חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2524 +0.14% (0.00)
יורו-שקל: 3.5638 -0.04% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,697.8500 -0.07% (-44.03)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2977 +0.18% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.35% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8733 +0.30% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1888 +0.08% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2752 +0.19% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7869 +0.28% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4147 +0.29% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8120 +0.03% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

הפרסום נכנס לצ'אט והאינסטגרם נמכר: שוק המדיה הישראלי מתהפך

מערכת הפרסום של ChatGPT מושקת בישראל, עמודי אינסטגרם נמכרים במיליוני שקלים ורשת 13 עוברת לידיים חדשות: כיצד מתעצב מחדש שוק הפרסום והמדיה

אתר כלכלה · 19 בספטמבר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה

הפרסום ב-ChatGPT נוחת בישראל: ערוץ חדש מתחרה על תקציבי המפרסמים

שוק הפרסום הישראלי רשם השבוע תפנית שעשויה לשנות את חלוקת כספי המדיה במשק: מערכת הפרסום של ChatGPT של OpenAI הושקה רשמית גם בישראל, כתשעה חודשים בלבד אחרי שהחברה החלה את פיילוט הפרסום בארה"ב. החל מאתמול יכולים מפרסמים ישראלים להריץ קמפיינים בתוך מנוע השיחה הפופולרי בעולם, ובכך להיות בין הראשונים בעולם שמנסים לפנות לצרכנים בזמן שהם שואלים שאלות, מחפשים המלצות ומקבלים תשובות מצ'אטבוט. עד כה, פרסום בסביבת בינה מלאכותית נשאר בגדר ניסוי שנצפה מרחוק, אך ההשקה המקומית ממחישה שהטכנולוגיה הופכת במהירות מהפכנית תיאורטית לכלי עבודה מסחרי מלא, עם מחירונים, מכונות מכירות ואופטימיזציה אלגוריתמית של תוצאות.

המשמעות הכלכלית של המהלך אינה טריוויאלית. שוק הפרסום הדיגיטלי הישראלי מוערך במיליארדי שקלים בשנה, ורובו המוחלט זורם כיום לגוגל ולמטא. כניסת שחקן שלישי, שבסיס המשתמשים שלו בישראל גדל מדי חודש, עשויה לפלח מחדש את העוגה, ובעיקר להציב אתגר בפני סוכנויות הפרסום שנדרשות עתה לפתח מומחיות בערוץ שלא היה קיים לפני כמה חודשים. השאלה המרכזית שתעסיק את המפרסמים בשבועות הקרובים היא איך בכלל נראית מודעה בצ'אטבוט, היכן היא מופיעה, והאם היא נתפסת כמפריעה או כשירות. OpenAI הדגישה בעבר שהיא מבקשת לשלב פרסום רלוונטי להקשר השיחה, אך הגורמים המסחריים בישראל עדיין בוחנים את הכלים בפועל.

עמודי אינסטגרם נסחרים כנכסי הון: עמרם, אייקון ישראל והביקוש לקהלים

במקביל למהפכת הבינה המלאכותית, שוק התוכן החברתי בישראל רשם בימים האחרונים גל של עסקאות שמעידות על בשלות כלכלית חדשה של הנכסים הדיגיטליים. לפי גלובס, עופר רוזנבאום, מנהל הקמפיין של שר הביטחון לשעבר איתמר בן גביר, ירכוש 60% מעמוד האינסטגרם של דניאל עמרם, לפי שווי חברה של כ-10 מיליון שקל. עמרם, שהקים אחד העמודים הנצפים בישראל, צפוי להמשיך לנהל את הפלטפורמה, אך הרכישה מסמנת שעמוד תוכן עם קהל עוקבים אדיר הפך לנכס הנסחר בשוק ההון החלופי של המדיה, בדיוק כמו אתרי חדשות או רשתות רדיו.

מיד אחריו הגיעה עוד עסקה באותו תחום: אבי בן טל, לשעבר מנכ"ל רשת 13 ו-ynet, חזר לתחום התקשורת כשרכש יחד עם איש התקשורת שלום אסייג את הנכסים הדיגיטליים של "אייקון ישראל" מידי הבעלים יפה פישלר. שתי העסקאות יחד מציירות תמונה ברורה: קהלים מקוונים הפכו לסחורה שנסחרת בידי אנשי מקצוע מהעולם הפוליטי, התקשורתי והעסקי, והמפרסמים מתחילים להבין שערוץ ההגעה לצרכן עשוי לעבור לא דרך טיימס סקוור או קמפיין טלוויזיוני, אלא דרך פיד אינסטגרם שמייצר מיליוני חשיפות ביום. עבור המוכרים, זהו רגע התגמול על שנים של בניית קהל; עבור הקונים, זהו הימור על כך שהקהל יישאר נאמן גם אחרי ההחלפה.

lightbulb טיפ מהמומחה

מנהלי שיווק שבוחנים את הפרסום ב-ChatGPT מומלץ להתחיל בתקציבי ניסוי קטנים ולמדוד המרות בפועל, ולא רק חשיפות. הערוץ החדש דורש תוכן שמגיב לכוונת חיפוש ספציפית, ולכן כדאי להקצות כעשרה עד חמישה עשר אחוזים מתקציב המדיה הדיגיטלית לבדיקה מבוקרת לפני הרחבה.

מה קובע את שוויו של עמוד תוכן

הפער בין שווי של 10 מיליון שקל לעמוד אחד לבין עסקאות אחרות בתחום מצביע על הגורמים שמכתיבים את התמחור: איכות הקהל, שיעורי המעורבות, ההתאמה לקהלי היעד של המפרסמים המובילים והיכולת לייצר הכנסות חוזרות משיתופי פעולה. נעמה מורל כתבה לאחרונה בהמרקר ששוויו של קמפיין עם משפיענית אינו תלוי רק במספר העוקבים, אלא בעומק הקשר שבין היוצר לקהל שלו. ככל שהנתונים מראים שיעורי המרה גבוהים יותר, כך עולה הסיכוי שמשקיע מוסדי או יזם פרטי ישלם על הנכס מחיר שנשמע בלתי סביר לצופה מהצד.

רשת 13 לאסף רפפורט: הטלוויזיה המסחרית נכנסת לעידן הבעלות החדש

המסגרת הרחבה שבתוכה מתרחשים כל השינויים הללו היא שוק התקשורת המסחרית, שגם בו נרשם בימים האחרונים מהלך משמעותי: מועצת הרשות השנייה אישרה את העברת השליטה ברשת 13 לקבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט. העסקה, שנחשפה לראשונה בגלובס, סיימה תקופה ממושכת של אי-ודאות סביב עתידו של הערוץ, שבשנים האחרונות התמודד עם קשיים כלכליים, קיצוצים ושאלות על יכולתו להתחרות בערוץ 12 על נתח הצפייה ועל כספי הפרסום. האישור הרגולטורי מחייב את הקבוצה החדשה להציג תוכנית עסקית שתבטיח את קיומו של ערוץ חדשות מסחרי בר-קיימא.

ההשלכות על שוק הפרסום ישירות: חלוקת תקציבי הפרסום הטלוויזיוניים בישראל מבוססת בעיקר על המאבק בין שתי רשתות גדולות, וכל שינוי בבעלות עלול לשנות את מערך המכירות, את מדדי הרייטינג ואת היכולת של הערוץ להציע חבילות שילוב בין טלוויזיה לדיגיטל. אם רפפורט יביא איתו את התרבות הטכנולוגית שאפיינה אותו בהייטק, ייתכן שנראה תוכן מקורי שמשלב הפצה חכמה ברשתות החברתיות, ובכך ייצור תחרות חדשה מול עמודי התוכן העצמאיים שנמכרו השבוע במיליוני שקלים. גם דגנית קרמר, שמונתה בימים אלה למנכ"לית הוט מובייל לאחר שכיהנה כמשנה למנכ"ל פרטנר ובכירה בקבוצת בזק, מדגימה את אותה תופעה של תחלופה מהירה בבכירי המדיה והתקשורת, שנועדה להוביל שינוי בשווקים תחרותיים מאוד.

קמפיינים שמציתים את השוק

במקביל, שוק הקמפיינים עצמו ממשיך להזכיר שהפרסום הקלאסי עדיין קיים ובריא. לפי גלובס, הפניקס סמארט הגיעה בימים אלה לפסגת הפרסומות האהובות במדד המוניטורינג של אשר, בעוד ששמואל ורשבסקי יקבל פרס מפעל חיים מטעם ברנד אקדמי. ההתרחשויות הללו מזכירות שמותגים עדיין מצליחים לייצר זיכרון צרכני דרך קמפיינים טלוויזיוניים ודיגיטליים קלאסיים, ושהכוח של היצירתיות לא נעלם גם כשהערוצים משתנים. ברקע, רשתות צריכה גדולות ממשיכות לשלב פרסום עם עסקאות אסטרטגיות, ותופעת הסקווישי המציגה את מה שהחל כלהיט צריכה גלובלי מדגישה את כוחה של הוויראליות ליצור גלי מכירות של ממש ברשתות הישראליות.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי ההתלהבות מהערוצים החדשים מסתתרת שאלה שלא נשאלת מספיק: מי מוודא שפרסום בתוך תשובות של בינה מלאכותית יישמר בנפרד מהתוכן העצמו? חשש הצרכנים ממיזוג תוכן ופרסום גבוה, ורגולטור הרשות השנייה ורשות ההגנה על הצרכן עשויים למצוא את עצמם מנחיתים מאוחר על תחום שהספיק להתבסס.

הצרכן במרכז: פחות סבלנות, יותר ביקורת

הצרכן הישראלי ממשיך להיות הגורם שמכתיב את כללי המשחק, גם כשהוא לא מרגיש בכך. תחקיר Business Insider שזכה לסיקור בגלובס חשף אלפי דיווחים על דליפות, ריחות כימיים, כוויות ואף התפוצצויות הקשורים לצעצוע הסקווישי שסחף ילדים בארה"ב ובישראל, והפך לאחת מתופעות הצריכה הגדולות של השנה. הסיפור ממחיש את החרב הפיכה של תופעת רשת: אותה ויראליות שמזניקה מכירות יכולה בתוך ימים להפוך לסיפור בטיחותי שמזעזע את המותג. מפרסמים שמסתמכים על מומנטום רשתי נדרשים עתה גם לניהול סיכונים מושכל, ולא רק להרעבה לחשיפה.

במקביל, רשות התחרות הטילה על יבואנית המותג רוקפורט בישראל, אוריג'ינלס, תשלום של מעל 3 מיליון שקל, לאחר שמצאה כי סייעה לחסום את גישת הישראלים לקנייה באתר האמריקאי של המותג תוך הפנייתם לאתר המקומי. ההכרעה היא צעד משמעותי במאבק על חופש הבחירה של הצרכן הדיגיטלי, ומשדרת מסר לכל היבואנים הרשמיים ולמפרסמים: ניסיון להגביל את היבוא האישי באמצעות כלי שיווקיים וטכנולוגיים עלול להיות יקר מאוד. עבור הצרכן, מדובר בניצחון עקרוני שעשוי להוזיל את המחירים בתחומים רבים, במיוחד באופנה ובנעליים, שבהן הפערים בין היבואן הרשמי לקנייה ישירה מחו"ל גדולים במיוחד.

הדולר וההשקעה: מי משלם על השינוי

המעבר לערוצים חדשים אינו מתרחש בוואקום כלכלי. המפרסמים הישראליים נמצאים בסביבה של תחרות גוברת בין רשתות, של לחץ על מחירי הקמעונאות ושל צמצום תקציבי שיווק בחלק מהענפים. במצב כזה, כל ערוץ חדש מתחרה לא על כסף חדש אלא על תקציבים קיימים. כאשר מפרסם גדול מחליט להקצות 5% מתקציבו לפרסום ב-ChatGPT, הכסף הזה ככל הנראה יבוא על חשבון קמפיין בנר או על חשבון שיתופי פעולה עם משפיענים. שוק המדיה הישראלי עומד אפוא בפני תקופה שבה כוח המיקוח עובר בהדרגה מהפלטפורמות הוותיקות לפלטפורמות החדשות, ובה גם נכסי תוכן קטנים נסחרים בשווים שנשמעו עד לאחרונה שמורים לחברות ענק.

מה שנשאר ברור בשלב זה הוא ששוק השיווק, הפרסום והמדיה בישראל נכנס לשלב של תיעוש אמיתי של הדיגיטל. עמוד תוכן הוא כבר לא תחביב אלא חברה עם שווי, מערכת פרסום של צ'אטבוט היא כבר לא מדע בדיוני אלא כלי שמוצע ללקוחות ישראלים, וערוץ טלוויזיה מרכזי עובר ידיים תחת פיקוח רגולטורי מחמיר. המפרסמים, הסוכנויות והצרכנים כולם ימדדו בחודשים הקרובים איך הכסף זורם, ולאיזה ערוץ הוא זורם. זו המלחמה שמנהלים עכשיו גוגל, מטא, OpenAI, הערוצים ועמודי התוכן, ומי שמפספס את תחילת התהליך עלול לגלות שהשינוי כבר קרה בלעדיו.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • החל מהשבוע יכולים מפרסמים ישראלים להריץ קמפיינים בתוך מערכת הפרסום של ChatGPT, כתשעה חודשים אחרי תחילת הפיילוט בארה"ב. מדובר בערוץ חדש לחלוטין שמתחרה על תקציבי הפרסום המסורתיים של גוגל ומטא, ומאפשר להציג מודעות בזמן שמשתמשים מקבלים המלצות ותשובות בצ'אט.

  • עמודי אינסטגרם גדולים מייצרים חשיפה מצטברת של מיליוני משתמשים, מה שהופך אותם לנכס פרסומי יקר. הרכישה של 60% מהעמוד של דניאל עמרם בשווי חברה של 10 מיליון שקל, והעסקה של אבי בן טל ושלום אסייג על הנכסים הדיגיטליים של אייקון ישראל, מדגימות שאישי תקשורת דיגיטליים נסחרים כמו נכסי מדיה מסורתיים.

  • קשה לדבר על החלפה בטווח המיידי, אבל הכיוון ברור: ככל שיותר ישראלים מחפשים מידע דרך צ'אטבוטים, כך גדל הסיכוי שתקציבי פרסום יעברו לשם. מומחי שוק מעריכים שהשינוי יתבטא קודם כל בדילול של תקציבי מדיה קטנים, ורק לאחר מכן בפריצת דרך של מותגים גדולים.

  • מועצת הרשות השנייה אישרה את העסקה להעברת השליטה בערוץ לקבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט, אחרי תקופה ממושכת של אי-ודאות סביב עתיד הערוץ. האישור מסדר את ההיבטים הרגולטוריים ופותח פרק חדש בשוק הטלוויזיה המסחרית, שמשפיע ישירות על חלוקת תקציבי הפרסום הטלוויזיוניים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!