיה לאירופה. נמלים בקפריסין, ביוון ובמצרים רואים גידול משמעותי בפעילות, וכך גם נמלים במפרץ הפרסי שמשמשים כנקודות מעבר לסחורות שלא יכולות לעבור דרך הנתיבים המסורתיים. תנועת הספנות הזו מייצרת שרשרת ערך חדשה שמשפיעה על שווקים רבים, החל ממחירי הנפט הגולמי, דרך עלויות הביטוח הימי, ועד לשכר הימאים ולהכנסות הנמלים.

השלכות על הכלכלה הישראלית

עבור הכלכלה הישראלית, המגמה הזו מציגה הזדמנויות לצד אתגרים משמעותיים. מצד אחד, חברות ישראליות הפועלות בענף הספנות, הלוגיסטיקה הימית והביטוח הימי נהנות מעלייה בביקוש וברווחיות, ומשכות אליהן השקעות מקומיות ובינלאומיות. מניות של חברות הפועלות בתחום רושמות ביצועים מרשימים בבורסת תל אביב, ומשקיעים ישראלים מגלים מחדש את הסקטור שנחשב במשך שנים לענף תנודתי ומסורתי. מצד שני, העלייה במחירי ההובלה הימית מתורגמת לעלייה במחירי מוצרי הצריכה, מה שמוסיף ללחצים האינפלציוניים שגם כך מאתגרים את הצרכן הישראלי ואת המדיניות הכלכלית של בנק ישראל.

השפעה נוספת ניכרת בתחום היבוא והיצוא. יצואנים ישראלים בתחומי הטכנולוגיה, הכימיקלים, התרופות והתוצרת החקלאית נאלצים להתמודד עם עלויות הובלה גבוהות יותר, מה שמשפיע על הרווחיות שלהם ועל התחרותיות בשווקים הבינלאומיים. במקביל, יבואנים של מוצרי צריכה, רכב, אלקטרוניקה ומזון נדרשים לשלם יותר על ההובלה הימית, והדבר מתגלגל בסופו של דבר למחירים שמשלם הצרכן בחנויות וברשתות השיווק. תופעה זו מהווה אתגר למדיניות הצמצום של האינפלציה שנוקט בנק ישראל, ומחייבת את הממשלה לבחון היטב את הצעדים הנדרשים לתמיכה בסקטור היבוא ובעסקים הקטנים והבינוניים שמושפעים מהמגמה.

מבט אל העתיד של הסחר הימי

השאלה המרכזית שמעסיקה את האנליסטים ואת המשקיעים בימים אלו היא האם המגמה הנוכחית בענף הספנות היא תופעה זמנית שתיעלם עם סיום ההסלמה הגיאופוליטית, או שמדובר בשינוי מבני עמוק בכלכלה הגלובלית. יש הטוענים כי גם אם תושג הסכמה מדינית והמתיחות תרד, נדרש זמן רב לאישוש מלא של נתיבי הסחר ולהחזרת הצי העולמי לפעילות סדירה. בנוסף, חברות רבות כבר החלו לבצע שינויים לוגיסטיים ארוכי טווח, הכוללים הקמת מסלולי גיבוי, השקעות בנמלים חלופיים והתאיבות לעבודה עם נתיבים ארוכים יותר. שינויים אלו עשויים להישאר גם לאחר חזרה לשגרה, מה שימשיך לתמוך ברווחיות גבוהה של חברות הספנות לתקופה ממושכת יותר מהצפוי.

מנגד, יש המזהירים כי המצב הנוכחי עלול להיות בעל השלכות מסוכנות על הכלכלה הגלובלית, וכי העלייה הממושכת בעלויות ההובלה הימית עלולה להאיץ תהליכים של התייקרות מוצרים, פגיעה בצמיחה הכלכלית ואף האטה עולמית. במיוחד חשופות לכך מדינות מתפתחות המסתמכות במידה רבה על יבוא מוצרי מזון, אנרגיה וציוד תעשייתי דרך נתיבי הים, ושאינן יכולות לעמוד בעלויות הובלה גבוהות. תרחיש זה מחייב את הקהילה הבינלאומית לגבש מנגנונים להבטחת נתיבי סחר פתוחים ובטוחים, ולחזק את שיתופי הפעולה הדיפלומטיים והביטחוניים על מנת להתמודד עם האתגרים הגיאופוליטיים המשפיעים על הכלכלה העולמית כולה.