ההנפקה שתעצב מחדש את שוק הבינה המלאכותית: אנתרופיק לקראת גיוס שיא של 90 מיליארד דולר על רקע חששות הבועה
חברת קלוד עומדת לרגע ההיסטורי שלה עם שווי פוטנציאלי של עד 1.4 טריליון דולר, בעוד משבר אנבידיה והירידות במניות השבבים מעמידים את המשקיעים הישראלים בפני שאלה קשה: בועה או מהפכה
הנפקה בהיקף שיא: אנתרופיק נערכת לגיוס של עד 90.4 מיליארד דולר
חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק, שמאחורי מודל השיחה קלוד, מתכננת לגייס עד 90.4 מיליארד דולר בהנפקה ובגיוס פרטי נלווה, בהשתתפות שלושת ענקיות הטכנולוגיה הגדולות בעולם: גוגל, אנבידיה ומיקרוסופט. לפי דיווח בגלובס, שווי החברה צפוי לנוע בין טריליון דולר ל-1.4 טריליון דולר, היקף שמציב אותה בשורה הראשונה של ההנפקות הגדולות בהיסטוריה של השווקים המערביים. המהלך מתרחש דווקא על רקע החששות הגוברים בוול סטריט מפני בועת בינה מלאכותית ועל רקע ההשקעות העצומות בתשתיות מחשוב, שמעלות שאלות קשות לגבי הרווחיות העתידית של הענף כולו.
הקשר בין המהלך לבין השוק הישראלי הוא ישיר ולא מקרי. קרנות הפנסיה, קופות הגמל ותיקי ההשקעות המנוהלים של החוסכים הישראלים חשופים באופן מהותי למדדי המניות האמריקאים, שבהם מניות הבינה המלאכותית תופסות נתח הולך וגדל. הנפקה בסדר גודל כזה תשנה את הרכב המדדים, תגדיל עוד יותר את המשקל של ענף ה-AI בתיקים ותחדד את הדילמה שבה נתקלים מנהלי כספים בארץ ובעולם: כיצד מפזרים סיכון בשוק שבו כמעט כל נתיב השקעה מוביל לאותו מפעל טכנולוגי אחד.
המשבר הכפול באנבידיה: ירידות בשוק ותחקירים שמטלטלים את המנהיגה
בעוד אנתרופיק נערכת לרגע ההיסטורי שלה, המובילה הוותיקה של הענף אנבידיה מתמודדת עם סערה כפולה. מניית החברה ירדה בחדות במסגרת ההתפכחות הכללית במניות השבבים, ובמקביל מתפרסמים תחקירים שמעיבים על הנהגתה. לפי תחקיר הניו יורק טיימס שסוקר בגלובס, היועץ המשפטי הראשי של אנבידיה פנה באוגוסט 2025 לחוקרים שבדקו חשד להברחת שבבים לסין באמצעות חברה שבה עבדה אליס הואנג, קרובת משפחה של מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג. הפנייה עוררה דאגה בקרב החוקרים, והתיק הועבר בהמשך למשרד המשפטים האמריקאי, אם כי לא הוכח כי אנבידיה גרמה להקפאת החקירה.
דיווחים נוספים שהתפרסמו בימים האחרונים מצביעים על כך שדירקטוריון אנבידיה נערך להתמודדות עם משבר המנהיגות שנוצר, דבר שמוסיף אי-ודאות לשוק שכבר כעת רגיש לכל חדשות העולה מהחברה. השר האמריקאי לענייני אוצר האשים בימים אלה את משרד המסחר במשבר השבבים סביב אנבידיה, ובכירים בתעשייה נחלקו בין מי שרואים בירידות תיקון בריא למי שמזהירים מפני תחילתה של מפולת. בכנס לראות מעבר לטרנד של גלובס, נציגי חברות השבבים בישראל ניסו להרגיע: מנכ"ל מארוול ישראל ערן חרותי אמר כי "אין לי ספק שמהפכת ה-AI תממש את הפוטנציאל שלה", ובכיר באפלייד מטריאלס הוסיף כי "אנחנו מגדילים היקפי ייצור" למרות המפולת במניות הסקטור.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
ההנפקה הענקית של אנתרופיק עשויה להיתפס גם כנקודת שיא של היפרדות בין שווי שוק לרווחיות אמיתית. ענקיות ה-AI נדרשות להשקיע מאות מיליארדים בתשתיות מחשוב בעוד הרווחיות שלהן מוטלת בספק, ומבקרים טוענים כי המימון ההדדי בין הספקים ללקוחות מזכיר מנגנונים שקדמו למפולות היסטוריות.
התפכחות או תיקון: כיצד מזהים את נקודת המפנה
מנהלי השקעות שהשתתפו בכנס תיארו את המצב במונחים חדים. יותם עירוני מאלטשולר שחם אמר כי "זו התעוררות מחלום, התפכחות", והסביר כי המדדים שאליהם מתייחסים הגופים המקצועיים מנסים לזהות את נקודת המפנה מתמקדים בתזרימי המימון של תשתיות ה-AI וביכולת של הענקיות להפוך השקעות עצומות לרווחים מוכחים. עדי שחף, מנהל החטיבה הפיננסית בבנק מזרחי טפחות, טען באותה במה כי "ההשקעות הגדולות בתשתיות AI לא הופכות את התחום לבועה", והעריך כי הגידול בחוב הממשלתי ובמימון התשתיות יכתיב את הכיוון בשוקי המניות בתקופה הקרובה. לדבריו, הבינה המלאכותית עשויה להוריד מחירים בעתיד הרחוק, אך בטווח הקצר דווקא צפויה להעלות אותם, ובישראל הוא צופה צרכי גיוס של כ-200 מיליארד שקל בהמשך.
קורוויב מרימה את הנאסד"ק: ההוכחה שהשוק עדיין רעב לסיפורי ה-AI
לצד הירידות, השוק הציג בימים האחרונים גם את הפנים ההפוכות שלו. קורוויב, אחת השחקניות המרכזיות בתחום הניאו-קלאוד, שספגה לחצים משמעותיים בוול סטריט לאחרונה, פרסמה דוחות חיוביים וזינקה בחדות, באופן שהרים את כל מדד הנאסד"ק עמה. החברה עלתה לפני כחודש לכותרות בעקבות חובות עתק שהיא נושאת, שהביאו את חלק מתשואות האג"ח שלה לטפס לשיעור חריג של כ-16% – רמה המעידה על חוסר אמון משמעותי של משקלי האשראי ביכולת ההחזר שלה. המפלג החד בין האמון באג"ח לבין ההתלהבות במנייה ממחיש את אחד המאפיינים המזהים של שלב זה במחזור: פערים חדים בין שווקים שונים באותן חברות בדיוק.
התנודתיות הזו אינה נחלתן של החברות הגדולות בלבד. מדד הדאו ג'ונס, המוטה לעבר חברות התעשייה, עקף לראשונה מאז 2022 את הנאסד"ק בתשואה, בזמן שהנאסד"ק ו-S&P 500 ירדו בחדות בחודש האחרון. עבור החוסך הישראלי המשמעות היא שהתיק המסורתי שלו, המושקע ברובו במדדי השוק הרחבים בארה"ב, חשוף כמעט כולו לגורל של מניות הבינה המלאכותית – גם כשהוא סבור שהוא מגוון. אלדד תמיר, מייסד ומנכ"ל FINQ, שהתייחס בכלכליסט לסחרור שהכניסו הירידות בענף, הדגיש כי "אין לנו שום יכולת לחזות את השוק, ולכל החוסכים הדבר הכי חשוב הוא לא לגעת" בתיק בזמן סערה.
האזהרה מבנק ישראל: ריכוזיות שנראית כפיזור
אחת הקביעות המדוברות בשיח המקצועי הישראלי בימים אלה נשמעה מבכירה בבנק ישראל בכנס גלובס: "השקעה לטווח ארוך לא הופכת השקעה ריכוזית למפוזרת". ההקשר הוא העובדה שחשיפת החוסכים הישראלים לבינה המלאכותית אינה מתבטאת ברכישה מודעת של מניות AI אלא מוטמעת בקרנות מדד שמרכיבן הטכנולוגי הולך וגדל. מנהלת מחלקת הניהול של קרן העושר חידדה את הנקודה בדבריה בכנס: "אנחנו מוסיפים אפיקים שונים שנשלטים ע"י אותו סיכון" – כלומר תיק שנראה מפוזר בין מספר רב של ניירות ערך עשוי להיות בפועל תלוי בגורם מאקרו אחד: קצב ההשקעה בתשתיות הבינה המלאכותית ובאמון המימון שלה.
quiz האם ידעת ש…
קורוויב, אחת השחקניות המרכזיות בתחום הניאו-קלאוד, קפצה לכותרות לפני כחודש בעקבות חובות עתק שהביאו את חלק מתשואות האג"ח שלה לטפס לשיעור חריג של כ-16%, אך דווקא לאחר פרסום דוחות חיוביים היא זינקה בחדות והרימה את כל מדד הנאסד"ק עמה.
בנק ישראל והרגולטורים הפיננסיים מתמודדים בהקשר זה עם דילמה כפולה שמשתקפת גם בסיקור הבינלאומי: כיצד לבלום התחממות יתר בענף בלי לחבל בנתיב הצמיחה של המשק האמריקאי, שעליו נשענות תשואות החיסכון הפנסיוני של מיליוני ישראלים. הגדרת גבולות למינוף, לחשיפה הדדית בין ספקיות שבבים לחברות ענן ולמימון חוב בסיכון גבוה היא בגדר מוקד הדיון הרגולטורי המיידי, ובישראל הדיון מתנהל במקביל על רקע צרכי הגיוס הגדלים של המשק המקומי ועל רקע החשיפה הישירה של הגופים המוסדיים לשוק בארה"ב.
ההשפעה הפיזית: חוות השרתים מכתיבות את מדיניות האנרגיה של ישראל
הבינה המלאכותית אינה משאירה חותם רק בשוק ההון אלא גם על משק האנרגיה המקומי. בישיבת ממשלה אחת, כך דווח בגלובס, אושר קידום מואץ של שלוש תחנות כוח גזיות ושני מיזמים סולאריים ענקיים בפריפריה בדרך של הליכי הות"ל. המטרה המוצהרת היא מענה לצריכת החשמל הגואה הנובעת מזינוק בהקמת חוות שרתים ל-AI, ממעבר לרכב חשמלי ומגידול באוכלוסייה. תחנות הכוח צפויות לפעול בתחילת העשור הבא, והמתקנים הסולאריים מתוכננים לשלב חקלאות לצד ייצור חשמל, בלי לפגוע במסדרון האקולוגי.
המשמעות הכלכלית של ההחלטה נרחבת: עלויות ההקמה יוטלו בסופו של תהליך על תעריף החשמל שמשלם הצרכן, והדרישה הגוברת של חוות השרתים תעצב את שוק האנרגיה הישראלי לשנים קדימה. במקביל, ההתרחשות בחזית התעסוקה מציגה פנים מודאגות יותר: נתוני כלכליסט מצביעים על כך שהביקוש למפתחי תוכנה בישראל ממשיך לרדת, עם פחות מ-6,000 משרות פנויות בתחום, ובבריטניה מדווח על משבר תעסוקה של צעירים שבו הבינה המלאכותית מצמצמת את הביקוש לעובדים מתחילים. שני המישורים האלה, האנרגיה והתעסוקה, ממחישים כי המהפכה שממנה מרוויחות המניות משנה כבר כעת את משקי המדידה של הכלכלה האמיתית.
המשקיע הישראלי בין הטרנד לתזמון
אלונה בר און, מו"ל גלובס, סיכמה בפתיחת הכנס את הלקח המתבקש מהתנודתיות של התקופה באמצעות הדוגמה המדוברת של משקיעי בובות הלבובו: "הרוויחו 700% או הפסידו 30%, מה שקבע זה התזמון בתוך הטרנד". הנקודה מתייחסת לעובדה שגם בטרנד שמתממש בסופו של דבר, הכניסה בשלב הלא נכון של המחזור עלולה להוביל להפסדים משמעותיים. בשוק שבו הנפקה של חברה אחת יכולה לגייס 90 מיליארד דולר ביום אחד, ובו מניית חברת תשתית יכולה לזנק ולצנוח בתוך שבועות ספורים, שאלת התזמון הופכת מההערת אגב של אנליסטים לשאלה מרכזית של כל חוסך ארוך טווח.
בנקודה זו בדיוק נפגשים כל החוטים של התקופה: הנפקת הענק של אנתרופיק שתגדיל את משקל ה-AI במדדים, משבר האמון סביב אנבידיה, פערי האשראי בקורוויב והאזהרות הריכוזיות שנשמעות בארץ – כולם מציירים שוק שנמצא בנקודת הכרעה. בין אלה שרואים בהתפכחות הנוכחית רק הפסקה בדרך למימוש מלא של המהפכה הטכנולוגית, ובין אלה שמזהים בנתוני האשראי והריכוזיות סימני אזהרה מוקדמים, המשותף לכולם הוא ההבנה שהתשואות של תיקי החיסכון בישראל נקשרו כבר עתה, היטב, לגורל הענף הזה.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
לפי דיווח בגלובס, אנתרופיק מתכננת לגייס עד 90.4 מיליארד דולר בהנפקה ובגיוס פרטי נלווה, בהשתתפות גוגל, אנבידיה ומיקרוסופט. שווי החברה, שמפתחת את מודל קלוד, צפוי לנוע בין טריליון דולר ל-1.4 טריליון דולר, מה שהופך אותה לאחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה של וול סטריט.
-
לפי האזהרה שנשמעה בכנס לראות מעבר לטרנד של גלובס, קרנות פנסיה וקופות גמל ישראליות מושקעות בעיקר במדדים אמריקאים שבהם מניות הטכנולוגיה תופסות משקל עצום. כך שגם תיק הנחשב מפוזר עשוי להיות חשוף לאותו סיכון מרוכז של ענף ה-AI.
-
אנבידיה נמצאת במוקד סערה כפולה: ירידות חדות במנייתה במסגרת ההתפכחות מההתלהבות סביב מניות השבבים, לצד פרסומים תחקיריים על קשר בין מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג לפרשת ריגול סינית ועל דיווחים כי הדירקטוריון נערך להתמודדות עם המשבר, דבר שהוסיף לחוסר הוודאות בשוק.
-
הממשלה אישרה לאחרונה קידום מואץ של שלוש תחנות כוח גזיות ושני מיזמים סולאריים ענקיים בפריפריה, בין היתר בעקבות הזינוק בביקוש לחשמל מחוות שרתים לבינה מלאכותית, מעבר לרכב החשמלי וגידול באוכלוסייה. תחנות הכוח צפויות לפעול בתחילת העשור הבא.