הדולר שובר את קו שלוש השקלים: המהפכה שמעצבת מחדש את שוק ההון

שער הדולר חצה אתמול את רף שלוש השקלים ונסחר לראשונה מאז אוקטובר 1995 מתחת לקידומת 2, לאחר שהמטבע האמריקאי צנח ביום מסחר אחד ב-1.2% מול השקל. המהלך, שהגיע על רקע הכרזת הפסקת האש בין ישראל ללבנון והודעת שר החוץ האיראני על פתיחה מחודשת של מצר הורמוז, יצר גל הלם בשווקים הישראליים והביא לחישוב מחדש של עמדות השקעה בכל הרמות. גורמים בכירים בגופים המוסדיים ציינו כי חציית הרף הפסיכולוגי אינה צעד טכני בלבד, אלא אירוע מבני שמשנה את תפיסת הערך של משקיעים פרטיים ומוסדיים כאחד בנכסים המקומיים. המטבע הישראלי התחזק בצורה חריגה לא רק מול הדולר אלא גם מול היורו והין, מה שמעיד על כוח פנימי של השקל שחורג מעבר לחולשה הגלובלית של המטבע האמריקאי.

קידומת 2: הרגע שחיכו לו 31 שנה

הדולר נסחר אתמול בשער של 2.95 שקלים, ירידה חדה מ-2.99 שקלים בהם נסגר יום קודם, ובכך חזר לרמות שלא נראו בשוק המטבע הישראלי מזה למעלה משלושה עשורים. שי דתיקה, יו"ר ועדות ההשקעה של קופות הגמל באלטשולר שחם, העריך כי בנק ישראל לא ימהר להתערב בשוק המטבע חוץ וכי המרכזי אינו צפוי לרכוש דולרים כדי להעלות את שער החליפין. גם כשבוחנים את השקל מול מטבעות מרכזיים אחרים, כמו היורו שמתחזק ב-0.2% והין היפני שעולה ב-0.6% מול הדולר, מתגלה התחזקות חריגה שאינה מוסברת רק בחולשת הדולר הגלובלית. ההיסטוריה של קידומת 2 בדולר-שקל, שנמשכה בין 1995 לאפריל 2025, הסתיימה בפועל, ועמה נפתח פרק חדש המחייב הערכה מחודשת של חשיפות מטבע בתיקי ההשקעה של כל משקיע ומשקיע בישראל.

השלכות על יצואנים, ביטוחנים וחוסכים

התחזקות השקל פוגעת באופן ישיר ביצואנים, בעיקר במגזרי ההייטק והשירותים, שהכנסותיהם נקבעות במטבע חוץ אולם עלויות השכר שלהן נשארות קבועות בשקלים. ג'ניה וולינסקי ציינה כי ככל שהיצואן מייצר יותר ערך מוסף בישראל הוא נפגע יותר, ולכן סקטורים כמו ההייטק חשופים במידה רבה יותר לתנודות המטבע. מנגד, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה, שמחזיקות נכסים משמעותיים בחו"ל, נהנות מאפקט התרגום החיובי לשקל בדוחות הרבעוניים שלהן. עבור החוסך הפרטי שהשקיע בתעודות סל על מדדי חוץ, קיים פער גובר בין התשואה המקומית לבין התשואה במונחי שקלים, שכן ירידת הדולר אוכלת חלק מהרווח שנוצר בשווקים הגלובליים ומצמצמת את ההחזר האמיתי על ההשקעה.

וול סטריט חוגגת: הראלי הגדול ביותר מאז 1992

במקביל לתנועות בשוק המטבע, נרשמו אתמול עליות חסרות תקדים בשווקים האמריקאיים לאחר ששר החוץ האיראני הודיע על פתיחת מצר הורמוז בעקבות הפסקת האש בין ישראל ללבנון. מדד דאו ג'ונס זינק ב-3.2%, מדד S&P 500 קפץ ב-4.5%, ונאסד"ק עלה ב-0.3% – צליחה שלא נראתה בוול סטריט מאז שנת 1992. הנשיא דונלד טראמפ אף הצהיר כי "יש מו"מ מצוין עם איראן ועסקה עשויה להיות מוכרזת בקרוב", דבר שהוסיף דלק לאופטימיות שפשטה בשווקים. חגי עמית ציין כי כמו במגפת הקורונה ובמשברים הפיננסיים הקודמים, האופטימיות חזרה לשווקים כמעט בין לילה, והבינה המלאכותית חוזרת למרכז הבמה כמנוע העליות המרכזי בקרב המשקיעים המוסדיים.

מחירי הנפט מתרסקים: WTI צולל ב-11.5%

מחירי הנפט רשמו את הנפילה החדה ביותר מזה עשרה חודשים לאחר שהודעת איראן על פתיחת מצר הורמוז הסירה את החשש מהפרעה לאספקת הנפט העולמית. חוזה הנפט האמריקאי WTI צנח ב-11.5% למחיר של 83.85 דולר לחבית, בעוד חוזה הנפט הבריטי ברנט איבד 9% ונסחר ב-90.38 דולר לחבית. הנפילה החדה במחירי האנרגיה תרמה ישירות לעליות בשווקי המניות, שכן השקט במצר הורמוז מקטין את פרמיית הסיכון הגיאופוליטי שדחף את מחירי הנפט כלפי מעלה. התביעות לדמי אבטלה בארה"ב ירדו לשפל של שנתיים, נתון נוסף שחיזק את תחזית המשקיעים לגבי המשך הצמיחה הכלכלית בארצות הברית ותרם לאווירה החיובית שאפפה את וול סטריט באותו יום מסחר.

הקורבנות הבלתי-נראים: מה קורה לתשואות של חוסכי S&P 500

מאחורי החגיגה בוול סטריט מסתתרת מציאות פחות נעימה עבור המשקיע הישראלי. גלובס דיווחה כי התשואה של חוסכי S&P 500 בישראל נחתכה בעקבות השיא ההיסטורי של השקל, שכן גם כשהמדד האמריקאי עולה באחוזים בודדים, הרי שההמרה חזרה לשקלים מורידה את התשואה הריאלית בצורה משמעותית. אלכס זבז'ינסקי ממיטב ואריאל מולדובן מפסטרנק הציעו חלוקה שווה של ההשקעה בין מניות בחו"ל ובישראל, אך עם דגשים שונים. במיטב מזהירים כי המחיר בישראל מתנתק מהרווח, ובפסטרנק מצפים לביצועי יתר בארה"ב. יגאל נוימן מדה-מרקר ציין כי בארה"ב מכפיל הרווח ירד בעוד שבתל אביב הוא עלה, ובשני השווקים הנתון עדיין גבוה יחסית – נתון שמחייב זהירות מיוחדת בהקצאת הון בין השווקים השונים.

תל אביב 35 משנה פנים: מגה אור נכנסת, דמרי שורדת בנשימה על חוד הסכין

עדכון המדדים החצי-שנתי של הבורסה לניירות ערך, שייכנס לתוקף בשביעי במאי, הסתמן כאחד הדרמטיים שנראו ברמתא בשנים האחרונות. מגה אור של צחי נחמיאס, שזינקה בעקבות רכישת קרקע בחדרה תמורת מיליארד שקל להקמת חוות שרתים ותחנת משנה לחשמל, נכנסה למדד תל אביב 35 יחד עם הבורסה עצמה וחברת האחזקות קנון. מנגד, חברות הנדל"ן המניב אמות ומבנה, יחד עם רשת המלונות פתאל, ירדו למדד תל אביב 90. יגאל דמרי, שעמדה בפני סכנת הדחה ממדד הדגל, ביצעה סדרה של מהלכים פיננסיים אגרסיביים בימי המדידה האחרונים, כולל גיוס של כ-420 מיליון שקל מגופים מוסדיים ורכישת מניות בשוק, והצליחה לעקוף את פתאל בפער זעום של עשרות מיליוני שקלים בלבד.

טלטלה בליגה השנייה: 11 חברות חדשות נכנסות, שמות ותיקים יוצאים

גם במדד תל אביב 90 נרשם זעזוע עמוק, כאשר 11 חברות חדשות נכנסות למדד ובראשן אפי נכסים, להב, אקונרג'י וקווליטאו. מנגד, שמות ותיקים ומוכרים כמו ג'י סיטי של חיים כצמן, דלק רכב של גיל אגמון ואלקטרה צריכה של האחים זלקינד איבדו את מקומם במדד. יציאתן של חברות אלו צפויה להוביל למכירות של מניותיהן על ידי תעודות הסל והקרנות המחקות, מה שעלול להפעיל לחץ שלילי נוסף על שעריהן. מעל כל העדכון מרחף סימן שאלה בדמותה של ענקית הסייבר פאלו אלטו, שאינה עומדת כרגע ברף ימי המסחר המינימליים לכניסה, אך אם הבורסה תחליט על מסלול מהיר עבורה, היא עשויה לדחוק את קנון אל מחוץ למדד עוד לפני שהאחרונה הספיקה להתמקם בו באופן סופי.