חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2766 +0.89% (0.03)
יורו-שקל: 3.5836 +0.51% (0.02)
ת"א 125: 3,846.62 -0.58% (-22.53)
ת"א 35: 3,964.92 -0.34% (-13.50)
ביטקוין: 62,762.1300 -1.43% (-913.09)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3075 +0.41% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0205 +0.99% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8845 +0.59% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1992 +0.56% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2864 +0.68% (0.02)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7974 +0.86% (0.02)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4173 +0.92% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8144 +0.33% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3174 +0.41% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5568 -0.61% (0.00)

שיא של 1.4 מיליון יציאות מהארץ בחודש: הישראלים טסים יותר מלפני המלחמה, והכלכלה המקומית משלמת את המחיר

בזמן שגל הטיסות היוצאות שובר שיאים וההוצאה לנוסע מגיעה ל-4,069 שקל, התיירות הנכנסת נותרת בשפל עמוק - והפער בין שני הכיוונים מייצר חור של מטבע חוץ ונזק כלכלי מצטבר לענף המלונאות ולמשק

אתר כלכלה · 18 בספטמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה

המספרים שמציירים תמונה מפוצלת של ענף התיירות הישראלי

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בימים האחרונים חושפים פער חד ומטריד בענף התיירות הישראלי: מצד אחד, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש האחרון – נתון שיא שעוקף אף את הרמה שנרשמה בחודש המקביל של 2023, לפני פרוץ המלחמה. מתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ, קצב שמעיד על ביקוש בלתי נגמר לחופשות חוץ-ארציות. מצד שני, התיירות הנכנסת לישראל עדיין רחוקה מהתאוששות מלאה, ומספר המבקרים בישראל נמוך משמעותית לעומת התקופה שלפני המלחמה. הפער בין שני הכיוונים מייצר עומס הולך וגובר על מאזן התשלומים, פוגע בהכנסות ענף המלונאות המקומי, ומציב את משרד התיירות בפני אתגר מדיניות מורכב.

נתונים נוספים שמגיעים מהשטח מחדדים את התמונה. ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA, שמנטר את הוצאות הישראלים בחו"ל, פרסם בימים האחרונים ניתוח לפיו ההוצאה הממוצעת לנוסע מגיעה ל-4,069 שקל, כאשר יפן תופסת את המקום הראשון בדירוג היעדים היקרים בפער משמעותי מהמדינות הבאות אחריה. במקביל, סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מציג תמונה מורכבת בענף המלונאות המקומי: מאזן הלינות של ישראלים בבתי המלון נותר חיובי, אך מאזן לינות התיירים הנכנסים עדיין שלילי – כלומר, הצריכה הפנימית פוצה על חלק מהנזק, אך בשום אופן לא על כולו.

היציאה לחו"ל הפכה לצריכה קבועה ולא למותרות

מה מסביר את גל הטיסות שובר השיאים

הנתונים מאחורי גל היציאות מהארץ משלבים כמה גורמים שהתכנסו יחד. ראשית, מדובר בצבירה של ביקוש מועט שנים: שנתיים של חוסר ודאות ביטחונית, סגירת שמיים בתקופות שיא של העימות עם איראן, וביטולי חופשות המוניים יצרו מאגר עצום של ישראלים שמסרבים לוותר על חופשה. שנית, היצע הטיסות התרחב בצורה משמעותית – חברות תעופה זרות וישראליות החזירו קווים ופתחו יעדים חדשים, כאשר איטליה בולטת כיעד החם של נתב"ג עם טיסות ישירות ל-11 ערים ומחירי פתיחה שמתחילים ב-150 דולר. שלישית, תחושת הרווחה היחסית במשק – לצד עליית השכר בשנים האחרונות – מאפשרת למשקי בית רבים להרשות לעצמם חופשה חוץ-ארצית אחת לשנה ואף יותר.

בשוק הנסיעות מציינים כי המאפיין הבולט של הגל הנוכחי הוא היעדר עונתיות: הנסיעות נמשכות כמעט ללא הפוגה לאורך כל השנה, בניגוד לתבניות העונתיות שאפיינו את הענף בעבר. תאילנד, שמקצרת בימים אלה את הפטור מוויזה לישראלים מ-60 ל-30 יום, קפריסין שרשמה זינוק של 39% בנוסעים הישראלים בשנה החולפת, ורומא במחיר של 160 דולר לטיסה – כולם משקפים שוק שבו ההיצע הרחב מוזיל את המוצר ומגדיל את קהל הצרכנים. התוצאה היא שענף התעופה והנסיעות בולט כענף הצריכה היחיד שממשיך לרשום זינוק בהזמנות, בזמן שענפי צריכה אחרים מתמתנים.

quiz האם ידעת ש…

כ-1.4 מיליון יציאות מהארץ נרשמו בחודש אחד – שיא שעוקף את רמת הפעילות שלפני המלחמה. יחד עם זאת, ממוצע ההוצאה של 4,069 שקל לנוסע ביפן משקף חופשה יקרה יותר משמעותית מחופשה ממוצעת באירופה, שבה ניתן לטוס מנתב"ג לרומא ב-160 דולר בלבד.

הצד השני: התיירות הנכנסת תקועה בשפל

"נדיר לפגוש קבוצת נוצרים מטיילת בארץ"

בזמן שהישראלים ממלאים את טרמינל 3, הענף המקומי מתמודד עם מציאות קשה. מספר התיירים הנכנסים לישראל נותר נמוך משמעותית מהרמה שלפני המלחמה, וגורמים בענף מתארים תמונה שבה קשה למצוא קבוצות צליינים ותיירים נוצרים – קהל הליבה של התיירות הנכנסת לישראל – על רחובות ירושלים ונצרת. הסיבות מרובות: קווי תעופה שעדיין אינם סדירים, חששות ביטחוניים שניזונים מכיסוי תקשורתי שלילי, חברות ביטוח זרות שמסרבות לבטח מבקרים פוטנציאליים, ומעל לכולם – תחושה בענף שיש קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שבוחרים להגיע אליה. גם התחזקות השקל, שעשויה בתיאוריה להפוך את הביקור בארץ לזול יותר עבור תייר, לא הצליחה להפוך את המגמה.

יש אמנם ניצוצות של אור: נרשם זינוק של כ-29% בכניסת תיירים לישראל בחודש יולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה, ודיווחים בתקשורת העולמית מצביעים על כך שתיירים אמריקאים מתחילים לחזור בהדרגה. אולם במבט שנתי, מספר הכניסות עדיין רשם ירידה של 11% בהשוואה לשנה שקדמה לה, והענף אינו מסתפק בהתאוששות חלקית. בענף המלונאות מעריכים כי הסנטימנט נותר שלילי, וכי בלי שיקום מסודר של קווי התעופה הנכנסים ושל תדמית היעד, ההתאוששות תימשך שנים. העובדה שהממשלה העבירה לאחרונה החלטות תקציביות בהיקף מאות מיליוני שקלים לאילת ולקידום מלונאות, ללא תפיסה כלכלית כוללת לטענת מבקרים, מדגישה את הפער בין הכסף המוזרם לבין האסטרטגיה החסרה.

ההשפעה על משק המט"ח ועל ארנק הצרכן

מנקודת מבט כלכלית, הפער בין התיירות היוצאת לנכנסת אינו רק סוגיה תעשייתית אלא בעיה מקרו-כלכלית של ממש. כל אחת מ-1.4 מיליון היציאות החודשיות מייצגת הוצאה במטבע חוץ – כרטיסי טיסה, לינה, קניות ובילויים – שמוציאה מהמשק עשרות מיליארדי שקלים בצבירה שנתית, בלי הזרמה מקבילה של מטבע חוץ מתיירות נכנסת. נתוני LAYA ממחישים את עוצמת ההוצאה: 4,069 שקל בממוצע לנוסע, כאשר ביפן ההוצאה גבוהה עוד יותר. בנק ישראל עוקב אחרי הגירעון הצמוד לנסיעות בחשבון השוטף, שנחשב אחד הסעיפים הגדולים ביציאת מטבע חוץ מהמשק, וגורמים במערכת הפיננסית צופים שהמגמה תמשיך ללחוץ על מאזן התיירות גם בחודשים הקרובים.

לצרכן הישראלי התמונה מעורבת. מצד אחד, התחרות בין חברות התעופה והרחבת היעדים הוזילו משמעותית את מחירי הטיסות, ומאפשרים חופשות קצרות באירופה בעלויות של מאות דולרים בודדים. מצד שני, עלויות השהייה ביעדים הפופולריים עולות: מדינות כמו אנגליה מקדמות מס תיירות ללא תקרה, מלונות באירופה מייקרים בעונות השיא, והקרבה הגיאוגרפית של היעדים הזולים – כמו קפריסין ויוון – יוצרת תחושת זול מדומה שכן את רוב התקציב אוכלת הלינה וההוצאה השוטפת ביעד. ישראלים רבים מוצאים את עצמם מתפשרים: טיסות זולות ליעדים משניים, לינה בפריפריה של ערים מרכזיות, וקיצוץ במספר הלילות.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי השיא ביציאות מהארץ מסתתרת שאלה כלכלית מטרידה: כל יציאה כזו היא יצירה של הוצאה במטבע חוץ, בלי החזר סימולטני של הכנסות מתיירות נכנסת. בענף המלונאות חוששים שהממשלה אינה מטפלת בשורש הבעיה – שיקום התדמית הבין-לאומית של ישראל וחיזוק קווי התעופה הנכנסים, וכך המשק מפסיד פעמיים.

הקרב על התדמית: מה נדרש כדי להחזיר תיירים לישראל

בענף התיירות הנכנסת מדברים בימים אלה על שלושה מנופים מרכזיים. הראשון הוא שיקום קווי התעופה – בלי טיסות סדירות ובמחירים תחרותיים, אין לתייר הזר דרך נוחה להגיע לישראל, והניסיון של חברות כמו Cyprus Airways, שהגדילה דווקא את פעילותה בשוק הישראלי כשחברות אחרות נסוגו, מראה שיש גם שחקנים שמאמינים בפוטנציאל. השני הוא ערוץ הביטוח – חברות ביטוח זרות שמסרבות לבטח נוסעים לישראל חוסמות בפועל קהלים שלמים, ונדרשת פעילות דיפלומטית-כלכלית מרוכזת לשנות זאת. השלישי, והקשה ביותר, הוא התדמית: כפי שהוגדר בענף, יש קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים, ומדובר בנכס שנבנה בעשורים ונפגע בחודשים.

בינתיים, הענף המקומי מתבסס בעיקר על הצריכה הפנימית. בתי המלון בישראל מדווחים על מאזן לינות חיובי של ישראלים, שמפצה חלקית על היעדר התיירים, אך במחיר של תמחור נמוך יותר ושולי רווח דקים. תופעה מעניינת שנרשמה בקרב מלונאים היא המפגש בין קהלים: "הם אוכלים במסעדה ב-100 דולר, ואז באים לישון אצלנו ב-100 שקל ללילה" – כך תוארה הפער בין ההוצאה של קהלים מקומיים לבין מחירי הלינה שהמלונות נאלצים להציע בשנים האחרונות. התוצאה היא שהמלונאות הישראלית מתפקדת במצב של הישרדות כלכלית, כאשר התקווה להתאוששות אמיתית תלויה בחזרה של התייר הזר – ובעיקר האמריקאי, שנחשב לתייר המוציא ביותר בשוק הישראלי.

המשמעויות לשוק ההון ולמשקי הבית

בשוק ההון, הפער בין תיירות יוצאת חזקה לתיירות נכנסת חלשה משתקף בביצועי החברות הנסחרות בענף. חברות תעופה ונמל התעופה נהנות מתנועה גבוהה, בעוד שרשתות המלונאות המקומיות מתמודדות עם תפוסות לא אחידות ותלות מוגברת בתיירות הפנים. גם חברות הטכנולוגיה של עולם הנסיעות נמצאות בעין הסערה: עולם ההזמנות האונליין עובר מהפכה של בינה מלאכותית, כאשר ענקיות כמו בוקינג מריצות במקביל ניסויים רבים בתחום, וסטארט-אפים ישראליים מפתחים פלטפורמות שמחליפות השוואת מחירים פסיבית במסחר אוטומטי. עבור המשקיע הישראלי, ענף התיירות ממשיך להיות אינדיקטור מקרו-כלכלי רגיש – המשקף את מצב הרוח הצרכני, את שער החליפין ואת מצב הביטחון – יותר מכל סקטור אחר במשק.

עבור משקי הבית, השאלה המעשית שעולה מהנתונים היא כיצד לתכנן את הוצאות הנסיעה בתקופה שבה השיאים נשברים. גורמים בענף ממליצים להקדים את ההזמנות לעונות השיא, לנצל את חלון המחירים הנמוכים ביעדים המתחרים – כמו איטליה בשלוחותיה הפחות מתוירות – ולבחון היטב את כיסויי הביטוח, במיוחד נוכח הסלמות ביטחוניות בלתי צפויות שכבר הוכיחו בעבר את יכולתן לשתק את תוכניות הנסיעה של מאות אלפי ישראלים בתוך ימים בודדים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי נתוני הלמ"ס, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש האחרון, נתון העוקף את מספר היציאות שנרשם בחודש המקביל ב-2023, לפני פרוץ המלחמה. מתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ.

  • נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA מצביעים על יפן כיעד שבו ישראלים מוציאים הכי הרבה - 4,069 שקל בממוצע לנוסע, בפער משמעותי משאר היעדים. ההוצאה כוללת לינה, מסעדות, קניות ותחבורה מקומית.

  • לפי גורמי הענף, מספר התיירים הנכנסים נמוך משמעותית מהתקופה שלפני המלחמה בשל קווי תעופה שאינם סדירים, חששות ביטחוניים, חברות ביטוח שמסרבות לבטח מבקרים ותדמית בין-לאומית שלילית של ישראל כיעד תיירותי.

  • הפער מייצר יציאה של מטבע חוץ מהמשק, פוגעת בהכנסות ענף המלונאות, המסעדנות והאטרקציות המקומיות, ומחלישה את תרומת התיירות לתוצר. מאזן הלינות של תיירים נכנסים עדיין שלילי, לפי סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!