בורסת תל אביב מחקה את רווחי המלחמה: הנפט משתולל מעל 115 דולר והשקל נחלש

התערבות גיאופוליטית מוחקת את רווחי "שאגת הארי" בבורסה

המסחר בבורסת תל אביב עבר זעזוע עמוק במהלך הימים האחרונים, כאשר המדדים המרכזיים נמחקו מכל עליות העבר מאז תחילת המערכה הצבאית. מדד ת"א 35, המייצג את החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר במשק, צלל בחדות של כמעט ארבעה אחוזים ביום מסחר אחד, ובכך השלים ירידה שבועית של כחמישה אחוזים. גל המכירות הפתאומי הכה בכל הסקטורים המרכזיים ללא יוצא מן הכלל, כאשר סקטור הבנקים, אשר נחשב לעמוד השדרה של המשק הפיננסי, רשם ירידות משמעותיות של כמעט שלושה אחוזים. מגזר הביטוח והפיננסים נפגע אף הוא קשות, כשמדד ת"א ביטוח צנח בכחמישה אחוזים, מגדל איבדה כשבעה אחוזים מערכה וכלל חברה לביטוח ירדה בכשישה אחוזים. הירידות הללו משקפות שינוי דרמטי בסנטימנט השוק, אשר עבר בן לילה מאופטימיות זהירה ותחושת ניצחון אפשרי להכרה כואבת בכך שהמערכה הנוכחית עלולה להיות ארוכה, יקרה ובעלת השלכות מאקרו-כלכליות מרחיקות לכת על המשק הישראלי.

וול סטריט מזדעזעת: הנאסד"ק נכנס לטריטוריית תיקון

המשבר אינו פוסח על השווקים הגלובליים, כאשר וול סטריט חווה אף היא ימים סוערים במיוחד. מדד הנאסד"ק, המרכז בתוכו את מניות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, נכנס רשמית לטריטוריית תיקון לאחר שאיבד למעלה מעשרה אחוזים משיאו. מדד S&P 500 רשם אף הוא ירידות חדות, בעוד התשואות על איגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית ממשיכות להשתולל ומשקפות חוסר ודאות תהומי לגבי המשך ההתנהלות של הבנק הפדרלי. הצהרותיו של הנשיא טראמפ בדבר התערבות אפשרית במקורות האנרגיה של איראן הכניסו את השווקים ללחץ כבד, כאשר המשקיעים מבינים כי מדובר במשבר שאינו מתנהל רק בזירה המקומית אלא בעל פוטנציאל לשתק את נתיבי הסחר העולמיים. הבורסות באסיה, ובראשן טוקיו וסיאול, נסגרו בירידות אלימות של למעלה מארבעה אחוזים, מה שמעיד על כך שגל הפאניקה סוחף אחריו גם את שווקי ההון המובילים במזרח. מניות הטכנולוגיה והשבבים הובילו את הירידות, כשמנגד, מניות חברות האנרגיה רשמו עליות שיא על רקע התייקרות הנפט הגולמי.

פרמיית הפחד בשוק הנפט: ברנט פורץ את מחסום ה-115 דולר

שוק האנרגיה העולמי נמצא כעת בסערה מוחלטת, כאשר מחירו של חבית נפט מסוג ברנט, המדד המוביל לסחר הנפט הגלובלי, פרץ את רף ה-115 דולר ונסחר ברמות הגבוהות ביותר שלו מזה שנים ארוכות. מחירו של הנפט מסוג WTI עלה אף הוא בחדות והתייצב מעל רף ה-100 דולרים לחבית. הזינוק הקיצוני במחירי האנרגיה מוסבר בעיקר באיומים ההולכים וגוברים על סגירתו של מצרי הורמוז, העורק החיוני שדרכו עובר חלק ניכר מהנפט הגולמי העולמי. השווקים ממהרים לתמחר פרמיית סיכון אדירה, מתוך הבנה כי כל השבתה ממושכת של נתיב שיט זה תוביל למשבר אספקה חריף במדינות המערב ותזנק את מחירי הדלק במשאבות לרמות חסרות תקדים. מעבר לכך, פגיעות ישירות בתשתיות הנפט והגז של איראן עצמה, כפי שדווח בימים האחרונים, מוסיפות שכבה נוספת של חרדה למשקיעים, אשר מעריכים כי ההתאוששות של תעשיית הפקת האנרגיה האזורית תיקח חודשים ארוכים. פקיעה חודשית כואבת של חוזים עתידיים על הנפט הובילה למכירות חיסול מהירות, שדלגו מיידית אל שוק המניות והובילו לירידות שרשמו המדדים בסוף השבוע.

לחץ מטבע חריג: הדולר מזנק ל-3.15 שקלים והאינפלציה באופק

שוק המט"ח המקומי מגיב בחומרה רבה להסלמה הביטחונית, כאשר הדולר האמריקאי ממשיך להתחזק בצורה חדה מול השקל ונסחר כעת באזור של 3.15 שקלים. ההיחלשות הניכרת של המטבע המקומי נובעת בעיקר מיציאה מסיבית של כספים פסיביים מקרנות סל ישראליות, לצד חששות עמוקים של משקיעים זרים מהשלכות המלחמה על יציבות המשק. הפיחות בשקל מהווה למעשה מנגנון טבעי של העברת עלויות לצרכן הישראלי, שכן הוא מייקר באופן מיידי את כל יבוא הסחורות, החל ממוצרי הצריכה הבסיסיים ועד לציוד התעשייתי הכבד. השילוב הקטלני בין שער חליפין גבוה לבין מחירי הנפט המשתוללים מצית מחדש את החששות מהתלקחותה של אינפלציה רביעית, שתלחץ באופן ישיר על כיסו של הצרכן הישראלי. בנק ישראל צפוי להתמודד עם דילמה מורכבת במושב הקרוב לקביעת הריבית. בעוד שהעלאת הריבית עשויה לסייע בבלימת הפיחות בשקל ולהילחם בלחצים האינפלציוניים, היא עלולה לפגוע קשות בפעילות העסקית ולהכביד על הלוואות הדיור בתקופה שבה המשק זקוק לגירויים. ההערכה הרווחת בשוק היא כי הבנק המרכזי יבחר להשאיר את הריבית ללא שינוי, אך יעדכן את תחזיותיו באופן דרמטי לרעה, כאשר הוא מצביע על פגיעה של כעשרים אחוז בצריכה הפרטית ומשבר חמור בהיצע כוח האדם.

סלע המחלוקת: מניות הביטחון צוללות לאחר ריצת ענק

אחד הסקטורים ההתנהגותיים ביותר בימים אלו הוא ללא ספק תעשיית הביטחון והאבטחה. לאחר ריצת ענק שהכפילה ואף שילשה את ערכן של חברות רבות בתחילת המערכה, הגיעו המניות הללו לשלב של תיקון חריף וכואב. מדד הביטחוניות רשם ירידה שבועית של כשנים עשר אחוזים, מה שמוכיח כי השוק מתחיל לתמחר את השפעת המלחמה לא רק על פי הסיכוי לזכייה בחוזים גדולים, אלא גם על פי הסיכונים האופרטיביים והפיננסיים הטמונים בהמשך הלחימה. מנגד, סקטור הסייבר העולמי חווה זעזוע משלו, זאת לאחר שחברת אנתרופיק חשפה מודל בינה מלאכותית חדשני המסוגל לתקוף פרצות אבטחה באופן אוטונומי, מהלך שגרם למניות כמו CrowdStrike ו-Palo Alto לצלול בכשישה עד תשעה אחוזים. המשקיעים בשוק המקומי נערכים כעת לתקופה של ניתוח מחודש של ההערכות הפונדמנטליות של החברות, תוך הבנה כי הגאות האוטומטית במניות הקשורות לביטחון הלאומי הגיעה לקיצה וכי מעתה הצמיחה תימדד רק בזכייה בפועל בחוזים בינלאומיים ובביצוע מוצלח שלהם בזמן אמת.

מלחמת כרטיסי האשראי ודילמת הנדל"ן המסחרי

בנוסף לסערה המאקרו-כלכלית, שוק ההון מלווה גם מאבקים עסקיים עזים בזירה הפנימית, אשר מוסיפים לא מעט דרמה למסחר היומיומי. בזירת כרטיסי האשראי מתחולל קרב חסר תקדים לאחר עסקת הענק שרקמה ישראכרט יחד עם קבוצת דלק ואל על להפעלת מועדון הנוסע המתמיד. חברת כאל, אשר הופתעה מהמהלך, מאיימת כעת בהליכים משפטיים אגרסיביים וטוענת להפרת הסכם בלעדיות, מה שמעמיד בסימן שאלה את עתיד תחרות הפנאי והצרכנות במשק. מחיר המניות של החברות המעורבות מגיב בחריפות לכל הודעה בעניין, מה שמצביע על תוספת של סיכון רגולטורי משמעותי על ראשן של חברות האשראי. במקביל, ענן כבד רובץ מעל שוק הנדל"ן המסחרי, כאשר קרנות ההשקעה מגלות קושי חריג למלא שטחי משרדים פנויים. חברת אפריקה ישראל, שהתקשתה להשכיר קומות במגדל היוקרתי לבנדה בתל אביב, נאלצה לנקוט בצעד חריג ולרכוש חניון סמוך בעשרות מיליוני שקלים רק כדי להפוך את המגדל לאטרקטיבי יותר עבור שוכרים פוטנציאליים. צעד זה מדגים היטב את ההאטה העמוקה בביקוש לשטחי עבודה משרדיים, אשר מתחילה להכביד על חברות הנדל"ן הגדולות ומעלה חששות מפני פגיעה ארוכת טווח בדירוג האשראי שלהן וביכולתן להחזיר את חובותיהן העתק.