חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

הפד מעלה ריבית, הדולר מטפס ל-3.04 שקלים: הטלטלה שמגיעה לחשבונות הבנק של הישראלים

יו"ר הפד קווין וורש העלה את הריבית בארה"ב לראשונה מאז 2023, תשואת האג"ח לעשור חצתה 5% והדולר התחזק בשוק המקומי - ההשפעות נוגעות במשכנתאות, בפקדונות ובתיקי ההשקעות

אתר כלכלה · 21 בספטמבר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
הפד מעלה ריבית, הדולר מטפס ל-3.04 שקלים: הטלטלה שמגיעה לחשבונות הבנק של הישראלים
יו"ר הפד קווין וורש העלה את הריבית בארה"ב לראשונה מאז 2023 (אילוסטרציה)

הפד שובר את השתיקה: ריבית עולה לראשונה מאז 2023

יו"ר הבנק הפדרלי קווין וורש הוביל ביממה האחרונה את אחת ההחלטות המתוהמות ביותר בוול סטריט מזה חודשים: העלאת הריבית בארה"ב ב-0.25% לרמה של 4%, בהתאם לתחזיות המשקיעים. מדובר בהעלאת הריבית הראשונה מאז 2023, ומאחורי ההחלטה עומדת תשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית ל-10 שנים, שטיפסה בימים האחרונים אל מעבר לרף ה-5% ואף נגעה ב-5.009%. ד"ר אילן גילדין, שותף ומנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס, אמר לכלכליסט כי המהלך הוא תיקון מאוחר להורדות הריבית של סוף 2025, וכי ההודעה של הבנק המרכזי בכך שעליו לקחת בחזרה את הצעדים המקלים משדרת נחישות חדשה.

ההחלטה, שהתקבלה פה אחד בוועדת הפד הפתוחה, מסמנת שינוי כיוון במדיניות – אך כפי שנכתב בגלובס, התפנית האמיתית חלה כבר בנאומו של וורש בג'קסון הול. המהלך עלול להעמיד את יו"ר הפד על מסלול התנגשות עם הבית הלבן, שכן הנשיא טראמפ ושר האוצר שלו נוקטים קו לחץ פומבי להורדת ריביות, בעוד וורש נתפס בעיני שוק ההון הישראלי כ"המבוגר האחראי היחיד" בממשל. כתבת פרשנות בדה-מרקר הדגישה כי לציבור ולמשקיעים נותר לסמוך דווקא על יו"ר הפד, שלפחות הפעם עמד במבחן והעלה את הריבית – כפי שכל הכלכלנים אמרו שצריך לעשות.

וול סטריט מעורבת, האג"ח טיפסה והנפט נשאר גבוה

התגובות בוול סטריט היו מעורבות אך רגועות באופן מפתיע: מדד ה-S&P 500 נעל בעליות מתונות של כ-0.2%, הנאסד"ק התחזק ב-0.4%, ואילו דאו ג'ונס טיפס ב-0.2% ורשם את השבוע החלש ביותר שלו מזה חודשים. עם זאת, בגלובס נשמעת קריאת אזהרה מעניינת: כל הנורות האדומות נדלקות – הנפט מעל 100 דולר, תשואת העשור מעל 5%, הפד חוזר להעלות ריבית והסיכונים הגיאופוליטיים מתגברים – אבל מדד הפחד נשאר נמוך יחסית, ונשאלת השאלה אם המשקיעים פשוט התרגלו לזעזועים או שהשוק מפספס משהו. גם עולם ההמלצות מתחיל לזוז: אד ירדני, "השור" הגדול של וול סטריט, חתך את תחזיתו ל-S&P 500 יחד עם וולס פארגו, בעוד טום לי מ-Fundstrat שומר על אופטימיות וטוען שהתיקון ייגמר ברגע שהפד יסיר את חוסר הוודאות.

trending_up שינוי מגמה: הפד חוזר לכלי הנשק של ההעלאות

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

הדולר מתחזק בשוק המקומי: 3.04 שקלים לדולר

השפעות ההחלטה זלגו במהירות גם לשוק המקומי. הדולר התחזק בשוק המקומי ונסחר סביב 3.04 שקלים, לאחר שבימים הקודמים נע בתנודתיות מוגברת סביב רמות של 3.03 עד 3.05 שקלים. ההתחזקות של המטבע האמריקאי מול מרבית מטבעות העולם הגיעה על רקע העלאת הריבית ועליית התשואות בשוק האג"ח, והיא מצטרפת למגמה בינלאומית: ביפן, למשל, הדולר קפץ ב-1.1% מול היין לאחר שהבנק המרכזי של יפן העלה את הריבית לרמה של 1.25% – הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995, החלטה שהייתה צפויה אך ההנחיות הליוויות של הבנק הפתיעו את המשקיעים.

עבור הצרכן הישראלי, המשמעות מוחשית: יבוא מארה"ב מתייקר, חופשות בארה"ב והוצאות בחו"ל עולות במחיר, ולווים שנחשפים לדולר דרך מסלולי משכנתא עלולים למצוא את עצמם בתשלומים גבוהים יותר. מנגד, חוסכים שמחזיקים חשיפה למטבע האמריקאי בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל שלהם נהנים מההתחזקות, שכן כ-30% מתיקי הפנסיה הממוצעים בישראל מושקעים בחו"ל במטבעות זרים. גם המשקיעים בת"א ספגו את המסר: מדדי ת"א 35 ות"א 125 טיפסו בסביבות 1% ביום המסחר האחרון לפני יום הכיפורים, אך ת"א בנקים נסגר בירידה חזקה של 1.5% – עדות לכך שההעלאות בחו"ל משפיעות גם על התמחור של הבנקים והגופים המוסדיים בישראל.

בורסת ת"א בין קיפאון לשיאים: המניה שזינקה 15%

בעוד השוק נסגר ליום הכיפורים במסחר מצומצם, כותרת אחת הפתיעה את השוק המקומי: מניית הבורסה לניירות ערך בתל אביב זינקה ב-15% ורשמה את היום החזק ביותר שלה מאז הנפקתה ב-2019, לאחר שפרסמה תוכנית אסטרטגית חדשה ל-2027-2031. התוכנית קובעת יעד צמיחה שנתית של 15%-18% בהכנסות, עם דגש על פנייה למשקיעים זרים – שכן ההשקעות הזרות בבורסה נמצאות בשיא, אף שהמשקיעים עוקבים אחר הבחירות והמצב הגיאופוליטי. המנכ"ל איתי בן זאב, החתום על התוכנית, צפוי לקבל מענק שימור של 3.5 מיליון שקל לצד אופציות בשווי של 1.5 מיליון שקל. בהקשר זה, מעניין לציין כי הבורסה פתחה בהצלחה את מנועי הצמיחה המקומיים וכעת היא מחפשת מנועים חדשים – גם בחו"ל.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

לא כולם מריעים להחלטה של וורש. מבקרים טוענים כי העלאת הריבית דווקא כשהנפט נסחר מעל 100 דולר ותשואת העשור חצתה 5% עלולה להאיץ מיתון ולהכביד על הלווים. בישראל, לווי משכנתאות במסלולי ריבית משתנה ויזמי נדל"ן ממונפים ירגישו את המכה, וגם המשקיעה הקטנה שמחזיקה מניות טכנולוגיה ערכיות עלולה למצוא את עצמה בתיק שוקד.

משבר האמון באלטשולר שחם: 2.4 מיליארד שקל שנמלטו באוגוסט

בזירה הפיננסית המקומית בולט במיוחד הסיפור של אלטשולר שחם. לפי נתונים שפורסמו בדה-מרקר, בית ההשקעות איבד עוד 2.4 מיליארד שקל באוגוסט, ומתחילת השנה הסתכם האובדן ב-24 מיליארד שקל. מילין לפידות נפדו בחודש החולף 2.2 מיליארד שקל, בעוד חברת איילון – שמאחוריה עומדת עסקת הרכישה של ווישור ויאיר לוינשטיין – גייסה בחודש הפעילות הראשון שלה 826 מיליון שקל. בגלובס נכתב כי הסטות הכספים מאלטשולר שחם ומילין לפידות נמשכות, כלל זינקה לראש טבלת המגייסים עם 1.64 מיליארד שקל, ואילו מגדל בדרך לעקוף את מנורה מבטחים בהיקף הנכסים המנוהלים.

הרקע למשבר האמון הוא עסקת הרכישה שבמסגרתה צפויה ווישור לרכוש את אלטשולר שחם בכמיליארד שקל. החששות בשוק התגברו לאחר שב-TheMarker נחשפה הקלטה של סוכנת ביטוח שממליצה לחוסכים להוציא את הכסף מאלטשולר שחם ולהעביר אותו לגופים אחרים, ורשות שוק ההון אף נאלצה לצאת בהודעה מרגיעה: "אין כל שינוי בפעילות הגופים, בניהול כספי החוסכים או בזכויותיהם, והעמיתים אינם נדרשים לבצע כל פעולה". יאיר לוינשטיין, מנכ"ל אלטשולר שחם פיננסים, הדגיש כי לא יהיה שום מיזוג עם איילון וכי איילון תישאר חברה נפרדת. ובכל זאת, ארבעה סימנים מצביעים לפי הדיווחים על טלטלה מתחת לפני השטח: הסוכנים שעולים להתקפה, וובינר פתאומי, התערבות רשות שוק ההון – ומשקיעים שמושכים את המניה רחק ממחיר העסקה.

רקע אישי: וורן באפט פורש מהבמה

בשולי הזעזועים המוניטריים, נרשם גם סוף עידן: וורן באפט הודיע לבעלי המניות של ברקשייר האת'אווי כי הוא פורש מתפקיד יו"ר החברה, ובנו הווארד יחליף אותו – מהלך שתוכנן מראש וקיבל גיבוי של דירקטוריון החברה. בדה-מרקר נכתב כי סוד הצלחתו של באפט טמון בעיקר ביכולת לספר סיפורים, וכי שיטת ההשקעות שלו רחוקה מחיקוי. הפרישה מגיעה בשעה שהשווקים עומדים בפני תפנית מוניטרית, ורבים תוהים אם כוכבו של גורו השקעות חדש ידע למלא את החלל. בינתיים, ברקע המסחר נרשמו גם תזוזות בעולם הקריפטו: הביטקוין זינק מעל רף ה-80 אלף דולר, וקוינבייס צנחה בכ-11.7% במסחר בוול סטריט.

התמונה המתקבלת בימים אלו היא של שוק על סף שינוי פרדיגמה. הפד חזר להעלות ריבית, תשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי הן מהגבוהות מאז תחילת המאה, הדולר מתחזק מול השקל – ובישראל נמשך משבר אמון באחד מבתי ההשקעות הגדולים. נהל ההשקעות שצוטט בגלובס מציע להתאים ציפיות ואומר במפורש כי לא יהיו עוד עשרות אחוזי רווח בבורסה בת"א. עבור החוסך הישראלי, השבוע הקרוב ידרוש ערנות: בדיקת החשיפה לדולר, בחינת דמי הניהול בגופי הפנסיה והבנת ההשפעה של ריבית גבוהה יותר על תיק ההשקעות – כולם צעדים שנעשים כעת, בזמן אמת, ולא בדיעבד.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • העלאת הריבית ב-0.25% לרמה של 4% הגיעה בהתאם לתחזיות המשקיעים, ומשקפת את הרצון של יו"ר הפד קווין וורש להחזיר את המדיניות המוניטרית למסלול מאוזן לאחר ההורדות של סוף 2025, במטרה להרגיע את השווקים ולוודא שהאינפלציה תישאר מרוסנת.

  • עליית הדולר לסביבות 3.04 שקלים מייקרת יבוא מארה"ב, מעלה את עלות הטיסות והלימודים בחו"ל, אך משפרת את התשואות של חוסכים שמחזיקים חשיפה למטבע האמריקאי בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל שלהם.

  • רשות שוק ההון הודיעה במפורש כי אין שינוי בפעילות הגופים והעמיתים אינם נדרשים לבצע כל פעולה. עם זאת, ניכרות הסטות כספים מתמשכות מקרנות החברה, ולכן מומלץ לכל חוסך לבדוק את התאמת המסלול והדמי הניהול, בלי להיבהל מכותרות בלבד.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!